$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: כשג'ימייל נפרץ

הסיוט של פריצה לג'ימייל, העסקאות הלא כל כך מועילות של אתרי הדילים, הבריטים משאירים סיסמאות כחלק מהצוואה וספקית רשת מתחילה למכור את המידע של משתמשיה

יוסי גורביץ 13:2016.10.11

תלויים על בלימה

 

חלק ניכר מאוכלוסיית העולם הנחשב, כלומר העולם המקוון, משתמש בשירות המייל של גוגל, ג'ימייל. הוא נוח, חינמי, ויש לו כל מיני פיצ'רים מגניבים (עבדכם הנאמן מעריך במיוחד את היכולת לשלוח SMS מהתועבה.) מצד שני, כמו כל המוצרים של גוגל, אם הוא נפגע – כדאי
שתקריבו פר לאיזה אל יווני, כי זה יהיה מועיל באותה המידה כמו לנסות לדבר עם גוגל.

 

ג'יימס פאלוז הוא כותב מעולה, טייס, ואדם עם התעניינות ניכרת בטכנולוגיה. באפריל האחרון, אשתו דֵבּ גילתה שהג'ימייל שלה מקרטע. היא אתחלה את המחשב. כשחזרה, גילתה שהיא לא יכולה להכנס לג'ימייל בכלל. האקר כלשהו השתלט על החשבון שלה, והתחיל לשלוח לכל אנשי הקשר שלה את הזבל הניגרי הרגיל – בגרסה הזו, דב נתקעה במדריד בלי שנקל אחרי שכויסה ואנשים התבקשו לשלוח לה כסף.

 

עכשיו, פאלוז מכיר לא מעט אנשים בעלי השפעה. ביניהם אחד אריק שמידט, שמכיר גם את דב. אחרי שהחשבון שלה נפרץ, שמידט שלח לפאלוז מייל קצר: "חשבון המייל של דב נפרץ". כל זה לא עזר לבני הזוג, כשהם ניסו לשחזר את המיילים האבודים של שש שנים לאחור, משך השימוש בג'ימייל.

 

גוגל אמנם סייעה לבני הזוג להשתלט מחדש על החשבון הפרוץ, אבל ההאקר הספיק למחוק את כל המיילים שהיו בו. הם שלחו לגוגל בקשה לשחזר את המייל, וגוגל מסרה בחזרה שהיא עשתה מה שהיא יכולה – היא שחזרה שלושה חודשים אחורה – אבל בקשר למה שהיה קודם, אללה ירחמו ואנא אל תציקו לנו יותר.

 

זה הביא לפאלוז את הסעיף. גוגל, אחרי הכל, מנסה לשכנע אותנו שמיילים שנמצאים בענן הם העתיד, הדבר המודרני לעשות – אבל היא לא מסייעת יותר מדי בשמירה עליהם. פאלוז שלח מייל תקיף למהנדס שהוא מכיר בגוגל, שם זיהה הברומטר של החברה סופת חרא תקשורתית שנעה במהירות בכיוון שלה, וראה זה פלא – המיילים נמצאו ושוחזרו.

 

הסיכוי שהסיום החיובי הזה יפעל גם במקרה שלכם, לא ממש גבוה. אתם לא עיתונאים ידועים עם 30 שנה בתחום שמקבלים מיילים מאריק שמידט. אי לכך ובהתאם לזאת, מומלץ בחום לגבות את החשבון שלכם, כמו גם להפעיל את שיטת האישור הכפול של ג'ימייל. היא מעיקה, אבל היא עובדת. העקרון של אבטחה מפני פושעים, כידוע, הוא לשכנע אותם שכדאי לעבור לשכן ממול, שלא הגן על עצמו כראוי.

 

יצוין שאין סיבה טובה להניח שהתגובה של חברות גדולות אחרות היתה טובה יותר מזו של גוגל. היא פשוט היתה זו שעצבנה כתב ותיק במגזין גדול.

 

חבר, רוצה לקנות אוויר?

 

בחודשים האחרונים, למרבה השמחה, הגלגלים נופלים מהעגלה של מזימת הפונזי הידועה כגרופון. שורה של אסונות פקדו אותה – דחיית ההנפקה, הנפקה במחיר נמוך יותר מזה שגוגל הציעה לה, תביעה מצד עובדים שלא קיבלו את שכרם, התפטרות פתאומית של הסמנכ"לית התפעולית, צניחה של 50% במספר הגולשים באתר שלה, "תיקון" חשבונאי שהעלים 50% מההכנסות שלה, ומכת ארבה. טוב, אולי לא ארבה. אבל מה שנראה כמו הדבר הטוב ביותר מאז הלחם הפרוס לפני פחות משנה נראה עכשיו כמו לחמניית פסח עבשה.

