דו"ח טכנולוגי: מזימת המניות של פייסבוק - טריק לעשירים בלבד
התנהלות בכירי פייסבוק בפרשת צלילת מניות החברה לא תשאיר לעובדיה אפילו ביס אחד מעוגת ההנפקה, רגולטור אמריקאי יוצא לעצור איסוף מידע בפרסומות לילדים וטוויטר מנסה לנחש מי יהיה נשיא ארה"ב
לעבוד עבור אופציות? לא בפייסבוק
מניית פייסבוק ממשיכה לבצע חיקוי של ספינת מלחמה אמריקאית אחרי ביקור פתע יפני בפרל הארבור - ושוקעת תוך כדי בעירה. המניה קרסה אתמול (ד') בעוד ארבעה אחוז והגיעה לשפל היסטורי (זה בסדר, השיא צפוי להשבר שוב בקרוב) של 20.88 דולר למניה. המחיר המקורי שלה היה 38 דולר.
למה המניה יורדת? לא קרה שום דבר אתמול, או יום קודם. פייסבוק הודיעה על הרבעון המאכזב שלה ביום חמישי שעבר. ובכל זאת, מניית הרשת החברתית ירדה כל יום השבוע. אז מה קורה?
מלמטה: מניות פייסבוק וזינגה. מלמעלה: המציאות
במסגרת המזימה המתמשכת של הנהלת פייסבוק, מנעה החברה מהעובדים למכור את המניות שלהם עד שיחלפו שלושה חודשים מההנפקה, כלומר או-טו-טו. ואת עיקר המניות שלהם, העובדים יוכלו למכור רק בנובמבר. בשווקים חוששים, בצדק, שהעובדים יפטרו מהמניות שלהם כל זמן שהן שוות משהו, מה שרק יוריד את ערכן.
כלומר, מארק צוקרברג והחתולים השמנים האחרים כבר עשו את המכה שלהם, והאנשים שבזכותם הם הצליחו לעשות את המכה נשארים לריב על השאריות. צוקרברג לא המציא את הטריק הזה בעצמו: מנכ"ל זינגה, מארק "מי צריך אתיקה עסקית" פינקוס, ארגן לו ולבכירי החברה שלו מכירה מיוחדת של מניות לפני כמה חודשים. גם אז, העובדים לא יכלו להשתתף בה.
אם המניה של פייסבוק היא ספינה בוערת, זו של זינגה היא דמות מצוירת שמתרסקת לתוך סלע ומשאירה בו את חור בצורתה. בימים אלה מוגשת נגד זינגה תביעה
בגין ניסיון להונות, לכאורה, את משקיעי החברה ועובדיה - כדי שלא יכלו למכור את מניותיהם.
האם תביעה כזו תוגש גם נגד צוקרברג ושות'? שאלה מעניינת. על כל פנים, בפעם הבאה שמישהו מציע לכם לעבוד עבור אופציות, בררו היטב מתי מותר לכם לממש אותן. יכול מאוד להיות שהן לא תהיינה שוות את הדיו שעליו הודפסו.
פרסומות לילדים? ראוס!
ה-FTC, רשות הסחר הפדרלית, הגיעה למסקנה שהחוק בתחום איסור הפרסום לילדים לא עומד בלחץ של טכנולוגיית המידע - ושהגיע הזמן לעדכן אותו. היא העלתה הצעות וכעת היא מבקשת לקבל את עמדת הציבור בנושא.
לפי ההצעות החדשות, אסור יהיה לצד שלישי שיודע (או שהגיוני שידע), שהפרסומות שלו מגיעות לאתרים שבהם צופים ילדים לאסוף שום מידע עליהם מבלי לקבל את הסכמת ההורים מראש.
בתמונה: רווח פוטנציאלי, אם אתם פייסבוק צילום: shutterstock
כרגע, האתרים האלה מסתפקים בשליחת מייל לכתובת שסיפק הילד. איסוף מידע כזה יהיה לא חוקי והחברות - כמו גם האתרים עצמם, שמתקשרים עמן - יהיו צפויות לסנקציות חוקיות. ה-FTC שומרת לעצמה את הזכות לפעול נגד חברות פרסום באופן אישי, בהתבסס על נסיון העבר עמן.
