סטרימינג 2013: זורמים במקום

ההצלחות האחרונות של נטפליקס העלו את התהייה אם שירות הסטרימינג פיצח את הנוסחה שתחסל את הטלוויזיה. השנה השיק השירות שלוש סדרות טלוויזיה מתוקשרות בהפרש של שבועות ספורים זו מזו, שהוצגו רק למנוייו וזכו להערכת המבקרים ולאהדת הצופים.

שתיים מהן, "בית הקלפים" ו"משפחה בהפרעה‭,"‬ זכו למספר מרשים של מועמדויות לפרס האמי. השלישית, "כתום זה השחור החדש‭,"‬ הושקה אחרי סגירת רשימת המועמדויות, אך הביקורות החיוביות מבשרות שייתכן כי בשנה הבאה תצטרף גם היא לרשימה. למרות התקוות שתולים בנטפליקס ובמודל החדש שהציגה, הטלוויזיה עדיין רחוקה מלמות, וההסבר לכך טמון בקונספט שנטפליקס מציגה.

"משפחה בהפרעה"

למעשה, הסדרות של נטפליקס הן לא סדרות אינטרנט שנולדו ברשת וחיות בהוויה שלה, ולמעשה כמעט בכל המובנים החשובים הן סדרות טלוויזיה שמרניות ומסורתיות. ההבטחה האמיתית של הרשת בתחום תוכן הווידאו היא יכולת יצירה והפצה קלה, שמאפשרת לכל אדם בעל כישרון ואמצעים לא יקרים ליצור תכנים בעלי פוטנציאל איכות גבוה, ולהפיץ אותם בקלות למיליארדי צופים פוטנציאליים. הסדרות החדשות של נטפליקס, טובות ככל שיהיו, הן אף אחד מהדברים האלו. מדובר בסדרות שהופקו במודל הסטנדרטי של תעשיית הטלוויזיה על ידי בתי הפקה עתירי תקציבים ובאמצעות יוצרים בעלי שם.

גם בהפצה אין חדש. הסדרות לא מופצות בצורה ויראלית דרך רשתות חברתיות או שירותי שיתוף קבצים, אלא כמו סדרות טלוויזיה אחרות, באמצעות גוף שידור מרכזי. במובנים רבים אין שוני מהותי בין נטפליקס לערוצי כבלים בתשלום כמו ‭.HBO‬ האחד משדר למסך בסלון או למחשב ולמובייל באמצעות אפליקציה ופתוח רק למנויים משלמים, והשני עושה בדיוק אותו הדבר.

עדיין לא מנצלת את יתרונות הרשת. נטפליקס צילום: בלומברג

גם בתכנים עצמם לא שולבו שום אלמנטים חדשניים שניתן ליצור עבור סדרה המופקת לרשת. יכולות כמו מעבר בין זוויות צילום בסצנה אחת, אפשרות להתמקד בקו עלילה או דמות מסוימת ולצפות רק בהם - כל אלו לא קיימים. החוויה זהה, לטוב ולרע, לחוויית הצפייה הרגילה בסדרת טלוויזיה.

קונטרה לרשתות הגדולות? עדיין לא

בנקודה היחידה שבה בחרה נטפליקס לחרוג מהמודל הרגיל, נראה שהדבר פועל דווקא לרעתה: במקום לשחרר כל פרק בסדרה ביום ובשעה קבועים, מפיצה נטפליקס את כל פרקי העונה במכה - וכולם זמינים לצפייה מיידית. בכך מפספסת החברה את אחת היכולות החזקות של הטלוויזיה המסורתית: להפוך סדרה לאירוע תרבותי מתמשך שגורר עמו דיון וציפייה. עונה של "משחקי הכס‭,"‬ למשל, יוצרת עניין עצום ברשתות החברתיות, שמתנקז למועד שידור הפרקים ולדיונים ההמוניים בעקבותיהם.

האינטרנט מאפשרת מודלי יצירה חדשניים, עצמאיים, אינטראקטיביים ושיתופיים שיכולים להציב קונטרה אמיתית להוליווד ולרשתות הטלוויזיה הגדולות. אבל הסדרות של נטפליקס, טובות ככל שיהיו, נעשות ומופצות באותה דרך שמרנית ותאגידית ישנה ומוכרת. הן אולי משודרות ברשת, אבל לא באמת חיות בה והמקום הטבעי שלהן הוא במסך הקטן.