שלום שמחון: "הושגה הסכמה עם האוצר על הפחתת מכסים עד שנת 2017"

"הושגה הסכמה עם משרד האוצר לגבי מתווה הורדת מכסים והגדלת תקציב המדען הראשי", כך אמר הבוקר (ה') שר התמ"ת שלום שמחון, שמתארח גם בוועידת מובייל 2012 של "כלכליסט" ומכון היצוא.

הוסכם כי בשנתיים הקרובות יופחתו 50% מהמכסים במתווה מדורג, לאחר מכן ימשיכו ביישום מתווה טרכטנברג עד שנת 2017 בכפוף לחתימה על הסכמי סחר. 

בימים האחרונים הגיעה מערכת היחסים בין משרד התמ"ת והאוצר לרתיחה. ביום ראשון התפוצצו המגעים לאחר שלא הושגה הסכמה לגבי אופן הפחתת המכסים. בעוד התמ"ת דרש הורדת מכסים באמצעות חתימה אינטנסיבית על הסכמי סחר דרש האוצר חתימה על צו שיורה על הפחתת המכסים ל-0 בתוך 5 שנים.

לדבריו, "מראשית שנות קיומה והודות למחשבה ארוכת טווח והשקעות ניכרות בחינוך, במחקר ובפיתוח, התפתחה בישראל תעשיית תקשורת משגשגת ופורחת. תעשייה זו צמחה בראש ובראשונה בשל הצורך הביטחוני הקיומי של מדינת ישראל הצעירה. במשך השנים, תעשיית התקשורת והמובייל הישראלית והטכנולוגיות שפיתחה, זלגו מהסקטור הצבאי לסקטור הפרטי. חברות ישראליות השכילו לנצל את טכנולוגיות התקשורת המתקדמות בישראל ויישמו טכנולוגיות אלה בחו"ל, תוך שמירה מתמדת על קידמה טכנולוגית ופתרונות ייחודיים לעולם התקשורת העולמי הצומח.

לענף התקשורת הסלולארית חלק משמעותי בהצלחת תעשיית התקשורת הישראלית והוא אחראי לכ-80% מהיצוא כולל בענף התקשורת, קרי – 5.3 מיליארד דולר. ישראל היא בית ליותר מ-1,000 חברות סטארט-אפ בתחום התקשורת, ובסיס להתפתחותן של חברות תקשורת גדולות ומובילות בתחומן בעולם. משך השנים, חברות תקשורת זרות הבחינו בצמיחתה של ישראל כמרכז חדשנות עולמי, וכמקור ליזמות בתחום התקשורת והמובייל, רכשו והקימו בישראל מרכזי מחקר ופיתוח.

משרד התמ"ת בראשותי משקיע השקעות ומאמצים רבים בתחום המובייל ורואה בו ענף מרכזי בכלכלה הישראלית

שתרומתו למשק רבת היבטים. תערוכת המובייל בברצלונה (MWC) היא התערוכה המרכזית בעולם בתחום הסלולאר.

כמדי שנה מקימים משרד התמ"ת ומכון היצוא הישראלי ביתן ישראלי בתערוכה.

בשנת 2011 השתתפו בביתן 55 חברות טלקום ישראליות. התקיימו פגישות איכותיות בין חברות ישראליות לבין נציגי רשתות סלולר, אינטגרטורים ויצרנים גדולים מעשרות מדינות. להצלחתה הבינלאומית של תעשיית התקשורת והמובייל הישראלית תרמו גורמים שונים; ההון אנושי האיכותי באקדמיה וביחידות מסוימות בצבא הצמיחו כוח אדם יזמי, חדשני ואיכותי שהוביל לפיתוחה של תעשיית היי טק משגשגת. בנוסף, צמיחתה של תעשיית המובייל הישראלית מתאפשרת, בין היתר, הודות לשיעור חדירת הטלפון הסלולארי בישראל שהוא מהגבוהים בעולם (104%), דבר שמציב את האוכלוסייה הישראלית במקום השישי בעולם. גורם נוסף שסייע לפיתוח תעשיית המובייל ואולי החשוב מכל היא המעורבות הממשלתית בתהליכים שבונים את התעשייה".

שמחון בירך בנאומו את תעשיית המובייל המשגשגת בישראל וקרא להגדיל את תקציבי המחקר והפיתוח על מנת להשקיע בעתיד.

שמחון הוסיף, "לצערי, במהלך העשור האחרון נשחקו תקציבי ההשקעה הממשלתית במחקר ובפיתוח באופן שמסכן סיכון של ממש את המשך יתרונה הטכנולוגי של ישראל, וזאת בשעה שמדינות העולם אמצו את המודל הישראלי ופועלות באופן מתמיד להגברת השקעותיהן הממשלתיות במחקר ובפיתוח"

"בימים אלו פנינו לאוצר, ודרשנו תוספת תקציבית מיידית עוד בשנה הנוכחית, לתקציב המדען הראשי, במטרה להביא לדיון למעלה מ-500 בקשות מו"פ בהיקף השקעה מבוקש של כ-1.7 מיליארד שקל .היקף המחסור בתקציבי המו"פ. מגיע לכ-450 מיליוני שקל כאשר מסך זה למעלה מ-370 מיליון שקל חסרים בקרן המו"פ ולמעלה מ-40 מיליון שקל חסרים בתוכנית החממות". כאמור, אמר שמחון כי אמש הושגה הסכמה על הגדלת התקציב, אך לא נקב במספר.

במשרד האוצר סירבו להתייחס לדברי שמחון.