דו"ח טכנולוגי
פייסבוק בולעת את התמונות שלך, מותק
שטיק חדש של פייסבוק יקל עליה לבזוז את כל התמונות שלך, למשתמשים נמאס לתת את חשבונות הפייסבוק שלהם בתור כרטיס כניסה לאתרים ושירותים, ה-SMS חוגג 20 שנה וחיל הים האמריקאי מתכנן להחליף את הדולפינים שלו ברובוטים
ששש, אנחנו לוקחים את התמונות שלך
במסגרת תוכניתה לאסוף כל פיסת מידע אפשרית מכם, הודיעה פייסבוק בשקט על תכונה חדשה - Photo Sync שמעלה אוטומטית לפייסבוק כל תמונה שצילמתם והגדרתם לה. אם תעשו את הטעות ותאפשרו לכלי הזה הזה להסתובב לכם בסמארטפון בצורה חופשית - הרי שבמידה מסוימת, התקנתם תוכנת ריגול.
התרגיל הזה, של ברירת מחדל שבוזזת את המשתמש, הוא כבר שטיק רגיל של פייסבוק. במסווה של הרצון לחסוך מכם כמה צעדים (אחד מהם: לעצור ולחשוב בהיגיון), פוטו סינק תעלה את כל התמונות שלכם לרשת אם רק תאפשרו לה. בתוך שניות תוכל התכונה לדעת מי החברים שלכם, לעטר את פניהם בתגיות ואתם תצטרכו רק ללחוץ על כפתור האישור.
מה בעצם, הבעיה? הרשת מלאה בתמונות שרגע של מחשבה (שפוטו סינק חוסכת לכם) היה מונע מהן מלהיחשף. בחלקן אנשים בלבוש חלקי, שיכורים או בסיטואציות מביכות. מי צריך שהן יגיעו לפייסבוק? בוודאי לא המצולמים. זה טוב רק לפייסבוק, שיכולה להגדיל בלי מאמץ את כמויות המידע הפסיכיות שיש לה עלינו.
צוקרברג לא אוהב כשחושפים תמונות שלו. אבל הוא רוצה את שלכם צילום מסך: valleywag.gawker.com
אחר כך היא תוכל להגיד למפרסמים איזה סוג מזון הוא אוהב, לאיפה הוא אוהב לצאת, וכן הלאה - הכל מלווה במידע גיאוגרפי שיספר היכן אתם. סימכו על המפרסם שכבר ידחף לכם פרסומת.
בדרך כלל, הנהלת פייסבוק עושה חגיגה שלמה מהודעות על תכונות כאלה. הפעם היא דיווחה על התכונה במינימום רעש. היא לא רוצה שאנשים ישימו למה שקורה - רק שיקישו על הבאנר שיופיע בקרוב בגרסת הסלולר שלהם של פייסבוק. אולי גם הרגולטורים, שאמורים להשגיח על פייסבוק במשך 20 שנה כדי שלא תחסל עוד יותר את הפרטיות שלכם, לא ישימו לב.
אז כשהפרסומת של פייסבוק תזמין אתכם לתת לה שיקול דעת על אילו תמונות אתם מעלים אליה, תגידו למארק צוקרברג לא תודה, ושיילך לחפש איזו עז לשחוט.
מצטערים, לא מכירים אותך
איזה סטארט-אפ חסר כל חשיבות בסדר הקוסמי בשם RockMelt גילה להפתעתו שחצי ממשתמשיו מסרבים להירשם אליו דרך פייסבוק. זה מביך במיוחד לאור העובדה שרוקמלט מפתח דפדפן חברתי. שורה ארוכה של חברות אינטרנט גילו לאחרונה שלאנשים פשוט נמאס מהקלילות שבה המידע שלהם עובר לכל מפתח זב ומצורע. המשתמש למד כשהוא נרשם באמצעות פייסבוק או טוויטר, הוא נותנים למפתח גישה לים של מידע שאין שום סיבה שהוא יקבל.
בשל כך, רוקמלט והאחרים נאלצו לפתח מערכת אבטחה משלהם, שמאפשרת למשתמשים להירשם לשירות המיותר שלהם באמצעות חשבון המייל בלבד. הוא מספק עליך הרבה פחות מידע ממה שפייסבוק שמחה להעביר.
מסתבר שסירוב להירשם באמצעות מדיה חברתית הופך ליותר ויותר נפוץ, במיוחד בתחום המשחקים: אנשים לא רוצים לתת את הפרטים שלהם למשחק שהם ישחקו פעמיים. תן לנסות אותך, אחר כך נראה. זוהי גישה בריאה מאוד. כנראה יעבור עוד זמן רב עד שתינטש הרשת החברתית. אבל מי יודע, אולי יום אחד נסתכל עליה בתור מחלת ילדות.
20 שנה אחרי, מה טומן העתיד למסרוני סמס?
כנראה שלא הרבה.
לפני 20 שנים בדיוק, ה-3 בדצמבר 1992, נשלח מסרון ה-SMS הראשון בעולם. הוא היה חד כיווני: הוא נשלח ממחשב לסלולר - והטלפונים הניידים של אז עדיין לא איפשרו שליחת תשובה. רק שנה לאחר מכן יצאה נוקיה עם המכשיר הראשון בעל יכולת סימוס דו-כיווני. נכון להיום, אפשר כבר לחשב את קיצו של השירות הזה לאחור.
