שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הייטק והון סיכון

"חברות התקשורת מצטמצמות, חברות האינטרנט פורחות"

בכירי תעשיית ההייטק מסבירים כי גל הפיטורים האחרון הוא חלק ממגמה עולמית של צמצומים בתעשיות התקשורת המסורתיות. מי שמתחזקות הן חברות האינטרנט שבנויות על מודל רזה יותר של העסקת עובדים

אסף גלעד 06:5901.11.12

גל הפיטורים בענף ההייטק לא פוסק. אתמול הוא גם פקד את חברת התקשורת הוותיקה אי.סי.איי שבשליטת שאול שני שפיטרה כ־150 עובדים בישראל ועוד 100 בעולם, זאת לאחר שמכירותיה השנתיות ירדו בשיעור ניכר. בכלל החברה מועסקים כיום 2,500 עובדים. 

 

מאז 2010 מפטרת ECI בין עשרות למאות עובדים מדי שנה, בתקופה שלאחר החגים. בכך מצטרפת החברה לגל פיטורים ששטף בימים האחרונים את ענף ההייטק הישראלי שפקד גם את החברות פריסקייל, בטר פלייס, סאנדיסק שהחלו בפיטורי עובדים בשבועות האחרונים על רקע ההאטה הכלכלית בעולם ועל רקע כישלונן של החברות המפטרות להגדיל את נתחי השוק שלהן על חשבון המתחרות.

 

אלישע ינאי אלישע ינאי צילום: עמי מגל

 

חברות נוספות כגון סרגון וטקסס אינסטרומנטס צפויות גם הן לפי ההערכה לפטר עובדים במהלך התקופה הקרובה.

עוד נודע ל"כלכליסט" כי הסטארט־אפ אמימון (Amimon) פיטרה כ־10 עובדים מתוך 40, לאחר שלא הצליחה למכור את המוצר שלה, שבב להעברה אלחוטית של טלוויזיה בתוך הבית, ליצרניות טלוויזיה. תחילה אימצו אותה סוני ו־LG אך המוצר כשל בחנויות.

 

עם זאת אמימון החלה לקבל הזמנות מארגונים המחפשים טכנולוגיה שכזו, כגון חברות ציוד רפואי ואולפני הפקות של שידורי טלוויזיה. אמימון תסתפק בכח עבודה קטן יותר בכדי למכור ללקוחות כגון סטרייקר ורד קמרה. יהודה זיסאפל, נשיא קבוצת רד עד לאחרונה, מתייחס למשבר בענף התקשורת שהוביל לפיטורים מחברות בתחום כגון אי.סי.איי, פריסקייל, טקסס אינסטרומנטס ואפילו חברות שקשורות בקבוצת התקשורת שלו, כגון סרגון.

 

"מדובר בתופעה עולמית, שבמסגרתה מרבית חברות ציוד התקשורת, בהן אלקטל־לוסנט, אריקסון, והואוויי ו־ZTE הסיניות, מתכווצות ומצטמצמות", אומר זיסאפל.

 

"הסיבה לכך דומה למתרחש בישראל: אנחנו צורכים יותר רוחב פס, משתמשים יותר בשירותי סלולר ואינטרנט נייד וצורכים יותר אפליקציות, אבל המחירים יורדים והתחרות גוברת. ספקיות התקשורת חותכות במחירים ומתאימות את עצמן באטיות למציאות החדשה, ובינתיים מצמצמות את הרכישות וההשקעות שלהן וזה משפיע גם על

יצרניות התקשורת".

 

עופר סלע, שותף בקבוצת הטכנולוגיה של KPMG סומך חייקין, אומר כי חברות הטכנולוגיה הגדולות והוותיקות שעוסקות בתחומי עיסוק מסורתיים כמו ציוד תקשורת או מכונות לבקרת תהליכי ייצור, חייבות לעשות התאמות למצב השוק ולשנות כיוון אסטרטגי, כיוון שהן עובדות במעגלי עבודה רחבים בדרך כלל. "חברות גדולות נזקקות לבנות את תקציבי 2013 ברבעון הנוכחי. הן רוצות להתחיל את השנה הבאה במצב שבו הן רזות יותר וזה הזמן לבצע את המהלך. לחלק מהחברות הללו היו רשימות פיטורים כבר לפני החגים, אבל הן חיכו לתקופה הזו וחיכו לעכשיו כדי לבדוק את המצב".

