שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הייטק והון סיכון

מיוחד ל"כלכליסט": 10 חברות הביומד המובילות

טיפול בסוכרת ללא אינסולין, שתל שמונע מהלב להתעייף והשתלות איברים ללא תורם מתאים. "כלכליסט" מסמן את חברות הביומד הפרטיות המובילות בישראל, שהפיתוחים וההמצאות שלהן עשויים לשנות מהקצה לקצה את איכות החיים שלנו

אסף גלעד 08:3723.05.11

 

לבלב מלאכותי, שתל שמונע מהלב להתעייף ותרופה שמונעת מגידולים סרטניים להילחם במערכת החיסון - אלה רק חלק מהגיבורים של פרויקט חברות הביומד המבטיחות של "כלכליסט". בהמשך תמצאו פיתוחים שיכולים למצוא מזור למחלות קטלניות, או לשנות את איכות חייהן של אוכלוסיות שלמות.

 


הרגולציה הקשה ומשך הפיתוח הארוך מחייבים את החברות הללו לבצע ניסויים ממושכים ויקרים ולגייס עשרות מיליוני דולרים עד שהן מוכרות ללקוח הראשון, לכן מרבית החברות שמופיעות כאן טרם רשמו הכנסות. יוקרתן בנויה בעיקר מצוות מהנדסים, מדענים וחוקרים מוביל, מהצלחה בניסויים בשלבים מוקדמים ומהסכמים אסטרטגיים עם כמה מענקיות התרופות והציוד הרפואי העולמיות, כמו טבע, ג'ונסון אנד ג'ונסון ואלי לילי.

 

צוות של בכירים בתעשיית מדעי החיים המקומית מיפה עבור "כלכליסט" את 10 החברות הפרטיות המובילות בישראל, שעדיין לא הנפיקו או כאלה שאין בכוונתן לעשות זאת, ומציג גם את 10 החברות המבטיחות ביותר, לקראת כנס הביומד ILSI שנפתח היום (ב') בתל אביב. בנוסף אנחנו מציגים ראיון בלעדי עם משה מזרחי, היזם שעומד מאחורי יצרנית מערכות האסתטיקה סינרון, שהקים ב־2006 את חברת הום סקינוביישנס, הנחשפת כאן לראשונה. החברה מציגה פן נוסף של התעשייה, תחום האסתטיקה, שבו למדינת ישראל יש הצלחות רבות ועתיד מאוד אופטימי.

 

Valtech Cardio: לתקן את מסתם הלב בלי ניתוח

מוצר: ציוד ניתוח לתיקון ולהחלפת המסתם המיטרלי בלב

שנת הקמה: 2005

מייסד: עמיר גרוס

מספר עובדים: 32

גיוסים עד היום: 25 מיליון דולר

משקיעים בולטים: פרגרין, NGN, Oxo Capital ומשקיעים פרטיים נוספים

שותפים אסטרטגיים: אין

 

עמיר גרוס, מנכ"ל Valtech Cardio (במרכז) ואנשי החברה עמיר גרוס, מנכ"ל Valtech Cardio (במרכז) ואנשי החברה צילום: תומי הרפז

 

המחלה הנפוצה ביותר כיום בשסתומי הלב קשורה במה שמכונה המסתם המיטרלי: מצב שבו עלי השסתום השמאלי בלב אינם נסגרים כראוי, ולמעשה מאפשרים זרימת דם מהחדר השמאלי לעלייה השמאלית בזמן התכווצות הלב. שכיחות המחלה עולה באופן דרמטי עם הגיל, וכיום סובלים ממנה כ־10% מבני 75 ומעלה. בעולם המערבי חולים בה 5 מיליון איש, מחציתם בארה"ב, ועד שנת 2015 יגדל מספרם בכ־15%. באורח טרגי, רק 50 אלף מהחולים בארה"ב, כלומר 2% מהחולים במדינה, נמצאים במצב בריא יחסית המאפשר להם לעבור את הניתוח המקובל כיום, ולשאר החולים לא קיים פתרון ממשי.

 

בעוד שרוב הניתוחים למחלה זו קשים לביצוע ודורשים מיומנות גבוהה וניסיון מהמנתח, הציוד הניתוחי שפיתחה וולטק קרדיו מאפשר כוונון של המסתם המיטרלי בלב פועם, כך שניתן להתאים את התוצאה, לשפר את האטימה ולמנוע דליפה עתידית. וולטק גם מיישמת את הפרוצדורות הקיימות כיום בניתוח לב פתוח בהליך ללא ניתוח (צנתור), ומאפשרת להוריד משמעותית את הסיכון בתהליך ואת עלותו, ובכך הופכת את הטיפול לנגיש גם לחולים שלא יכולים לעבור ניתוח.

