הציוץ שהוביל לזכייה בתחרות הסטארט-אפים

זימפריום

זימפריום לא עשתה זאת מתוך כוונת זדון, אלא כדי להדגים לאורחים בכנס כי המכשירים הסלולריים שלהם חשופים למעשה לעיני כל. "גם כשאתה מתחבר לרשת בבית הקפה שלך, קיים סיכוי שתתחבר לנתב אלחוטי המתחזה לנתב הרשמי של בית הקפה, ואז המחשב שלך חשוף", מסביר מנכ"ל החברה יצחק (צוק) אברהם, שנחשב כיום לאחד המומחים הגדולים בתחום אבטחת המידע לטלפונים סלולריים ומשתתף מבוקש בכנסים ובמגזינים.

המנכ"ל הצעיר של החברה, בן 24 בלבד, שאחז לראשונה במקלדת בגיל 5, משמש כפרשן קבוע לענייני אבטחת מידע במגזין "פורבס", אבל בשנתיים האחרונות הוא מעדיף להתמקד בבניית הבייבי החדש שלו, הסטארט־אפ זימפריום. מדובר באחת מחברות אבטחת המידע המבטיחות ביותר בישראל, נתון שזיכה אותה בפרס הראשון בתחרות הסטארט-אפים Mobile 2013 - הכולל ביתן מטעם מכון היצוא בכנס המובייל הבינלאומי בברצלונה, שעות ייעוץ של פירמת KPMG ומשרד עורכי הדין שבלת. בנוסף תקבל החברה קמפיין פרסום מקיף באתר ובעיתון "כלכליסט".

זימפריום הוקמה על טהרת יחידות המודיעין וממר"ם על ידי אברהם ואליה יהודה. בראיון ל"כלכליסט" לאחר הזכייה טוען אברהם כי מערכת אבטחת המידע שפיתחו היא המתקדמת ביותר כיום לטלפונים סלולריים, והיחידה שמאפשרת למנוע מתקפות זדוניות נגד טלפונים. לטענתם, ענף האנטי-וירוס הקיים לטלפונים סלולריים נמצא רק בראשיתו, ותוכנות קיימות בתחום יכולות לנטר הורדה של אפליקציות חדשות, אך עדיין מתקשות באבטחת טלפונים מפני מתקפות יזומות וייעודיות.

כמו ברוב הסטארט-אפים, הכל התחיל באופן אקראי לחלוטין. אברהם פגש את יהודה לראשונה בטוויטר, כאשר זה הגיב למחקר שפרסם על פרצות אבטחה בטלפונים סלולריים. הם התחילו כחברה המספקת שירותי אבטחת מידע בהזמנה, ולאחר מכן פיתחו תוכנה שמאתרת פרצות ברשת עבור פלטפורמת אנדרואיד, שזכתה ל-110 אלף משתמשים, רובם אנשי אבטחת מידע בארגונים. הרעיון לפתח מערכת להגנה על טלפונים סלולריים מפני מתקפה עלה רק לאחר מכן.

זימפריום

אליה יהודה (39) סמנכ"ל מערכות המידע של החברה, הוא מומחה האקינג לשכבות תוכנה מורכבות ביותר הנמצאות בליבת המכשירים (קרנל) ולמערכות ההפעלה.

אליהם הצטרף יניב קרטה (37) ארכיטקט ראשי, שעבד עם אברהם קודם לכן בחברת סמסונג. השניים הפכו שותפים לחברה וגם חולקים כשותפים דירה בשדרות רוטשילד בתל אביב. אברהם מודה כי שיטת הגיוס שלו מיוחדת: הוא קודם כל מצרף אנשים שהוא מכיר או שהוא חושב שחשובים לחברה, ורק לאחר מכן מוצא להם תפקיד. "יהודה תפור על תפקיד מנהל הטכנולוגיות", הוא אומר. "יש לו תספורת מוהוק על הראש וכל מה שמעניין אותו זה טכנולוגיה". זמן רב הוא נחשב לאדם הצעיר בחברה, אך בחודשים האחרונות גייס חייל משוחרר מיחידת המודיעין שבה שירת.

לחבר המנהלים של החברה גויס לאחרונה גם קווין מיטניק, שנחשב להאקר המפורסם בעולם ואף היה מבוקש על ידי הבולשת הפדרלית בארה"ב. מיטניק, כך מתברר, הכיר את מחקריו של אברהם והתרשם ממעשיו, וכך נעתר להצטרף לדירקטוריון. "אם היית פוגש אותו היית מבין שהוא לא אחד שיגרום נזק, ושכל פעולות ההאקינג שעשו נועדו לאתר פרצות אבטחה ולהעלות את המודעות לתחום", אמר אברהם.

שופטי התחרות והזוכה, מימין: עדן ברטל ממשרד התקשורת, יצחק אברהם מזימפריום, ערן שלו מ-KPMG וליאור קוניצקי ממכון היצוא צילום: עמית שעל

את ההתייחסות אליהם בתור "צ'ק פוינט הבאה" מקבל אברהם בהבנה. "גם הם באו עם משהו חדשני שלא היה קודם לכן, טיפלו בנושא ההגנה על מתקפות רשת וצמחו כתוצאה מהתעוררות של טרנדים עולמיים. אני מבחין במה שקורה כיום בנושא אבטחת מידע בטלפונים ובניידים, ואני די מזועזע מהתפיסות שרווחות בענף. זאת במקביל לגידול חד בכמות המכשירים ובהיקף התופעה שבה ארגונים משלבים את המכשירים במערכות שלהם".

