"כשזרים מסתכלים עלינו - הם רואים סימן הדולר כמו בסרט מצויר"
כך אמר יזהר שי, שותף בקרן קינן פרטנרס. יהל זילכה, שותף בקרן מגמה, אמר כי בעשר השנים האחרונות חברות מובייל גייסו 35 מיליארד דולר - והאקזיטים הניבו יותר מ-55 מיליארד דולר
"המכנה המשותף של החברות הישראליות המצליחות הוא יזמים ישראלים ומנהלים ישראלים, ואפילו לאמדוקס יש עדיין מנהל ישראלי. זאת חברה שמתבססת על הנהלה ישראלית, וכנ"ל וינטגרה ופרוביג'נס". כך אמר יזהר שי, שותף בקרן קינן פרטנרס בפאנל בנושא איך מזהים את האקזיט הבא בוועידת המובייל של
"עבור קרן אמריקאית לבוא ולנתח מהו הפוטנציאל של שוק אחר שאינו אמריקאי, הניתוח הוא מתודולוגי, והקרן הזו הלכה והכינה שיעורי בית ומצאה מספר טריטוריות בעולם לחפש הזדמנויות. מה שמעניין הוא שאם מסתכלים מחוץ לארה"ב אין הרבה טריטוריות כאלה", אמר שי.
לדבריו, "יש אולי מדינה או שתיים באירופה ששווה לחשוב עליה, ואנחנו בחרנו את הודו וישראל מחוץ לארה"ב. כשזרים מסתכלים עלינו הם רואים מעלינו את סימן הדולר כמו בסרטים מצויירים.
"בשש השנים האחרונות קינן פרטנרס השקיעה 150 מיליון דולר בחברות ישראליות שונות. אנחנו השקענו בסך הכל בתשע חברות כאשר מתוכן שלוש חברות החליטו לעבור לארה"ב. באחת היזם התחלף למנכ"ל אמריקאי ובכל החברות האחרות יש הנהלה ישראלית חזקה ומוצלחת שיושבת בישראל. יש מנהלים מצוינים בישראל ואפשר להישאר בישראל ולקיים מישראל חברות", אמר יזהר שי.
יהל זילכה, שותף בקרן מגמה, המתמחה בהשקעות בתחום התקשורת, אמר כי "כ-75% מהחברות שאנחנו משקיעים בהן הן בתחום המובייל, ואנחנו משקיעים בחברות בשלב המוקדם מאוד, בין מיליון וחצי לחמישה מיליון דולר. אנחנו משקיעים בשלושה תחומים - מוליכים, SAS (סופטוור אז אה סרוויס) ומדיה חדשה".
באשר למיקום ההנהלה של חברות אמר זילכה כי "השטן נמצא בפרטים הקטנים. בחברות המעבדים אין סיבה להיות בארה"ב, ואין שום הצדקה לעבור לארה"ב. אבל כדי להיות מוביל בקטגוריה במוצר לצרכן יש חשיבות גדולה מאד, בעיקר בתחום המובייל, להיות בארה"ב".
"מבחינת השקעות אמר זילכה כי בעשר שנים האחרונות חברות בתחום המובייל גייסו 35 מיליארד דולר והאקזיטים הניבו מעל 55 מיליארד דולר. "בארה"ב, בניגוד לישראל, יש את שוק ההנפקות, אבל רוב החברות הביאו את הכסף ממיזוגים ורכישות. עיקר האקזיטים באו מתחום תשתיות התקשורת והתחום השני שבלט היה תחום המעבדים לסלולר".
באשר לתעשייה הישראלית אמר זילכה, כי "בעשר השנים האחרונות גייסו 3 מיליארד דולר בישראל בתחום המובייל וכבר היו אקזיטים של 3 מיליארד דולר. הנתון המעניין הוא שב-2011 כבר היו אקזיטים של מיליארד דולר. אנחנו מאוד מוטים למעבדים ולתשתיות, ואני חושב שיש עתיד מאוד גדול דווקא בתחום של אפליקציות בעתיד ואני חושב שנראה את התוצאות של זה בהמשך".
אבי זאבי: "מובייל הוא עובדה קיימת"
אבי זאבי, שותף כללי וממייסדי קרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס מקבוצת ויולה שהוקמה לפני כעשור, אמר בנושא השקעות בתחום, כי "לשאול היום לאן הולכות ההשקעות במובייל זה כמו לשאול לפני 20 שנה לאיפה הולכות ההשקעות במחשבים. מובייל הוא עובדה קיימת, ואין היום אף תחום של השקעה שאין בו לפחות חלק שהוא מובייל.
"אנחנו התחלנו להשקיע בתחום המובייל לפני 11 שנה. שליש מההשקעות שלנו בקרן הראשונה היו בתחום המובייל, וכמובן המשכנו להשקיע בזה לאורך השנים. יש ארבעה תחומים שצריך לדבר עליהם.
"התחום הראשון הוא תחום התשתיות. זה תחום לא קל, אבל היו בו הרבה הצלחות בישראל. זה תחום שימשיך להיות נדרש. התחום השני הוא תחום הטכנולוגיות המסייעות, שעוזרות לשוק כולו לעשות אפליקציות מוביליות, חברות כמו פרפקטו מובייל שמאפשר לכל יצרן אפליקציות לבחון את האפליקציות שלו.
