$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: זה הזמן להיפרד מאינטרנט אקספלורר 6

הדפדפן הבעייתי, שאפילו מיקרוסופט עצמה מנסה לחסל, בדרך להיעלם סוף סוף מהשוק. וגם: אשתו של מרדוק והפאדיחה של טוויטר, ומדוע הסוחרים בורחים מגרופון

יוסי גורביץ 13:4204.01.12

שלום לעפרך, IE6

 

אינטרנט אקספלורר 6, אולי הדפדפן המושמץ ביותר בכל הזמנים, שאפילו אמו-הורתו – מיקרוסופט – מנסה אקטיבית להרוג כבר כמה שנים, סוף סוף בדרך להיפרד מהעולם: מיקרוסופט הודיעה אתמול (ג') בגאווה ששיעור המשתמשים בו בארה"ב נמוך כעת מאחוז אחד, ושזה המצב גם בשורה של מדינות אחרות.

 

שאר החדשות, מבחינת הדפדפן של מיקרוסופט – על גרסאותיו המתקדמות יותר – לא משהו: לפי Net Market Share הוא ממשיך לאבד גובה, ואם פעם יותר מ-60% השתמשו בו, כעת עומד נתח השוק של כל גרסאות IE על 47.75% בלבד מקרב כל הדפדפנים בעולם. הוא עדיין שומר על רוב קטן של 51.87% מקרב הדפדפנים של המחשבים השולחניים.

 

בחדשות דפדפנים אחרות, פיירפוקס מאבד גובה (כ-20%) בעוד שכרום עולה כפורח (17.58%), ומסתבר שכל מכירות האייפונים בעולם לא מאפשרות לספארי של אפל לעבור את קו עשרת האחוזים (נתח השוק שלו עומד על 8.68% בלבד, ועל פחות מ-5% בקרב הדפדפנים השולחניים). לא שזה צריך להפתיע: אפל מעדיפה שהמשתמשים שלה יגיעו לרשת דרך הגן הסגור של האפליקציות, לא דרך הדפדפן הפתוח.

 

הסוחרים וגרופון כבר לא
אנדרו מייסון. גרופון שוב בצרות אנדרו מייסון. גרופון שוב בצרות צילום: בלומברג

 

מזימת-הפונזי-לכאורה המועדפת על הטור, גרופון, הצליחה להמנע מהתרסקות כלכלית סופנית באמצעות הנפקה, שהזרימה לעורקיה סכום כסף גדול מספיק כדי שתוכל לחיות עוד קצת ולהעשיר את העומדים בראשה טיפה יותר, אבל לא הייתי מהמר על זה שהיא תסחוב עד 2013.

 

על השיטה של גרופון כבר נכתב לא מעט: היא משלמת לסוחרים באיחור של חודשיים, ומגייסת את הכסף לתשלומים האלה על ידי משיכת סוחרים חדשים. המאזן העסקי שלה תמיד שלילי, אבל עד כה הוא לא התרסק, כי היו מספיק פראיירים שישלמו שוב.

 

ובכן, כרגע נרשם מחסור מדאיג בפראיירים: סקר שנערך לאחרונה בקרב 400 סוחרים מצא ש-52%, מה שנחשב בדרך כלל לרוב, לא מתכוונים להציע כלל עסקאות גרופון בששת החודשים הקרובים. 24% אחרים אמרו שהם מתכוונים להציע רק עסקה אחת.

 

מניות גרופון נפלו, בהתאם, ב-6.6%, וכעת נסחרת מניית החברה ב-19.27 דולר יותר מדי למניה - שזה פחות מ-20 הדולרים שבהם נסחרה כשיצאה לשוק.

 

אז מה שווה האישור שלכם, טוויטר?

 

טוויטר היה כמרקחה השבוע אחרי שאיל האזנות הסתר, רופרט מרדוק, פתח לעצמו חשבון. הנחת היסוד היתה שהחשבון מזויף, אבל טוויטר מיהרה להעניק לו את תו התקן הנכסף שלה, "חשבון מאושר", והאוכלוסיה החלה לעקוב אחריו. בינתיים, הוא הספיק להעליב את הבריטים ולגלות שבטוויטר, מחיקה כמעט תמיד מגיעה מאוחר מדי.

