$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: סין רוצה נתחים מפייסבוק

פייסבוק לא פעילה בסין אבל הדיקטטורה רוצה לרכוש אחוזים בה, גוגל מצליחה בינתיים להוציא מידע מפייסבוק, ופיראטים ברחבי העולם עשויים להיות מוסגרים לארה"ב

יוסי גורביץ 13:2005.07.11

סין רוצה להשפיע על פייסבוק

 

קרנות סיניות מעוניינות לרכוש נתחים גדולים מפייסבוק, על פי מספר מקורות, והסינים לא מעוניינים ברווחים של פייסבוק, או על כל פנים לא רק בהם: הם מעוניינים בהשפעה. הקרנות הסיניות, בניגוד לקרנות בעולם החופשי, נשלטות על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית, שמעולם לא ניסתה להעמיד פנים שמה שמעניין אותה הוא רק שגשוג כלכלי.

 

מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, מאמין - כך אומרים - ש"פייסבוק יכולה להיות סוכן לשינוי בסין" כפי שהיתה במצרים וטוניסיה. כאן רצוי להזכיר שרק לפני מספר שבועות, צוקרברג אמר בפומבי בדיוק את ההיפך: שפייסבוק לא היתה אחראית לשינוי. כנראה שהוא משנה את המסרים שלו בהתאם לקהל שאליו הוא מדבר.

 

הפיתוי הסיני הוא גדול: גישה לקהל של כ-450 מיליוני מנויים, פיתוי רציני כאשר אין כרגע אין לפייסבוק גישה רשמית אליהם והיא מתחילה לאבד משתמשים במערב. עד כה, סין דפקה חברות מערביות שפעלו בה באמצעות עידוד וסיוע למתחרים מקומיים; זה כנראה לא מה שיקרה, אם לקרנות הממשלתיות הסיניות יהיו אחוזים ניכרים מפייסבוק. השאלה היא מה שיתוף פעולה בין פייסבוק וסין יעשה לפייסבוק, כי לא נראה שלפייסבוק יש איזושהי אפשרות להשפיע על סין.

 

כמו כל חברה מערבית אחרת שפועלת בדיקטטורה הגדולה בעולם, פייסבוק תצטרך לכרוע ארצה ולהשתחוות, ולשנות את הנהלים הרגילים שלה כדי לפעול שם. גוגל כבר ניסתה את זה, והגיעה למסקנה שזה לא שווה את זה. יאהו מכרה את נשמתה, כשהסגירה דיסידנט סיני למשטר. אם לסין גם תהיה אחיזה במניות של פייסבוק, הלחץ על החברה לצנזר את עצמה - ולא רק בסין - יהיה עצום. אחרי הכל, לפייסבוק יש נסיון ניכר בצנזור, גם בלי לחץ סיני. למה לא?

 

הסמנכ"לית התפעולית של פייסבוק, שריל סנדברג, מנהלת על פי הדיווחים ויכוח נמרץ בנושא ומסרבת לקבל את ההצעות הסיניות. סנדברג, מצד שני, עשויה לפנות בקרוב את תפקידה לטובת תפקיד בכיר טיפה יותר, זה של שרת האוצר האמריקנית. הצד החיובי בכך שפייסבוק תמכור את נשמתה צפוי להיות מנוסה המונית של משתמשים ממנה. המשך יבוא.

 

שריל סנדברג. מהמתנגדים הבולטים בחברה לשיתוף פעולה עם סין שריל סנדברג. מהמתנגדים הבולטים בחברה לשיתוף פעולה עם סין צילום: בלומברג

 

הקרב על המידע מתחמם

 

האם יש למשתמש זכות על המידע שלו? זו השאלה שגוגל ופייסבוק ניהלו סביבה שורה של קרבות במהלך 2010 ותחילת 2011. פייסבוק ניסתה לאפשר למשתמש הטרי בה לחפש חברים באמצעות אנשי הקשר שלו בג'ימייל, אבל לא היתה מוכנה לספק מידע בכיוון ההפוך. גוגל יצרה כמה פרצות, ופייסבוק חסמה אותן. גוגל נפנפה בקרב הגיקים הזה כהוכחה לכך שהיא הרבה יותר "פתוחה" מפייסבוק, ולבערך 32 אנשים היה אכפת.