"התחומים הבאים הם יותר תחומים של אפליקציות וצרכנים, וכאן אפשר למצוא הרבה תחומים מעניינים שהמכנה המשותף שלו הוא שכולנו מסתובבים עם מכשיר סלולרי חכם וחזק כל הזמן שמאפשר לנו לקבל שירותים בכל מקום שבו אנחנו נמצאים, וזה לא חשוב אם אלה שירותים פיננסיים או שירותי ניווט.
"כאן יש הזדמנויות אדירות ליזמים הישראליים, כי זה חיבור של כל הדיסיפלינות שפותחו פה לאורך השנים. התחום האחרון הוא התחום של B2C, אפליקציות לצרכנים. יש כמה איזורים שצריך להיזהר מהם כשמדברים על השקעות בתחום המובייל. יש נושאים של פרטיות, של דואר זבל, ואנחנו צריכים להיזהר מהתחומים האלה, והנושא הכי חשוב הוא לאיזה שוק פונים. קשה למכור אפליקציות למפעילי סלולר ולגופים גדולים, והמודל העסקי הוא של שירות ולא צריך להיות תלוי בתהליכי התקנה והתאמה גדולים ללקוח או בתהליכי החלטות גדולים ללקוח. בארץ יש המון ידע ואנחנו צריכים להמשיך להשקיע בזה".
גילי רענן: "מה שחשוב הוא היזמים"
"מה שחשוב הוא היזמים ואנחנו מנסים להיות השותפים הכי טובים שאנחנו יכולים להיות", אמר גילי רענן, שותף בקרן סקויה. "בסוף החדשנות ויצירת הערך מגיעות מצד היזמים ולא הקרנות.
"השנים הקרובות יהיו מאוד מעניינות בתחום המובייל, כאשר המובייל הופך להיות מנוע צמיחה משמעותי של הרבה חברות שפעם לא הייתם מזהים אותן כחברות מובייל. בשנת 2006 גוגל רכשה ב-1.5 מיליארד דולר חברה בשם יו-טיוב ושנה לפני זה היא רכשה ב-50 מיליון דולר חברה בשם אנדרויד. לפני שלוש או ארבע שנים התשובה לשאלה מה הרכישה היותר משמעותית התשובה היתה מאוד פשוטה, אבל אם נשאל את השאלה היום אני חושב שהתשובה הזו היא הרבה פחות ברורה ויש סיכוי שהרווחים שגוגל ייצרו מאנדרויד יהיו יותר משמעותיים מאשר הרווחים מהמנוע של יוטיוב", אמר רענן.
עופר סלע, שותף בחטיבת ההטכנולוגיה ב-KPMG אמר כי "קרנות ההון סיכון בדרך כלל מקימות את עצמן כדי לטפל בפורטפוליו של כ-15 חברות בסביבות 10-20 מיליון דולר לאותה קרן ספציפית.
"חסמי הכניסה לשוק בתחום התשתיות הם קשים מאוד והממוצע של עשר השנים האחרונות הוא שבסביבות 35 מיליון דולר היה צריך להשקיע בחברות בתחום הזה כדי להגיע להקמה והמשקיעים עשו בממוצע 4.5 פעמים על הכסף. החסמים המעניינים יותר הם בתחום האפליקציות, ושם כמות הכסף שצריך היא לאו דווקא כזו גבוהה.
"יחד עם המשבר הפיננסי שהביא לזה שחלק מקרנות ההון סיכון התחילו להתייבש קצת קמו גופי השקעה יותר קטנים של 20-30 מיליון דולר שבנויים בעיקר לתחום של אפליקציות וניו מדיה, והן משקיעות מיליון עד מיליון וחצי דולר בהשקעה, והן אמורות להגיע לאקזיט של 40-30 מיליון דולר. אחד החסמים הוא המודל העסקי, בגלל חשיבה מסורתית שקיימת בקרנות הגדולות, וזה קשור למוצר עצמו.
"אנחנו מטפלים בלא מעט חברות שמחפשות אתהכסף והשאלה שחזרה על עצמה היא האם הפיתרון הוא פיצ'ר או מוצר, וזו שאלה לגיטימית, ואני יכול לשאול את כולם פה מה זה סירי, שהיא חלק מהאייפון, אם היא פיצ'ר אומוצר. אני חושב שבעולם של היום שבו מערכות הפעלה מכניסות פיצ'רים ומוצרים יש זכות קיום בקרנות הון סיכון גם לחברות שהן פיצ'ר שמשנה משמעותית חוויה בשביל הלקוח. חסם נוסף הוא מה המודל של המוניטיזציה שבו אפשר להביא כסף מהמודל העסקי של הפתרון שהחברה מציעה. ב-1999 היתה מירביליס ולא היה ברור איך עושים מזה כסף, אבל בסופו של דבר עשו מהחברה הזו לא מעט כסף. לחלק מאיתנו המודל העסקי של ווייז ואיך עושים מזה כסף הוא סימן שאלה, אבל את מי זה מעניין בשלב הראשון. זה משנה את חוויית הנסיעה של כולנו וברור שהכסף יגיע יום אחד", סיכם עופר סלע.
