שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות טכנולוגיה

בן ישראל מזהיר: "לא מבינים את עומק האיום במלחמת סייבר"

לפי יו"ר המועצה הלאומית למו"פ, "יש פער בין ההגנה על תשתיות ביטחוניות לזו על תשתיות אזרחיות קריטיות. דרך המערכות אפשר לשתק את המדינה". יו"ר ועדת המדע שטרית: "לתת הטבות למערכות אזרחיות כדי שישפרו את ההגנות"

עומר כביר 12:4504.07.11
"במדינת ישראל יש פער בין הגנה על תשתיות ביטחוניות להגנה על תשתיות אזרחיות קריטיות מפני מתקפה קיברנטית" – כך מתריע יו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, פרופ' יצחק בן ישראל, בדיון בוועדת המדע של הכנסת היום (ב').

 

"התקפות קיברנטיות הן לא מדע בדיוני, הן קורות מדי יום", אמר בן ישראל. "חלקן רק מטרידות, אבל אחרות עלולות לגרום לנזק אדיר. זו לא תיאוריה, אלא מציאות. יש הרבה מערכות שאפשר, באמצעות וירוסים וחולירות אחרות, לשתק דרכן את המדינה. אפשר לפגוע בבורסה או לשתק את הבנקים. אנשים לא מבינים את עומק האיום, חסרה פעילות מחקר ופיתוח מספקת".

 

לדברי בן ישראל, הפער בין ההגנה מפני האקרים שמסופקת לתשתיות ביטחוניות להגנה על תשתיות אזרחיות נובע מכך שעד היום לא הוקם גוף מטה לאומי שבחן את הנושא. "צריך גוף שעוסק בזה יום יום שעה שעה, ולא ועדה של פעם בכמה שנים", הוא אמר. לאחרונה הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על הקמת "מטה סייבר לאומי" בהשקעה של מאות מיליוני שקלים.

 

אחת ממטרות המטה היא הקמת מחשב על באחת האוניברסיטאות בישראל. "אין בארץ כיום מחשבי על", מציין בן ישראל. "זה נובע בין השאר מהעובדה שלא חתמנו על הסכמים לאי-הפצת נשק גרעיני, ולכן אסור למכור אותם לישראל".

 

מחשב העל המהיר בעולם ביפן מחשב העל המהיר בעולם ביפן צילום: בלומברג

 

"באקדמיה יש איים של ידע, איך אין ביניהם סינרגיה והם מפוזרים באופן שלא מעודד שיתוף פעולה. בכל הקשור לרוחב פס, יש צוואר בקבוק. בלי רוחב פס מספק, שום דבר בסוף לא יזוז", הוסיף בן ישראל, אך אמר  כי "לישראל יש את היכולות להיות שחקן מוביל בעולם בתחום ההגנה הקיברנטית, ולא מדובר בתקציבי עתק".

 

לדבריו, ההשקעה בתחום החינוך היא מהחשובות ביותר בתחום זה: "יש לחזק את המחקר המדעי בארץ בתחום הקיברנטי, ודרוש מרכז ידע ומחקר בתחום חישוב העל. אתה לא יכול להגדיל את מספר הסטודנטים בתחומים הרלבנטיים אם אין לך מספיק תלמידים שעשו בגרות עם חמש יחידות במתמטיקה ובפיזיקה, ולכן גם משרד החינוך צריך לעורר מודעות לנושא. אי-אפשר לבנות את הבית מהגג".

 

"תעשייה ישראלית חזקה ומובילה היא רכיב חושוב ביצירה ובשימור יכולות מדינת ישראל במחרב הקיברנטי, כולל היכולת הדרושות למערכת הביטחון", הוסיף בן ישראל. "לשם כך דרושים ליברליזציה ושקיפות בהיתרי הייצוא, והגברת מיקור החוץ. בנוסף, ניתן לכוון את התעשייה הקיברנטית בישראל להתמקד בצרכים הלאומיים. פרויקטים ממשלתיים יכולים ליצור יתרונת יחסיים חדשים לתעשייה ולחוסנה הלאומי של ישראל".

 

"כשנופלת מערכת, יכול להיגרם כאוס בכל המדינה"
שטרית. "להתחיל בחקיקה" שטרית. "להתחיל בחקיקה" צילום: עטא עוויסאת

 

יו"ר הוועדה, ח"כ מאיר שטרית, אמר בדיון: "בלי טנקים, בלי מטוסים ובלי כלום אפשר לגרום להתמוטטות של מדינה, ושום צבא לא יוכל להושיע. יש חשיבות גדולה מאוד להתחיל בצעדים בסיסיים כדי להבטיח את קיום מערכות החישוב. אני חושב שכדאי להתחיל בחקיקה שתיתן הטבות למערכות אזרחיות שישפרו את ההגנות. כשיש קריסה בשעת חירום, כשנופלת מערכת שלמה, יכול להיגרם כאוס בכל המדינה".

 

פרופ' דני דולב, ראש ועדת ההגנה של צוות הבדיקה, ציין שאחד מהנושאים החשובים ביותר שבהם יש לטפל הוא החדרת הנושא לתודעה של הציבור הרחב. "אחת ההתקפות שיצאה ממחשב בישראל, יצאה מחשב של קיבוץ שאחראי רק על ההשקיה", הוא אמר. "כשאין מודעות, אי אפשר לצפות שסתם מחשב ששוכב בשדה יהיה נקודת מוצא להתקפה. לכל אחד בציבור יש מה לעשות בנושא את זה".

 

דולב ציין גם את חשיבות האינטרנט כאמצעי תקשורת בשעת חירום: "ביפן, התשתית היחידה שעבדה אחרי רעידת האדמה היתה האינטרנט. הדבר אפשר לציבור לתקשר וללמוד מה קורה. אנחנו צריכים לחשוב איך לאפשר לציבור תקשורת מינימלית, נושא שלא נמצא באג'נדה של אף אחד מהגופים שמטפלים בנושא".

 

ראש הרשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים, יורם הכהן, אמר: "לוחמה קיברנטית מחייבת שיתוף פעולה בין לאומי בין המדינות ה'טובות'. שיתוף הפעולה הזה הוא חלק מחליפת ההגנה, לא ראיתי את זה בהמלצות הצוות. זה משהו שצריך לקחת בחשבון, כולל עבודה מול גורמים בממשל האמריקאי, הצרפתי, הבריטי וכל המדינות שיש לנו ולהן את אותן ערכים". פרופ' דולב אמר בתגובה שהנושא כלול בהמלצות הצוות.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x