ניתוח "כלכליסט": האם לגוגל+ יש סיכוי אמיתי להחליף את פייסבוק?

"נראה לי קצת מוכר, גוגל+ הזה": זו, כנראה, המחשבה הראשונה שתעבור בראשכם אם תוזמנו לרשת החברתית החדשה של גוגל - ולא במקרה. העיצוב של גוגל+ דומה מאוד, יש שיגידו דומה באופן מחשיד, לעיצוב של פייסבוק. מהתנסות ראשונית נראה שגם מבחינת תוכן, הרשת החברתית של גוגל (שאותה היא מתעקשת לכנות "שכבה חברתית") מציעה בבסיסה את אותה חוויה שהפכה את פייסבוק להצלחה: שיתוף סטטוסים, לינקים, תמונות, סרטונים ודאחקות עם חברים.

השירות עדיין לא הושק רשמית לכלל הגולשים. בגוגל, כמו גוגל, מספקים בינתיים גישה מוגבלת לאתר: נכון לכתיבת שורות אלה, אם חבר שמשתמש בגוגל+ הזכיר אותך בסטטוס שפירסם - אתה בפנים. הרשת מגיעה אחרי שנה ארוכה של פיתוח (אם לא יותר), ואחרי לא מעט כישלונות בולטים של ענקית האינטרנט בתחום הרשתות החברתיות, ובראשם גוגל באזז.

איך נראית הרשת החברתית החדשה? מצד שמאל תראו את תמונת הפרופיל, וקישורים למעגלי החברים השונים. העמודה האמצעית היא ה-Stream, "קיר" בפייסבוקית - המקום שבו מופיעים כל העדכונים. בראש ה-Stream יש מקום לכתוב סטטוסים, ומימין – רשימת החברים שלך, והצעות לחברים נוספים. בראש העמוד – מונה התראות (Notifiactions) וקישור להגדרות. באותה מידה יכולנו לתאר את העיצוב של פייסבוק. ההבדל העיצובי הבולט? רוב העמוד הוא בעל רקע לבן, בעוד שבפייסבוק שזורים אלמנטים כחולים. זה הכל.

גם עמוד הפרופיל דומה מאוד לזה של הרשת החברתית הגדולה בעולם, ומציג תמונה, פרטים אישיים ועוד, כשאם כבר יש לכם פרופיל גוגל, הפרטים יישאבו ממנו אוטומטית. בתוך עמודי הפרופיל ניתן לצפות בפוסטים, תמונות וסרטונים שהעלה המשתמש, הקלקות 1+ שהוא ביצע (התשובה של גוגל לכפתור הלייק), ואפילו עדכונים מגוגל באזז המושמץ, שאולי בקרוב יהפוך לז"ל. גם את הצ'ט של ג'ימייל תמצאו כאן. 

העיצוב של גוגל+. מוכר לכם? צילום מסך: Google

לדאוג שהבוס לא יראה את הסטטוס

לתכונה זו יש משמעות מרכזית בכל הקשור לפרטיות הגולש. בפייסבוק, בתור ברירת מחדל, סטטוסים ותכנים שמעלה המשתמש מוצגים לכל הגולשים, גם אלו שאינם חבריו. בגוגל+ מתבקש המשתמש לבחור עם פרסום הסטטוס מי יראה אותו: אנשים ספציפיים, חברים בלבד, בני משפחה בלבד, כל הגולשים וכו'. בחירה זו מוצגת בצורה צבעונית ובולטת מאוד, ומבהירה למשתמש היטב מי יראה את המידע שהוא משתף.  

בניגוד לפייסבוק שם דרוש דרוש אישור של הצד השני לבקשת חברות, כאן ניתן לעקוב אחרי אנשים גם בלי אישורם, בדומה לטוויטר. אם הצד השני לא כלל אותך באחד ממעגליו ומפרסם תכנים רק למעגלים אלה, לא תוכל מן הסתם לראות את התכנים שהוא העלה.

מפתחי האפליקציות בפייסבוק הגיבו במהירות להתפתחות הזאת: אפליקציה חדשה לרשת החברתית הגדולה בעולם, בשם Circle Hack, תאפשר לשלב חברים במעגלים חברתיים. העיצוב כמעט זהה לגוגל+, אך האפליקציה אינה נוחה כמו Circles, ואינה מאפשרת לגרור משתמשים בין קבוצות או להסיר אותם מקבוצה קיימת.

מעגלי חברים

גלישה נוחה ממכשירים ניידים

Sparks, מצדה, מאפשרת לבחור או לחפש תחום עניין מסוים (למשל, סרטים), ולצפות בעדכונים וחדשות הקשורים אליו. כשניסינו להשתמש בתכונה, זכינו לראות רק כתבות מאתרי אינטרנט שונים. ככל הנראה, אם הרשת תתפוס תאוצה, יכללו התכנים גם סטטוסים וקישורים שפרסמו חברים – מה שיהפוך את החוויה לאישית יותר. כרגע מדובר בלא יותר מאשר אגרגטור חדשותי מבוסס תחומי עניין.

