$
אינטרנט

לייק לא יעצור את רוצח ההמונים

הסרטון "קוני 2012", על הזוועות שחולל צבא המורדים של ג'וזף קוני באוגנדה, זכה לחשיפה מסחררת עם 70 מיליון צפיות בתוך חמישה ימים. אך למרות שמדובר בקמפיין ויראלי מזהיר, הציפייה שיביא לשינוי אמיתי היא מעט מופרזת

מה אפשר ללמוד מההצלחה של "קוני 2012"? אם עוד לא ראיתם, מדובר בסרט הכי מצליח ביוטיוב ברגעים אלה עם קרוב ל-70 מיליון צפיות בתוך חמישה ימים, זינוק מטורף במספר החיפושים בגוגל, עדכונים ברשתות החברתיות וכן הלאה. מטרת הסרט, שהכין ארגון "הילדים השקופים", היא לעצור את ג'וזף קוני, ראש צבא המורדים באוגנדה, שחוטף ילדים, מצרף אותם לצבא שלו וטובח המוני בני אדם.

 

 

לזמן מה זה נראה כמו קמפיין מבטיח שיביא לעצירתו של קוני והעמדתו למשפט: הרי זהו מסר שקל להתחבר אליו; מי יתנגד ללכידת רוצח המונים נוראי? אומת האינטרנט תתגייס, חמושה ב־Like וב־Share, דעת הקהל תזדעזע מהמעשים והעולם יהיה טוב יותר.

 

למעשה, מדובר בניסוי חברתי מעניין, כפי שמוסבר במפורש בתחילת הסרט: בדקות הראשונות מראים את כוחה של הרשת - מסרטונים מצחיקים ומרגשים שזכו להצלחה בינלאומית ולמיליוני צפיות, ועד להפגנות שהפילו ממשלות. עכשיו, מבהירים היוצרים, ננצל את הכוח הזה כדי לשנות את המצב באוגנדה.

 

בעקבות הצלחת הסרט הנושא אכן עלה לכותרות, אבל מתברר שהסיפור שמאחוריו הוא כרגיל, מורכב יותר: קוני הוא אכן פושע מלחמה מבוקש, אבל עיתונאים ופעילים שעוקבים אחר הסיפור אומרים שמדובר בחדשות ישנות. לדבריהם, קוני אינו נמצא באוגנדה כבר שש שנים והצבא שלו מונה אולי כמה מאות אנשים. את הקמפיין הזה, הם אומרים, היה צריך להוביל לפני 15 שנה, לא ב־2012. הבעיות האמיתיות של אוגנדה, לדבריהם, הן אחרות לגמרי כיום. המידע הזה גורם להסתכל על הסרט כעוד מייל שרשרת לא מדויק. אז למה הוא יצא דווקא עכשיו? לא ברור.

 

מה הלאה?

 

הסרט מציג פעילות ענפה ומבורכת של ארגונים שמנסים לשנות את המצב ומצליחים, לפחות באופן חלקי, לעזור לתושבי אוגנדה. עכשיו הרעיון הוא להפוך את הפושע הזה למפורסם יותר, כדי שהעולם יכיר את שמו וינוע לפעולה. הרעיון הזה נראה קצת ילדותי. רבים בעולם יודעים מה קורה בצפון קוריאה כבר עשרות שנים. בסוריה נטבחים מדי יום עשרות אנשים, האירועים שם זוכים לכותרות אך אף אחד אינו עושה דבר כדי לשנות את המצב.

 

השלב הראשון של הניסוי החברתי הוא הצלחה מסחררת: סרט באורך חצי שעה זכה למספר עצום של צפיות ושיתופים. השאלה היא מה הלאה. המהפכות בעולם הערבי לא קרו בפייסבוק, אלא כשאנשים יצאו לרחוב.

 

אמנם עוד לייק ועוד שיתוף לסרט יעוררו מודעות, אך השאלה אם סוזן בויל הבאה, פרסומת של אולד ספייס או סרטון ויראלי אחר לא ידיחו את קוני מראש טבלת הצפיות ויהפכו אותו לעוד סרטון מצליח ביוטיוב, כמו אלה שמוצגים בתחילתו. אז מה אפשר ללמוד מההצלחה של "קוני 2012"? כרגע - בעיקר שאפשר לעשות קמפיין ויראלי מוצלח, ולא רק לדיאודורנט .

בטל שלח
    לכל התגובות
    x