$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: המשחק שתוקף את אפל הוסר מהאפסטור

האפליקציה מציגה את התנאים שבהם מיוצרים האייפונים והאייפדים, ואף כוללת משימה שבה צריך לתפוס עובדים שקופצים אל מותם. וגם: אתר שיתוף הקבצים הוטפייל תובע בחזרה את האחים וורנר

יוסי גורביץ 13:5214.09.11

אל תבקרו אותנו

 

אפל, כנראה חברת הטכנולוגיה היחידה שהתהדרה בבית משפט בכך שיש לה תרבות של סודיות, בעטה מהאפסטור משחק שמותח ביקורת על האייפון. מי אמר עור דק ולא קיבל?

 

המשחק, Phone Story, מותח ביקורת חריפה על אפל ועל הצורה שבה היא מייצרת את מוצריה. הוא מעניק תשומת לב לעובדה שאפל עושה שימוש חריג ב"שיבקון מתוכנן" – כלומר, שמדי שנה היא הופכת מוצרים ותיקים שלה לגרוטאות חסרות שימוש. כל זה מיועד לגרום לצרכנים לצרוך יותר משהם צריכים.

 

עד כה, לא חדש במיוחד. אפל היא לא היחידה – אם כי היא אכן דוגמא קיצונית – בתחום הזה. מוצרים מחזיקים היום מעמד הרבה פחות מאשר פעם, ולא רק מבית אפל. סמארטפונים הם דוגמא קיצונית לצרכנות מערבית לאורך כל הדרך: המינרלים שמגיעים מאזורי סכסוך באפריקה, שנחצבים בעבודת עבדים ומשמשים להמשך מימונן של המלחמות. הייצור של המכשירים עצמם כולל, במקרים רבים, ניצול של תנאי העבודה המחרידים בעולם השלישי, עבודה שנגמרת לא אחת במוות.

 

המשחק מדגים את כל זה בצורה ברורה על החברה עם התפוח: באחת המשימות שלו צריך המשתמש לתפוס עובדי פוקסקון שקופצים אל מותם. אפל, מטבע הדברים, לא אהבה את הזרקור שהופנה אליה – והאפליקציה הוסרה תוך זמן קצר. יוצרי האפליקציה ציינו בעדינות שאפל מחזיקה במונופול מסוים בתחום התוכן, באמצעות חנות האייטיונס, ושהמשתמשים צריכים להחליט אם הם מוכנים שהחברה תהיה גם הצנזורית שלהם. 

 

סטיב ג'ובס אמר בשעתו שהוא רוצה שאפל תחקה את נייקי. בזה הוא הצליח. הוא גם אמר שאנשים לא קוראים, ושיווק ערימה של מוצרי בידור שלא מאלצים אותך לחשוב. אם הצנזורה הזו תמשיך לעבור, אז הוא כנראה צדק.

 

Phone Story. באפל לא שועשעו Phone Story. באפל לא שועשעו

 

אז מי כאן מפר זכויות יוצרים?

 

דיווחנו כאן לאחרונה על המשפט נגד אתר אחסון הקבצים הוטפייל, שמואשם בכך שהוא מאפשר הפרת זכויות יוצרים ושנדרש לחשוף את לקוחותיו. עכשיו החליטו בהוטפייל להשיב מלחמה שערה.

 

שלשום (ב') הגישה הוטפייל תביעת נגד מול תאגיד התוכן הענקי האחים וורנר, כשהיא מאשימה את וורנר בניצול לרעה של חוקי זכויות היוצרים ובהונאה. לדברי הוטפייל, במשך שנים נהגה וורנר לדרוש ממנה להסיר קבצים בתואנה שיש לה זכויות יוצרים עליהם.

 

אלא שלעיתים קרובות, כך הוטפייל, לא היו כל זכויות כאלה. בחלק מהמקרים, מדובר היה בקבצים שהיו שייכים למישהו אחר, כמו קובצי הדגמות של משחקים או אפילו תוכנות בקוד פתוח. הוטפייל טוענת שהיא התריעה על כך פעמים רבות באוזני וורנר, אך המנהג הפסול של נמשך.

