$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

עובד הייטק? רוצה להשתדרג? אתה מוזמן לסבסד את הבוס שלך

חברות לא רוצות להשקיע בהשתלמויות העובדים שלהן ודורשות מהם לממן הכשרות בעצמם, אתר חדש עוקב אחרי תנאי שימוש במקום הרגולטור, שירות הדואר בארה"ב נמוג וה-FBI מלמד כיצד להימנע מסחיטה מינית ברשת

יוסי גורביץ 11:0407.02.13

לכו ללמוד לבד

 

פעם, בעידן התעשייתי, כאשר היתה מגיעה טכנולוגיה חדשה ורלוונטית, המעסיק היה שולח את העובדים שלו להשתלמות כדי שיוכלו להפעיל אותה כמו שצריך. ההשתלמות, כמובן, היתה על חשבונו. אחרי הכל, הוא היה אמור להרוויח מכך שהעובדים ישדרגו את היכולות שלהם.

 

העידן הזה נגמר, אומר מייק לאבריק, אוונגליסט הענן של VMWare. בעידן הפוסט-תעשייתי, אם אתה רוצה לשמור על העבודה שלך, כדאי שתאמן את עצמך בטכנולוגיות החדשות. על חשבונך. לבוס לא יהיה זמן או כסף לשלוח אותך להשתלמויות. לדבריו, הנחת היסוד המקובלת כיום בענף היא שתאמן את עצמך תוך כדי עבודה.

 

רוצה להתקדם? פתח את הארנק רוצה להתקדם? פתח את הארנק צילום: שאטרסטוק

 

לאבריק עצמו בנה מעבדת שרתים משוכללת ויקרה - היא עולה לו עכשיו 870 ליש"ט לחודש - ומסתבר שהוא לא היה היחיד. כשהוא שאל, בכנס של מומחי IT, מי עוד עושה את זה, שורה של ידיים התרוממו באוויר. לזכותו של לאבריק ייאמר שלאורך רוב התקופה שבה הוא הפעיל את המעבדה הפרטית שלו, הוא היה פרילאנסר וזה היה כלי עבודה שאיפשר לו למצוא לקוחות. יתר על כן, כפרילאנסר, המעבדה היא הוצאה מוכרת. זה לא כל כך המצב עם עובדים מן השורה.

 

אם עובדים יתרגלו לכך שהם צריכים לדמם עוד כסף כדי לעבור השתלמויות (שיעשירו את המעסיק שלהם), העניין יהפוך לדרישה בסיסית; הפשרות של היום הן הנורמות של מחר.

 

תוך זמן לא רב, מי שיטען שאם הבוס שלו רוצה שהוא ילמד טכנולוגיה חדשה, אז שיטרח לשלם על זה - ימצא את עצמו נדחק לאחור, מוגדר כעובד מריר, או סתם מפוטר. אחרי הכל, אפשר יהיה למצוא מישהו נואש מספיק לעבודה ויסכים לשלם את המחיר בעצמו.

 

או, במילים אחרות: מה שעובדי הטכנולוגיה צריכים, בדחיפות, זה איגוד עובדים חזק.

 

מי מפקח על תנאי השימוש?

 

כשהודיעה אינסטגרם על שינוי תנאי השימוש שלה לפני כמה חודשים, קם קול זעקה גדול ברשת, וכתוצאה מכך נאלצה החברה להעמיד פנים שהיא מתנצלת. במקביל, ערכה סקייפ שינוי בתנאי השימוש שלה שאסר בפועל על תביעות יצוגיות, וביטלה אותו – בלי שאף אחד שם לב.

 

אלפי חברות משנות את תנאי השימוש שלהן בשקט, ללא הצהרה פומבית. החוק לא מחייב אותן לעדכן משתמשים על השינויים ובכל מקרה הטקסט נכתב על ידי עוכרי דין למען עוכרי דין. בני תמותה לא מבינים אותו - וגם לא אמורים להבין.

 

דירוג תנאי השימוש שעושה אתר TOS;DR דירוג תנאי השימוש שעושה אתר TOS;DR

 

אתר Docracy, שהסיסמה המקסימה שלו היא Legal For the People והג'וב שלו הוא להנגיש מסמכים משפטיים לכלל האוכלוסיה בחינם, פתח לפני מספר שבועות שירות בשם Terms of Service Tracker. השירות עוקב בזמן אמת אחרי שינויי תנאי השימוש באלפי אתרים ומאפשר למשתמשים להשוות את התנאים כפי שהם עכשיו למה שהם היו לפני מספר שבועות.