יש לכך כמה סיבות. קודם כל, מדובר בשירות מוגבל מאד: 160 תווים, שמיועדים כעקרון לאדם אחד או לקבוצה קטנה. זה אומר שמעט מאד אנשים ישקיעו מאמץ ביצירת אסתטיקה של המסרון הבודד, מהסוג שקיים בטוויטר. שנית, חברות הסלולר מצצו (ומוצצות) את דם המשתמשים בקשית וגובות מאיתנו סכומים לא סבירים עבור שליחה של המסרונים הללו.
אנשים אוהבים הודעות. אבל מי צריך SMS? צילום: Shutterstock ושלישית, וחשוב מכל, הגעתם של הסמארטפונים והפס הרחב שלהם אומרים שיש לנו שלל כלי תקשורת יותר מוצלחים מהודעות SMS, למרות שגם הם מבוססי טקסט. אפשר לשלוח הודעה פרטית בטוויטר מבלי לשלם לחברת הסלולר, אפשר לעשות את אותו הדבר עם שירות המסנג'ר של פייסבוק, עם האפליקציה הפופולרית ווטסאפ וכמעט לכל חברת סמארטפונים יש שירות מסרונים משלה. זה של בלקברי אפילו הואשם בכך שהוא הוביל למהומות בלונדון לפני שנתיים. בשורה של מדינות בעולם, השימוש בסמס של חברות הסלולר עבר את השיא שלו והוא בירידה תלולה.
כמובן, כפי שאפשר לראות בראיון זה עם ממציא ה-SMS, מטי מקונן. שבוצע כולו באמצעות סמס. מקונן לא אוהב את התואר הזה, גם כי היו עוד אחרים שעבדו על פיתוח המסרונים וגם כי הוא לא הרוויח אפילו שנקל מהסיפור. לחברות הסלולר, מצד שני, זו היתה האווזה שהטילה ביצי זהב.
קצרצרים
1. וינט סרף הוא אחד האנשים שבנו את אבני היסוד של הרשת - והיה מיוצרי פרוטוקול TCP/IP. כיום הוא אוונגליסט רשמי של גוגל כיום וכתב פוסט קצר בבלוג החברה, בו הוא מביע התנגדות למהלכי רגולציית הרשת שיוצגו בכינוס הקרוב של ה-ITU. סרף קורא "לשמור על הרשת חופשית", סנטימנט חיובי ללא ספק - רק שהוא מאבד הרבה מאמינותו כשהוא מופיע תחת הלוגו של ענקית האינטרנט. כבר למדנו שכשגוגל מדברת על "רשת חופשית" היא מתכוונת לכך שהיא תהיה "חופשית להמשיך ולעשות המון כסף".
תנו לנו כסף! אופס, סליחה: חופש! 2. אפל שבה לייצר בארה"ב, לפחות חלק מן המוצרים שלה: אחרי שנים שבהן העדיפה להישען על עבודה זולה, ניצול עובדים ובמספר מקרים עבדות בסין, גילו כמה חובבי חומרה שלפחות חלק ממחשבי אפל אשכרה מורכבים במדינה. האמריקאים די מרוצים מהחדשנות של אפל, אבל מאוד לא מרוצים מכך שהעבירה מאות אלפי מקומות עבודה לחו"ל; השאלה הזו אף עלתה בעימותים הנשיאותיים של בחירות 2012. מי יודע, אולי זו תחילתה של מגמה.
3. סלולרים ישנים הופכים לזבל סלולרי שבדרך כלל פשוט נשאר איפה שהונח. דו"ח חדש מוצא שבכ-62% מהבתים בארה"ב יש סלולרים ישנים, כש-41% מהנשאלים אומרים שיש להם מכשיר או שניים, 9% דיווחו על שלושה, ו-11% מדווחים על ארבעה. הסיבה העיקרית להשארת הפסולת האלקטרונית הזו בבית היא (27%) חוסר ידיעה איך להיפטר ממנה כיאות; 17% מהנשאלים דיווחו שהם טרם מחקו את המידע שלהם מהמכשיר הישן ו-13% חוששים מדליפת מידע פרטי. פסולת אלקטרונית הולכת והופכת לבעיה רחבת היקף; אל תשאירו את הגרוטאה במגירה שלכם. כשהיא מתפרקת, היא רעילה מאוד.
4. מרגל בכיר בדימוס, ג'ון מקונל, ששימש בעבר כראש ה-NSA (ראשי תיבות: No Such Agency), מזהיר כי ארה"ב נמצאת לקראת התקפת סייבר רחבת היקף, אותה הוא משווה - איך לא - להתקפה על פרל הארבור. בחזיונות האימה שלו, התקפת סייבר מסוגלת לשתק את המערך הבנקאי ואת מערכות החשמל - וזה כן יהיה אסון. הנה הצעה: כל תחנת כוח פועלת רק על אינטרא-נט, אם יש בה חיבור לאינטרנט זה במחשב מבודד שלא מתחבר לאינטרא-נט ושלום על ישראל.
5. חיל הים האמריקאי הודיע שעד שנת 2017, הוא יפסיק להשתמש בדולפינים כדי לפנות ולהטמין מוקשים ימיים - ויחליף אותם ברובוטים. הסיבה לכך (מעבר לזה שאף אחד לא אוהב לראות איברי דולפינים מתפזרים לכל עבר), היא שדולפין צריך שבע שנות אימונים לפני שהוא יכול לפנות מוקש או לשתול אחד על מטרה; רובוטים לא. גורלה של תכנית הדולפינים המתנקשים של הצי, שנחשפה כשכמה מהם נמלטו בעקבות ההוריקן קתרינה, טרם ידוע.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