 

עכשיו, אנחנו מתחילים ללמוד כמה אוויר חם יש מאחורי אתרי הדילים, ולא רק גרופון אלא גם המתחרה המובילה שלה, ליווינגסושיאל. אתר Thumbtack שם לב לתופעה משונה: המחירים ששתי החברות טוענות ששירות מסוים עולה – לפני ההנחה שלהן – גבוה משמעותית למחירים שהוא מכיר. אז הוא הרים טלפונים לעשרה ספקי שירות כאלה, חמישה מגרופון וחמישה מליבינגסושיאל.

 

התוצאות היו מרשימות: בשמונה מקרים מתוך עשרה (ובכל המקרים של עסקאות גרופון שנבדקו), המחירים שמציעים העסקים סתם כך נמוכים משמעותית מהמחיר שאתרי הדילים טוענים שהוא המחיר הרגיל. למשל, 510 אומללים רכשו דיל שגרופון טענה שהמחיר הרגיל שלו הוא 150 דולר – אבל בשיחת טלפון עם הספק, מסתבר שהמחיר הוא דווקא 80 דולרים. שיעור ההונאה בעסקאות ליבינגסושיאל אמנם לא הגיע לשיא המרשים של 100% שרשמה גרופון, אבל בכל זאת עמד על 60%, וגם בזה אין לזלזל.

 

אם יורשה לי לקצר, פחחח. המדגם הסטטיסטי קטן, כן, אבל ספק רציני אם מדגם גדול יותר היה משנה בהרבה את התוצאות. חשבתם איך, בעצם, נותנים לכם הנחות גדולות כל כך? כמובן, על ידי ניפוח המחירים הראשוניים. החדשות הטובות הן שעם קצת מזל, גרופון לא תהיה איתנו עוד הרבה זמן. תרחם מפלצת הספגטי המעופפת ותציל את הסוחרים שעוד לא קיבלו ממנה את הכסף שמגיע להם.

 

ולבני הצעיר אני מוריש את סיסמת פייסבוק שלי

 

אחד המוסדות העתיקים ביותר של המין האנושי, מהרגע שהיה לו רכוש שאשכרה אפשר היה להעביר מדור לדור, הוא זה של הצוואה. ברומא העתיקה, אחד התפקידים של מוסד הבתולות הווסטאליות היה לשמור בהיכל שלהן על צוואותיהם של האזרחים, ואזרח זהיר היה כותב צוואה לפני שהיה יוצא למסע ימי, למשל.

 

ועכשיו, מגלה חברה בריטית, צוואות מתחילות להתייחס גם לנכסים דיגיטליים. יותר ויותר אנשים – אחד מכל עשרה, נטען - משאירים בצוואתם את סיסמאות הפייסבוק, הפליקר ושאר אתרים שלהם, כדי שהמשפחה תוכל לנהל את התוכן שלהם באופן ראוי. החשש, במקרים רבים, הוא לגורלן של תמונות, שבניגוד לדורות קודמים לא מוחזקות באלבום פיזי אלא בענן – והמקרה של ג'ימייל שצוטט קודם לכן מבהיר לנו מה גורלו של מידע בלתי מוגן בענן.

 

כרבע מהאוכלוסיה, מסתבר, גם רכשה תוכן דיגיטלי שהיא רוצה להעביר לבני המשפחה אחר כך; שווי התוכן הזה, בבריטניה לבדה, מוערך בכ-2.3 מיליארדי ליש"ט. כדי לשלוט בו, קיים האתר בעל השם המקסים iCroak ("אני מתפגר"), שתמורת מחיר של 15 ליש"ט לשנה (או תשלום חד פעמי של 150 ליש"ט) מאפשר למנוח המיועד לשלוט ברכושו המקוון, ולמנות לו אפוטרופוס. הלז יקבל גישה באמצעות שם משתמש וסיסמה לרכוש המקוון, אבל יוכל להפעיל אותם רק עם אספקת תעודת פטירה ל-iCroak. מרשים.

 

ברכותי, אתם רכוש ספקית הסלולר שלכם

 

ספקית הרשת והסלולר האמריקאית ורייזון החלה במיזם דוחה במיוחד: היא שינתה את תנאי השימוש שלה כך שהיא הרשתה לעצמה לקחת נתחים מהמידע של הלקוחות הסלולריים שלה ולמכור אותו לצד שלישי.

 

המידע האמור כולל כתובות רשת שבהן ביקר המשתמש, מידע על מיקומו הפיזי, ושאר נתונים שגורמים למפרסמים לרייר כמו כלב עם טראומת פבלוב ששומע פעמון. החברה מבטיחה, כמובן – הם כולם מבטיחים את זה – שאי אפשר יהיה לזהות אותך באמצעות המידע הזה. תהיה: אם אי אפשר לזהות אותך, כלומר אי אפשר למכור לך פרסומות ישירות, המידע כנראה לא שווה הרבה. אז למה ורייזון מתעקשת למכור אותו?

