דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

סטארט-אפיסט יקר, בפייסבוק תמצא לייקים ולא כסף

יזמים ומפתחים מתחילים להבין שכסף לא יגיע מהרשת החברתית, תרבות הבועה עדיין איתנו, גוגל משלמת קנס נלעג בפרשת הריגול בסטריט וויו ואפליקציה חדשה לנשים בלבד מתייחסת לגברים כאל חפצים

יוסי גורביץ 16:0123.04.13

איכס, פייסבוק 

 

פעם, לא כל כך מזמן, כל מי שפיתח איזה עסק אוויר (על כך מיד) היה חייב אפליקציית פייסבוק. המצב הזה מתחיל להשתנות: על פי דיווחים מעמק הסיליקון, מפתחים ויזמים מתחילים להתייחס למסחטת הפרטיות של צוקרברג כאל מחלה חברתית. משקיע הון סיכון אפילו נשמע אומר שאם רוב הקהל שלך מגיע מפייסבוק, אז אי אפשר להשקיע בך.

 

יש לכך כמה סיבות. ראשית, קשה היום הרבה יותר לאפליקציה להצליח בפייסבוק, משום שהחשיפה קטנה הרבה יותר מבעבר. פעם, אם התלהבת מאפליקציה, יכולת להזמין את כל החברים שלך. למרבה המזל, האפשרות הזו כבר לא קיימת. שנית, פעם מחירי המודעות בפייסבוק היו זולים מאוד; היום המחיר גבוה יותר, וחברות מתקשות להתחרות.

 

רוצים כסף? חפשו במקום אחר. צוקרברג בחשיפת כלי החיפוש האחרון של הרשת החברתית רוצים כסף? חפשו במקום אחר. צוקרברג בחשיפת כלי החיפוש האחרון של הרשת החברתית צילום: איי פי

 

שלישית, פייסבוק משנה את הצורה שבה היא פועלת מול המשתמשים על בסיס קבוע, בדרך כלל בלי שיהיה להם משהו לומר בנושא. זה יכול לשנות מהותית את הצורה שבה האפליקציה שלך פועלת - ויש להניח שזה לא יהיה לטובה. בנוסף, ככל שהמשתמשים עושים שימוש רב יותר בפייסבוק, האפליקציה שלך תטבע בין כל הרעש שהם מייצרים.

 

ומעל לכל זה, ישנה העובדה שצעירים בורחים מפייסבוק. שיעור צמיחת התפוצה של הרשת החברתית בקרב צעירים הוא הנמוך ביותר. בקרוב צפוי עבדכם הנאמן להשתתף בערב שמסביר לקשישות כיצד להשתמש בטרשת החברתית, וכשלא רק אמא שלך אלא גם סבתא שלך פעילה בפייסבוק, רוב הסיכויים שתחפש משהו אחר. ומפתחים צריכים את הצעירים ואת ההתלהבות שלהם.

 

לופטגישעפט

 

המונח "עסקי אוויר" (לופטגישעפט) התייחס בזלזול לקיום היהודי בעיירה הישנה במזרח אירופה וציונים – שאז כהיום היו דמות מראה של האנטישמים – הרבו להשתמש בו כדי לטעון שהעם היהודי התנוון, שהוא לא מייצר כלום אלא חי מעסקים ריקים, שעיקרם העברת כסף מכיס לכיס.

 

מקס נורדאו, האיש שעל פי האגדה אמר את הביטוי "עם קטן, אבל מאוס" ביחס לעם היהודי (להגנתו, ייאמר שזה היה אחרי נסיון ההתנקשות בו סביב פרשת אוגנדה, עוד משהו שלא לימדו אתכם בבית הספר) הפך, באופן משונה, לסופר שהועתק רבות על ידי הנאצים, בשל העניין שלו בניוון ודקדנטיות של החברה האירופית. כמובן, כדי לטעון שהיהודים התנוונו, היה צריך להתעלם מכך שהמאה ה-19 ו-30 ומשהו השנים הראשונות של המאה ה-20 היו התקופה המפוארת ביותר של עמנו, שהוכיחו לעולם מה אנו יכולים לתרום לו כשהוא מוכן להקשיב.

 

זה לא כסף, זה אוויר זה לא כסף, זה אוויר צילום: shutterstock

 

ואחרי ההערה המתודית הזו, נאמר שיש בהחלט מצבים שבהם המונח "לופטגישעפט" מתאים בהחלט. למשל, למה שהוא בעליל בועה בתחום ההייטק. היתה בועה גדולה, שפקעה ב-1999-2000, והבועה עדיין איתנו. שום דבר, אומר וואליוואג, לא נלמד מאז: לכל הבל ישן יש עדנה.