 

דוקראסי לא לבד בתחום: פרויקט TOS;DR (משחק מילים על הקיצור המוכר ברשת TL;DR, "ארוך מדי, לא קראתי") מספק שירות דומה. הוא עוקב אחרי תנאי השירות של החברות הגדולות ומגלה איך ומתי הן מנסות לדפוק אותנו.

 

מה שמטריד פה הוא העובדה שאזרחים פרטיים נאלצים לקחת על עצמם תפקיד שאמור היה להיות שמור לרגולטורים - ושמאחר ומדובר באזרחים פרטיים, אין להם כל שינייים. הם יכולים לצעוק, ואם יימצא כלי תקשורת שישים לב יכול להיות שהם אשכרה יגיעו לציבור. אבל אין להם את היכולת לדפוק על השולחן ולהודיע למנכ"ל שקר כלשהו שאם הוא לא מחזיר את תנאי השימוש למה שהם היו קודם, כדאי שישכור דירה סמוך לבית המשפט, כי שם הוא יבלה כל יום בעשור הקרוב. כשזה מגיע לחברות גדולות, במיוחד חברות טכנולוגיה, הרגולטורים - במיוחד בארה"ב - הם פחות מחסרי תועלת: לעתים קרובות הם חותמת גומי של נוכלים בחליפות.

 

הדואר לא בא היום

 

שירות הדואר של ארה"ב, שפועל ברציפות מאז סוף המאה ה-18 ושהיה כל כך חיוני עד שהוא המשיך לתפקד במשך כמה חודשים משני צדי הקווים של מלחמת האזרחים, שוקל עכשיו להפסיק לספק דואר "רגיל" בימי שבת. כלומר, לצמצם את הפעילות שלו לשני עד שישי.

 

מה קרה? ובכן, המייל הורג את הדואר. דואר ארה"ב ימשיך לספק חבילות - תחום רווחי בשבילו, שנמצא בצמיחה בעידן הסחר המקוון - גם בימי שבת, והוא יפעיל סניפים (אם כי כנראה בשעות מוגבלות), אבל הרעיון של שליחת דוורים כדי לספק את המכתבים המעטים שעדיין נשלחים בדואר כבר לא רווחי.

 

התיבה שלכם כמעט מלאה התיבה שלכם כמעט מלאה צילום: shutterstock

 

דואר ארה"ב שילש את ההפסדים שלו בשנה שעברה - והם עומדים על 15.9 מיליארד דולר. בשירות מעריכים שביטול אספקת הדואר בשבתות תחסוך שני מיליארד דולר בשנה. ההחלטה נהנית מתמיכה בציבור האמריקאי, מה שלא אומר שהקונגרס לא יטרפד אותה. כך, בשקט, גווע לו שירות שפעם היה אבן היסוד של המדינה המודרנית: היכולת לצפות בבטחה שפיסת נייר תגיע מצד אחד של המדינה לאחר, בזמן.

 

איך תתחמקו מסחיטה מינית ברשת

 

תופעת הסחיטה המינית ברשת עולה לכותרות לאחרונה, במיוחד אחרי חשיפת מזימת ג'סטין ביבר - מסתבר שאיזה שרץ, כריסטופר פארק גאן, התחזה ברשת לאליל הנוער, ושכנע נערות שהוא ייתן להן כרטיסים להופעות אם הן תשלחנה לו תמונות של עצמן חשופות חזה. זה הצליח, לכמה זמן, אבל עכשיו גאן זוכה לשירותי האירוח של הדוד סם, והוא צפוי להשאר שם ב-35 השנים הקרובות.

 

שטיק אחר של גאן היה "מזימת הילד החדש": הוא התחזה למישהו שהרגע הגיע לעיירה, ורוצה להכיר אנשים. זמן קצר לאחר מכן הוא התחיל להשמיע דרישות. בתגובה, ה-FBI פרסם כמה טיפים שאמורים לסייע להתגוננות מפני טיפוסים כמו גאן.

 

לעצור את הסחיטה המינית ברשת? קלי קלות לעצור את הסחיטה המינית ברשת? קלי קלות צילום: שאטרסטוק

 

כלל ברזל ראשון: אל תניח שהמחשב שלך מוגן משום שיש לו אנטי-וירוס. הרבה נפלו כאן. כשמצלמת שלך לא בשימוש, כסה אותה. אם קיבלת תוספים במייל, אל תפתח אותם אם אתה לא בטוח לחלוטין שאתה יודע מאיפה הם הגיעו. גלה חשדנות בריאה: אם אמא שולחת לך תוסף בשלוש בבוקר, אולי זה לא אמא. ואם הגרוע מכל קרה ואתה מתחיל לקבל איומי סחיטה מאיזה שרץ, דבר עם ההורים ועם רשויות החוק. הם תפסו את גאן, אחרי הכל.