 

אבל האם תו התקן של טוויטר אכן שווה משהו? בכלל לא בטוח. זמן קצר לאחר החשבון של מרדוק נפתח חשבון גם תחת שמה של אשתו, וונדי דנג. אתם עשויים לזכור אותה בתור האשה שהטיחה ארצה את האידיוט שניסה לתקוף את בעלה עם עוגה, במהלך הדיונים סביב האזנות הסתר בפרלמנט הבריטי. בטוויטר מיהרו להעניק תואר "מאושר" גם לחשבון של דנג.

 

אלא שזה היה חשבון מזויף לחלוטין, ויוצרו אמר ל"גרדיאן" שהוא הופתע מאוד לראות את סימן ה-V הכחול ליד השם שלו. לדבריו, הוא נדהם לגלות שטוויטר לא עשו כל מאמץ ליצור איתו קשר כדי לוודא את זהותו – הם לא טרחו אפילו לשלוח אימייל לכתובת שהוא סיפק, ועל שיחת טלפון ידידותית אין בכלל על מה לדבר.

 

וונדי דנג. אופס, זה לא באמת החשבון שלה וונדי דנג. אופס, זה לא באמת החשבון שלה צילום: בלומברג

 

בטוויטר עושים כנראה את הדבר הנכון מבחינת יח"צ, ולא מגיבים על הפאדיחה. אחרי הכל, מחרתיים אף אחד לא יזכור את זה - כפי שמוכיחות שובן של השמועות סביב האייפון הבא (ועל כך בקצרצרים).

 

מה מותר לספריה ציבורית לצנזר?

 

בארה"ב נפוץ השימוש ברשת באמצעות ספריות ציבוריות, ומאחר ומדובר ברפובליקה גדולה עם חלקים משונים, לעתים מוזרים מאד, לעתים יש אירועים... שנויים במחלוקת.

 

ספרנים, כעקרון, הם ציבור ליברלי – אבל לא תמיד. בחלק מהספריות בדרום נאסר על החזקת ספריו של אחד מגדולי הסופרים האמריקאים, מארק טוויין, וחלקן אוסרות על קריאת "יומנה של אנה פרנק" בשל חשש מרמיזות לסביות (קראו את הגרסה הלא מצונזרת). בעיירה וואסילה, בתקופה שבה שרה פיילין היתה ראש העיר, נערך מצוד אחרי ספרים לא ראויים.

 

התלמידה אנקה האנטר, שחיה בעיירה בעלת השם הסימבולי סיילם שבמיזורי, התפלאה לגלות שכאשר שהתה בספריה וחיפשה ברשת אחר ספרים הקשורים לתרבות הילידית של אמריקה ולדת הוויקה (Wicca) הניאו-פגאנית, המסנן של הספרייה בלם את החיפוש. הוא אסר עליה גישה לדף הוויקיפדיה שעוסק בוויקה, כמו גם ל-Wicca.org.

 

למה? ובכן, וויקה היא דת חדשה יחסית שמתיימרת להיות עתיקה מאוד, ולהתבסס על המסורות של המכשפות האירופאות. מספר גדול של "מכשפות" כביכול, כנראה מאות אלפים, הוצאו להורג במאות הקודמות לאחר עינויים ברבריים, על ידי אינקוויזיטורים ומטיפים נוצריים אחרים. הטענה שכל הנשים האומללות הללו – וגם מספר לא ידוע של גברים – אכן היו "מכשפות" נאלצת להשען על ההודאות שנמסרו בעינויים.

 

אבל זכותם של אנשים לבסס את הדתות שלהם על אלמנטים שנויים במחלוקת. מה שבכלל לא ברור הוא האם לספריה ציבורית מותר למנוע גישה למידע דתי של כת, רק משום שהיא קטנה ולא פופולרית (שהרי אם היתה גדולה ופופולרית, היא לא היתה כת אלא דת).

  

האנטר עשתה את הדבר המתבקש: פנתה לספריה בדרישה לשנות את הסינון, ומשלא נענתה, פנתה לאגודה לזכויות האזרח שם, ה-ACLU, וזו עותרת כעת בשמה. ה-ACLU מקבלת את הטענה שיש להעניק לספריות ציבוריות זכות לסנן תוכן מסוים – פורנוגרפיה, למשל – אבל שהיא חייבת להעניק להאנטר גישה לתוכן שמוגן על ידי התיקון הראשון לחוקה. דבר מגניב, התיקון הראשון לחוקה; הלוואי שהיה לנו כזה גם כן. אבל העדפנו להעתיק מהאמריקאים רק את הקפיטליזם החזירי.