 

שוק ניתוחי מסתמי הלב מוערך בכ־2 מיליארד דולר בשנה בארה"ב בלבד, וב־2009 ייצר אקזיטים ביותר ממיליארד דולר: באותה השנה נמכרו ונטור הישראלית יחד עם חברת CoreValve, שפיתחו ציוד לשוק המסתם האאורטלי, בעסקה משותפת בסך של כמיליארד דולר על ידי ענקית הציוד הרפואי מדטרוניק, וחברת הציוד הרפואי Evalve שהתחרתה בוולטק נמכרה לאבוט ב־400 מיליון דולר.

 

ההבטחה: בניגוד לוונטור הישראלית, שיצרה קשרים עם מדטרוניק כבר בשלב מוקדם, לוולטק אין שותפים אסטרטגיים, אך היא נמצאת כיום בשלבים האחרונים לקראת קבלת אישור ה־CE להפצה באירופה של המוצרים הניתוחיים שלה. כבר בשנה הבאה, שנת המכירות הראשונה, צופים בחברה מכירות של כ־70 מיליון דולר.

 

BrainsGate: לטפל בשבץ באופן מיידי באמצעות גירוי חשמלי

 

מוצר: שתל המייצר גירוי חשמלי להרחבת כלי הדם בראש במקרה של שבץ מוחי

שנת הקמה: 2002

מייסדים: פרופ' דוד ימיצקי ויוסי גרוס

מספר עובדים: 32

גיוסים עד היום: 50.5 מיליון דולר

משקיעים בולטים: ישראל מקוב, ג'ונסון & ג'ונסון, בוסטון סיינטיפיק, פיטנגו, אלרון, אגיית

שותפים אסטרטגיים: בוסטון סיינטיפיק וג'ונסון & ג'ונסון

 

אבינועם דיין, מנכ"ל חברת BrainsGate אבינועם דיין, מנכ"ל חברת BrainsGate צילום: ערן יופי כהן

 

מניעת שבץ מוחי מבעוד מועד היא משימה כמעט בלתי אפשרית, אך מהרגע שהשבץ תוקף את קורבנו, ועד הגעתו לבית החולים, נפתח חלון הזדמנויות של כיממה, המאפשר להקטין משמעותית את השפעותיו השליליות לטווח הרחוק. השבץ - מוות פתאומי של תאי מוח - נובע בדרך כלל מקריש דם החוסם את הגעת הדם לאזורים נרחבים בראש.

 

בריינסגייט פיתחה קסדה המייצרת גירוי חשמלי במרכז עצבי הממוקם מאחורי חלל האף. הגירוי גורם להרחבה מיידית של כלי הדם באזור המוח הקדמי, אזור שהוא חיוני לרוב תפקודי האדם. כאשר חובש החולה את הקסדה ועליה האלקטרודה בדרכו לבית החולים או בתוך מסגרת זמן טיפולי של 24 שעות מאירוע השבץ, ניתן להציל את חייו או לפחות למנוע פגיעה בתפקודים חיוניים.

 

שבץ מוחי פוגע בכ־800 אלף איש בארצות הברית מדי שנה, ובכ־1.1 מיליון אירופים. ארה"ב מוציאה מדי שנה 40 מיליארד דולר על טיפול בחולי שבץ אשר ברובו מופנה לשיקומם, מאחר שלא קיים טיפול אפקטיבי למניעתו. בריינסגייט עומדת כיום בפני אחד הניסויים המורכבים המבוצעים כיום בתעשייה. קושי אמיתי נובע מהעובדה שעליה להשיג את חולה השבץ במהלך אותו חלון של חצי יממה מאז פריצת השבץ. במהלך השנתיים האחרונות גייסה 300 חולים באירופה ובארה"ב, מתוך 700 שהיא מעוניינת לגייס, וסיומו של הניסוי צפוי לא לפני 2013, כאשר אישור ה־FDA לשיווק הקסדה החשמלית עשוי להגיע רק כחצי שנה לאחר מכן.

 

אלא שברייסגייט לא תולה את כל יהבה בתחום השבץ. הרחבת כלי דם באמצעות גירוי חשמלי עשויה גם לשמש במגוון מוצרים משלימים כגון טיפול בדמנציה וסקולרית, הגורמת לבלבול בקרב מבוגרים. זהו שוק גדול בהרבה משוק השבץ ולפי ההערכה חיים כיום 5 מיליון אמריקאים במצב של דמנציה וסקולרית. המשקיעים בחברה תולים תקווה בגמר הניסוי לא כדי להתחיל להכין את הניירות לקראת קבלת האישורים הפדרליים והאירופיים, אלא גם מכיוון שהצלחה בו עשויה להוביל להצעת רכישה בסכומים גדולים מאחת מהשותפות האסטרטגיות שלה.

