$
הייטק והון סיכון

בלעדי ל"כלכליסט": מה מחפש בישראל סגן נשיא אפל?

בעקבות הרכישה הצפויה של הסטארט־אפ אנוביט, אפל עשויה לפתוח בישראל מרכז פיתוח ראשון. אד פרנק, סגן נשיא בענקית הטכנולוגיה, כבר מסייר בארץ - ועשוי לבחון את המועמדות הבאות להשקעה

אסף גלעד ומאיר אורבך 06:5614.12.11

עסקת הרכישה הנרקמת בין אפל לבין חברת אנוביט הישראלית תמורת 400–500 מיליון דולר - עשויה להוות פתח לכניסה אינטנסיבית של ענקית הטכנולוגיה בארץ. ל"כלכליסט" נודע כי משלחת של אפל, בראשות סגן הנשיא אד פרנק, מבקרת בימים אלה בישראל ועורכת מפגשים עם כמה חברות הייטק ישראליות. על פי ההערכות, המשלחת בראשותו של פרנק, המשמש בתפקיד בכיר בחטיבת המו"פ של אפל, נפגשה עם בכירים באינטל בישראל.

 

סדרת הפגישות של פרנק עשויה להסתיים אף בהקמתו של מרכז פיתוח חדש של החברה בישראל. צעד כזה עשוי להתממש אם עסקת רכישת אנוביט, העוסקת בשיפור תפקוד שבבי זיכרון פלאש, תצא לפועל. אז תוכל ענקית הטכנולוגיה להותיר את פעילות הסטארט־אפ הישראלי על כנו, ולהפכו למרכז פיתוח ראשון מסוגו של החברה בישראל. בכך תצטרף אפל לשורה של ענקיות טכנולוגיה בינלאומיות שביצעו בעבר רכישות בישראל ומחזיקות כאן מרכז מחקר ופיתוח. בין חברות אלה אפשר למצוא את אינטל, גוגל, יבמ, מיקרוסופט, קוואלקום, ברודקום, יאהו, eBay ואפילו הואוויי הסינית.

 

פתיחה עתידית של מרכז פיתוח של אפל בתחום הפלאש עשויה להוות בשורה טובה לא רק למאות המהנדסים הישראלים המתמחים בהנדסת חומרת זיכרון פלאש - המועסקים בחברות דוגמת סייפן, סנדיסק ו־EMC. מרכז כזה עשוי לשמח גם את חברות הסטארט־אפ הישראליות הפעילות בתחום, שכבר צברו לעצמן ניסיון ושם בינלאומי.

 

מקור: IVC מקור: IVC

 

מחפשים מערכת אחסון

 

אם ללכת לפי הדפוסים שהנהיגו כבר ענקיות הטכנולוגיה שהקימו בארץ מרכז פיתוח והחלו לבצע רכישות נוספות - אפל צפויה להתעניין בקרוב ברכישות נוספות של טכנולוגיות ישראליות בתחום הפלאש. לקראת עתיד חיובי כזה, "כלכליסט" מרכז את הסטארט־אפים הישראליים המרכזיים העוסקים בתחום, בתקווה שיום אחד אפל תשים את עינה עליהם.

 

הראשונה בתור היא XtremIO, הנחשבת לאחת מחברות הסטארט־אפ המובילות בישראל בתחום מערכות האחסון מבוססות פלאש. החברה פיתחה מערכת אחסון מידע שלמה המבוססת על כונני SSD. כוננים קשיחים אלה בנויים משבבי פלאש, ומחליפים למעשה את כונני הדיסק הקשיח המוכרים לכולנו המורכבים מדיסקים מגנטיים. בניגוד לכוננים הקשיחים הקיימים כיום, כונן ה־SSD (ראשי תיבות של Solid State Drive) אינו מורכב מחלקים נעים.

 

XtremIO מפתחת מערכות אחסון מבוססות שרתים מסחריים אשר יאפשרו שימוש גובר והולך בכונני SSD - אך אלה ישמשו בעיקר ארגונים גדולים, במטרה להחליף את מערכות האחסון של ארגונים אלו. אפל מתמחה אמנם במוצרי קצה למשתמשים פרטיים, דוגמת מחשב אישי, טלפון סלולרי או טאבלט - אך אנוביט מחזיקה גם בקו מוצרים שכולל כוננים SSD לארגונים. כך, רכישתה הצפויה של אנוביט עשויה להביא לשינוי אסטרטגי מהותי עבור אפל, שצפויה להיכנס גם לשוק המחשוב הארגוני. במקרה כזה, רכישת XtremIO בידי אפל עשויה להיות מהלך הגיוני.

 

מייסדי החברה הישראלית הזו הם אהוד רוקח, לשעבר מנכ"ל קוריג'נט, וירון שגב, לשעבר מנהל המו"פ של וולטייר, שנמכרה למלאנוקס. שניהם נחשבים לעתירי ניסיון בשוק החומרה הישראלי.

