שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
תקשורת

ראיון מנכ"ל

"יש בישראל חמש רשתות סלולר? זה יותר מדי"

רנה אוברמן, מנכ"ל תאגיד התקשורת דויטשה טלקום, מנהל פעילות של 140 מיליון מנויי סלולר, עם הכנסות של 58 מיליארד יורו בשנה. רגע לפני השתתפותו בוועידת הנשיא הוא תוקף את הרגולציה ולא ממהר להמליץ לחברות הסלולר להיכנס לתחום הטלוויזיה

אופיר דור 08:5816.06.13

"אתה בטוח שיש אצלכם חמש רשתות סלולריות?", שואל רנה אוברמן כשהוא שומע על שוק התקשורת המקומי. אחרי שבע שנים כמנכ"ל דויטשה טלקום, חברת התקשורת הגדולה באירופה ואחת החזקות בעולם, מסתבר שעדיין אפשר להפתיע אותו.

 

בדצמבר הקרוב יסיים אוברמן (50) את כהונתו ויעבור לנהל חברת כבלים הולנדית. דויטשה טלקום, שהיתה עד אמצע שנות התשעים מונופול ממשלתי בתחום הטלפוניה הקווית בגרמניה, היא היום תאגיד בינלאומי ענק הפועל ב־50 מדינות ברחבי העולם. נכון ל־2012, החברה סיפקה שירותי תקשורת סלולרית וקווית ליותר מ־190 מיליון מנויים באירופה וארה"ב, העסיקה 232 אלף עובדים ורשמה הכנסות של כ־58 מיליארד יורו.

 

הראיון עם אוברמן, שמגיע השבוע לישראל לרגל ועידת הנשיא בבנייני האומה בירושלים, הוא במידה רבה קפיצה קדימה בזמן - הנושאים שמעסיקים בימים אלו את שוק התקשורת הישראלי הם כבר היסטוריה רחוקה עבורו. בעוד משרד התקשורת מנסה כבר יותר מחמש שנים ליישם את רפורמת השוק הסיטונאי, שבמסגרתה חברות בעלות תשתית תקשורת קווית יחויבו להחכירה למתחרים, בגרמניה מודל זה מיושם יותר מעשור.

 

 

אוברמן. קפיצה קדימה בזמן אוברמן. קפיצה קדימה בזמן צילום: מיקי אלון

 

בזמן שבישראל עדיין לא פורסם מכרז להקמת רשת סלולרית מדור רביעי (LTE), שתספק קצב העברת נתונים מהיר פי כמה מהקיים היום, דויטשה טלקום כבר פרסה רשת כזו בגרמניה ובמדינות אחרות. דויטשה טלקום גם מציעה מ־2006 טלוויזיה רב־ערוצית דרך האינטרנט (IPTV), כשכאן בארץ סלקום ופרטנר ממשיכות להתלבט אם להיכנס לשוק הזה או לא. לכן כדאי להאזין למסקנות ולתובנות של אוברמן.

 

"בעד רגולציה, אבל לפעמים היא פשוט חסרת היגיון"

 

למנכ"ל דויטשה טלקום ולמנכ"לים של חברות התקשורת המקומיות יש לפחות מכנה משותף אחד - חוסר הנחת מהרגולציה הכבדה בתחום. בניגוד לרבים מעמיתיו הישראלים, אוברמן לא חושש לבטא את הביקורת שלו על הרגולטורים באופן חד וישיר. "הרגולציה המוגזמת באירופה היא הרבה פעמים פשוט חסרת היגיון, מכיוון שהיא יוצרת את ההפך ממה שהממשלות רוצות להשיג בסופו של יום - פריסה מהירה של רשתות תקשורת מתקדמות, שהן הכרח עבור כל חברה מודרנית", אומר אוברמן.

