• תפריט
אינטרנט

שמח בוויקיפדיה: הערך על דפני ליף מעורר סערה ומועמד למחיקה

האם מובילת מחאת הדיור של ישראל זכאית לערך משלה בוויקיפדיה העברית? חלק נכבד מעורכי האנציקלופדיה החופשית חושבים שלא, וכך דף הדיונים של הערך ארוך יותר מהערך עצמו. "היא יציר התקשורת, ולא עשתה שום דבר ראוי לציון", נאמר

עומר כביר 12:0808.08.11
על דפני ליף שמעתם? אם לא, כנראה שלא הייתם בסביבה בחודש האחרון. הצעירה מכפר-שמריהו היא ממנהיגי מחאת האוהלים ששוטפת בימים אלו את ישראל, ושהוציאה יותר מ-300 אלף איש לרחובות בשבת שעברה.

 

ליף אמנם נכנסה לתודעה הציבורית לפני שבועות מעטים מאוד, אבל ההשפעה שלה על הדיון הציבורי הייתה עצומה. אז לא מגיע לה ערך בוויקיפדיה? מישהו חשב ככה, ומיהר לכתוב לה ערך קצרצר בגרסה העברית של האנציקלופדיה החופשית.

 

אבל בווקיפדיה העברית, כמו בוויקיפדיה, תוך זמן קצר קמו עורכים ופעילים שקראו למחוק את הערך, ובעמוד השיחה התפתח ויכוח נוקב, מגוחך ומיותר סביב הצדקת הערך ודמותה של ליף. בחרנו להביא לכם כמה מהפנינים של ויכוח זה. כל הציטוטים מובאים כלשונם, והטעויות במקור.

 

העצרת החברתית במוצ"ש, תל אביב העצרת החברתית במוצ"ש, תל אביב צילום: עמית שעל

 

"איזה דרישות יש לה מהמדינה? קודם שתתרום משהו"

 

"עם כל הכבוד, לא מגיע לה ערך בויקיפדיה", כותב אחד הפעילים. "לבחורה אין לה שאר רוח או איזה שהוא 'ערך מוסף'. באה מבית שיכול לרכוש לה גם 8 דירות, לא שירתה בצה"ל (אז מה אם מסיבות רפואיות? יש הרבה מוגבלים שמתעקשים לשרת ועושים זאת!!!), איזה דרישות יש לה מהמדינה? קודם שתתרום משהו".

 

הדיון המרכזי מתנהל סביב חשיבותו של הערך. הנה חילופי הדברים בנושא. במידת האפשר, ציינו את כינוי של הדובר.

 

עודד (Damzow): "ושוב פותחים ערכים ללא פרספקטיבה היסטורית..."

 

קרני: "ושוב צריך להזכיר שמשמעות ה'ויקי' בוויקיפדיה היא מהירות. יש המון עניין ציבורי באישה הזו ואין סיבה שוויקיפדיה לא תספק מקור אמין וכולל למידע עליה".

 

דרך: "שלום קרני, ממה שראיתי בדף הפייסבוק המדובר, דפני ליף אינה היוזמת היחידה של המחאה. יחד איתה רשומים עוד 9 חברים. נכון שהמחאה נבנתה סביב סיפורה האישי אבל איני בטוח שהיא עדיפה על כל אחד משאר הפעילים המארגנים את המחאה".

 

חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד: "זה כבר עובר כל גבול. היא לא עשתה שום דבר ראוי לציון. ויקיפדיה אינה ספר מחזור של מדינת ישראל".

 

קרני: "'לא עשתה שום דבר ראוי לציון' - נו באמת... רק יזמה והובילה את אחת המחאות החברתיות הגדולות בתולדות מדינת ישראל. אם לויקי קנפו ולראובן אברג'ל מגיע ערך, אז קל וחומר".

 

חי: "ראוי לציון ואכן מצוין כבר במחאת הדיור (2011). את הערך הזה יש למחוק".

 

מיסטר דבֶּליו ~ T‏ ~ בית המשפטים העליון: "הערך הזה צריך לעוף מכאן וכמה שיותר מהר. זו חוצפה שצריך בכלל לדון על כך. מדובר באישה שהתמזל מזלה, לפתוח עצומה בפייסבוק, בדיוק אחרי מחאת הקוטג', ורוב הסיכויים שלולא הדף היה תופס תאוצה, היא לא הייתה מפורסמת. כלומר, הדבר היחיד שעשתה בחייה, שמעניק לה אולי חשיבות, הוא 'פתיחת דף בפייסבוק'. זה אפילו לא 15 דקות של תהילה. אפילו אם המחאה תימשך שלושה חודשים, זו תופעת העדר, ולא כתוצאה מפעילותה או כישרונה של ליף. מדובר בתופעה שתחלוף, ועוד שנה בקושי יהיה מי שיזכור את השם הזה בכלל. אבל פה בוויקיפדיה כבר מיהרו לפתוח את הערך. מספיק!"

 

דפני ליף עם אנשי מחאת האוהלים. "אישה שהתמזל מזלה"? דפני ליף עם אנשי מחאת האוהלים. "אישה שהתמזל מזלה"? צילום: אריאל בשור

 

גרש: "כל עוד אין ערכים ליואב ללום, איש נוער כהלכה, ולאיציק אלרוב, יוזם ומוביל (כמעט לבדו) מחאת הקוטג', אין סיבה בעולם לערך על ליף. היא ממש לא קרוצה מחומרים של 'פעילה חברתית' או משהו בסביבה. היא יציר התקשורת, שממקדת עליה את הפריים (כי היא מצטלמת טוב), ובעוד זמן קצר היא תיעלם אל תהום הנשייה. די באזכור שמה בערך על מחאת הנדל"ן".