 

קצרצרים

 

1. במהלך המשפט המתוקשר בין אפל וסמסונג בקליפורניה, טענה אפל שסמסונג העתיקה את העיצובים שלה. ראיה בלתי צפויה לכך התקבלה השבוע, כשלקוח אומלל של החברה בדרום קוריאה הסתובב עם אחד ממכשיריה ופתאום נהיה לו חם בכיס. הסמארטפון התלקח לפתע וגרם כוויות לאומלל. התלקחויות של מכשירים היו סימן היכר של אפל מזה שנים רבות, ומישהו צריך לומר לסמסונג שיש גבול למה שהם צריכים להעתיק.

 

בוער בכיס? מכשיר סמסונג בוער בכיס? מכשיר סמסונג צילום: ניצן סדן

 

2. משטרי האופל נתפסים בפאשלות מביכות זה אחרי זה: אחרי שהתחוור שלגמרי לא ברור שאיראן אשכרה הצליחה לשגר קוף לחלל, ואחרי שמומחים פסקו שהמפציץ החמקן שלה מיוצר ככל הנראה על ידי חברת לגו, הוסר שלשום (ג') מיוטיוב סרטון תעמולה של המדינה המשוגעת ביקום, צפון קוריאה. הסיבה? הסרטון הועתק בגסות מהמשחק המצליח של אקטיוויז'ן, Call of Duty. בסרטון נראה צעיר צפון קוריאני חולם בהקיץ על תחנת חלל שמשמידה עיר, שנראית באופן חשוד כמו ניו יורק ושהבניינים הבוערים בה נלקחו מ-Call of Duty. נראה לי שרועץ המדיה החברתית של צפון קוריאה ייקרא בקרוב בדחיפות לגולאג הקרוב למקום מגוריו - שם יעבור את הטיפול המקובל של כליאה, חינוך מחדש ומוות. בין השאר - בשל אי התאמה למסר: צפון קוריאה מתעקשת שתכנית החלל שלה היא למטרות שלום בלבד, מסר שאיך לומר, לא עולה בקנה אחד עם הסרטון.

 

3. דיווחנו בשעתו על ההסכם שחתמה אם עם בנה אחרי שמסרה לו אייפון, ובו הגבילה את השימוש שלו במכשיר למטרות תבוניות בלבד. עכשיו מגיע דיווח על הסכם שנחתם בין אב ובתו, פול ורייצ'ל באייר, שעל פיו האחרונה מתחייבת שלא להשתמש בחשבון הפייסבוק שלה במשך ארבעה חודשים - ובתמורה תקבל 200 דולר. היא תקבל 50 דולר אם תצליח להתרחק מהתועבה עד אפריל, ואת שארית הכסף אם תעמוד במשימה עד סוף יוני. הסיבה להסכם: רייצ'ל רצתה יותר כסף (היא תוכל להוציא אותו על כל מה שהיא רוצה), ומצד שני נמאס לה מהסחות הדעת הבלתי פוסקות של רשת הפרסום. גו, רייצ'ל, גו! מה שנשאר מהמין האנושי מתבונן בך בתקווה.

 

4. יש אתר מדיה חברתית בשם פינטרסט, שאני מודה שעד עצם היום הזה לא הבנתי מה הטעם בו. על כל פנים, התועבה פופולרית, ועכשיו היא מגייסת כספים, צעד שאני מניח שהוא לגיטימי במסגרת אמנת "שוטה וכספו נפרדים במהירות". הבעיה היא שהיא מגייסת אותם תוך העמדת פנים שהיא שווה 2.5 מיליארד דולר. אנחנו מדברים על חברה שעוד לא הצליחה להוכיח שהיא מסוגלת להרוויח - או, לצורך העניין, להכניס - שנקל. פינטרסט טרם הציגה תכנית עסקית ברורה, ושיש סיכוי סביר לגמרי שברגע שהיא תנסה לדרוש תשלום ממשתמשיה היא תאבד את רובם. לעתים תכופות כל הכלכלה החדשה הזו נראית כמו מזימת פונזי שמחכה שמישהו יחשוף אותה.

 

5. חברת הסברו, יצרנית המשחק הוותיק מונופול, ערכה הצבעה באתר שלה בשאלה הקריטית איזה מכלי המשחק הוותיקים שלה - שמייצגים את השחקן על הלוח - יצטרך לפרוש, ומי יחליף אותו. ההצבעה על השאלה הראשונה היתה צמודה, אבל בסופו של דבר המגהץ הקשיש הולך הביתה. על השאלה השניה לא היה ממש ויכוח: זו היתה הצבעה מקוונת ועל כן הצביעה אומת הרשת לפי טבעה: המגהץ הוחלף על ידי חתול.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x