 

המתחרה של אנוביט

 

חברת הסטארט־אפ הישראלית השנייה שעשויה לעניין את אפל היא DensBits, הנחשבת למתחרה החיפאית של אנוביט. דנסביטס היתה ככל הנראה אחת מהחברות בנות המזל שזכו השבוע לביקורו של סגן נשיא אפל פרנק. בדומה לאנוביט גם היא מפתחת בקר מבוסס עיבוד אותות (DSP) לשיפור פעולת מעבד הפלאש. עם זאת, בדנסביטס טוענים כי האלגוריתם שלהם טוב מזה של המתחרים.

 

היכן עומד השינוי בין שתי החברות? בעוד שבאנוביט משפרים את אמינות הזיכרון של שבבי פלאש מרמה של 3,000 כתיבות ומחיקות לכ־50 אלף, בדנסביטס טוענים כי הגיעו אף לרמת אמינות של 100 אלף - שיפור ששווה לתעשייה כסף רב ומוריד את מחירי הזיכרון דרמטית.

 

בפני תעשיינים, טוענים אנשי דנסביטס כי בעוד שאנוביט משתמשת בקוד קיים וציבורי - הרי שהקוד של חברתם הוא מקורי ופותח בחברה, שהוקמה ב־2007. בניגוד לאנוביט, שמוכרת בקרים ליצרניות זיכרונות פלאש, דנסביטס פועלת במודל של מכירת רישיונות לשימוש בטכנולוגיה. על פי ההערכות, כמו אנוביט, גם דנסביטס נמצאת ביחסי מסחר עם מרבית יצרניות הזיכרונות בעולם.

 

נולדה בחממת הטכניון

 

וכמו דנסביטס ואנוביט, גם kaminario היא חברת סטארט־אפ שמקורה בחממת הטכניון בחיפה, ואוחזת ברשימה מכובדת של משקיעים כמו סקויה ופיטנגו.

 

קמינריו נחשבת לשחקנית בולטת בתחום שיפור מערכות אחסון ארגוניות, ולמעשה מתחרה ב־XtremIO. בעוד אפל פונה למוצרים המיועדים לצרכן הפרטי, קמינריו פונה לארגונים, ונחשבת לשחקנית המוכרת גם ללקוחות ישראליים בהם גם בנק לאומי וחברת החשמל.

 

בעוד שאנוביט ו־XtremIO משרתות מערכות פלאש מסוג NAND, קמינריו פיתחה טכנולוגיה העוקפת את הצורך לעבוד עם דיסק קשיח, ופונה לזיכרון מסוג DRAM עם מערכת הפעלה חדשנית יחסית. בכך, היא מסוגלת להאיץ פעילות של מערכות ארגוניות דוגמת ERP. חברת החשמל, למשל, דיווחה כי זמן העיבוד של פעולה במערכת המידע שלה, למשל חיוב לקוח, ירד באופן משמעותי בעקבות הטמעת המערכת של קמינריו. החברה מנוהלת על ידי ותיקים בענף ההייטק, בהם אופיר דובובי, לשעבר מנהל התפעול של נייס.

 

מקור: IVC מקור: IVC

 

הסוד הישראלי

 

מה הסוד של תעשיית הפלאש הישראלית? אחד הראויים להשיב על שאלה זו הוא כנראה דב מורן. מי שהיה בעבר מנכ"ל אם־סיסטמס, שנמכרה לענקית הפלאש סנדיסק, נחשב לאחד מאבות התעשייה הזו בארץ, וניתן לכנותו כאבי תקן האחסון דיסק־און־קי. מורן מתאר את תעשיית הפלאש הישראלית כתעשייה קטנה אך בעלת מרכיב מומחיות בינלאומית. את הפריחה הנוכחית שלה, שעשויה להגיע בקרוב להישג חדש בזכות עסקת אפל אנוביט הנרקמת, הוא זוקף בין השאר גם לעצמו.

 

"אם־סיסטמס העלתה במידה רבה את הצורך לפתח שבבי פלאש לתחום האחסון. אפשר לומר שהיא הקימה את התחום", הוא אומר בשיחה עם "כלכליסט". "עם זאת, רכיבי הפלאש חייבים את לידתם לשבב הזיכרון הניתן למחיקה EPROM שפיתח דב פרוהמן, ממייסדי אינטל ישראל. טושיבה היתה החברה הגדולה הראשונה שאימצה את הטכנולוגיה הזו, ולאחריה קמו מיקרון והייניקס. אלא שאם־סיסטמס שאני הקמתי, יחד עם סנדיסק שהקים אלי הררי, היו הראשונות לזהות כי פלאש יכול לשמש גם לאחסון מידע. הדיסק־און־קי שפיתחנו היה ההתקן הראשון שהבשיל לאחסון פלאש על גבי טלפונים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x