$
הייטק והון סיכון

בלעדי ל"כלכליסט": דוקטורנט במחשבים יתוקצב פי 2.5 מעמיתו במדעי הרוח

המחסור בעובדי ההייטק גדל מדי שנה. בעקבות דו"ח המועצה הלאומית לכלכלה שהגיע ל"כלכליסט" החליטו בוועדה לתכנון ותקצוב להפנות תקציבים מוגדלים למקצועות ההייטק

אסף גלעד 13:5313.08.12

הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) הפועלת במסגרת המועצה להשכלה גבוהה תתמודד עם המחסור בעובדי הייטק בישראל, באמצעות הסטת תקציבים ממקצועות מדעי החברה והרוח למקצועות ותארים המסייעים לבוגריהם להשתלב בענף ההייטק, כך נודע ל"כלכליסט". ההעדפה תגיע בעיקר לתארים בתחומי מדעי המחשב, הנדסת תוכנה והנדסת אלקטרוניקה.

 

הממשלה היתה אמורה לדון בתוכנית של המועצה הלאומית לכלכלה אתמול, אך דחתה אותו בשבועיים. לידי "כלכליסט" הגיעו פרטי התוכנית מהם עולה כי התעריף שתקבל כל אוניברסיטה עבור סטודנט לתואר ראשון במקצועות אלה יעלה ב־22.3%. במונחים תקציביים, מדובר בסכום של 40 אלף שקל לשנה לכל תקן של סטודנט שילמד את מקצועות ההייטק בתואר ראשון, ביחס ל־32.7 אלף שקל כיום.

 

 

גם התעריף שיקבלו האוניברסיטאות לסטודנטים לתואר השני יעלה ב־4% ויגיע ל־50 אלף שקל לתקן. אמנם, תוספת של 7.5 מיליארד שקל שקיבלה מערכת ההשכלה הגבוהה על פני שש שנים, הובילה להעלאת התקצוב לכל התארים ולא רק לתארים בתחומי ההנדסה, אך שיעור העלייה במקצועות ההייטק נחשב לגבוה ביותר.

 

את העלייה המשמעותית ביותר ירשמו תקני הדוקטורנטים בתחומי הנדסת מחשבים, חשמל ותוכנה. אלה יזכו לגידול של 27% בתקצוב התקן, כבר מתקציב 2011–2012, שיעמוד מעתה על 73 אלף שקל לשנה. הפער בתקצוב תוארי הייטק ביחס לתארים אחרים יוגדל, ומעתה יעמוד תקצוב דוקטורנט במקצועות ההייטק על פי 2.5 מתקצובו של דוקטורנט בתחום מדעי הרוח או מדעי החברה. בניגוד לתעריפי ות"ת עבור סטודנטים לתואר ראשון ושני, התעריף לסטודנט לתואר שלישי מחושב באופן יחסי ולא אבסולוטי.

 

ההעדפה של הות"ת באה על רקע המחסור החמור בעובדי הייטק בתחומי המחשבים: מדעי המחשב, הנדסת תוכנה והנדסת אלקטרוניקה. בתחומים אלה, לפי הדו"ח של הצוות הבין־משרדי של משרד התמ"ת, אגף התקציבים באוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, נמצא פער משמעותי בין כמות בוגרי האוניברסיטאות והמכללות — כ־4,500 בוגרים בשנה – לבין קצב הגידול בכמות המשרות החדשות בתחומים האלו בענף ההייטק, 7,000 איש בשנה.

 

טקס הענקת תארים של בוגרי המרכז הבינתחומי (ארכיון) טקס הענקת תארים של בוגרי המרכז הבינתחומי (ארכיון) צילום: יותם פרום

 

בנוסף, טוענים במועצה הלאומית לכלכלה כי השכר בתחומי ההייטק גבוה מאוד ביחס לתחומים אחרים, וקרוב מאוד לרמת השכר בארה"ב. למשל, שכר ממוצע של בוגר הנדסת חשמל כארבע שנים לאחר סיום התואר עומד על כ־23 אלף שקל לחודש, גבוה אפילו ביחס לתחומי הנדסה אחרים כגון הנדסת כימיה (11 אלף שקל לחודש) והנדסת מזון וביוטכנולוגיה (10,000 שקל לחודש), או הנדסת בניין (10,000 שקל לחודש).

 

למרות השכר הגבוה שגלום במקצועות ההייטק, גילה הצוות הבין־משרדי כי התחום סובל ממחסור חמור בעובדים מיומנים, בה בעת שבתחומים אחרים כגון מדעי החברה, מדעים מדויקים ואפילו תחומי הנדסה מסוימים אין מחסור שכזה. בפרט, התגלה היצע עודף של עובדים בתחום מדעי החיים. בכל שנה מסיימים תואר בביולוגיה כ־2,400 בוגרים, אך מספר המשרות בתחום גדל רק בכ־100 משרות בכל שנה.

 

הגורם העיקרי למחסור בעובדי הייטק מיומנים הוא אי־השינוי במספר בוגרי המוסדות האקדמיים בתחומי ההייטק. מספרם עומד באופן קבוע על 4,500 בשנה, נמוך ממספרם בשנת 2004, כ־5,500 בוגרים.

 

הבעיה, כמובן, אינה נגמרת ברמת האוניברסיטה. על פי נתוני משרד החינוך, מתוך שכבת גיל של 118 אלף בני 18, רק 6,500 ניגשו לבגרות במתמטיקה בהיקף של 5 יחידות לימוד וקיבלו ציון של 85 ומעלה. נוסף על כך, טוענים במשרד ראש הממשלה כי הפער נובע גם ממאפייני ענף ההייטק שמקשה על קבלה לעבודה של מגזרים מסוימים כגון ערבים, נשים עם ילדים ועובדים מעל גיל 50. מהצד השני, הביקוש לעובדי הייטק רק הולך וגדל כל הזמן. ב־2011 גדל מספר המשרות בענף ב־4%, והגיע ל־233 אלף, שיא של כל הזמנים, 9% מסך העובדים במשק. בעשור הקודם היה ההייטק אחראי ל־50% מהיצוא התעשייתי ולכ־30% מסך יצוא השירותים.

 

על פי הלמ"ס, התחום המשתלם ביותר לעבוד בו בסקטור ההייטק הוא הציוד התעשייתי לבקרה ותעשיית מכשירי המדידה שהשכר השנתי הממוצע בה מגיע ל־303 אלף שקל. הוועדה הבין־משרדית בראשות המועצה הלאומית לכלכלה המליצה גם לגבש תוכנית להכוונה מקצועית של נוער, חיילים וסטודנטים שתחשוף אותם למקצועות ההייטק.

 

בין ההצעות: חיזוק מצוינות טכנולוגית בתיכונים, הרחבת תוכניות להכוונה מקצועית לחיילים טרם שחרורם, גיבוש תוכנית צה"לית לחיזוק הכשרת מהנדסים במהלך השירות הצבאי והרחבת מכינות קדם־אקדמיות ותוכניות לסיוע אקדמי במהלך הלימודים. המלצות נוספות כללו קידום תוכניות לקליטת מדענים מחו"ל וגיבוש תוכניות לעידוד חברות לפעול לשימור עובדים ולהרחבת מעגל המועסקים בדגש על עובדים מעל גיל 50, נשים עם ילדים, בוגרי מכללות, חרדים וערבים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x