 

ההבטחה: הטיפול בשבץ שמציעה החברה עשוי לעלות לא יותר מ־15 דולר למטופל אשר יחבוש את הקסדה הייעודית במשך מספר שעות, כמו גם השוק הגדול שאליו פונה תחום הרחבת כלי הדם באמצעות גירוי חשמלי.

 

VBL - Vascular Biogenics: לחסל גרורות סרטן בלי כימותרפיה

 

מוצר: קפסולה המכילה תרופה לדלקות ותרופה הפוגעת בכלי הדם של גידולים סרטניים

שנת הקמה: 2000

מייסד: פרופ' דרור חרץ

מספר עובדים: 37

גיוסים עד היום: 110 מיליון דולר

משקיעים בולטים: טבע, מרק, פיטנגו, אורום, MKI, גלנרוק, דליה פרשקר, זאב מוזס ומקס הרצברג

שותפים אסטרטגיים: אין

 

מימין: ד"ר יעל כהן, ד"ר עמנואל אללוף וד"ר נעמית שר, סגני נשיא ב-VBL מימין: ד"ר יעל כהן, ד"ר עמנואל אללוף וד"ר נעמית שר, סגני נשיא ב-VBL צילום: תומי הרפז

 

ל־VBL, שהוקמה בידי דרור חרץ, פרופ' לרפואה פנימית בבית החולים שיבא, יש שתי תרופות בקנה, ללא קשר האחת לשניה, שכל אחת מהן יכולה לפרנס חברה שלמה. זו אחת הסיבות שהחברה גייסה כבר 110 מיליון דולר במהלך עשר שנים, משורה של משקיעים גדולים, בהם טבע, מרק, פיטנגו ואורום.

 

תרופה אחת הנמצאת בשלבי ניסוי מתקדמים היא תרופה אנטי־דלקתית ייחודית שאינה דורשת זריקה, אלא ניתנת לבליעה בתוך קפסולה. המולקולה שפותחה ב־VBL, משפחת הלסינוקסידים, יכולה לטפל בשורה שלמה של דלקות: החל מטרשת העורקים, דרך דלקת המפרקים, דלקת המעיים ועד פסוריאזיס.

 

דלקת היא למעשה פעילות טבעית של תאי הדם הלבנים כתגובה לתאים שחדרו אל גוף האדם מבחוץ, אך כאשר היא יוצאת מכלל שליטה, היא באה לידי ביטוי בשורה של מחלות. המולקולה הכימית של VBL מתחברת לתאי הדם הלבנים ומסייעת להם להפחית את הפעילות הדלקתית העודפת שלהם. עד כה הוכחה יעילות המולקולה בניסויים בבעלי חיים, והחברה גם סיימה לגייס את כל החולים הנדרשים לשלב הניסוי המתקדם phase 2 בחולי פסוריאזיס (ספחת העור), רגע לפני הניסוי הקליני האחרון - Phase 3. שוק הפסוריאזיס לבדו מוערך כיום בקרוב ל־3 מיליארד דולר ועד 2017 צפוי להתקרב ל־4 מיליארד דולר, על פי GlobalData.

 

הפעילות השנייה של החברה, המבטיחה לא פחות, היא מולקולה ביולוגית המסוגלת לזהות גרורות סרטניות, ולמנוע היווצרות של כלי דם בהן, ובכך לגרום להן לנמק ולהרגן. יתרונה של התרופה הוא ביכולתה לזהות באופן ממוקד היווצרות של כלי דם חדשים בגרורות ולדלג מעל לכלי דם קיימים ברקמות אחרות. בתחום זה נכנסה החברה לניסוי קליני מתקדם, בשלב 2, בסרטן בבלוטת התריס ובסרטן המוח.

 

אם תסיים החברה בהצלחה את הניסוי היא תהפוך לשחקנית ייחודית המציעה טיפול סלקטיבי לגרורות סרטניות ותתחרה בכימותרפיה, הטיפול המקובל כיום לסרטן, שלו שיעורי הצלחה נמוכים (10%) וכן הוא גורם לתמותה של רקמות נוספות. סרטן נחשב כיום לגורם המוות הטבעי הראשון בעולם וגודל השוק של טיפולים בתחום עשוי להגיע ל־51 מיליארד בשנת 2015, על פי Decision Resources.