 

הכעס של אוברמן מופנה כלפי החובה המוטלת על דויטשה טלקום להעניק לחברות המתחרות גישה לתשתית הקווית שלה בגרמניה במחירים מפוקחים. מדובר בדרישה דומה לזו שמופנית בימים אלו בישראל כלפי בזק ו־HOT.

 

"כשאתה נדרש לשתף את הרשת שלך במחירים שאתה לא יכול לשלוט בהם, אובד לגמרי התמריץ להשקיע מיליארדים בשדרוגה", אומר אוברמן. "מכיוון שהקמת תשתית היא תהליך יקר מאוד, היה היגיון בזה שבשנות התשעים, כדי לעודד תחרות, אפשרו לשחקנים החדשים להשתמש בפריסה של דויטשה טלקום. אלא שמאז התבססה תחרות, המחירים ירדו ב־90% ויותר, תשתיות נוספות הוקמו ודויטשה טלקום אפילו איבדה את ההובלה בשוק - אבל הרגולציה לא השתנתה מאז ואנחנו עדיין צריכים להחכיר חלקים מהתשתית תמורת כמה יורו ללקוח. עכשיו תגיד לי אתה, איך אנחנו אמורים לממן פריסה של סיבים אופטיים עד לבית כדי להעניק ללקוחות תקשורת מתקדמת יותר, פרויקט שיכול לעלות אלפי יורו לבית? אתה יכול לנחש כמה זמן ייקח להחזיר השקעה כזאת".

 

 

 

אוברמן נותן במידה רבה רוח גבית לעמדת בזק, בדיון שמתנהל בימים אלה בנושא. HOT מתנגדת באופן עקרוני לפתיחת התשתית שלה, וטוענת שאין תקדים ליישום רפורמת שוק סיטונאי על גבי תשתית כבלים. בזק אינה מתנגדת עקרונית לשיתוף התשתית, אך דרשה עד היום מחיר גבוה מדי עבור שירות כזה.

 

הדרישה מבזק ומ־HOT לפתוח את התשתיות שלהן עלתה מדרגה בשבוע שעבר, כשמשרד התקשורת פרסם מסמך שימוע ובו מפורטים השירותים שהחברות יחויבו לספק למתחרות.

 

החברות נדרשות לאפשר חכירה של כל התשתית, אך גם לאפשר למתחרות להשתמש במקטעים שונים מהרשת לצד תשתיות שהאחרונות יפרסו בעצמן. המטרה היא לפתוח את שוק האינטרנט והתקשורת הקווית ליותר מתחרות, וגם לאפשר למתחרות לשווק בקלות רבה יותר שירות טלוויזיה דרך האינטרנט ולהציע חבילות טריפל משולבות.

 

אוברמן מזהיר כי כפיית מחיר לשימוש בתשתית אולי תביא להורדת מחירים לצרכן, אך גם תפגע בהתקדמות הטכנולוגית.

כשהוא נשאל לגבי תפקיד הרגולטורים בהגנה על לקוחות והורדת מחירים, מבהיר אוברמן: "אל תבין אותי לא נכון, אני לגמרי מסכים עם הצורך ברגולציה, אלא שהיא צריכה להתאים את עצמה לתקופה. אני מסכים שתחום התקשורת עדיין אינו באמת ממוקד לקוח. אני לא חושב שאנחנו מושלמים, ממש לא, ואני תומך בהחלטות רגולטוריות כמו ההפחתה של תעריפי הנדידה הסלולריים בתוך אירופה החל מהשנה הבאה".

 

כבר לא מנסה להתחרות ב־WhatsApp ו־Spotify

 

הדי המהפכה הסלולרית שהתרחשה בישראל לא הגיעו עד למטה דויטשה טלקום בבון, גרמניה, ואוברמן נדהם לשמוע כי בישראל פועלות חמש רשתות סלולריות. לשם השוואה, בגרמניה, עם אוכלוסייה של מעל 80 מיליון איש, פועלות ארבע רשתות סלולריות.