 

פעם, מונח הקסם היה eyeballs - מספר הצופים שלך. ההנחה העסקית עבדה כך: שלב ראשון - השג מספר גדול של צופים; שלב שני - ?; שלב שלישי - רווחים! מונח הקסם (אתם זוכרים שקסם הוא השם היפה לאחיזת עיניים, כן?) הנוכחי הוא disruption, שיבוש. כל העולם ואשתו עסוקים בלשבש את סדר החיים שלך, לפחות לכמה דקות. הסטארט-אפ שלך לא צריך להיות טוב, הוא רק צריך ל"שבש" למעשה, הוא לא צריך אפילו להתקיים. מספיק שתגיד שיש לך רעיון טוב, ותרכוש דומיין עם שם אווילי, כדי שכסף יתחיל לזרום בכיוונך.

 

זו, מציין אתר ואליוואג לא "כלכלת רעיונות" אלא כלכלת פנטזיות: הפנטזיה שאפליקציית תמונות לאייפון עשויה להיות שווה 180 מיליון דולר, כאילו שהיא תכניס אי פעם סכום כזה. ומעבר לכך, הפנטזיה שכלכלת הלופטגישעפט הזו מייצגת איכשהו את כל מה שטוב בארה"ב - ויש לומר, בהתחשב בתעמולה הישראלית על "אומת סטארט-אפ", את כל מה שטוב בישראל. כפי שמציינים שם בעליזות, לפחות לבנקאי וול סטריט היה מספיק מודעות עצמית כדי לשנוא את עצמם. במקרה של עמק הסיליקון וגרורותיו, בינתיים אנחנו רואים בעיקר נרקיסיזם.

 

דבר בקול רם וצפצפני ושא גבעול עשב

  

אחת האמרות המפורסמות של נשיא ארה"ב רוזוולט היתה "דבר בקול רך ושא נבוט גדול". רוזוולט זכה בפרס נובל לשלום על הסכם השלום בין רוסיה ויפן אחרי מלחמת 1905, אבל נתפס - בצדק - כנשיא האמריקאי הקיסרי הראשון. בתקופתו הגבירה ארה"ב את אחיזתה באוקיינוס השקט והגדילה משמעותית את הצי שלה.

 

הבעיה של הרגולטורים ברחבי העולם, כשהם באים לטפל בחברות גדולות מכדי שיתנו להן ליפול (למשל גוגל) היא שהם משתמשים במשפט הפוך: דבר בקול רם וצפצפני ושא גבעול עשב. הדוגמא האחרונה בתחום מגיעה מגרמניה.

 

קנס? הצחקתם אותם. מייסדי גוגל, לארי פייג' וסרגיי ברין קנס? הצחקתם אותם. מייסדי גוגל, לארי פייג' וסרגיי ברין צילום: בלומברג

 

נציב המידע של המבורג, ד"ר יוהנס קספר, היה הראשון לזהות את פרשת הריגול של גוגל באמצעות רכבי סטריט וויו, לפני שלוש שנים. עכשיו, אחרי שנים של חקירה שגוגל שיבשה כמיטב יכולתה - קספר התלונן ארוכות על כך - הוא הגיע לשלב הפסיקה.

 

והיא אווילית. קספר כתב מילים חריפות מאוד כלפי גוגל ובסופו של דבר קנס אותה בשווה ערך של 189,000 דולר. זה נראה במבט ראשון סכום גדול, ואף אחד מאיתנו לא היה רוצה לחטוף קנס כזה, אבל הוא שווה ערך לשתי דקות עבודה של גוגל, או ל-0.0002% מהכנסותיה בשנת 2012. על דבר כזה לא רק שלא מעירים את לארי פייג'. ספק אם מעדכנים אותו במייל.

 

לזכותו של קספר ייאמר שהוא מודע היטב לכך ושהוא עשה כמיטב יכולתו במסגרת החוק. הוא הודיע שהחוק לא מאפשר פיקוח של ממש על חברות ענק, וקרא למחוקקים לעדכן אותו כך שיאפשר קנסות הרבה יותר רציניים. האיחוד האירופי אכן שוקל את שינוי החוק, כך שיאפשר הטלת קנסות במקרה של הפרת פרטיות שמגיעים לשני אחוזים מהכנסותיה השנתיות של חברה. במקרה של גוגל, זה יכול להגיע לכשני מיליארדים. לסכום כזה, כנראה שפייג' ישים לב.

 

הטמטום! הטמטום! הוא שורף!

 

חברת פוקס, שהפיקה את הסדרה האומללה Homeland, פנתה לאחרונה לגוגל בדרישה שתחסום שתי כתובות ביטורנט, שמאפשרות הורדה של Homeland. לרוע המזל, זה לא ה-Homeland הנכון.

 

המדובר בספר Homeland של אושיית הרשת קורי דוקטורוב, שהגדיל לעשות והפיץ את הספר שלו ברשיון Creative Commons. זה הופך את הפצת הספר שלו בביטורנט לחוקית לגמרי. דוקטורוב הודיע שהוא בוחן את הצעדים המשפטיים שבפניו, אבל הוא לא אופטימי.