 

ההבטחה: בפני VBL עומדים עוד אתגרים לא פשוטים. שלב הפיתוח והניסוי בחברה התארך מעל לצפוי, ובנוסף החברה טרם חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת תרופות, בניגוד למצב המקובל במרבית החברות בתחומה. השלמה מוצלחת של Phase 2 בכל אחת מהמולקולות עשויה להעמיד את ענקיות התרופות העולמיות בתור להשקעה משותפת בחברה, לקראת שלב הניסוי הקליני האחרון.

 

TransPharma: להדביק מדבקה במקום זריקה

 

מוצר: מולקולות, מדבקה ומתקן החדרת תרופות דרך העור

שנת הקמה: 2000

מייסדים: יוסי גרוס, מאיר ורשבסקי, זוהר אברהמי וד"ר דפנה חפץ

מספר עובדים: 55

גיוסים עד היום: 34 מיליון דולר מהקרנות הישראליות ועוד 35 מיליון מאלי לילי

משקיעים: פיטנגו, אוורגרין, ארגונאוט, כלל ביוטכנולוגיה ו־T2C2

שותפים אסטרטגיים: אלי לילי וטבע

 

דפנה חפץ, מנכ"לית חברת TransPharma דפנה חפץ, מנכ"לית חברת TransPharma צילום: אוראל כהן

 

טראנספארמה הישראלית נחשבת לאחת המובילות העולמיות בפיתוח תחליפים לאי־הנעימות הכרוכה בזריקה. השנה הצליחה טראנספארמה להחדיר אל מתחת לעור ושלא באמצעות זריקה את תרופת הקלציטונין, המטפלת במחלות שריר־שלד כמו דלקת מפרקים ניוונית או כאבים הנובעים ממחלות שלד.

 

טראנספארמה פיתחה מכשיר בגודל עט בעל אלקטרודות המוצמד אל העור, אשר גורם להתרחבות הנקבוביות בטכנולוגיה המזכירה את המיקרוגל ומאפשר לעור לקלוט באמצעות מדבקה מולקולות גדולות שבאופן רגיל לא היו יכולות לחדור אותו. התעלות שנוצרות בעור, שהיקפן כהיקפו של חיידק, נסגרות באופן טבעי בתוך יממה. טראנספארמה פעילה בשוק הולכת התרופות, שצפוי לגלגל עד שנת 2014 קרוב ל־200 מיליארד דולר, כאשר חלק ניכר ממנו מתייחס לתרופות ביולוגיות הניתנות כיום בזריקה.

 

הניסוי המוצלח בקלציטונין, שסיים את Phase 1, מצטרף לניסוי נוסף שסיימה השנה טראנספארמה במולקולות לטיפול בסוכרת מבוגרים בשלב מוקדם ולמולקולה לטיפול באוסטאופורוזיס, בריחת סידן המאפיינת בעיקר נשים מעל לגיל 50, הנמצאת בשלב פיתוח מתקדם יותר. את המולקולה האחרונה מפתחת טראנספארמה בשיתוף ענקית התרופות אלי לילי. בתמורה לרישיון לפיתוח המוצר טראנספארמה קיבלה מאלי לילי תשלום ראשוני בגובה 35 מיליון דולר. החברה תקבל גם תשלומי ביניים עבור אבני דרך במהלך הפיתוח, ותשלומי אבן דרך ותמלוגים בעקבות מסחור של המוצר. בטווח הארוך אמורה המולקולה להחליף את התרופה הפופולרית של אלי לילי כיום, פורטאו.

 

ההבטחה: מולקולת האוסטאופורוזיס עדיין נחשבת לבעלת הפוטנציאל המסחרי הגדול ביותר של טראנספארמה, ואם ותצליח לעבור לשלב הניסוי השלישי, לסיימו בהצלחה ולקבל את אישור ה־FDA, עשויה אלי לילי להעניק לה 500 מיליון דולר. אך טראנספארמה עדיין מנסה ליצור שותפויות אסטרטגיות עם ענקיות נוספות. ההצלחה בניסויים שהסתיימו בתחילת השנה בתחום מחלות השריר־שלד ובתחום סוכרת המבוגרים עשויה לסייע לה לממש שותפות שכזו כבר השנה.