 

הוטפייל טוענת שפרקליטי וורנר לא טרחו אפילו להוריד את הקבצים כדי לראות שיש להם זכויות כלשהן עליהם, ומציינת בעליצות שבכל פעם שוורנר דרשה הסרת קובץ שלא כחוק, היא נשבעה שבועת שקר שיש לה זכויות על הקובץ הזה. אם זה נכון, עורכי הדין של וורנר צפויים לאבד את רשיונם והחברה צריכה לשלם קנסות ענק על כל שבועות השקר האלה.

 

מה שמזכיר לנו שבכל המלחמה סביב זכויות יוצרים יש רק קבוצה קטנה של אנשים שאפשר לומר עליהם שהם צודקים: היוצרים. כל השאר – הפיראטים ומי שחיים על חשבון היצירה של אחרים – מתקיימים על בסיס אכילת נבלות.

 

האחים וורנר. נתבעים בחזרה האחים וורנר. נתבעים בחזרה צילום: בלומברג

 

הרשימה השחורה

 

פייסבוק שחררה אתמול פומבית את אחד הפיצ'רים החדשים שלה, "רשימות חכמות". אלגוריתם יחלק את אנשי הקשר של הגולש לכאלה שהוא רוצה לשמוע מהם, אלה שהוא רוצה לשמוע מהם פחות, ואלה שכל מה שהוא רוצה לשמוע זה את ה"אל מלא רחמים" בהלוויה שלהם. 

 

זאת נראית כמו תשובה ל"מעגלים" של גוגל+, שהמשתמש צריך לחלק ידנית. בפייסבוק כבר היתה אפשרות לערוך רשימות עוד קודם, אבל, כפי שהודתה החברה, רוב המשתמשים לא טרחו להתעסק עם התפלצת, וזאת משום שהיא היתה מסובכת מדי.

 

למה היא היתה מסובכת מדי? כי כל המהות של פייסבוק היא לאלץ את הגולש לחלוק את המידע שלו עם כמה שיותר אנשים, כי כך הם ישתמשו יותר ברשת החברתית ואפשר יהיה להתאים להם פרסומות בצורה טובה יותר. אבל אחרי השטיק של גוגל, והעובדה שגוגל+ ענה על צורך קיים – היכולת לא לתקשר עם מחלקת כוח אדם בכל פעם שאתה רוצה לפרסם תמונה – צוקרברג נאלץ להגיב.

 

אז יש רשימות חכמות. אי אפשר לומר שהן לא שם. אבל, מי שיבחר להשתמש בהן יגלה שכאשר הוא מפרסם משהו בקרב חברי רשימה מסוימת, כל מי שחבר בה יוכל לדעת מיהם החברים האחרים. נראה שפייסבוק לא יכולה אחרת: כל מה שהיא עושה חייב לכרסם בפרטיות של משתמשיה. לפחות מהבחינה הזו, אם לא מהרבה בחינות אחרות – המקום שומם כמו כינוס של גיבורי הצבא האיטלקי לדורותיהם – גוגל+ עדיפה.

 

עידן חדש?

 

בשנה וחצי האחרונה טחנו לנו במוח, בעקבות הברקה של סטיב ג'ובס – אין מה לומר, ביח"צ הוא מבין – שאנחנו נמצאים ב"עידן הפוסט PC". כמובן, בהתחשב בכך שמחשבי מק הם בעצם PC תחת מותג אחר, אפשר היה לצפות שאפל תסגור את מחלקת המחשבים שלה. זה לא קרה, אז נראה שעדיין צריך אותם.

 

אמש השיקה מיקרוסופט את מערכת ההפעלה ווינדוס 8. לפחות כרגע המערכת זוכה לשבחים – חוץ מאשר בקרב הפנאפלים, שם נשמעה חריקת שיניים קולנית. ווינדוס 8 מיועדת לרוץ בין היתר על טאבלטים – אבל היא גם מיועדת להפעלת מחשבים שאשכרה מאפשרים לעבוד, לא רק לצרוך תוכן.

 

ואולי, יש כבר מי שאומר, אנחנו נכנסים עכשיו לעידן הפוסט-פוסט PC. המחשבים לא הולכים לשום מקום, ולצערי נראה שגם הטאבלטים נשארים איתנו.אז  מיקרוסופט הציגה חזון לעידן הזה, שבו מערכת הפעלה אחת יכולה להפעיל גם מחשב וגם טאבלט – ולהעניק לטאבלטים את השימושיות של מחשבים ניידים, כשהם עולים תוך פחות מעשר שניות. סביר להניח שעל אף שהיא מכרה לנו את דיבורי ה"פוסט PC", אפל תגיב.