 

כוכבי הומלנד, בטקס פרס גלובוס הזהב כוכבי הומלנד, בטקס פרס גלובוס הזהב צילום: אימג'בנק, gettyimages

 

העובדה שפוקס מנסה להוריד מהרשת תוכן שהוא בכלל לא שלה אומרת כל מה שצריך לומר על ההליך שבמסגרתו חברה יכולה להוריד תוכן מהרשת מבלי שהיא צריכה לספק ראיות כלשהן שהתוכן אכן שייך לה. ההליך קובע שהחברה שמבקשת הסרת תוכן צריכה לעשות זאת תוך שבועה שהיא מאמינה בתום לב שהוא שייך לה. קשה לראות איזה תום לב יש כאן, אם פוקס לא טרחה לעשות את המינימום כדי לברר למי שייך התוכן.

 

קצרצרים

 

1. אפל צפויה לפרסם הערב (ג') את הדו"ח הרבעוני שלה ואנליסטים וסתם משקיעים כוססים ציפורניים. בשבעת החודשים האחרונים, איבדה מניית אפל כ-40% מערכה. קשה למצוא סיבות הגיוניות לכך: המכירות של אפל היו גבוהות. עם זאת, במידה ואפל תדווח על ירידה במכירות, המניה צפויה לסבול קשות. בוול סטריט, אומרים אנליסטים, לא יודעים איך לאכול את אפל: האם היא חברת חומרה או חברת תוכנה? אם היא חברת חומרה, היא יכולה לגלות שקהל הלקוחות נוטש אותה בפתאומיות כשחברות אחרות מוציאות מוצרים טובים באותה המידה אך זולים יותר. היא יכולה למצוא את עצמה בעמדתה של בלקברי, מלכת השוק לרגע וקבצנית רגע אחר כך. אם היא חברת תוכנה, אולי בכלל צריך להעריך אותה כמו שמעריכים את פייסבוק ושאר מוכרות האוויר החם? העובדה ששאלות כאלה בכלל עולות מעידות על הפגיעה בתדמיתה של החברה. 

 

הלקוחות אוהבים את אפל, המשקיעים מודאגים הלקוחות אוהבים את אפל, המשקיעים מודאגים צילום: בלומברג

 

2. כל הנפילות האלה הן בוודאי חתיכת מכה בכנף האגו של מנכ"ל אפל, טים קוק. הוא שחצן פחות מקודמו, אבל לא בהרבה. העובדה שפתאום מתחילות לרוץ שמועות שחבר המנהלים של החברה מחפש לו מחליף ודאי כאבה במיוחד. יצוין שבניגוד לג'ובס, שליהג הרבה על מוסריות אבל היה חלאת המין האנושי, קוק הוא מענטש. אחרי שנים ארוכות שבהן אפל לא תרמה שנקל הפעיל קוק, עם כניסתו לתפקיד, מדיניות שאמרה שעל כל דולר שתורמים העובדים לצדקה, תתרום אפל דולר משלה. בימים אלה, אפל שולחת תרומות, בכסף ובציוד, לנפגעי רעידת אדמה בסין. חלק מזה, סביר להניח, הוא יח"צ שמיועד להתמודד עם ההתקפות של המשטר הסיני, אבל תרומה היא בסופו של דבר תרומה. לג'ובס, שהקפיד לחנות בחניית נכים עד כדי כך שעובדים אמיצים תלו פעם שלט "חנה אחרת" על מכוניתו, זה לא היה קורה.

 

3. אפליקציה בשם Lulu עושה לגברים מה שאפליקציות דומות עשו לנשים שנים ארוכות: הופכת אותם לחפץ. הגישה לאפליקציה היא לנשים בלבד, והן יכולות לדרג את הגברים שהן מכירות מפייסבוק מבלי שלאלה יהיה משהו לומר בנידון. הנשים צריכות לומר איך הן מכירות את הגבר, ואחר כך הן יכולות לדרג את התכונות השליליות שלו, כמו גם החיוביות, אם יש כאלה. נמסר שגברים לחוצים מאוד לדעת מה נשים חושבות עליהם, וחלק מהם משנים את המין שלהם (בפייסבוק, אפשר להירגע) לנקבה רק כדי שיוכלו להכנס לאפליקציה. זה משעשע מאוד את יוצרות האפליקציה, ששולחות להם הודעה לגלגנית. היכולת לדרג גברים מוגבלת לתארים שקבעה האפליקציה מראש, כמו "סובל מתסמונת נפוליאון", אבל לא מאפשרת כתיבה חופשית – כנראה כדי להמנע מעבירה על חוקי הדיבה.

 

4. אחרי שנים של דיבורים על הטכנולוגיה, הדפסה בתלת ממד מתבגרת: לראשונה, נערך כנס שמוקדש אך ורק לתחום הזה. הוא נערך בניו יורק, וכל החברות החשובות בתחום משתתפות בו. הכנס מציע מגוון פאנלים, כולל איך להשתמש בהדפסת תלת מימד בתחום הרפואה. כנסים קודמים דיברו על הדפסת תלת מימד, אבל תמיד בשילוב עם טכנולוגיות אחרות. שיהיה בהצלחה.

 

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x