  

Andromeda Biotech: לעצור סוכרת נעורים בלי אינסולין

 

מוצר: תרופה נגד סוכרת נעורים

שנת הקמה: 2007

מייסד: פרופ' אירון כהן

מספר עובדים: 8

גיוסים עד היום: 30 מיליון דולר

משקיעים בולטים: כלל ביוטכנולוגיה וטבע

שותפים אסטרטגיים: טבע

 

ד"ר שלמה דגן, מנכ"ל Andromeda Biotch ד"ר שלמה דגן, מנכ"ל Andromeda Biotch צילום: צפריר אביוב

 

חברות רבות מנסות כיום לפתח תרופות לסוכרת נעורים, המקיפה 10% מכלל חולי הסוכרת, ופוגעת בחולים בעיקר לפני גיל בית הספר ובגיל ההתבגרות. התפרצות המחלה מובילה בדרך כלל לשיתוק מוחלט של התאים המפרישים אינסולין בלבלב על ידי המערכת החיסונית של הגוף. התרופות שבפיתוח, שאף אחת מהן איננה נמכרת עדיין, מתחלקות לכמה סוגים: כאלה הפועלות ישירות על תאי הלבלב וכאלה המטפלות במחלה על ידי החלשה כללית במערכת החיסונית ללא התמקדות בלבלב. סוג אחר של תרופות מתמקד במנגנון ההרס של מערכת החיסון כנגד תאי הלבלב. התרופה שמפתחת אנדרומדה, הניתנת בזריקה תת־עורית פעם בשלושה חודשים במשך שנתיים, שייכת לקטגוריה האחרונה. היא מחזירה לאיזון את מערכת החיסון ומפסיקה את תהליך ההרס העצמי שבו פוגעת המערכת החיסונית בתאי הלבלב האחראים על הפרשת אינסולין. בעקבות ההזרקה נמנעת הידרדרות הסוכרת, וכן נמנעים בעתיד סיבוכים נוספים.

 

באנדרומדה התחרו שתי חברות אמריקאיות: טולרקס אשר חתמה על הסכם שיווק עם GSK, ומקרוג'ניקס, שחתמה על הסכם שיווק עם איליי לילי. מתחרה שלישית, חברת דיאמייד השבדית, חתמה על הסכם שיווק עם ג'ונסון אנד ג'ונסון. שלושתן כבר הודיעו על תוצאות לא מספקות בניסויים, ושתי החברות האמריקאיות הפסיקו את הניסויים. אנדרומדה נותרה לבדה בתחום, וגם היא ממשיכה לבצע שני ניסויים קליניים בשלב 3. אם תוצאותיהם יהיו מספקות, היא תצא לקבל אישור בארה"ב ובאירופה עד סוף 2014 ולהיות הראשונה שמשווקת פתרון לסוכרת שאיננו קשור בהחדרת אינסולין לגוף.

 

לזכותה של אנדרומדה עומד הסכם שחתמה עם טבע למסחור ולשיווק התרופה בעולם. בתמורה להסכם, טבע מממנת חלק גדול מהניסוי הנערך כיום, ובהמשך תשלם לאנדרומדה תמלוגים מהמכירות. בעתיד תפתח החברה את המוצר לטיפול באוכלוסיות נוספות, כולל ילדים ובוגרים אשר נמצאים בסיכון גבוה לחלות במחלה.

 

ההבטחה: לאוכלוסיית החולים בסוכרת נעורים מצטרפים מדי שנה 100 אלף איש במדינות המערב, ופוטנציאל השוק עולה על מיליארד דולר בשנה. כעת החברה מתרכזת בקבלת אישור שיווק התרופה לטיפול בחולים בוגרים בסמוך לאבחון.

 

BioControl: להתקין שתל שמונע מהלב להתעייף

 

מוצר: שתל תת־עורי לטיפול באי־ספיקת לב

שנת הקמה: 1999

מייסדים: יוסי גרוס, בועז ואייל ליפשיץ

מספר עובדים: 32

גיוסים עד היום: 93 מיליון דולר

משקיעים בולטים: פיטנגו, ויטהלייף, HBM, מדטרוניק

שותפים אסטרטגיים: מדטרוניק

 

אהוד כהן, מנכ"ל BioControl (יושב משמאל) וחברי ההנהלה אהוד כהן, מנכ"ל BioControl (יושב משמאל) וחברי ההנהלה צילום: אוראל כהן

 

אי־ספיקת לב נובעת מאי־יכולתו של הלב לספק את הדם בקצב ובכמות הנדרשים ללב ולשאר הגוף, בדרך כלל כתוצאה מהתקף לב. זו מחלה קטלנית, ומהרגע שבו נודע לחולה כי הוא לוקה בה - גורלו נגזר תוך שנים ספורות. מערכת העצבים מנסה לכפר על הנזק ולהאיץ את פעילות הלב במחיר של שחיקת השריר, שחיקה הגוררת אחריה ירידה נוספת בתפקוד במעגל קסמים.