 

 

אבי ניר, לשעבר סמנכ"ל משאבי האנוש של אורבוטק ושל אפלייד מטריאלס וכיום כמנכ"ל חברת קומפויז'ן, קושר בין הפיטורים לבין המיתון הכלכלי.

 

"הפיטורים הן בחברות שנמצאות על שרשרת הערך של מוצרי אלקטרוניקה, בין אם אלה יצרניות הרכיבים האלקטרונים לענף הטלפונים, ובין אם הן יצרניות מכונות בקרה לתהליכי ייצור, כמו במקרה של אורבוטק, שתלויה גם בענף הטלוויזיות".

 

אלישע ינאי, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, טוען כי למרות גל הפיטורים הפתאומי, אין קשר של ממש בין החברות המפטרות: בטר פלייס, פריסקייל או אי.סי.איי. כל חברה מפטרת מטעמים שונים. לטענתו, מדובר בסימני ההתכווצות של הכלכלה העולמית והתחרות עם יצרניות התקשורת הסיניות. "סין מייצאת אבטלה לעולם", אומר ינאי ומסביר: "אי.ס.איי, למשל, מתחרה ביצרניות תקשורת זולות כמו הואוויי ו־ZTE וכתוצאה מקבלת פחות הזמנות. גל הפיטורים הזה אינו אסון לאומי. הצרות האמיתיות של ענף ההייטק הן כרוניות: שער דולר נמוך מדי ותקציבי מדען נמוכים.

 

"מדובר בתעשייה שמייצאת 25 מיליארד דולר בשנה. המדען הראשי בתמ"ת צריך להתחנן לעוד תוספת תקציבית במקום שהאוצר ישפוך עליו כסף. ככה זה כשבוערים לנו יותר חברות הגז, הבנקים, הטייקונים, בעיות הדיור והמשכנתאות ולא תעשייה שיכולה להכפיל את עצמה בקלות מ־25 מיליארד דולר ל־50 מיליארד".

 

עם זאת, לטענת סלע, מגמת הפיטורים אינה מייצגת את מגזר ההייטק כולו, אלא רק ענפים ספציפיים בו. "ההייטק עדיין סובל ממחסור בכח אדם. חסרים כאן 2,000 עד 3,000 מהנדסים שיכולים להיקלט בו בכל רגע נתון. חברות בינלאומיות עדיין נוהרות לכאן, ורכישות של חברות הייטק ישראליות צפויות לשבור שיא עד סוף השנה".

 

סלע טוען כי גם מגזר הסטארט־אפים מתאושש ומביא לגידול בביקוש לעובדי הייטק. "חברות סטארט־אפ רבות מגיעות להכנסות של 5–10 מיליון דולר בשנה, נתון שמביא קרנות הון סיכון ומשקיעים רציניים. אין לי ספק שעובדי אי.סי.איי המתמחים בפיתוח בתחום התקשורת או השיווק ימצאו עבודה בקלות". ומה יהא עם המפוטרים? לטענת זיסאפל, יש להפנות את מפוטרי ענף התקשורת והחומרה לענפי התוכנה שמציגים צמיחה מרשימה.

 

בעבר יזם זיסאפל תוכנית הסבה ממשלתית למהנדסי חומרה ומכונות מעל גיל 45 שנפלטו למעגל העבודה, ושמטרתו היתה להסב אותם למהנדסי תוכנה, המבוקשים יותר בענף. התוכנית, בשיתוף הטכניון, התמ"ת והאוצר, לא התרוממה.

 

כעת זיסאפל טוען כי צריך להקימה ולהחילה על כל הגילים. לטענתו, העלות הממשלתית עבור מהנדס עשויה להגיע ל־8,000 שקל בלבד וכי מדובר בתוכנית זולה יחסית שתפתור אבטלת מהנדסים ותספק עובדים לענף התוכנה המשווע לעובדים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x