הייטק והון סיכון

איפה ההייטק? תיקונים לחוק ההסדרים שהוגשו ללפיד ולבנט

על שולחנם של שר האוצר ושר התמ"ת נחות הצעות תיקונים שיוכלו לעודד השקעה בסטארט-אפים, אישור מהיר לאקזיטים וקידום משמעותי של מגזר ההייטק. "כלכליסט" מנתח את היתכנות קבלת ההצעות ואת ההתנגדות הצפויה להן

אסף גלעד 13:1610.03.13

על שולחנם של לפיד ובנט כשר אוצר ושר תמ"ת עתידיים מונחים תיקונים לחוק ההסדרים לא רק מתחום קצבאות הילדים והמיסוי על פירות והירקות אלא גם אלה שיקבעו את מעורבותה של הממשלה במגזר המוביל במשק במונחי ייצוא ותוצר: ענף ההייטק.

שניים מהסעיפים המתוכננים נוגעים לחוק האנג'לים ומדען הראשי במשרד התמ"ת. "כלכליסט" מנתח את הצעדים המוצעים ומעריך את הסיכוי לפריצת דרך בתחום.  

 

אפשר וצריך לעודד אנג'לים להשקיע בחברות ישראליות. לפיד, לטיפולך אפשר וצריך לעודד אנג'לים להשקיע בחברות ישראליות. לפיד, לטיפולך צילום: shutterstock

 

הצעד: הקלות לחוק האנג'לים

 

המשמעות: חוק האנג'לים הקיים, שנועד לעודד בעלי הון להשקיע בסטארט-אפים תמורת הקלה במס נכשל במתכונתו הנוכחית: מכניסתו לתוקף בינואר 2011 עשו בו שימוש 60 חברות סטארט-אפ בלבד. חוק האנג'לים העמיד את המשקיעים בו בתנאי אי ודאות גבוהים: עד כה היה עליהם לדאוג שהסטארט-אפ שבו הם משקיעים יעמוד במשך שלוש שנים בתנאים נוקשים על מנת שיוכלו לממש את הטבת המס: על החברה בה הם משקיעים להקצות לפחות 70% מההוצאות למחקר ופיתוח, על היקף ההכנסות לעמוד על לא יותר מ- 50% מהיקף הוצאות המו"פ, ועל החברה לדאוג ש-75% מהכסף שגייסה דרך האנג'ל (משקיע פרטי) יוקצה למו"פ.

 

יאיר לפיד, שר האוצר הבא של ישראל יאיר לפיד, שר האוצר הבא של ישראל צילום: אוראל כהן

 

עד כה יכול היה האנג'ל לממש את הטבת המס בכל שנה מיום ההשקעה, אך אם לא עמד בתנאים, רשות המיסים היתה רשאית לקזז לו חלק מההטבות אם חברת הסטארט-אפ בה השקיע לא היתה עומדת בתנאים. התיקון לחוק ההסדרים מציע הקלה משמעותית במסגרתו אין צורך להמתין שלוש שנים כדי לראות האם החברה עמדה בתנאים שונים כדי להעניק למשקיע בה את ההטבה. במקום זאת, ההטבה תפעל על חברות שכשירות בקריטריונים מסוימים כבר במועד ההשקעה. למשל, על גיל החברה לא לעלות על שלוש שנים, ועל הכנסותיה להיות נמוכות עד רגע ההשקעה. כמו כן על החברה לקבל אישור על ידי המדען הראשי על היותה חברת מו"פ.

 

תומכים: משרד האוצר ורשות המיסים

מתנגדים: אין
סיכויי היתכנות: גבוהים

 

הצעד: הפיכת המדען הראשי לתאגיד סטטוטורי במשרד התמ"ת

 

המשמעות: תיקון נוסף לחוק ההסדרים נוגע להצעה להפוך את משרד המדען הראשי במשרד התמ"ת, שתקציבו השנתי סובב סביב 1.5 מיליארד שקל, לתאגיד סטטוטורי. התאגיד ימשיך להיות כפוף לשר התמ"ת אך יהיה חפשי ממגבלות רגולטוריות ממשלתיות שמקשות על המדען הראשי לפעול בגמישות מול תעשיית ההייטק, תעשייה שנחשבת לדינמית ודורשת החלטות מהירות.

 

שינויים במשרד התמ"ת. אבי חסון, המדען הראשי שינויים במשרד התמ"ת. אבי חסון, המדען הראשי צילום: עמית שעל

 

הגמישות תסייע למדען לקבל החלטות שדורשות מהירות תגובה כגון אישור חברה ליציאה לאקזיט, החלטה על השקעה במגזרים מסוימים הנמצאים בכשל שוק ובחברות מסוימות שעיכוב החלטה בהשקעה בהן עשוי להביא לסגירתן. מעבר לקבלת החלטות מהירה יותר, יוכל המדען הראשי במודל החדש לאשר מודלים חדשים של השקעה בסטארטאפים, כגון שיתוף הציבור בהשקעות בחברות (מימון המונים), ולהעניק גם אשראי ומימון הון-חוזר לחברות הייטק. אלה מודלים שהמדען לא יוכל לבצע כל עוד הוא חלק מהממשל.

 

כיום, החסמים הביורוקרטים מעכבים את פעילות המדען הראשי באמצעים רבים: יועצים משפטיים שאין ברשותו, חשבים, נציבות שירות המדינה ווועדות מכרזים. אלה יכולים לעכב קיום החלטות עד כדי שנים מאז קבלתן.

 

גם לאחר השינוי המוצע, התאגיד ימשיך להיות ממשלתי, במודל המזכיר את הרשות לניירות ערך או בנק ישראל: גופים ממשלתיים שאינם כפופים דווקא לביורוקרטיה הממשלתית.

 

כיום מקבל המדען הראשי תקציב מתוך משרד התמ"ת ומחזיר חזרה תמלוגים מתוך חברות ההייטק המצליחות היישר לתקציב המדינה. עם השינוי,ימשיך רוב רובו של תקציב המדען להגיע מתקציב המדינה, והתמלוגים יועברו ישירות תאגיד המדען הראשי, מה שייתן לו גמישות גדולה יותר במתן מענקים והלוואות.

 

גורמים בממשלה מתנגדים למהלך, מכנים אותו 'הפרטה' של המדען הראשי ומסמנים אותו כתחילת פירוקו של המשרד. התומכים טוענים כי לא מדובר בהפרטה וכי רובו של תקציב המדען הראשי ימשיך להגיע מתקציב המדינה, וכי שר התמ"ת יוכל להמשיך ולהיות אחראי לו.

 

מתנגדים: גורמים בתמ"ת

תומכים: המדען הראשי, אגף תקציבים באוצר ומשרד ראש הממשלה

סיכויי היתכנות: גבוהים

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x