חברות הפרסום לא ממש מתלהבות מהרעיון הזה, ופייסבוק הקדישה מאמץ מיוחד לשתדלנות בנושא, כשהיא טוענת שכפתור הלייק שלה (שאוסף עליכם מידע גם כשאתם לא בפייסבוק) צריך לקבל פטור, לא ברור לי מדוע.
לתקנות החדשות אין סיכוי גדול להתקבל. הקונגרס האמריקאי נמצא בשליטת מפלגה ידידותית לעסקים ובהתאם - עוינת לצרכנים. אם בכל זאת תרצה מפלצת הספגטי והתוכנית של ה-FTC תתקבל, פייסבוק צפויה להיפגע משום שהתוכנית שהיא מקדמת בחודשים האחרונים - אישור גישה לילדים בני פחות מ-13 - תיבלם על ידי הרגולטור.
האם טוויטר יוכל לנחש את תוצאות הבחירות?
טוויטר הכריזה אתמול (ד') על מיזם חדש, Twindex, שינסה להציג את דעת הקהל כפי שהיא משתקפת בציוצים על שני המועמדים לנשיאות ארה"ב - אובמה ורומני.
בטוויטר משתפים פעולה עם שתי חברות סקרים ועם אתר האוצרים Topsy. מדי יום, ייבדקו הציוצים לאחור שלושה ימים, והמועמדים יקבלו ציון שישקף את היחס החיובי אליהם ביחס לציוצים אחרים. כלומר, אם אובמה מקבל ציון של 38, המשמעות היא שהציוצים ביחס אליו חיוביים יותר מ-38% מכלל הציוצים בטוויטר.
אוהבים אותו? צייצו צילום: בלומברג בטוויטר התחילו לעבוד על הנושא כשהם שמו לב שקיימת התאמה בין היחס למועמדים בפריימריז אצלם ובין תוצאות הסקרים. מה שעניין את הנהלת החברה במיוחד היה מצב שבו חל הבדל בין מה דיווחי הסקרים ומה שאמרו גולשי טוויטר. לפי ההנהלה, המשמעות היא שאנשים אומרים דבר אחד לסוקרים ושומרים את דעתם האמיתית לחברים בטרשת החברתית.
לא ברור איך זה ייגמר, אבל מבחינת טוויטר זו הזדמנות עסקית נהדרת: אם היא תצליח להראות שהיא מסוגלת לנבא נכון מה חושב הציבור על מועמד פוליטי, היא תוכל באותה המידה לנבא מה חושב הציבור על מותג מסוים - וזה כבר מכרה זהב.
הגברת מוחה יותר מדי
לשבחה של פייפל ייאמר שהיא לוקחת את נושא האבטחה מפני הונאות ברצינות. לגנותה ייאמר שהיא לוקחת אותו לעתים יותר מדי ברצינות.
שורה של עסקים שמקבלים את התשלומים שלהם באמצעות פייפל מדווחים שכשנכנס לחשבונם יותר כסף מהרגיל - או, במילים אחרות, אם הם מצליחים - פייפל מתחילה לחשוד שמדובר בהונאה. החברה לעיתים קרובות אף מקפיאה להם את החשבון.
עוזרת לעסקים, סוגרת חשבונות. פייפל צילום: בלומברג זה יכול להיות חתיכת כאב ראש אם אתה בדיוק לקחת הלוואה כדי לקדם מוצר שיש לך את כל הסיבות להאמין בו - המשתמשים רוצים אותו ומוכנים לשלם עבורו. פתאום אין לך גישה לכסף שלך. בפייפל - שקשורה בטבורה לאיביי - טוענים שהמטרה שלהם היא להגן על הלקוח.