 

בעולם המערבי מסתובבים כיום כ־20 מיליון חולים במחלה, מתוכם 5 מיליון בארה"ב לבדה, שבנוסף למחיר בחיי אדם עולה למשק האמריקאי 30 מיליארד דולר בשנה. השתל הייחודי של ביוקונטרול, שהומצא על ידי הממציא יוסי גרוס, אחד ממייסדי החברה, עשוי להוריד את הסכנה לתמותה מהמחלה בכ־30% בתוך תקופה של בין חודש ועד שלושה חודשים.

 

קרדיופיט, השתל של ביוקונטרול, מתחבר בצדו האחד אל הלב ובצדו השני אל עצב הוואגוס בצוואר, ובאמצעות גירוי חשמלי של תת־המערכת הפארה־סימפטתית הוא עשוי להחזיר את מערכת העצבים לתפקוד המסייע לבניית הלב, במקום לשחיקתו, כפי שקורה לעתים קרובות באי־ספיקת לב.

 

השתלתו נעשית בפרוצדורה קלה יחסית: הוא אמנם דורש הרדמה כללית, אך התהליך נמשך לא יותר משעה. הקרדיופיט של ביוקונטרול קיבל את אישור השיווק באירופה, ה־CE, וכעת מתמקדת החברה בתהליך הממושך של קבלת אישור לשיווק בארה"ב. בימים האחרונים החלה החברה בגיוסי חולים לניסוי המכריע בארה"ב, שיכלול 650 נבדקים, כאשר היעד לקבלת אישור ה־FDA האמריקאי מגיע עד ל־2014.

 

ההבטחה: ביוקונטרול כבר ביצעה אקזיט קטן כאשר מכרה את פעילותה בתחום השליטה בסוגרים לחברת הציוד הרפואי AMS בכ־50 מיליון דולר. במידה רבה היווה אותו שתל, המשדר פולסים עצביים למניעת בריחת השתן, את הבסיס הטכנולוגי לפעילות החברה בתחום הלב. נוסף על כך, לפני שנה חתמה החברה עם ענקית הציוד הרפואי האמריקאית מדטרוניק על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי. במסגרת ההסכם תשתתף החברה במימון הניסוי הקליני בארה"ב, ותקבל תמורתו את האופציה לרכוש את החברה בתום הניסוי בהיקף שינוע בין 350 ל־550 מיליון דולר.

 

Gamida Cell: לאפשר השתלות גם ללא תורם מתאים

 

מוצר: תרביות של תאי דם מחבל הטבור להשתלה בחולי לוקמיה

שנת הקמה: 1998

מייסדת: טוני פלד

מספר עובדים: 39

גיוסים עד היום: 42.2 מיליון דולר

משקיעים בולטים: אלביט מדיקל, כלל תעשיות ביוטכנולוגיות, IHCV, טבע, דנאלי ונצ'רס, אאוריגה ונצ'רס ואמג'ן

שותפים אסטרטגיים: טבע ואמג'ן

 

מעבדות Gamida Cell מעבדות Gamida Cell צילום: David Blumenfeld

 

אם תסיים גמידה סל בהצלחה את הניסוי שהיא מנהלת כיום, היא עשויה לעשות היסטוריה בתור החברה הראשונה בעולם שמשווקת תרופה על בסיס תאי גזע. החברה עשויה לפתור את הבעיה שבפניה נמצאים כיום חולי סרטן הדם, הנדרשים למצוא תורם נדיר בעל התאמה מדויקת, משימה שלעתים קרובות נעשית לבלתי אפשרית. תרופת ה־Stemex שנמצאת כיום בשלב המתקדם של הניסוי (phase 3) עשויה לפתור זאת על ידי השתלת תרביות של תאי דם שנלקחו מחבל הטבור - תמיסה המועשרת בתאי גזע, שסיכוייהם להיקלט במוח העצם של החולים גבוהים הרבה יותר. הטכנולוגיה של גמידה סל מותירה את התאים בתפקודם המקורי ומונעת מהם להתמיין לסוגים אחרים של תאים כמו תאי דם לבנים או אדומים. בצורה זו גדל באופן משמעותי מספרם של תאי הגזע בתצורתם המקורית, המאפשרת לחדש רקמות שנפגעו ממחלת הסרטן. בטווח הארוך יאפשר המוצר השתלת מוח עצם למחצית מחולי סרטן הדם שלא נמצא להם תורם במשפחה.

