$
הסטארט-אפים המבטיחים 2012

מקום 1 - Conduit: אוטוסטרדת הסרגל

הערכת השווי העצומה שקונדואיט קיבלה רק לפני שבועיים, 1.4 מיליארד דולר, היתה בזכות פעילות סרגלי הכלים שלה. אבל עכשיו, החברה שהגיעה למקום הראשון בדירוג כלכליסט כבר דוהרת במהירות הלאה, אל תחום האפליקציות לסלולר

אסף גלעד 11:5125.04.12
  • לכל הכתבות בפרויקט 50 הסטארט-אפים המבטיחים
  •  

    כשחברת הסטארט־אפ קונדואיט קמה, היא שכרה משרד בקומה השנייה בבניין בפארק התעשייה של נס ציונה. היום, רק שש שנים אחרי, קונדואיט מחזיקה כמעט בכל הבניין בן שש הקומות, מונה 360 עובדים, ואין לה תוכניות להפסיק לגדול. בעליה מחפשים עבורה בניין חדש, ומתעקשים להישאר באזור רחובות ונס ציונה, למרות ההיצע הדל. חלק מהעובדים רוצים שהיא תצפין למרכז, אבל רונן שילה, המנכ"ל וממייסדי החברה, הוא לוקאל פטריוט שנולד בנס ציונה ומתגורר בגדרה. בזכותו, קונדואיט היא המייסדת והמממנת העיקרית של אליפות הטניס המקומית "רחובות Open" ומעבירה מיליוני דולרים לפרויקטים התנדבותיים בעיר.

     

    שילה לא מתכוון להזיז את מטה החברה להרצליה, לסן מטאו או למנהטן — והאמת היא שהוא לא זקוק לנוכחות בסן מטאו: רק לפני שבועיים קיבלה החברה שווי שוק של 1.4 מיליארד דולר, בעסקה שבה רכש בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן את חלקה של קרן יוזמה בחברה. העסקה הפכה את קונדואיט לחברת האינטרנט הגדולה בישראל במונחי שווי שוק, אבל בקרב בכירי החברה ומשקיעיה השווי הזה נחשב לנמוך למדי, כנגזרת של הדחיפות של קרן יוזמה למכור את חלקה. משום כך איש מבעלי המניות האחרים לא מימש במסגרת העסקה מניות. היום ערכה של קונדואיט כבר מוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, ומוסיף לצמוח כל הזמן.

     

     

    עובדי קונדואיט במשרדי החברה בנס ציונה. גם עובדי הניקיון קיבלו דיבידנדים עובדי קונדואיט במשרדי החברה בנס ציונה. גם עובדי הניקיון קיבלו דיבידנדים צילום: עמית שעל

     

    בתוך שבע שנים נהפכה קונדואיט לאחת מחברות האינטרנט הפרטיות הגדולות בעולם: 260 מיליון משתמשים הורידו סרגלי כלים שהיא פיתחה ממגוון אתרים כמו זינגה, ליגת ה־NBA, רשת פוקס ו־MTV. בישראל החברה משרתת אתרים כמו מאקו ונענע10 וכן את ZoneAlarm של צ'קפוינט. קצב המכירות שלה מוערך ב־800 מיליון דולר בשנה, עם רווחיות המוערכת ברבע ממכירותיה. את התוצאה יוצאת דופן הזאת קונדואיט השיגה, בין היתר, כשהתחברה למנוע החיפוש בינג של מיקרוסופט, שלפי ההערכה משלמת כמה דולרים על כל משתמש חדש שקונדואיט מביאה לבינג, ומשלבת את האפליקציות שלה במנוע החיפוש. לפי מקורות בשוק, קונדואיט אחראית ל־10%–15% מהתעבורה של בינג בארה"ב.

     

    הרווחיות הגבוהה הובילה את החברה לחלק מוקדם יותר השנה דיבידנדים שעד כה הסתכמו ב־300 מיליון דולר, שבמסגרתם קיבלו המשקיעים ומרבית העובדים, כולל צוותי הניקיון, 200–800 אלף שקל לאדם. בענף מעריכים כי החברה תחלק דיבידנד בהיקף דומה בחודשים הקרובים, כוונה שהוכחשה על ידי החברה. אגב, בקונדואיט יש גם גישה מיוחדת לאופציות שפותחה באוניברסיטת הארוורד: כל עובד שמעוניין למכור אופציות או מניות חייב לקבל את אישור כל העובדים שמחזיקים באופציות, כדי למנוע מניפולציות במחיר מניית החברה.

