• תפריט
התעשייה

פסגת האינטרנט בלונדון: היזמים האירופים רוצים ללמוד מישראל

"כל סצנת הסטארט-אפ בישראל היא רשת ענקית שפשוט אין לנו", מודה האנס היינריכס, שהקים את הרשת החברתית זינג. במקביל מסביר מייסד סקייפ שהזדמנויות העתיד נמצאות דווקא בברזיל ובטורקיה

קנאה יכולה בהחלט להיות דבר חיובי, בעיקר כשמקנאים במדינה שבה נולדת, בייחוד אם זו אחת המדינות המושמצות בעולם. יום אחד בפסגת האינטרנט של לונדון (London Web Summit) יגרום גם לסטארט־אפיסט הישראלי הציני ביותר להתפרצות בלתי נשלטת של גאווה לאומית.

 

בוועידה, שהתקיימה בשבוע שעבר בסיטי של לונדון, השתתפו יותר מ־1,000 איש - יזמי הייטק, משקיעים ואנשי מקצוע. לונדון מנסה ליצור קהילה תומכת לסטארט־אפים שתספק ליזמים בעיר ייעוץ, מקום מפגש וקשר נוח עם קרנות הון סיכון - ממש כמו שיש בעמק הסיליקון ובישראל.

 

"בבריטניה יש 32 דולר של הון סיכון לנפש, בישראל 260 דולר ובקליפורניה - שהיא בערך בגודל של בריטניה - 338 דולר לנפש", אמר עזים עזאר, מייסד Peerindex, סטארט־אפ בתחום הרשתות החברתיות. עזאר השתתף בפאנל שעסק בשאלה: "האם לסטארט־אפים באירופה יש ההון שלו הם זקוקים?". "אפילו אם בקליפורניה יש יותר מדי היצע", הוא המשיך, "ודאי יש מספר טוב יותר עבור בריטניה. אני לא יודע מהו, אבל זה בטח לא 32".

 

בתשובה לשאלת "כלכליסט" מה הסטארט־אפים באירופה יכולים ללמוד מישראל השיב בן הולמס, שותף בקרן ההון סיכון הוותיקה אינדקס ונצ'רס: "בישראל יש השקעה עצומה בפעילות יזמית בכל התחומים, ולא רק בטכנולוגיה. מבחינה היסטורית, רוב הסטארט־אפים בישראל הגיעו מתחום ההייטק וצמחו מתוך שירותי הביטחון. מה שנהדר לראות בשנים האחרונות זה שהרבה חברות ישראליות הצליחו מחוץ להייטק, בתחומי האינטרנט".

 

אינדקס ונצ'רס השקיעה באחרונה בחברה הישראלית אאוטבריין, המאפשרת לאתרים להמליץ לקוראים על כתבות שעשויות לעניין אותם. "מה שאפשר ללמוד מישראל", אומר הולמס, "זה את נושא הקידום. החבר'ה האלה סופר סופר אגרסיביים". בשלב הזה, מייק בוטצ'ר, עורך האתר TechCrunch באירופה וממארגני הכנס, העיר מהקהל: "כעיתונאי שסטארט־אפים ישראליים ניסו לקדם את עצמם מולו הרבה פעמים, אני יכול להעיד שזה קצת כמו שמסתערים עליך. אבל הם אנשים נפלאים".

 

מתוך הכנס מתוך הכנס צילום: קונור מקבי

 

"האירופים לא חושבים מספיק בגדול"

 

בניגוד לוועידות אחרות בסיטי, המשתתפים לא הגיעו לאירוע בחליפות ובעניבות. חלקם לא טרחו אפילו לנעול נעליים. "חזרתי מחופשה בדרום אפריקה, הגעתי לכאן ישר משדה התעופה", מסביר אנטוני ריבוט, מנכ"ל חברת העיצוב ריבוט, שהגיע בכפכפים ובתיק גב עם צינורית שתייה. דיוויד שינג, שהגדרת התפקיד שלו ב־AOL היא "נביא דיגיטלי", הגיע בנעלי ספורט צהובות ענקיות ובשיער שאינו מציית לכוח הכבידה. הדבר החם הבא, לדבריו, יהיה לצמצם את מעגל החברים ברשתות החברתיות ולהתרכז באנשים שמעניינים אותנו באמת.

 

בעיה נוספת של היזמים האירופים, לדעת משתתפים רבים באירוע, היא שאין להם מספיק אמביציה. "אירופים לא חושבים מספיק בגדול", קבע האנס היינריכס, מייסד הרשת החברתית זינג, שנסחרת בפרנקפורט לפי שווי של כ־300 מיליון יורו. "הם חושבים על השוק המקומי שלהם. אין לנו הגוגלים והיאהואים שלנו, שייקנו חברות קטנות באירופה".

 

בשיחה עם "כלכליסט" אמר היינריכס שלאחר האקזיט הפך מיזם למשקיע: "ישראלים חושבים הרבה יותר בגדול. יש לי הרבה חברים ישראלים וכשאני רואה איך הם יוצרים קשרים מסביב לעולם - זה פשוט מדהים. כל סצנת הסטארט־אפים בישראל היא רשת ענקית אחת, שכאן פשוט אין לנו. אני ממש מקנא בכם על זה. הרשת הזו מובנית בתוך החברה הישראלית".

