דו"ח טכנולוגי: השלטונות בסין מתחילים לחשוש מההצלחה של באידו

מחיר ההצלחה בסין

באידו חגגה בשנה האחרונה את נצחונה המוחלט על גוגל, שהוציאה את עצמה מסין. ענקית החיפוש הסינית, שעשתה מעשים מגונים בזכויות יוצרים שאפילו גוגל לא העזה לעשות, מחזיקה בנתח מזעזע של 84% משוק החיפוש הסיני, שבו יש כ-450 מיליון גולשים.

שזה הישג נאה, אבל מבחינת החברה עצמה גם בעייתי. באידו הגיעה לשלב המעיק שבו היא גדולה מדי עבור הממשלה שלה, המפלגה הקומוניסטית הסינית (מוטו: רוצחים את ההמונים מאז 1921). המפלגה מתחילה, אומרים פרשנים, לראות את באידו כבעיה. המוני הסינים הצעירים מנתקים את עצמם מעטיני התעמולה הרגילה של הטלוויזיה והרדיו, ומחפשים את הבידור שלהם ברשת. כלומר, דרך באידו. משרד התעמולה היה מאוד רוצה לקבל שליטה ישירה בבאידו, אבל זה כנראה לא יקרה.

אז המפלגה, שלא מוכנה שיהיה עוד מונופול מלבדה ("אל תגנוב, הממשלה שונאת תחרות", לימדו אותנו האנרכיסטים), נוקטת בשורה של צעדי מנע. בינתיים היא עוד לא השליכה את ראשי באידו לגולאג או ירתה בעורפם, אבל האתר נמצא פתאום אשם בשורה של הפרות זכויות יוצרים ושילם קנסות גבוהים.

ואם זה לא מספיק, לפני שבוע המפלגה הקומוניסטית הציגה אתר חיפוש מתחרה, בכתובת jike.com. שטיק כזה בוצע גם במקומותינו, כשבשנות החמישים השב"כ סייע להוציא את "רימון", עיתון שהתחרה ב"העולם הזה" בניסיון לחזק את משטר בן גוריון. בניגוד למקרה ההוא, השלטונות בסין לא מסתירים את מעורבותם בהשקת מנוע החיפוש החדש. באידו, אגב, הביעו את תמיכתם באתר החדש. ספק אם יש להם ברירה.

המדור לא יזיל דמעה אם jike יגמור במהרה לצד "רימון" בפח האשפה של אמצעי התקשורת, וזה תרחיש די הגיוני. אבל באותה מידה סביר להניח שבכירי באידו קולטים את המסר: העץ הגבוה שביער הוא זה שזוכה ראשון לפגישה אינטימית, גם אם קצרה, עם גרזן.

רובין לי, מנכ"ל באידו. פתאום מתברר שהם הפרו זכויות יוצרים צילום: בלומברג

הפוליטיקאי שמוכן שיעקבו אחריו ברשת

אדם אמיץ אחד בשם אומן צ'אנדי, ראש ממשלת מדינת קראלה, החליט לעשות מעשה בניסיון להשיב את אמון הציבור בנבחריו: הוא התקין מצלמת רשת במשרד שלו, שפעילה 24 שעות ביממה, ומתעדת את כל מה שקורה שם.

טוב, לא בדיוק הכל: המצלמה לא משדרת צלילים, מה שהופך את כל העסק לסרט אילם. צ'אנדי, שאמר ש"העם צריך לדעת הכל" כשהתחיל את הניסוי שלו, מציין - במידה של הגיון - שהוא רוצה שהמבקרים שלו יוכלו לדבר בחופשיות. אבל לראות מה קורה במשרד בכל רגע - אפשר גם אפשר.

תומכי ממשל תקין בהודו אמרו שהם מצדיעים לצ'אנדי. הם אמנם מודים שמדובר במחווה בלבד, אבל הם חושבים שלמחוות יש חשיבות. כמובן, אם מישהו באמת מתכוון לשלם שוחד, הוא תמיד יכול להזמין את ראש הממשלה לצאת למרפסת לעשן משהו מחוץ לטווח המצלמות.

המכשיר שיתלה אותך

הסמארטפון הופך, מהר אבל בטוח, לידידם הטוב ביותר של השוטרים והבלשים. אחרי הכל, מדובר במכשירי איכון. הסמארטפונים, שמחוברים דרך קבע גם לשירותי מיקום ושירותי GPS, יכולים לאתר אותך אפילו יותר טוב. הנחת היסוד היא שאם לא הודעת על כך שהצעצוע היקר שלך נגנב, המיקום שלו הוא המיקום שלך – במיוחד אם אתה יוצא מהמדינה. אחרי הכל, למה לעזאזל שתתן את הסמארטפון שלך למישהו אחר?