     

    קונדואיט - לא רק סרגלים קונדואיט - לא רק סרגלים

     

    שילה הוא איש גבוה ורחב, בעל קול עבה, כריזמטי כמעט במידה שהוא ביישן ונמנע מתקשורת. העובדים אומרים שהוא חריף ואימפולסיבי — "הוא יכול לאשר בתוך דקות החלטות גורליות, ומבטל מהר מאוד פיתוח של מוצרים שהוא מבין שלא הולכים לשום מקום", מספר אחד העובדים — אבל גם שהוא יודע להודות בטעויות. חברו להקמת החברה, סמנכ"ל הטכנולוגיה דרור ארז, מתואר כאיש שקט ומופנם, אך גם כמוח המבריק שחשב על הרעיון שהפך לביצת הזהב של החברה: שימוש בחלונית החיפוש. המייסד השלישי, מנהל הפיתוח העסקי גבי בילצ'ק, מכונה "הפסיכולוג": "יש לו כישרון לחבר בין עובדים ומחלקות, והוא יודע בדיוק מה יזיז צוות".

     

    . .

    קונדואיט עשתה את עיקר הונה, 500 מיליון דולר בשנה, ממערכת המאפשרת לאתרי אינטרנט לבנות לעצמם סרגלי כלים. כיום מנהליה מנסים לצמוח אל מעבר לתחום זה, הסובל ממחסור באופק עסקי. כששילה זיהה שלקונדואיט חסרה אסטרטגיה שתיקח אותה לתוך עולם הסלולר, שם אין סרגלי כלים, הוא בדיוק פגש את הראל טייב, אז מהנדס שפרש ממיקרוסופט ורצה להקים סטארט־אפ משלו, והציע לטייב להקים את הסטארט־אפ הזה בתוך קונדואיט. "התחלנו לצייר רעיונות, איך לקחת את סרגל הכלים אל עולם המובייל", מספר ערן זינמן, שהקים עם טייב את חטיבת המובייל והיום משמש מנהל הפיתוח שלה. "הבנו שאנחנו נמצאים במקום הנכון. קונדואיט מספקת לנו אתרים גדולים כלקוחות אסטרטגיים, ואנחנו מפתחים בשבילה את המוצר, אבל מרגישים חופשיים. זה כמו סטארט־אפ עם גב של חברה גדולה".

     

    עם זאת, סמנכ"ל השיווק יוחאי לוי מודה כי קונדואיט נכנסה באיחור לתחום המובייל. "בשוק האפליקציות אנחנו לא הראשונים, אולי אפילו היינו קצת מקובעים על התחומים שמהם צמחנו, אבל אנחנו עדיין מתכוונים לנצח". זה אפשרי בהחלט: לטובת קונדואיט משחק הקאדר המכובד של אתרים המשתמשים כבר היום בסרגלי הכלים שלה. אם היא תאפשר להם לפתח גם אפליקציות סלולר ואייפד, הם יוכלו לשמור על קשר עם הקהל הנאמן שלהם גם כשהוא נייד.

     

    "כמו שפייסבוק מחברת בין משתמשים, אנחנו מחברים בין אתרים ומאפשרים להם לחלוק משתמשים", מסביר לוי. "קח את זינגה: מרבית הפעילות שלה נעשית בפייסבוק, אבל סרגל הכלים שלנו מאפשר לה לחלוק משתמשים עם גרופון, למשל, על ידי הוספת כפתור של גרופון לסרגל או לאפליקציה שלה. האפליקציות הסלולריות שלנו עושות את אותו הדבר: כל עסק יוכל להפיץ אפליקציה סלולרית שנבנתה על ידינו ולחבר את המשתמשים שלה עם האתרים והשירותים שהוא יבחר".

     

    האם האפליקציות יאפשרו לקונדואיט לשמור על הרווחיות שלה? בחברה מספרים שבקרוב יושקו שירותים שיחייבו תשלום על הפצת אפליקציות מעבר ל־500 הורדות. ממשק נוסף, אפליקציה היושבת על מסך הנעילה של הסמארטפון, כבר משלב חלונית חיפוש לא ממותגת. התחרות על הנדל"ן הזה בין גוגל לבינג יכולה, מבחינת קונדואיט, להתחיל בכל רגע.

     

    שרון ליבנה, סמנכ"לית משאבי האנוש ואחת מ־30 העובדים הראשונים בקונדואיט, זוכרת כמה קשה היה לגייס עובדים לחברה קטנה ולא מוכרת ברחובות. היום היא מקבלת מדי יום 150 קורות חיים של אנשים שמתחרים על שכר ממוצע לענף ועל כמות אופציות מצומצמת ביותר. בשלב שכזה, חברה נורמלית היתה יוצאת להנפקה כדי להגדיל את הנזילות ולאפשר למספר העובדים התופח ליהנות ממניות בחברה. אלא ששילה, ארז ובילצ'ק, שמחזיקים יחד יותר מ־50% בחברה, לא מוותרים על השליטה כל כך מהר. ובאמת, למה להם?

    בטל שלח
      לכל התגובות
      x