דו"ח טכנולוגי: היישום להטרדת נשים הוסר - הבעיה עדיין קיימת
אפליקציית ההטרדה Girls Around Me הראתה כמה קל לעקוב אחרינו באמצעות המידע שהתרגלנו להעביר לפייסבוק ולפורסקוור. וגם: מנכ"ל אומגפופ תוקף עובד שעזב והמודיעין הבריטי ישתה את תעבורת הרשת והסלולר
הצצה מדאיגה לעתיד
בסוף השבוע התפוצצה שערוריית רשת לא קטנה, וכמנהגן של שערוריות רשת היא באה והלכה במהירות שיא. במוקד הסערה עמדה אפליקציה שפיתחו כמה טיפוסים מפוקפקים מרוסיה, Girls Around Me שמה.
העקרון של האפליקציה היה פשוט: המשתמש מניח לה לזהות את המיקום שלו באמצעות GPS, ומיד לאחר מכן היא מתחברת לממשק המפתחים של פורסקוור, מריצה שאילתה פשוטה שבפשוטות – זהה את כל משתמשי פורסקוור הקרובים שמינם הוא נקבה – ומציגה למשתמש את התוצאות. המשתמש בוחר את מי מהן שנראית לו, והאפליקציה מגרדת כל מידע אפשרי שמופיע בפייסבוק על הקורבן המיועד. עכשיו הקרציה הטורדנית חמוש במידע שיאפשר לו להטריד באופן מיטבי את הקורבן. נהדר.
מטבע הדברים, נשמעה זעקה עולה ויורדת ברחבי הרשת, ופורסקוור – שם כנראה מיהרו להבין איזה אסון יח"צ שועט בכיוונם – ניתקה בזריזות את הגישה של האפליקציה לממשק שלהם. זה הרג את Girls Around Me לכל דבר ועניין. אתמול (א') פרסמו היצרנים טקסט יבבני ושקרני, שבו טענו שהפכו אותם לשעירים לעזאזל, ובין השאר ניסו לטעון שהאפליקציה שלהם היא בסך הכל תרגיל בשימוש בשירותי מיקום. יאללה, יאללה: השם של האפליקציה לא היה מקרי, והפרומו שלו הציג נשים בפוזות מפתות.
אבל הבעיה היא לא GAM והמפתחים מזילי הריר שלה. הבעיה היא שאנחנו לא יודעים כמה אפליקציות כאלה קיימות באמת. השגיאה העיקרית של GAM היא העובדה שהוא היה פתוח לציבור ושהוא השתמש בפרסום בוטה כל כך. זה משך תשומת לב והשמדה מיידית. אפליקציות מסוג זה, שלא מציגות את עצמן באפסטור אלא נמכרות בחנויות עוקפות ודרך פורומים יעודיים, יכולות להיות הרבה יותר מזיקות. הן יספקו את אותן השירותים, רק בלי כל תשומת הלב השלילית.
Girls Around Me. חשיפת יתר וכמובן, הרעיון עצמו ניתן להתאמה מבחילה ואינסופית. פדופיל עם קצת כישורי מחשב יכול לחפש ילדים בסביבתו ולשווק את האפליקציה דרך הפורומים הרלבנטיים ב-Darknet. איש קו קלאקס קלאן? לגמרי לא מסובך להתאים לך אפליקציה. אתה מעוניין לחטוף אנשים? מישהו בברזיל כבר חשב על זה לפניך, והשתמש בפורסקוור לבחירת קורבנות לפני כמה שנים. וכל זמן שהמפתחים והמשתמשים יקפידו על דיסקרטיות, יהיה מאוד קשה לעלות על זה.
פייסבוק אמרה, בצדק מבחינתה, שהיא לא אחראית לשום דבר מכל זה, כי משתמשים צריכים לדעת להגן על עצמם באמצעות הגדרות הפרטיות שלה. זה נכון במידה מסוימת, ואפשר היה לקחת את הטענה הזו הרבה יותר ברצינות - אלמלא ברירת המחדל של פייסבוק היתה חשיפה ולא הצנעה. לאורך השנים לחצה פייסבוק על משתמשיה, צעד אחר צעד, לחשוף יותר ויותר מידע על עצמם. אלה התוצאות, גם אם לא לכך פילל צוקרברג.
