האינטרנט הורג את יכולת החשיבה שלך

ההפרעות והסחות הדעת הפכו לחלק מחיינו. כולנו עובדים כשכמה חלונות דפדפן פתוחים, מנהלים כמה שיחות במקביל וקופצים בין משימה למשימה. אולי נראה לכם שאתם מתמודדים מצוין עם ריבוי המשימות, אבל אם תשאלו את הסופר ופרשן הטכנולוגיה ניק קאר תקבלו תשובה פסימית הרבה יותר. "האינטרנט הופך אותנו לחושבים שטחיים", אמר ל"כלכליסט".

ניק קאר

קאר, סופר מוערך שכתב כמה ספרי עיון משפיעים בתחום הטכנולוגיה, חקר את נושא ההשפעה של האינטנרט על דרכי החשיבה שלנו בספרו "The Shallows: What the Internet is Doing to Our Brains", שאף היה מועמד לפרס פוליצר היוקרתי ב-2011. למרות המועמדות לפרס המכובד את ההד הגדול ביותר לספר יצר סרטון ויראלי (שכבר זכה למיליון צפיות) שמציג את רעיונותיו העיקריים של קאר ורץ ברשת בשבועות האחרונים.

המחבר, לדבריו, מודע בהחלט לאירוניה שבדבר, שרק מבליטה את המורכבות שבשימוש ברשת. "אחת הנקודות שאני מעלה בספר היא שאנחנו משתמשים כל כך הרבה ברשת ובמחשבים משום שהם שימושיים מאוד. יש להם ערך, הם מבדרים ועוזרים לנו לקבל מידע שאנחנו רוצים ולתקשר. אני הראשון להודות שיש יתרונות רבים ביכולת לערוך מחקר ברשת ולמצוא מידע רלוונטי במהירות. אי אפשר להפריד את היתרונות מהחסרונות".

חשיבה של הסחות דעת

"ככתב טכנולוגיה במשך שנים התעניינתי מאוד במחשבים ובשירותים מקוונים והתלהבתי מהם", הסביר. "אבל לפני כמה שנים שמתי לב שאני מאבד את היכולת להתרכז ולהתמקד. כשניסיתי לקרוא ספר או מאמר ארוך שמתי לב שהמוח שלי לא משתף פעולה. הוא לא רוצה להתמקד בדבר אחד, הוא רצה הרבה מסרים והתראות, לעבור בין לינקים ומאתר לאתר. זה גרם לי לתהות: האם הטכנולוגיה מאמנת אותנו לחשוב בדפוס מסוים של הסחות דעת, ריבוי משימות וחלוקה של תשומת הלב ומונעת מאיתנו לעסוק בצורות חשיבה עמוקות יותר?".

ומה גילית? שהאינטרנט הופכת אותנו לטיפשים?

"אני לא חושב שזו הדרך הנכונה לחשוב על הנושא. מדובר במשהו מעודן יותר. אם מגדירים אינטליגנציה על סמך המהירות שבה ניתן למצוא או להעביר מידע, אז האינטרנט שיפרה את התחומים האלה. עם זאת, עד לאחרונה מי שהצליח למקד את תשומת הלב ולסנן הסחות דעת נתפס כבעל יכולות חשיבה גבוהות יותר, אך הן הופכות לקשות יותר ויותר. אנחנו מתחילים לאבד את היכולות שלנו לחשיבה שכזו. אם הייתי משתמש במילה אחת היא לא היתה 'טיפשות' אלא 'שטחיות'".

לדברי קאר, כמה מנגנונים אחראים לשינוי. "בעשורים האחרונים גילו מדענים עד כמה המוח האנושי - לא רק של ילדים אלא גם של מבוגרים - מסוגל להתאים את עצמו לשינויים בסביבה שלנו, והשינוי הגדול בסביבה שלנו היה הגעת המחשבים, האינטרנט והסמארטפונים. אנחנו מתקשרים עם הטכנולוגיה באינטנסיביות גדולה יותר מכל טכנולוגיה אחרת שהיתה לנו, חוץ מהא"ב אולי".

"כשבוחנים מחקרים על סוג החשיבה שהמחשבים והאינטרנט מעודדים מגלים שהרשת מעודדת ריבוי משימות, מציאת מידע רב ככל האפשר בפרקי זמן קצרים, העברת תשומת הלב במהירות גדולה וחלוקת קשב. אין משהו רע בסקירה, סריקה וקליטה של הרבה מידע במהירות. הבעיה מתחילה כשזו דרך החשיבה העיקרית או היחידה שלנו".

"זה חשוב כי צורות חשיבה מסוימות מתאפשרות רק בריכוז עמוק, ללא הסחות דעת והפרעות. העברת מידע מהזיכרון לטווח הקצר לזיכרון לטווח הארוך דורשת ריכוז וחזרות. כשלא עושים את זה, כשרק סופגים מידע ונפטרים ממנו מהר או רק מחפשים בגוגל, לא יוצרים במוח את הקשרים והחיבורים בין פרטי מידע וחוויות. מה שחשוב הוא לא פיסות המידע, אלא הקשרים שיוצרים ביניהן, האסוציאציות. ככה אפשר לחשוב בצורה מופשטת ולראות את התמונה הגדולה. חשיבה עמוקה ויצירתית מתאפשרת רק בריכוז".