 

בארה"ב חולים כ־600 אלף איש בסרטן מערכת הדם או הלימפה, מתוכם נזקקים 60 אלף להשתלה מדי שנה. אלא שרק 25 אלף השתלות מתבצעות בכל שנה, משום שמרבית בתי החולים מתקשים למצוא תורם מתאים. היקף השוק הצפוי של טיפול זה, אם יאושר, עומד על כחצי מיליארד דולר בשנה.

 

גמידה סל אינה לבד. Mesoblast האוסטרלית, שותפה של חברת צפלון שנרכשה בידי טבע, מפתחת מוצר מתחרה המצוי בשלב 2, וצפוי להתחיל ניסוי קליני בשלב 3 רק בעוד שנה. גם בית חולים בסיאטל מנהל כיום ניסויי תרופה דומה שעשויה להתחיל את שלב 3. גמידה סל מצפה לסיים את הניסוי עוד השנה ולהגיש את בקשותיה לאישור שיווק בארה"ב ובאירופה בשנה הבאה לקראת תחילת שיווק. במקביל, מפתחת החברה תרופה דומה לטיפול במחלות אוטואימוניות, תרופה המכונה NiCord ומצויה בשלב 1.

 

ההבטחה: נכון להיום, גמידה סל נחשבת לחברה בשלב המתקדם ביותר בתחום, וצפויה להגיע לשוק כמה שנים לפני המתחרות. בנוסף, בעוד שהמתחרות מתבססות על השתלה של שתי מנות דם טבורי, ה־Stemex מיוצר ממנה אחת, מה שעשוי להוזיל את המוצר.

 

EarlySense: לעקוב בצורה חכמה אחר מאושפזים

 

מוצר: חיישן לניטור חולים

שנת הקמה: 2004

מייסדים: אבנר הלפרין ,ד"ר דני לנג, גיא שנער ויוסי גרוס

מספר עובדים: 40

גיוסים עד היום: 31 מיליון דולר

משקיעים בולטים: פיטנגו, אתגר, JK&B

שותפים אסטרטגיים: אין

 

אבנר הלפרין, מנכ"ל EarlySense אבנר הלפרין, מנכ"ל EarlySense צילום: אוראל כהן

 

בניגוד לרוב החברות המוזכרות בפרויקט, ארליסנס איננה מפתחת תרופה או שתל, אלא חיישן הנמצא על מיטת החולה. בשל כך היא איננה נדרשת לעמוד במבחנים הקפדניים שמעמידה רשות התרופות והמזון האמריקאית (FDA) ואיננה נדרשת למחזורי פיתוח ארוכים שאורכים שנים ודורשים מאות מיליוני דולרים. ארליסנס, שגייסה עד כה 31 מיליון דולר בלבד, קיבלה בסוף השנה החולפת את אישור ה־FDA והחלה במכירות בחודשים האחרונים בכמה בתי חולים בארצות הברית ובאירופה.

 

ארליסנס פיתחה חיישן המותקן מתחת למזרן במיטת החולה בבתי החולים ומנטר ללא מגע עם החולה כמה מדדים כגון קצב נשימה ובדיקת דופק, ומסוגל להבחין בין דפוסים נורמליים לנורמליים פחות ולהתריע על כך באמצעות מערכת אלחוטית. בנוסף כולל הציוד הרגיש חיישנים לניטור משקל וניטור תנועה, ואף מסוגל להבחין בין התראת אמת להתראת שווא.

 

החברה מנסה לחדור למקומות שעד כה לא הוצע בהם פתרון מהסוג שיש לה להציע כגון מחלקות כירורגיות, פנימיות ובתי אבות. עם הזדקנות האוכלוסייה והמחסור בצוותים קליניים, הפך התחום למבוקש במחלקות הללו, המבקשות לאזן עומס חולים הולך וגדל. בכל זאת, החברה איננה חפה מתחרות. שחקניות כגון Hoana ו־BAM Labs השיקו חיישנים דומים, אם כי אלה נמצאים בשלבים רגולטוריים מתקדמים פחות מאלה של ארליסנס. החברה נמצאת רק בתחילת דרכה, וכדי להבטיח את הצלחתה עליה לבנות מערך שיווק ממוקד בבתי חולים ובקופות חולים אמריקאיות. זהו שוק שסף הכניסה אליו גבוה ביותר, שבו כל טכנולוגיה חדשה נבחנת בשבע עיניים ולאורך תקופה ארוכה, ושבו רמת התקציב הזמינה רק הולכת ויורדת.