 

קצרצרים

 

שנה רבנו מאיר אריאל זצוק"ל: מי שנדפק פעם אחת, כבר לא יכול להגמל מזה. זה נכון במיוחד לעיתונות הטכנולוגיה, שיש לה זכרון ממסדי של דג זהב על ספידים. פחות מארבעה חודשים אחרי שכל הענף – פרט לסקפטים מושבעים כמו הטור הזה – יצא וביצה מרוחה על פרצופו אחרי שהנבואות על בואו של האייפון 5 התבדו בגדול, כותב אנליסט כלשהו שהאייפון 5 יישלף בסתיו הקרוב. יכול להיות: באיזשהו שלב, אחרי הכל, תצטרך אפל להוציא אייפון 5, כי צוות השיווק שלה כנראה יכריע נגד השימוש בשם אייפון 4SS בכל מקום חוץ מגרמניה של שנות ה-30. אבל למה להמר על תאריך או על הפיצ'רים של הגרוטאה העתידית? למה להתפדח כל פעם מחדש במשחק הנבואות הזה?

 

השקת האייפון 4S. השמועות האינסופיות הובילו לאכזבה השקת האייפון 4S. השמועות האינסופיות הובילו לאכזבה צילום: איי אף פי

 

בסוג-של-ידיעת אפל אחרת, טוען אזרח קנדי שהוא הצליח לחצות את הגבול לארה"ב ללא דרכון כשהוא מצויד רק ברשיון נהיגה – ובאייפד שעליו יש סריקה של הדרכון. האיש, מרטין רייש, אמר שהוא היה בדרכו לוורמונט להוביל מתנות כשנתקל בשומר הגבול הרשלן שאיפשר את המעבר. גם עשור אחרי ה-11 בספטמבר, למערך הגנת הגבולות של ארה"ב עדיין לא חסרות חולשות. אל תנסו את זה בנתב"ג, כל השב"כניקים יבואו.

 

העיר קואלה לומפור, הגדולה שבערי מלזיה, קיבלה חוק חדש ומרענן: החל מאפריל הקרוב יחויבו כל המסעדות בעיר להציע ללקוחותיהן גישה חינמית לפס רחב. החוק יחול גם על בתי קפה, פאבים, ברים ומועדונים, כל זמן שהם גדולים יותר מ-120 מ"ר. בקואלה לומפור רוצים בעליל להצעיד את המדינה אל המאה ה-21, וזה נחמד. השאלה היא האם, בהנתן העובדה שגם כך אנחנו בוהים יותר מדי במסכים קטנים, זה באמת רעיון חכם להעביר חוק שיאפשר לאנשים להתעלם בנוחות רבה יותר משותפיהם לשולחן.

 

מיקרוסופט קיבלה אתמול (ג') פטנט על שיטה חדשנית להנחיות ניווט: כאלה שמאפשרות לה למנוע מהמשתמש להיכנס לשכונות שזוכות לשם הנאה "בלתי בטוחות" - כלומר, כאלה עם שיעור פשע גבוה אפילו מהמקובל בקרב מרכזי מפלגות מסוימים. התוכנה תיצור קשר עם מאגרי מידע שיבררו מה שיעור הפשע בסביבתו של המשתמש, ותנווט אותו בעדינות הרחק מהם – בכפוף לסובלנות שהוא הראה בעבר לטיולים באזורים הללו. כמו כן, התוכנה תשתדל להרחיק אותו מאזורים מסוכנים-סביבתית, כמו כאלה שבהם מזג האוויר רע במיוחד. ומי שנאלץ לגור בשכונות בלתי בטוחות? ובכן, הנחת היסוד הסמויה של מיקרוסופט היא שממילא אין לו מספיק כסף כדי לשלם על השירותים האלה.

 

אתר שיתוף ודירוג הקישורים רדיט לא מוכר בישראל כל כך, לא שזה נורא במיוחד. בארה"ב, מצד שני, השימוש בו נפוץ למדי, וכתוצאה מכך המשתמשים גילו להפתעתם שיש להם כוח פוליטי. בהתאם לכלל "עבד כי ימלוך", הם הפנו אותו מיד לכיוונים הלא נכונים. הם החליטו להכנס בסנאטור הרפובליקני פול ראיין בגלל שהוא לכאורה תומך בחוק SOPA וארגנו חרם נגדו – ורק באיחור גילו שראיין בכלל מתנגד לחוק. אופס.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x