הבעיה היא לא האפליקציות. הבעיה, בסופו של דבר, היא גם לא פורסקוור או פייסבוק בפני עצמן. הבעיה היא שחלקים ניכרים מספיק של האוכלוסיה הורגלו – כי צוקרברג ומייסד פורסקוור דניס קרואלי רוצים לחיות טוב – לנטוש את העקרון הבסיסי שלא מדברים עם זרים, ואם כבר מדברים איתם, לא חולקים איתם מידע אישי עד שהם מפסיקים להיות זרים. הבעיה, בקצרה, היא עם החברות שהרגילו אותנו – לשם הרווח שלהן – שפרטיות היא משהו שאנחנו יכולים, וצריכים, לוותר עליו.
המנכ"ל שצייר לעצמו בור
עוד מישהו שהתרחקות מטרשות חברתיות היתה עושה לו רק טוב הוא דן פורטר, המנכ"ל של חברת המשחקים אומגפופ, שנרכשה לאחרונה על ידי זינגה. כזכור, אחד העובדים של אומגפופ, שיי פירס, העדיף לומר "לא" להצעת הרכישה של זינגה, אף שהמשמעות היא אובדן מקום העבודה שלו. אחר כך הוא נימק בפומבי את החלטתו בכך שזינגה היא חברה רעה וחסרת מוסר.
פורטר לא קיבל בהבנה את הביקורת של פירס, אף שהיא הופנתה כלפי זינגה ולא כלפי אומגפופ, והוא הביע את אי שביעות רצונו בציוץ בזו הלשון: "עובד אומגפופ היחיד שסירב להצטרף לזינגה היה העובד החלש ביותר בכל הצוות. אנשים אנוכיים יוצרים משחקים גרועים. ברוך שפטרנו!".
דן פורטר. כתב "ברוך שפטרנו" והתנצל צילום: בלומברג
מאוחר יותר הוסיף פורטר, שכנראה בדיוק צייר "חפור לעצמך בור" ב-Draw Something, את ההערה הבאה: "מה שכל כך מעניין בהצלחה הוא המספר הגדול של כישלונות שמנסים לרכב על גבה. שיי פירס הוא אחד מרבים."
אפילו בממלכת האגו, המוכרת יותר בשמה עמק הסיליקון, ההתנהלות הזו מצד מנהל כלפי עובד שנקט עמדה עצמאית היתה יותר מדי. התוצאה היתה עוד סערה בכוס תה, כשחלק מהמגיבים מודיעים שהם מסירים את Draw Something מהמכשירים שלהם.
אז זמן קצר לאחר מכן פורטר נאלץ לפרסם התנצלות, כשהוא מודה שההצלחה סחררה את ראשו, ומפרסם בשפל רוח ש"מה שהתכוונתי לומר הוא... שאני רוצה לציין את האנשים שעבדו על המשחק ושנשארו יחדיו. הם הכל. תודה". נו, לפחות קיבלנו הצצה למציאות הלא כל כך נעימה שמאחורי הציורים החביבים.
בריטים תחת מעקב
הידיעה הזו נראתה כל כך מופרכת, שכאשר היא פורסמה אתמול, העורכים שלה הוסיפו הערה: למרות שמדובר באחד באפריל, זו איננה מתיחה. והסיפור לגמרי לא מצחיק.
ממאי הקרוב יתחילו ספקיות הרשת והסלולר של בריטניה להעביר את התעבורה של לקוחותיהן לעיון שירותי המודיעין הבריטיים, כדי שהללו יוכלו לנתח אותם בזמן אמת. שירות המודיעין הרלבנטי הוא ככל הנראה ה-GCHQ, האח הבוגר של יחידה 8200 ומפצח צופן האניגמה ממלחמת העולם השניה.