מי שמוכר מוצרים ב-30 דולר בדרך כלל, ופתאום מוכר אותם ב-3,000 דולר הוא מבחינתה, חשוד. מבחינת איביי, יש מצב שהמוכר נמצא על סף פשיטת רגל, נפטר מכל מה שיש לו ומתכוון לברוח מהמדינה.
בפייפל טוענים שבעיות כאלה נדירות ומתרחשות רק בשני אחוזים מהחשבונות. לא יודע איך להגיד לכם את זה, אבל שני אחוזים זה המון. מתחרים של פייפל, שבונים בדיוק על הבעיה הזו שלה, מציינים שהחברה לא נוסדה כדי לתת שירות לעסקים אלא כדי לאפשר רכישות באיביי, וזו עודנה המנטליות שלה. אחד המתחרים, WePay, בוחן בין השאר את האמינות של בעל החשבון על פי הנוכחות שלו ברשתות חברתיות, כלי שרצוי שפייפל תאמץ במהירות.
(גילוי נאות: חשבון הפייפל של הח"מ הוקפא בשעתו בדיוק בשל בעיות כאלה).
קצרצרים
1. הצנזורה ברשת לא עובדת. הנסיון של טוויטר ו-NBC להשתיק את העיתונאי גאי אדמס נכשל פנומנלית. לא רק שטוויטר נאלצה להתנצל ולהחזיר את החשבון שלו לפעילות, היא גם העלתה באופן פנומנלי – כפי שאפשר לראות מהטבלה הזו - את העניין בו ובמה שיש לו לומר. בפעם הבאה, מומלץ ל-NBC להשתמש בשיטה שנפוצה מאוד בישראל: שלב א' - להתעלם בבוז מאדמס ולא להתייחס אליו. שלב ב' - לטעון שזה מצביע על כך שהיא מעודדת שיח דמוקרטי ופלורליזם.
לא רוצה את הכסף של פייסבוק. מה יעשו לו? צילום: שאטרסטוק 3. חברה בשם Oculus Rift הציגה פרויקט שאפתני: משקפי מציאות מדומה שיציגו למשתמש מסך בגודל 640 על 800 פיקסלים מול כל אחת מעיניו, כדי להטביע אותו בחוויית המשחק. היא הודיעה שהיא מעוניינת לגייס 250,000 דולר כדי לפתח את המוצר - והשיגה את היעד הזה תוך ארבע שעות בלבד מרגע שהכריזה על כך בקיקסטארטר. מגניב.
4. אחת התופעות המעיקות בתחום ההייטק היא טרולי פטנטים: חברות שיצרו או קנו פטנט במטרה לתבוע מישהו שיפר אותו. חבר קונגרס בשם פיטר דה-פאציו הגיש הצעת חוק, שקובעת שאם מצא בית המשפט שאין סבירות שתביעת פטנטים תזכה, התובע יצטרך לשלם את ההוצאות של הנתבע - בלי קשר לשאלה האם הנתבע אכן משתמש בפטנט של התובע. מאחר והרבה מאוד תביעות פטנטים הן למעשה נסיון סחיטה שמטרתו לגרום לנתבע לשלם הרבה כסף כדי להמנע מהצורך במשפט ומהסכנה לשלם הרבה יותר כסף, לחוק כזה צפויה להיות השלכה חיובית. בהנחה שהרפובליקנים לא יהרגו אותו, כמובן.
5. בית הלורדים הבריטי ידוע בכך שלעתים הוא יוצא בהצהרות אקצנטריות משהו. השבוע הגיעה ועדת התקשורת שלו למסקנה מעניינת: יש להפסיק את שידורי הטלוויזיה. את התוכן הטלוויזיוני יש להעביר באמצעות הרשת, ואת התדרים המשמשים לטלוויזיה יש להעביר לצרכי סלולר, שהשימוש בו צפוי לגאות בשנים הקרובות. הוועדה הבהירה לממשלה שיש להתייחס לרשת התקשורת של בריטניה כאל נכס אסטרטגי. ומה במושבה הבריטית לשעבר במזרח הים התיכון? פחחחחחח.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