הצעירים איבדו פוקוס

תהליך זה, מסביר קאר, נכון גם למשתמשים צעירים, שגדלו עם הרשת ולכאורה יכולים להתמודד בהצלחה גדולה יותר עם הסחות הדעת שלה. "מוח של בן 18 עובד בעיקרון כמו מוח של בן 50. מחקרים על שימוש ברשת מראים בבירור שככל שמבלים יותר זמן ברשת ומחלקים את תשומת הלב, כך יורדת רמת הביצועים הקוגניטיביים, וזה לא משנה בן כמה הנבדק. מחקר של אוניברסיטת סטנפורד הראה שאנשים שמבלים יותר זמן ברשת מתקשים בהבחנה בין מידע חשוב למידע טריוויאלי. המוח שלהם מאומן לשים לב רק למה שחדש. יכול להיות שיהיה מולך משהו חשוב, אבל אם צץ ציוץ חדש, התראה בפייסבוק, הודעת טקסט או מייל, מיד תוסט תשומת הלב שלך".

"אחד הממצאים המעניינים ביותר של המחקרים הוא שאנשים, ובמיוחד צעירים, חושבים שהם טובים מאוד בריבוי משימות. ואולם, כשבוחנים את היכולות הקוגניטיביות שלהם רואים שהם דווקא לא פועלים טוב, שהם סובלים מהסחות דעת יותר מאנשים שלא משתמשים הרבה זמן ברשת ושיותר קשה להם להתמקד בדברים חשובים. נוצרת להם אשליה שמכיוון שהם מסיטים את תשומת הלב מהר מאוד, הם יעילים וחכמים. בפועל הם חושבים באופן לא יעיל ושטחי".

מהפכת המובייל, כמובן, האיצה את הטרנדים שהציג קאר. "השינוי בחומרה הוביל אותנו לשאת עלינו מחשב עוצמתי ולתקשר איתו כל היום - מהרגע שמתעוררים ועד שהולכים לישון", הוא אומר. "במקביל דרך אספקת המידע התאימה עצמה לשימוש במובייל. ועכשיו המידע זורם אלינו בכל מקום. זה כמובן פועל לטובתן של חברות כמו פייסבוק וגוגל שמרוויחות מהצמדת המשתמש למסך".

וגוגל גלאס עלול להחריף את הבעיה בעשרות מונים.

"אם גוגל גלאס יהיו פופולריים, מבחינתי נעבור לשלבי הסיום של הליך שינוי האינטלקט. ברגע שחברות אינטרנט משתלטות על שדה הראייה שלך, זה הסוף. הסוף של חשיבה אישית עמוקה. סופה של התרבות כפי שאנו מכירים אותה. אם נגיע לנקודה שבה החוויה המודעת שלנו מתווכת כמעט כולה בידי מחשב-תוכנה-מסך, נהפוך למשהו שונה מאוד מבני האדם שאנחנו מכירים".

דגש על שימושיות

ההשלכות התרבותיות של כל השינוי הזה צפויות להתברר רק בטווח הארוך. "בשלב זה מדובר יותר במגמות אישיות ואנקדוטליות. ההשפעות התרבותיות לטווח ארוך הן ספקולטיביות יותר. במובנים מסוימים האינטרנט מייצגת המשך של טרנד שנמשך לפחות 100 שנה וקשור להתפתחות תקשורת ההמונים. הטרנד הזה הוא לשים דגש הולך וגדל על מחשבה שימושית - היכולת לענות מהר על שאלות ספציפיות, למצוא את פריט המידע הנכון ברגע כדי לפתור בעיה מוגדרת היטב.

"חשיבה פתוחה, מנגד, איבדה מהחשיבות שלה. חשיבה ספקולטיבית היא לא זו שמטרתה לענות על שאלה ספציפית או לפתור בעיה מוגדרת היטב. זו חשיבה שמתבצעת כאשר אתה שולט במוחך ולא סובל מהסחות דעת ומהפרעות. זו חשיבה שפעם נחשבה לשיא היכולת האינטלקטואלית, אבל כיום החשיבות שלה פוחתת. אנחנו אומרים שחשיבה עצמית עמוקה היא מוזרה, שצריך לבדוק אימייל במקום. זה השינוי שמתרחש".

תנועת הנגד כבר פועלת

שלא במפתיע, קאר סבור שלתופעה אין פתרון פשוט. "כמו שראינו בטכנולוגיות כמו חשמל ומכוניות, החברה מעצבת עצמה מחדש סביב האינטרנט והמחשב. אנשים נדרשים להיות מחוברים כל הזמן, לנטר הודעות ולשלוח מסרים. בחיים החברתיים אם כל החברים שלך מסמסים ומתקשרים בפייסבוק ובטוויטר, אין לך ברירה אלא לעשות זאת. אנשים יכולים לשנות את ההרגלים ואת ההתנהגות שלהם, אבל הם צריכים להקריב קורבנות קשים יותר ויותר. עם זאת כבר פועלת תנועת נגד שמנסה להאט את השטף הזה ולעודד חשיבה עמוקה בדמות שירותים כמו Readability או Instapaper, שמאפשרים קריאה חסרת הפרעות של טקסטים".

"יש ידיעה שיצרנו טכנולוגיה שאולי לא פועלת לטובת האינטרסים האינטלקטואליים שלנו. אם אתה יכול לתרגל חשיבה מרוכזת - לנהל שיחה בלי לבחון את הטלפון או את מסך המחשב, לקרוא ספר או מאמר מורכבים או לצאת החוצה בלי הטלפון ולטייל - כל אחת מהדרכים האלה, שמעודדות ריכוז וחשיבה עמוקה, טובה מאוד ואני ממליץ עליה. הן מאפשרות לך לאזן בין הדרכים השונות שבהן אתה משתמש במוח שלך".