 

הקרב התחמם בשבוע האחרון, אחרי שגוגל הציגה את השכבה החברתית שלה, גוגלפלוס. מישהו כבר הלך ויצר תוסף לפייסבוק, שמה שהוא עושה בחיים הוא להעביר את פרטי אנשי הקשר שלך בפייסבוק לג'ימייל, ומשם קל להפוך אותם לאנשי קשר בגוגלפלוס.

 

המפתח, מוחמד מנצור, מזהיר שפייסבוק עשויה לנקוט בצעדי נגד – כמו, למשל, לאסור על המשתמש להשתמש בפייסבוק – אבל עד כה זה לא קרה. מה שכן צפוי לקרות הוא שפייסבוק תחסל את התוסף. אחרי הכל, הוא מעביר מידע שנמצא בבעלותה לחברה שנמצאת בסכסוך רשמי עם הדיקטטורה הסינית, מה שעשוי להוריד את הערך של פייסבוק כשזו תבוא לרכוש חתיכות ממנה. כלומר, זה מה שאני הייתי אומר אם הייתי איש יח"צ התאבדותי בפייסבוק. הנימוק שבו תשתמש החברה יהיה כנראה משהו על פגיעה באבטחת המידע ובפרטיות, שני נושאים שכידוע קרובים מאד לליבה של פייסבוק.

 

שלב חדש במלחמה בפיראטיות

 

מסירים את הכפפות: אם עד כה היה למישהו ספק שההתייחסות להפרת זכויות יוצרים היא כזו ששמורה לפשעים חמורים במיוחד - פגיעה בזכויות בסיסיות ללא הליך משפטי, למשל - אז עכשיו הוא מוסר. הסוכנות להגירה ולאכיפת המכס של ארה"ב הודיעה שבכוונתה לבקש את הסגרתם של אזרחים בריטים שהפעילו אתרי פיראטיות - גם אם לאתרים האלה לא היה קשר לארה"ב, וגם אם הפעולה שלהם לא עברה על החוק הבריטי.

 

הפגנת תמיכה באתר The Pirate Bay. לא רק אל אליהם מתייחסים כאל פושעים הפגנת תמיכה באתר The Pirate Bay. לא רק אל אליהם מתייחסים כאל פושעים צילום: אי פי אי

 

כלומר, יכול אדם לפעול בשלווה על פי חוקי מדינתו, כשלפתע ימצא את עצמו מועמד לדין במדינה אחרת, משום שמישהו באותה מדינה עבר על חוקי המדינה השניה. הסגרה היא הליך חריג, שעד כה היה שמור לעבירות חמורות במיוחד, כמו רצח, אונס ועבירות מרמה חריגות. פתאום, עצם העובדה שפרסמת קישור למשהו שאסור בארה"ב, הופך אותך ליעד להסגרה אליה.

 

יש כבר מועמד ראשון להסגרה: ריצ'רד או'דווייר, שהפעיל אתר שסיפק קישורים להזרמות לא חוקיות של סדרות טלוויזיה אמריקאיות. ודוק: הוא לא פרסם את התוכן בעצמו, הוא רק קישר אליו. לטענת האמריקאים, זה חוקי כי כל האתרים שהסיומת שלהם היא com או net עוברים דרך חברת Verisign בארה"ב, מה שמעניק לטענתם סמכות לרשויות החוק האמריקאיות עליה.

 

בקיצור, המלחמה בהפרות זכויות יוצרים נכנסת לשלב הנואש שלה, שבו היא תקים על תומכיה גם אנשים שלא היה אכפת להם מכל העסק, אבל בהחלט אכפת להם מזכויות אזרח בסיסיות. המשיכו כך, חברות ההקלטה, המשיכו כך.