התכנית עצמה לא חדשה: המדור עקב אחריה כבר לפני שלוש וחצי שנים, ועידכן על ההתפתחויות. אבל עכשיו נראה שהממשלה השמרנית הולכת למחוזות שאפילו ממשלת הלייבור של בלייר ובראון לא העזו ללכת אליהן. התירוץ, כרגיל, הוא טרור והצורך להגן על הציבור. הממשלה הנוכחית התנגדה לתכנית כשהיתה באופוזיציה. אף אחד לא באמת יופתע אם אנשי הלייבור יתנגדו לה כעת.
בשם הבטחון מתבקשים תושבי בריטניה לוותר על עוד קצת מהחירויות שלהם. תוך זמן קצר יוכל המשטר לדעת עם מי אתה משוחח, מתי, ומאיפה. ואתה לא צריך אפילו להיות חשוד במשהו לשם כך. פעם היה צורך בצו כדי לקבל פרטים כאלה; עכשיו הם עוברים אנליזה מיידית על ידי שירותי המודיעין. ולחשוב שבריטניה נקראה פעם "מולדת החירות", וששופט בריטי ביטל את העבדות פשוט על ידי ההכרזה שאווירה של בריטניה הוא אוויר חופשי, ושכל מי שנושם אותו הופך על ידי כך לחופשי.
קצרצרים
מארק צוקרברג נראה לאחרונה בסין עם חברתו. התוצאה היתה שעיתונות הטכנולוגיה, שכמו עיתונות הספורט מכורה מאוד לשמועות על חשבון מידע מדויק, נכנסה להתקף בנסיון לברר מה בעצם צוקרברג עושה שם, כאילו שזה חשוב. הבלוג rectified.name ערך טבלה מסודרת של המהלכים האפשריים של צוקרברג, הסיכונים הכרוכים בהם, והתגובות האפשרות מצד הגולשים הסינים, המשטר הסיני, המשקיעים, ממשלות במערב והציבור המערבי. המסקנה הסבירה מהטבלה המועילה הזו: לא צפוי שום מהלך חשוב או מעניין של פייסבוק בסין בקרוב, בעיקר משום שהמשטר צריך עכשיו עוד רשת חברתית בערך כמו שבנימין נתניהו זקוק להתעוררות המחאה החברתית.
אפל מתחילה לאסור על מפתחיה להשתמש ב-UDID, הסימן המזהה הייחודי של המכשירים שעליהם מותקנות האפליקציות. כהרגלו של הקרמלין מקופרטינו, שום דבר לא ברור ויש צורך בכישורים של סובייטולוג כדי להבין מה בעצם רוצה החברה. היא מתקשרת עם המפתחים שלה באמצעות הודעות סתומות למחצה על דחייתן של אפליקציות, ומה שמסתמן הוא שהאפליקציה לא יכולה להשתמש ב-UDID אלא אם קיבלה לכך מראש את הסכמת המשתמש. עם זאת, מתישהו אי אפשר יהיה להסתייע ב-UDID כלל. אפל, כמובן, לא אומרת מתי יגיע היום המאושר הזה. למה לה? ככה היא שומרת על החיים של המפתחים מלאי הפתעות וריגוש.
חיים אחרי המוות. ג'ובס צילום: בלומברג
במסגרת הפיכתו לאל של סטיב ג'ובס, יופק בקרוב סרט עליו. השחקן אשטון קוצ'ר צפוי לשחק את דמותו של האיש שהתנכר לבתו, הסתבך בהונאת בקדייטינג, בגד בידידיו הקרובים, עודד מנהלים להתייחס לעובדיהם כאל זבל, נהג לחנות בחניית נכים... והצליח לגרום לרוב מוחלט של האוכלוסיה לשכוח את כל זה, בגלל כישורי קידום מכירות חריגים באמת.
ואם כבר ג'ובס: זה לא אנחנו, זה אפל אמרה. מנוע ההמלצות של החנות שלה, האייטיונז, מודיע למי שרכש את הסרט התיעודי על סטיב ג'ובס שאם הוא אהב אותו, הוא יאהב את הסרט "היטלר: קריירה". מה ששמעתם. מי שהביא לידיעת העולם את הממצא המשונה הזה הוא המורד הנצחי באפל, סטיב ווזניאק.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