 

וזה רק הקצה המעניין והפחות מעיק של הדיונים בסוגיה זו. דיון סוער אחר מתנהל סביב עובדת אי-שירותה של ליף בצה"ל.

 

לירן: "בעבר כבר הוחלט בכמה וכמה ערכים אחרים שאין מציינים את העובדה שאדם לא שירת בצבא. אנחנו כותבים מה אנשים עשו, לא מה אנשים לא עשו. יש אינסוף דברים שליף לא עשתה, ואין אפשרות לכתוב על כולם בגלל גודל השרתים של קרן ויקימדיה".

 

נת- ה-: "הקורא ישאל בצדק כיצד ליף החלה לימודים אקדמאיים מיד בסיום לימודי התיכון, ולכן יש באזכור זה שירות לקורא, וזהו מידע שראוי להיות מובא בערך".

 

לירן: "רק 58% מהנשים בישראל מתגייסות לצבא. אתה חושב שצריך ב42% מהערכים על ישראליות בויקיפדיה לציין שהן לא שירתו בצבא?

 

נת- ה-: "אם התיאור הוא כרונולגי עוקב, כדאי שכן. אם יושמטו המילים 'לאחר סיומי לימודי התיכון' באמת לא יהיה צורך, אז אני אשמיט אותם... במחשבה שניה, מלכתחילה כך היה צריך להיות, לאחר שהפנו כלפיה חיצים על השתמטות בצה"ל, לדעתי יש באזכור חשיבות אינציקלופדית".

 

חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד: "לירן, אתה טועה ומטעה. אין שום מדיניות או כלל בנדון. ראה דוגמת עינב גלילי, ויש עוד כמוה. צריך להפעיל שיקול דעת. השאלה היא אם יש רלוונטיות אנציקלופדיות לעובדה הספציפית בערך הספציפי. לפעמים כן ולפעמים לא. במובן זה אני מסכים לחלוטין עם העמדה שהביע דוד שי בדיונים דומים שנזכרו לעיל"

 

עִדּוֹ: "כשגלילי תתיימר לייצג את הציבור, הנקודה הזו כן תופיע בערך שלה".

 

(משתמש אלמוני): "בעיני רלוונטי מאוד שהיא לא התגייסה, התנדבה או עשתה שרות לאומי כמוני וכמו חבריי חולי האפילפסיה. במיוחד לאור העובדה שהמחאה היא מחאה של מי שנושא בנטל בישראל ומתגייס".

 

האם ליף היא שמאלנית או לא? גם לשאלה זו הקדישו המתדיינים מלל רב.

 

עִדּוֹ: "למה אסור לגלות לקורא שארגוני שמאל וביניהם המעסיק לשעבר של דפני, מממנים את המחאה שלה ואפילו התארגנו מראש לממן את פרץ הספונטניות הזה?"

 

Eman: "השאלה היא למה אתה מתעקש להכניס דברים חסרי כל ביסוס, חוץ מרמיזות ב"עיתון הבית" של ראש הממשלה, שגם שם הם לא מעיזים להביא אותן כעובדות (כי גם להם יש גבולות)"

 

עִדּוֹ: "מעניין שמה שנעים לשמאל לשמוע, תמיד נראה לך מאוד מבוסס".

 

בוויקיפדיה האנגלית הערך על ליף מפורט

 

ויקיפדיה. אנציקלופדיה בשיתוף עם הגולשים מובילה לעיתים לא מעטות לוויכוחים סוערים ויקיפדיה. אנציקלופדיה בשיתוף עם הגולשים מובילה לעיתים לא מעטות לוויכוחים סוערים

הדברים לעיל הם רק דוגמה, חלקית מאוד, של סוג הוויכוחים שמנהלים עורכי ויקיפדיה הישראלית. והדבר נכון לא רק לערך על דפני ליף: ויכוחים מייגעים מסוג זה התנהלו פעמים רבות סביב אינספור ערכים, ובהשתתפות אותם כוכבים וכוכבי משנה.

 

כך, למשל, בערך של נינט טייב מתנהל דיון ארוך בנוגע לשאלה האם זכתה בפסטיגל 2004 או שמא היה זה הראל מויאל. בערך של חבר הכנסת לשעבר צבי צימרמן ישנו דיון האם שווה להמליץ על הערך, אף על פי שהאדם אינו מוכר לכלל הציבור. דוגמאות נוספות לא חסרות - החל מאם כדאי לציין שאדם מסוים לא שירת בצבא וכלה בהוספת התואר "רב" לשמו של המחזיר בתשובה אמנון יצחק.

 

הווכחנות המוגזמת אינה חריגה בוויקיפדיה, אך נראה שבגרסה העברית הבעיה חמורה במיוחד, וחסרת פרופורציות. בגרסה האנגלית, אגב, זוכה ליף לערך מפורט ומאיר עיניים, שהדיון סביבו ענייני יותר וקצר הרבה יותר – למעשה, קצר יותר מהערך עצמו. העורכים שם, כנראה, מעדיפים להשקיע את מרצם ובכתיבת ופיתוח ערכים, ולא בוויכוחים עקרים סביבם.

 

לכתבה באנגלית לחצו כאן

בטל שלח
    לכל התגובות
    x