 

החלק המרגיז, כמקובל, הוא נושא ההרשאות. ספקית הסלולר לא רק שינתה את התנאים על דעת עצמה, היא גם מצפה שמשתמשים שזה לא מוצא חן בעיניהם יוציאו את עצמם בכוחות עצמם – מה שמכונה opt out – מרשימת המכירות שלה. הנחת היסוד שלה, כמובן, היא שרוב המשתמשים לא ישימו לב. זו רק שאלה של זמן, אני מניח, עד שכל מיני גבירים שבירים (שלום שוב לברון התספורות אילן בן דב) יתחילו לייבא את המנהג הנלוז הזה גם לארץ.

 

קצרצרים

 

סמסונג מצאה שיטה לדפוק את ההשקה של האויפון 4S באוסטרליה: היא שכרה זמנית חנות קרוב מאד לחנות אפל בסידני, ומכרה שם מכשירי גלקסי S 2 במחיר של שני דולרים אוסטרליים בלבד. התוצאה: תורים ארוכים יותר מול החנות של סמסונג מאשר מול זו של אפל. בנוסף, שני פנאפלים צעירים התלוננו שהם סבלו ממיסיונריות של אנשי סמסונג, שניסו לשכנע אותם להמיר את דתם לאנדרואיד. הנסיון, כמובן, נדחה בבוז.

 

תרגילים מהסוג הזה הם לא הדבר היחיד שמנסה סמסונג לעשות: היא עתרה בכמה מדינות נגד מכירת האייפון 4, בטענה שאפל מפרה את הפטנטים שלה על 3G. זה פחות או יותר כל מה שנשאר לה לעשות, אחרי פאדיחה קשה בבית משפט אמריקאי: השופטת ביקשה מעוכר הדין של סמסונג להצביע לה על הטאבלט של מרשתו, שניצב לצד הגרוטאה המקבילה של אפל. עוכר הדין אמר בנמיכות רוח שהוא לא מסוגל לעשות זאת "מהמרחק הזה." בהתחשב בכך שהטענה של אפל היא שסמסונג העתיקה את העיצוב שלה, זו לא היתה בדיוק התשובה הטובה ביותר שהוא יכול היה לתת.

 

במקרה מביך עוד יותר, מסתבר שכאשר ה-FBI מפרסם תמונות "מיושנות" של טרוריסטים מבוקשים – כלומר, תמונות שמתיימרות להציג מבוקש שיש רק תמונה עתיקה שלו כפי שהוא צפוי להיראות היום – לא מדובר בתמונות שעברו יישון על ידי איזו תוכנה מתוחכמת. לא, ה-FBI פשוט שולף תמונה שנראית לו מתאימה ממאגר התמונות של גוגל. נניח עכשיו לעבירה הבוטה על חוקי זכויות היוצרים דווקא מצד הממשלה, אבל חבר פרלמנט ספרדי, שהתמונה שלו התפרסמה פתאום כזו של בן לאדן המזדקן, לא העריך את ההומור ואת הפרסום הבלתי צפוי, והוא שוקל את צעדיו המשפטיים.

 

הסרטון שבפניכם קשה לצפיה. ניתן לראות בו תינוקת בת שנה, שכבר הושחתה לבלי הכר על ידי פנאפלים. הפעוטה האומללה כל כך התרגלה למסכי אויפד, שבהם לכל תנועת אצבע יש משמעות, שהיא לא מבינה מדוע סתם מגזין לא מגיב לפקודות האצבע שלה, וחוזרת עליהן שוב ושוב. ההורה הגאה שצילם את התועבה משתחץ בכך ש"סטיב ג'ובס קידד חלק ממערכת ההפעלה שלה." כי אין כמו לתת למיליארדרים מנותקים, שהתנכרו לילדתם-שלהם, להשפיע על המוח של התינוקת שלך.

 

הוותיקים שביניכם עשויים לזכור, אם האחות לא נתנה להם מינון מוגזם של תרופות הבוקר, את התכנית המיתולוגית של כלבוטק על קוליפורמים וחומוס. ובכן, מסתבר שהחידקים הצואתיים הללו מוצאים את דרכם לא רק למאכלים מזרח תיכוניים, אלא גם לגרוטאות סלולריות. חוקרים בבריטניה מצאו שרידים שלהם על אחד מכל שישה סלולרים שהם בדקו. המדגם קטן יחסית – רק 400 מכשירים – אבל מדאיג. בשעתו אמרו שהמקלדת הממוצעת מלוכלכת יותר מאסלה. בהחלט יכול להיות שזה גם המצב של הסלולרים.  

  

· "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

· לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

 · ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי" 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x