 

ווינדוס 8. המחשב פוגש את הטאבלט ווינדוס 8. המחשב פוגש את הטאבלט

 

קצרצרים

 

שר התרבות של בריטניה, ג'רמי האנט, מתכוון לדרוש בקרוב מגוגל ומאתרים דומים למלא את חלקם במלחמה כנגד פיראטיות ומוצרים מזויפים. הוא מתכוון לדרוש מהתמנון העליז להפסיק לקשר לאתרים שמציעים תוכן פיראטי, ולהורות לספקיות רשת להפסיק את הגישה אליהם. לזכותו ייאמר שהוא מתכוון לעשות את זה רק אחרי שבית משפט יקבע שאכן מדובר באתרים שפוגעים בזכויות יוצרים.

 

בעקבות לחץ של רגולטורים אירופאים, גוגל משחררת חלק מטרפה: כרגע היא מאפשרת לבעלי הסמארטפונים שלה לאכן את מיקומם בהתבססס על מידע נקודות WiFiשהיא אספה – כמובן, ללא הסכמת בעלי הרשתות. בקרוב, תאפשר גוגל לבעלי הרשתות לומר "לא תודה" לאיסוף המידע, והיא תוציא אותם מהרשימה. במקביל, תשמיד גוגל רשימה שכבר אספה על מיליוני נקודות WiFi בהולנד. כמובן, העובדה שגוגל התעלמה לכאורה בבוז מחוקי הפרטיות האירופיים לא אומרת שהיא גם תשלם מחיר על זה, רק שייאלצו אותה להפסיק את הפעולות שבהן נתפסה. וכשהרגולטור רופס כל כך, מי יכול להאשים את גוגל?

 

כולנו – חוץ, כמובן, מאלה שהיה להם שכל לכבות את האופציה הזאת בזמן  – למדנו להכיר ולתעב את התיקון האוטומטי, שחושב שהוא יודע יותר טוב מאיתנו מה אנחנו רוצים לכתוב וכבר גרר שורה של אסונות קטנים ומצחיקים. עכשיו מתלונן יצרן אפליקציות שהתיקון האוטומטי של אנדרואיד דפק לו את ההשקה: מי שמפעיל אותו ומחפש את האפליקציה שלו במרקט, לא מוצא אותה. האפליקציה נקראת Locai, והתיקון האוטומטי של המרקט משנה את זה מיד ל-Local. שנאמר, LOL.

  

זו לא האפליקציה היחידה שמוצאת את עצמה בבעיה: חברה המפעילה קניונים בבריטניה הודיעה בגאווה לפני זמן מה על פתרון לבעיה קלאסית - המצבים שבהם אתה שוכח איפה לעזאזל החנית את האוטו. ובכן, אם המכונית נמצאת באחד הקניונים של החברה, היא תסרוק את מספר הרישוי שלו. הקלד את המספר, ותקבל תמונה של מקום הרכב. נשמע מגניב – עד שבלוגר חרוץ גילה שאתה יכול להקליד כל מספר, לא רק את זה של המכונית שלך. את ההמשך אתם יכולים לנחש.

 

למצוא את המכונית שלך - וגם של מישהו אחר למצוא את המכונית שלך - וגם של מישהו אחר

 

ויקיפדיה נכנסת בשנים האחרונות גם לתחום של דיווח מהיר על חדשות, מה שלעתים גרם לה צרות – בעיקר בבדיקת אמיתותם של דיווחים. מיזם שיש לו נסיון רב בתחום הוא אושהידי, שמדווח מאזורי אסון – הוא התחיל מקונגו, אחר כך הגיע לשאר אפריקה, ולימים גם להאיטי. אושהידי מאפשר למשתמשיו לעדכן תקריות בזמן אמת על מפות, באמצעות הסלולר. כעת מתחילים ויקימדיה ואושהידי בפרויקט משותף, שמטרתו לבדוק כיצד עורכים במהירות ובדייקנות חדשות. זהו פרויקט שיוכל להשפיע על שני הארגונים, ולמעשה על כל ארגון חדשות מקוון.

 

  • "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
  • לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
  • ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
  • בטל שלח
      לכל התגובות
      x