כמה דברים חסרים כרגע ברשת החברתית של גוגל, ובראשם האפשרות ליצור קבוצות מעריצים, עמודים לעסקים ואירועים. אין כרגע גם תמיכה באפליקציות חיצוניות - עוד אחת מנקודות החוזק של פייסבוק. אבל כיוון שמדובר עדיין בפרויקט בשלבי הרצה, נאפשר לגוגל ליהנות מהספק ולקוות שכל האפשרויות האלה יתווספו בקרוב.

משתמשי אנדרואיד בארה"ב כבר יכולים להוריד אפליקציית גוגל+. שאר בעלי הסמארטפונים ייאלצו בינתיים (עד שאפל תאשר), להסתפק באתר שהותאם למכשירים ניידים. האתר פשוט, נוח במיוחד לשימוש ומאפשר לעלות בקלות עדכונים ותמונות, לצפות ברשימת החברים, לעדכן וליצור מעגלים. תענוג. לא בטוח שצריך יותר מזה.

Sparks. כרגע מתמקד בחדשות צילום מסך: Google

לא ממציאים את הגלגל מחדש

גוגל+ היא לא רשת חברתית רעה, כלל וכלל לא. הממשק מצוין, נקי, נעים, מהיר ומדליק, והשימוש פשוט להבנה ומהנה. בניגוד לניסיונות הקודמים של גוגל בתחום הרשתות החברתיות, שהיו מהוססים ומבולבלים, גוגל+ מסתמנת כתשובה אמיתית ומלאה לפייסבוק, עם תכונות ייחודיות (הוידיאו צ'ט הקבוצתי יכול להפוך ללהיט), ואינטגרציה מוצלחת עם מנוע החיפוש ושירותים אחרים מבית גוגל. מבחינת תכונותיה, מדובר ברשת חברתית בעלת פוטנציאל להפוך למצליחה מסוגה בעולם.

אבל לא מדובר במהפכה שמשאירה את פייסבוק הרחק מאחור, אלא לכל היותר עוקפת אותה בפוטו-פיניש. כיום, חוויית השימוש בפייסבוק היא עשירה, מבוססת ומרובת חברים. היא אולי לא מרשימה כמו גוגל+, אבל היא כנראה טובה מספיק לרוב המכריע של 750 מיליון המשתמשים שלה (לפי ההערכות האחרונות). החברים שלהם שם, הם יכולים לדבר איתם, להחליף לינקים ולהעלות תמונות. כרגע קשה לראות איך המוני גולשים מצטרפים לגוגל+ כדי לעשות את מה שהם כבר יכולים לעשות בפייסבוק, רק עם הרבה פחות חברים.

בניגוד לפייסבוק עצמה, גוגל+ מתחילה את דרכה בעולם שבו כבר יש גורם דומיננטי בתחום הרשתות החברתיות: כמעט כל מי שרוצה או רצה להצטרף לאתר חברתי כבר עשה זאת. הניצחון של פייסבוק על מייספייס לא נבע רק מהעובדה שהיא היתה טובה יותר, אלא גם מכך שבשנים שבהן התמודדו השתיים הן פנו לנתח עצום של גולשים שעוד לא הצטרפו לרשת חברתית כלשהי. אלו בחרו במוצלחת יותר, שבמהרה הפכה גם לזו שיש בה יותר חברים.

בעולם כזה, רשת חברתית חדשה צריכה לחולל מהפכה: להמציא מחדש את העולם החברתי, באופן שישאיר את הגולשים המומים, יוציא להם את האוויר מהריאות ויריץ אותם בגדודים לשירות החדש. בערך מה שמנוע החיפוש של גוגל עשה בזמנו, ומה שג'ימייל עשה לעולם הדוא"ל המקוון. בקיצור, גוגל צריכה להמציא את הגלגל מחדש. כרגע נראה שהיא רק החליפה אותו בגלגל מגנזיום.

פייסבוק טובה מספיק לרוב המכריע של 750 מיליון המשתמשים שלה. כדי להביס אותה - צריך לחולל מהפכה

אהלן ילדים, רוצים לעשות חיים בזולה של גוגל?

והערה קטנה לסיום על התרגום לעברית: בצעד יוצא דופן, גוגל+ כבר מגויירת לשפת הקודש בצורה כמעט מלאה. עם זאת, בהתחשב בכמה מהבחירות התרגומיות, אולי היה עדיף לחכות קצת.

ה-Stream, למשל, תורגם משום מה כ"זרם", בחירה מביכה למדי. אבל זה עוד כלום: אפשרות הווידיאו-צ'ט Hangouts מציעה, מבחינת הגולשים העבריים, "זוּלוֹת וידיאו"(!). הגולש מוזמן "להתחיל זולה" ומוצע לו: "עשה חיים עם כל המעגלים שלך". טוב שגם לא הציגו תמונה של צלחת חומוס ליד זה.

אם תוסיפו לזה ניסוחים עילגים ומיותרים ("הצג את הפוסטים שלהם בזרם הנכנס", "השג את Google+ לנייד שלך") ושאר הברקות, התוצאה הסופית היא חובבנית במיוחד. חבל.