אבל זה לא נעצר שם. סמארטפונים, כידוע, עומדים בקשר רציף עם עננים למיניהם. פעם יכולת למחוק את המידע שעל המכשיר שלך: בהצלחה עם זה היום. גם אם תדרוס את המכשיר עם משאית כבדה, ותתן את מה שנשאר כמזון לביזון רע מזג ומקולקל קיבה, חלק ניכר מהמידע שלך עדיין יסתובב באיזשהו ענן מרוחק ויחכה בסבלנות לשוטרים.

הדפדפן שעל המכשיר עוקב אחרי היסטוריית הגלישה שלך. התמונות שצילמת מתעדות במדויק את המקום והזמן שבהן צילמת אותן, וכמה סוחרי סמים הפלילו את עצמם כשצילמו את המקום שבו החביאו את המוצר שלהם. פושעים חכמים, וסתם אנשים שרוצים להימנע מאי נעימות, כבר למדו לכבות את הסמארטפון ברגעים רגישים. המהדרין גם מוציאים את הסוללה.

יש לך סמארטפון? אנחנו יודעים מה עשית צילום: אי פי איי

קצרצרים

שיא חדש של ציוצים בטוויטר, 7,196 בשניה, נרשם אתמול (א') בעת גמר כדורגל הנשים בין יפן וארה"ב. השיא הקודם נרשם בעת חגיגות יום השנה החדשה ביפן - שוב יפן - ואז הנתון עמד על 6,939 טוויטים בשניה. שיאים נשברו גם בעת המונדיאל בשנה שעברה, במהלך החתונה המלכותית בבריטניה, ובמהלך רעידת האדמה הגדולה ב(שוב!) יפן. טוויטר הכריז השבוע ש-600 אלף איש מצטרפים לשורות האתר מדי שבוע, וכי משתמשיו משתפים 350 מיליארד(!!!) פריטי מידע מדי יום. קצת יותר מרשים מהמיליארד של גוגל+.

ואם כבר גוגל+, איך הוא עשוי לחסל את פייסבוק? זה די פשוט, למעשה. פייסבוק חיה מפרסומות. היא צפויה לצאת להנפקה בתחילת 2012. וכדי שהיא לא תהיה כשלון ברמה של מנוע החיפוש Cuil (לא זוכרים? מצוין), פייסבוק תצטרך להעלות משמעותית את ההכנסות שלה. כדי להעלות את ההכנסות, היא תצטרך להציף את משתמשיה בפרסומות, מה שיגרום למרירות כלפיה. גוגל, שחיה נהדר מפרסומות - תודה ששאלתם - יכולה להרשות לעצמה להפעיל בעליצות שירות שלא ממומן על ידי פרסומות, ופשוט לחכות לזרם הפליטים מפייסבוק. ויפה שעה אחת קודם.

פעיל אנונימוס. רשת חברתית נפרדת צילום:Joseph Nicolia

נראה שכל לוזר יכול לפתוח טרשת חברתית בימינו, ועל כן ארגון הטרור המקוון אנונימוס - או לפחות כמה "חברים" בו, לכו תדעו מי - הקימו לעצמם רשת חברתית, תוך שימוש בהצהרות המנופחות שכל כך חביבות על ארגוני טרור ("הם ידעו שהגענו. לא יהיה כל דיכוי. לא תהיה עוד כל עריצות. אנחנו העם ואנחנו אנונימוס"). לא ברור לאן העסק הזה הולך - לתא מעצר, יש לקוות - אבל היוזמה נובעת ככל הנראה מכך שגוגל+ מחקה כמה חשבונות של אנשי אנונימוס.

לחברות הסלולר בארץ יש עדיין לאן לרדת: ורייזון האמריקאית הודיעה ללקוחה אחת, שרצתה לברר למה לעזאזל היא נאלצה לשלם 4.19 דולר על שש שיחות מקומיות בלבד, שאם היא רוצה לקבל פירוט - היא תצטרך להצטייד בעוכר דין ולפנות לבית המשפט. למרבה הפליאה, הלקוחה הזועמת אכן פנתה לבית המשפט, וזה פסק לטובתה. בואו נקווה שאילן בן דב לא יקרא את הידיעה הזאת ויקבל רעיונות.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"