 

קצרצרים

 

צוקרברג. המשתמש הפופולרי ביותר ב-Google Plus צוקרברג. המשתמש הפופולרי ביותר ב-Google Plus צילום: בלומברג
מבוכה בגוגל: המשתמש עם מספר העוקבים הגדול ביותר בגוגלפלוס, התועבה החברתית החדשה שלה, הוא אחד בשם מארק צוקרברג, המנכ"ל ומי שנחשב למייסד פייסבוק. לצוקרברג יש כ-30 אלף עוקבים, בהשוואה ל-20 אלף ומשהו למנכ"ל גוגל ואחד משני מייסדיה, לארי פייג', וכ-15 אלף ומשהו למייסד השני, סרגיי ברין. יו"ר החברה, אריק שמידט, לא נכנס לעשיריה הראשונה – ובהתחשב בנטיה שלו לומר דברים מביכים לחברה, שלא לומר למין האנושי, יכול להיות שזה דווקא טוב לגוגל.

 

קטנים ביפן: כחודש לאחר שאר העולם, סוני צפויה לשכנע מחר את יפן לאפשר לה להפעיל מחדש את רשת הסוני פלייסטיישן (PSN), שחובלה קשות מסיבות שאף אחד כבר לא זוכר. אם אכן כך יקרה, יגיע לקיצו משבר שנמשך יותר מחודשיים. כמות הנזק שמסוגלים כמה ילדים משועממים ודחויים ליצור תמיד היתה גדולה, אבל נראה שמעולם לא היתה חמורה כפי שהיא כיום.

 

קבוצה אחרת של נודניקים עם יותר מדי זמן על הידיים ופחות מדי כישורים חברתיים פרצה אתמול לחשבון הטוויטר של פוקס ניוז ושתלה שם ידיעה שקרית על התנקשות בנשיא אובמה. עכשיו, הדעות שלי על פוקס תוכלו לשער - אבל זה בדיוק סוג הדברים שפסיכים ימניים חוגגים עליהם: עכשיו יוכלו לטעון שם שליברלים סותמים להם את הפה. הטמבלים שביצעו את הפריצה כנראה לא יצחקו יותר מדי זמן: פוקס פנתה בתלונה דווקא לשירות החשאי האמריקאי, שאחראי על מעקב אחרי איומים על הנשיא, ושחוש ההומור של אנשיו הוסר בניתוח. אם השירות החשאי יצליח לכנס חבר מושבעים חסר הומור באותה מידה, ולשכנע אותו שהבדיחה הגרועה הזו היא "איום על הנשיא", האידיוטים שמאחורי הפריצה מסתכלים על עשר שנים במתקן פדרלי.

 

ואם כבר ארגוני ביון, אז לשירות הבטחון הבריטי, אמ.איי. 5 - שאנשיו דווקא מתהדרים בחוש הומור, מצרך שנחשב שם לחיוני בקרב העובדים - קרתה פשלה מביכה: עקב טעות באיזה קובץ אקסל, השירות עקב אחרי האנשים הלא נכונים. מכירים את המצב שבו אתם מקלידים לאקסל מספר והוא משמיט את אחת הספרות? אז זהו, זה קרה גם להם.

 

בחדשות חיוביות יותר, חברת טרהפוגיה - לטינית ל"מנוסה מן האדמה" - שמנסה לייצר מכוניות מעופפות, קיבלה שורה של הקלות מהרגולטורים הרלוונטיים בארצות הברית, ויש לקוות שבקרוב מכונית מעופפת תהיה חלק מהחיים - בעיר רחוקה, כך שכאשר הן תיפולנה מהשמיים הן תיפולנה על חסר מזל אחר. המכוניות יוכלו להטיס משקל של כ-165 קילוגרמים בלבד, והן לא ממריאות אנכית - בינתיים, על כל פנים - ומחירן ירקיע שחקים לכ-250 אלף דולר. אבל אין ספק שכאשר הן תתחלנה להגיע, הן תהפוכנה את החדשות על תאונות דרכים להרבה יותר מרשימות.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x