 

מתוך הכנס מתוך הכנס צילום: קונור מקבי

 

גוגל מנסה ליצור תשתית ליזמים

 

מאחורי אחד הניסיונות לייצר רשת כזאת עומדת גוגל, שהשיקה השבוע את ה"גוגל קמפוס", בניין בן 7 קומות בסיטי של לונדון, שיספק לסטארט־אפים בתחילת דרכם מקום לעבוד ולהיפגש. היוזמה הזו מצטרפת ליוזמות דומות שהושקו לאחרונה באזור, כמו TechHub. "חלק מהניסיון שלנו הוא להקים תשתית שבה יזמים יוכלו לעשות את מה שהם הכי טובים בו: ליצור רעיונות", אמר בוועידה ניקש ארורה, מנהל הפעילות העסקית של גוגל.

 

ארורה עומד על כך שמאחורי פתיחת הקמפוס אין אינטרס עסקי, אלא רצון לתת בחזרה לקהילה: "המייסדים שלנו עבדו מגראז' והיתה להם את הפריבילגיה וההזדמנות ליצור בעמק הסיליקון את אחת החברות הגדולות בתולדות העולם. אין שום דבר רע בלהגיד: 'אני רוצה לעודד אנשים כמוני שרוצים ליצור משהו'. אם אתה יוצר תשתית שכולם יכולים להשתמש בה, כשהם ייצרו עסק מדהים הם יגידו לגוגל תודה, וזו כבר התחלה לא רעה".

 

בכיר גוגל נשאל גם על הרשת החברתית גוגל+, שבינתיים לא מצליחה להתרומם ולדגדג את המתחרה פייסבוק. "הטעות הגדולה ביותר שאתה יכול לעשות היא להתמקד יותר מדי במישהו אחר, אתה אף פעם לא מתקדם כך", הוא אמר, "אם אתה לא מנסה לפתור בעיה של המשתמש - אתה בבעיה. אנחנו לא מתעוררים בבוקר ואומרים: 'בואו ננצח את החבר'ה האלה', אלא 'בואו ניצור חוויית משתמש טובה יותר'".

 

ארורה. גוגל+ מתקשה מול פייסבוק? "מתמקדים בעצמנו, לא באחרים" ארורה. גוגל+ מתקשה מול פייסבוק? "מתמקדים בעצמנו, לא באחרים" צילום: קונור מקבי

 

"קצב הצמיחה בברזיל הוא מטורף"

 

האורח המרכזי השני בוועידה היה ניקולס זנסטרום, אחד משני המייסדים של סקייפ והיום מנכ"ל קרן ההון סיכון אטומיקו, שהשקיעה בין היתר ברוביו, מפתחת המשחק אנגרי בירדס. "הגעתי ללונדון לפני כמעט עשר שנים בטיסה של ריינאייר משטוקהולם, עם שתי מזוודות, ולא קרה פה כלום", הוא סיפר. "אני זוכר שהלכתי לאירוע נטוורקינג והייתי היחיד בלי ז'קט. היה לי סוודר. כולם היו בנקאים, לא היתה פה שום קהילה טכנולוגית. היו מעט מאוד יזמים. לקח לנו יותר משנה לגייס כסף עבור סקייפ. נפגשנו עם 25 משקיעים בצפון אירופה ואף אחד לא רצה להמר על רעיון גדול. היום זה שונה".

 

זנסטרום סיפר איך הגיע לרעיון של הקמת סקייפ: "זו היתה החברה השלישית שלנו. התחלנו עם קאזה, תוכנת שיתוף קבצים שהצליחה מאוד ואנשים מסוימים לא אהבו כל כך. אחרי זה רצינו לפתוח חברה שתפתח טכנולוגיה של 'עמית לעמית' (Peer to peer) ולהשתמש בה למגוון שירותים. ניסינו למכור רישיונות להרבה חברות אבל בסוף היו לנו רק כמה לקוחות קטנים".

 

לדבריו, "הכסף התחיל להיגמר לנו, החסכונות שלנו אזלו וכמעט שלא היה לנו מספיק לשלם משכורות. אני הייתי בשטוקהולם, המייסד השני היה בקופנהגן והצוות הטכני היה באסטוניה, ובזבזנו הרבה זמן וכסף על שיחות טלפון. רצינו להשתמש ב־VoIP (שיחות טלפון על גבי הרשת) כדי לתקשר ולחסוך, אבל היה קשה לגרום לזה לעבוד עם הטכנולוגיה הקיימת.

 

"כשבדקנו את זה הבנו שהיתה בעיה טכנולוגית גדולה ולחברה שניהלנו היה הפתרון. מכיוון שהיינו צריכים עוד לקוחות, הקמנו חברה חדשה ויצרנו לקוח לעצמנו. כשמכרנו את סקייפ החברה האחרת שהקמנו לא היתה חלק מהעסקה". הנקודה הזו לא היתה ידועה ל־eBay, שרכשה את סקייפ, ונקלעה בהמשך לסכסוך עם המייסדים.

 

זנסטרום הסביר גם מדוע קרן ההון סיכון שלו מנסה לפעול במדינות שבהן השוק לא מפותח, כמו ברזיל. "אם אתה מסתכל איפה הצמיחה באינטרנט, היא הולכת להיות בשווקים מתפתחים. במקומות כמו ברזיל וטורקיה הרבה אנשים הופכים להיות מעמד בינוני ומתחילים לצרוך דברים. במקומות כאלה היקף המסחר האלקטרוני גדל ב־40%–50% בכל שנה. יש לנו חברה בברזיל שמוכרת חלפים לרכב ברשת והם גדלים בקצב מטורף. זה לא יעשה כותרות, כי אין שם טכנולוגיה מגניבה אלא דבר בסיסי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x