 

אני מסביר לו שעד לפני שנה היו שלוש רשתות גדולות, אבל כדי להגביר את התחרות נתנו רישיונות להקמת עוד שתיים. "זה נשמע לי הרבה מדי", אומר אוברמן. "אני מניח שתהיה תחרות די מטורפת אצלכם. צריך לזכור שפריסת רשת טובה עולה הרבה, ולכל רשת צריך להיות בסיס לקוחות גדול, אחרת היא לעולם לא תוכל להחזיר את ההשקעה. זה משהו שהרגולטורים והפוליטיקאים צריכים להביא בחשבון".

 

הרגולציה אינה האתגר היחיד שדויטשה טלקום צריכה להתמודד איתו. החברה, שכאמור עסקה במקור בטלפוניה קווית, מחויבת למצוא מנועי צמיחה חדשים לאור הירידה בהכנסות משירותים מסורתיים אלו. כמו שניתן לצפות מחברה גרמנית, דויטשה טלקום מבצעת את השינוי בצורה סדורה.

 

 

רמי לוי. אוברמן הופתע מהיקף התחרות בישראל רמי לוי. אוברמן הופתע מהיקף התחרות בישראל צילום: נועם מושקוביץ

 

"המטרה שהצבנו בתוכנית החומש שלנו היא להגיע לפחות ל־45% הכנסות משירותים חדשים עד 2015", אומר אוברמן. "אנחנו שואפים להגדיל את ההכנסות מאינטרנט סלולרי מ־4 מיליארד יורו ב־2010 ל־10 מיליארד יורו ב־2015, ונמצאים בכיוון הנכון. מקור הכנסה חדש נוסף הוא שירותים שנקראים 'הבית המקוון', ומאפשרים, למשל, שליטה ובקרה על צריכת האנרגיה בבית וגישה מרחוק למכשירי חשמל בבית.

 

"אנחנו נחשבים גם לחלוצים בשימוש במחשוב ענן ומציעים דרכו תוכנות, שירותי אבטחה ואפילו תשתיות וירטואליות. יש לנו עוד הרבה יוזמות, כי אנחנו באמת חייבים לבצע מהפך בתחומים שבהם עוסקת החברה. במרבית המקרים אלו לאו דווקא פיתוחים שאנחנו עושים מבית אלא חידושים מבחוץ שאנחנו מביאים דרך שיתופי פעולה".

 

גם חברות התקשורת הישראליות פוזלות לתחומים חדשים. סלקום ופרטנר הצהירו כבר ב־2012 כי הן מתכוונות להתחיל לשווק שירותי טלוויזיה מוזלים דרך האינטרנט, שישלימו את שידורי עידן פלוס החינמיים. סלקום נחשבת למתקדמת יותר מבחינת רמת המוכנות שלה, והיא כבר רכשה מאריקסון פלטפורמה טכנולוגית וחתמה על הסכם מול ספקית תוכן. שתי החברות טוענות שהן מחכות להתבהרות נושא השוק הסיטונאי לפני שהן מקבלות החלטה, אך יש שיטענו כי הן חוששות להיכנס להרפתקה הטלוויזיונית. המטרה של שתיהן היא להציע חבילת טריפל שתתחרה בזו של HOT.

 

אוברמן לא ממהר להמליץ להיכנס לעולם של שידורי טלוויזיה על גבי האינטרנט. "מאוד תלוי איך מסתכלים על זה, כי מבחינה פיננסית לוקח הרבה זמן להתבסס ובטח להרוויח בעולם של טלוויזיה. אתה חייב להגיע למסה קריטית של לקוחות. אנחנו הגענו עד כה ל־2 מיליון לקוחות בגרמניה ו־6 מיליון בכל אירופה. מנגד, כשאתה מספק שירותי טריפל (טלוויזיה, טלפון קווי ואינטרנט), אתה משפר משמעותית את הקשר שלך עם הלקוח, שומר עליו שבע רצון לאורך זמן וכמובן מעלה את ההכנסה החודשית הממוצעת ללקוח (ARPU).