זימפריום תפתח בקרוב סניף בקליפורניה ותגדיל את מרכז הפיתוח הישראלי. "לחברה כמו שלנו, אין ספק שמרכז הפיתוח צריך להיות כולו בארץ", אומר אברהם.

סלרוקס

מאפשרים גישה בטוחה לעבודה גם מהסמארטפון האישי

החברה עונה על צורך הכרחי בשוק המכשירים הניידים, ומערכות הווירטואליזציה שפיתחה החברה מאפשרות לכל ארגון לבצע הפרדה בתוך המכשיר בין החלק הארגוני לחלק הפרטי. כך למעשה כל מכשיר נייד יכול להפוך לשני מכשירים ויותר, כאשר באחד מהם ניתן להתקין תוכנות ארגוניות ואפליקציות ייעודיות ללא כל חשש לאבטחת המידע.

סלרוקס

את הרעיון לחברה הגה אחד ממייסדיה, ד"ר אורן לעדן, במסגרת הדוקטורט שלו באוניברסיטת קולומביה שעסק במערכות הפעלה ווירטואליזציה. לאחר חתימה על הסכם לרישוי הטכנולוגיה עם אוניברסיטת קולומביה הקים את החברה עם היזם עומר אייפרמן ועם רנית פינק, בעברה מנהלת חברת שירותי האוף-שור Issue. בשלב הראשון גייסה החברה כ-1.5 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, לרבות הקרן של מארק ריץ', ובימים אלו חתמה החברה על הסכם ראשוני לגיוס של כ־3-5 מיליון דולר מקרנות הון סיכון זרות.

אייפרמן אומר שהשאיפה של החברה היא שהמערכת תהיה מותקנת בכל המכשירים הניידים שיימכרו, וארגון או אנשים פרטים יצטרכו לבחור אם לבצע לה אקטיביזציה. "הנחיצות שלנו כיום בעולם שבו כל העובדים רוצים את המכשיר שלהם בבית, והארגון רוצה שהעובד שלו יעבוד עם המובייל, היא הכרחית לחלוטין. המערכת שלנו מאפשרת גם לאדם הפרטי וגם לארגון לחיות בצוותא ללא כל צורך לעשות ויתור על השימוש במכשיר או על רמת אבטחת המידע. שימוש נוסף שאנחנו מייעדים הוא השילוב עם הארנק האלקטרוני: באמצעות הטכנולוגיה שלנו ניתן יהיה ליצור מחיצה נפרדת עבור הארנק הסלולר והגישה לשבב ה-NFC". לדברי אייפרמן, אנשי החברה נמצאים במגעים עם יצרני הטלפונים השונים ובודקים כיצד אפשר להשתלב במכשירים שלהם.

FriendSee

שידור חי מהאייפון לפייסבוק

דרור אלוני עוסק כבר יותר מעשר שנים בצ'ט בזמן אמת. זה התחיל ב-ICQ, שאלוני נמנה עם מפתחיו עוד בטרם האקזיט הגדול, שבמסגרתו נמכרה ב-407 מיליון דולר ל-AOL, והמשיך בחברת אינבוק שהקים ב-2004, שלקחה את הצ'ט צעד אחד קדימה לתחום הווידיאו והסלולר, ומשולבת כיום במגוון אתרים בארץ.

דרור אלוני מחברת אינבוק/פרנדסי צילום: עמית שעל

עתה מתכוון אלוני לשלב את טכנולוגיית הצ'ט ישירות בפייסבוק ולאפשר שידור חי ישירות אל קיר המשתמש, באמצעות אפליקציה שהושקה לפני כחודש ועונה לשם FriendSee. היא מתחרה ביישומים אחרים המאפשרים להעביר שידור חי לפייסבוק כגון Qik, אך FriendSee היא היחידה שמאפשרת להעביר זאת לנגן מדיה המשדר ישירות על העמוד, ולא כלינק המפנה לאתר אחר. אפליקציה זו הביאה את FriendSee למקום השלישי בתחרות.

מרגע השקת אפליקציית האייפון של החברה לפני כחודש, צברה FriendSee אלפי הורדות. "אנחנו מעוניינים שהכלי הזה יגיע למיליארד משתמשי פייסבוק ושהוא יהיה מזוהה עם שידורים חיים בפייסבוק", אומר אלוני. כדי להגיע לשם, הוא נמצא כיום בעיצומו של סבב גיוס בן מיליוני דולרים בודדים.

בהמשך מקווים בחברה להתרחב עם השירות גם לדפים מסחריים בפייסבוק. ביקוש מפתיע לשירות מגיע מכיוונם של סלבריטאים, מספר אלוני. "כמו שיש מפורסמים שמפרסמים כל צעד שהם עושים בטוויטר, הם מחפשים דרכים חדשות ועדכניות להישאר בתודעה, ושירות וידיאו חי ישירות לעמוד המעריצים שלהם בפייסבוק יכול לשרת את המטרה הזו".