 

"בכל מקרה, מבחינה שיווקית, קריטי שממשק המשתמש יהיה מצוין ושישלב בין הטלוויזיה לעולמות המובייל. אצלנו, למשל, הלקוח יכול לצפות בתכנים הטלוויזיוניים מכל המכשירים הניידים שיש לו בבית. אז האם אני ממליץ לחברות להיכנס לתחום? רק אם יש להן אורך רוח ברמה הפיננסית, כי צריך להשקיע במשך כמה שנים לפני שמקבלים את הכסף בחזרה".

 

אתגר נוסף שאיתו צריכות חברות תקשורת להתמודד הוא האיום מצד אפליקציות כמו סקייפ, וייבר ו־WhatsApp, שמציעות שירותי תקשורת חינם או בתשלום נמוך מאוד ומייתרות חלק מהשירותים שמספקות החברות המסורתיות. אוברמן אמר בעבר שזה לא הגיוני שחברות התשתית יצטרכו להמשיך להשקיע מיליארדים בעוד וייבר ודומותיה יקבלו "נסיעה חינם". אך לדבריו, הוא אינו מתייחס אל מפתחות האפליקציות באור שלילי.

 

"אנחנו בדויטשה טלקום כבר שינינו את הגישה והחלטנו לשתף פעולה עם אותן החברות לצד התחרות איתן. הסביבה התקשורתית העתידית צריכה להיות פתוחה, היום אף אחד כבר לא שולט בשום דבר יותר", מסביר אוברמן. "למשל, חתמנו הסכמים עם חברות כמו BOX, שמספקת שירותי אחסון וניהול מידע בענן, ו־Spotify, שעוסקת במוזיקה. יצרנו גם חנות לאפליקציות שאנחנו מציעים להורדה דרך הענן. חברת תקשורת מודרנית לא מתבססת רק על זה שהיא מציעה רשת איכותית אלא גם משמשת כפלטפורמה לשיתופי פעולה".

 

"משתמשי אינטרנט כבדים צריכים לשלם יותר"

 

דבר אחד גורם לאוברמן לאבד את סבלנותו: כשהוא נדרש להתייחס לפרסומים בתקשורת העולמית בחודש האחרון שלפיהם דויטשה טלקום מתכוונת להאט משמעותית את מהירות הגלישה למשתמשים כבדים, שמורידים יותר מ־75 גיגה־בייט בחודש, החל משנת 2016.

 

"אני לא יודע איך להשתלט על העניין הזה, שלגמרי יצא מפרופורציה בגלל עיוות בעובדות", אומר אוברמן. "העובדה היא שיש לנו עלייה גדולה בתעבורת האינטרנט בגרמניה ואנחנו חייבים ליצור דיפרנציאציה של מחירים, כי פשוט לא נוכל להמשיך לתת עבור 30 יורו נפח הורדות של 150 גיגה־בייט בחודש. אז החלטנו להציע חבילה למשתמשים כבדים, שתהיה קצת יותר יקרה מזו של משתמשים רגילים".

 

אוברמן מודה כי "יכול להיות שגם אנחנו טעינו שהדגשנו את נושא האטת המהירות . לא משנה כמה פעמים הסברתי את הדברים, מרגע שהשד הזה יצא מהבקבוק, אי אפשר היה להחזיר אותו פנימה".

 

דויטשה טלקום הודיעה בשבוע שעבר כי היא משנה במעט את כוונתה המקורית, כדי לרכך את הביקורת כלפיה, ולא תאט את המהירות למשתמשים כבדים בצורה חדה כפי שהתכוונה. אוברמן, שכבר הודיע כי מהשנה הבאה יעבור לנהל חברת כבלים הולנדית בשם Ziggo במטרה לחזור לשורשיו כיזם, ישמח שפרשה זו לא תהיה אקורד הסיום של כהונתו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x