 

ההבטחה: ארליסנס פועלת בשוק הצעיר של ניטור החולים ללא מגע, המגלגל כ־2.5 מיליארד דולר מדי שנה. לפני מספר שבועות החליט הממשל האמריקאי להקצות כמיליארד דולר להשקעה בפרויקטים לשיפור הבטיחות והיעילות במערכת הציבורית, הזדמנות שיכולה להוות מקפצה משמעותית עבור החברה.

 

Lifebond: למנוע דימומים פנימיים באופן מיידי

 

מוצר: דבק ביולוגי למניעת דליפות נוזלים ודימומים בזמן ניתוח ולאחריו

שנת הקמה: 2007

מייסדים: ישי אתר ואורן פרייס־בלום

מספר עובדים: 25

גיוסים עד היום: 9.5 מיליון דולר

משקיעים בולטים: גלנרוק, קבוצת זייטלמן, פיטנגו ורוברט טאוב

שותפים אסטרטגיים: אין

 

אורן פרייס-בלום, ממייסדי Lifebond אורן פרייס-בלום, ממייסדי Lifebond צילום: נמרוד גליקמן

 

לייפבונד נוסדה מתוך הטראומה של מלחמת לבנון השנייה, כאשר המייסדים ישי אתר ואורן פרייס־בלום שאלו את עצמם האם קיים פתרון מיידי לעצירת דימום מסיבי. כיום לייפבונד נחשבת לאחת המובילות העולמיות בתחום, כאשר היא עמלה על פיתוח תחבושת ביולוגית למניעת דימומים כבדים בניתוח, המסוגלת לחסום כל דימום בתוך 4–3 דקות. תחבושת זו עשויה דווקא מחומרים המתקשרים אסוציאטיבית לתחום המזון: ג'לטין בשילוב אנזימים, אשר יחד יוצרים חומר גמיש ביותר הדומה לדבק, שמתכלה לאחר זמן קצר.

 

המוצר של לייפבונד, המורכב מג'לטין המופק מחזירים, ונמצא בשלבי הניסוי המתקדמים ביותר כיום, משמש בניתוחי מעיים שבהם מחברים שני חלקי מעי. הדבק הביולוגי של לייפבונד אוטם את החיבור ומונע דליפות של תוכן המעי לתוך חלל הבטן הסטרילי. בנוסף לתחבושת הביולוגית מפתחת לייפבונד גם דבק מיוחד לניתוחי בקע, שבהם משתמשים כיום ברשת מיוחדת המתחברת בתפרים אל הבטן ושומרת על איברי הבטן במקומם.

 

לייפבונד אינה לבד בשוק המתעורר של הדבקים הביולוגיים: אומריקס, שפעילה מישראל, קדמה לה ואף נמכרה תמורת 437 מיליון דולר לג'ונסון אנד ג'ונסון. אלא שבעוד שלייפבונד עושה שימוש בג'לטין המופק מן החי, אומריקס מפיקה אותו מפלזמה אנושית המסופקת בתרומות דם. אף חברה מהתחום עוד לא השיקה מוצר נמכר, וגם אומריקס עומדת כיום בתור אצל הרגולטור האמריקאי עם תחבושת הפיברין שפיתחה.

 

למרות התחרות בינן, רוברט טאוב, מייסד ומנכ"ל אומריקס, פגש את יזמי לייפבונד והחליט להשקיע בהם. בינתיים, גם חברות הציוד הרפואי בקסטר וקובידיאן מכינות פתרונות משלהן שעשויים להוות תחרות לשחקניות הישראליות.

 

ההבטחה: בשלב הראשון, לייפבונד מייעדת את מוצריה לשוק הניתוחים, שב־10%–20% מהם יש מקרים של דליפות נוזלים. שוק הביו־כירורגיה מוערך ב־8 מיליארד דולר, ומתוכו מוערך תחום הדבקים הביולוגיים וחוסמי הדימום ב־2 מיליארד דולר.

 

CureTech: לסייע למערכת החיסון במלחמתה בסרטן

 

מוצר: זריקה המסייעת לתאי הדם הלבנים להילחם בגידולים סרטניים

שנת הקמה: 2001

מנכ"ל: ד"ר מיכאל שיקלר

מספר עובדים: 20

גיוסים עד היום: 30 מיליון דולר

משקיעים בולטים: כלל ביוטכנולוגיה וטבע

שותפים אסטרטגיים: טבע

 

אנשי CureTech, דוקטור רינת רותם (מימין), מוטי חכם ודוקטור מיכאל שילקה אנשי CureTech, דוקטור רינת רותם (מימין), מוטי חכם ודוקטור מיכאל שילקה צילום: צפריר אביוב

 

אחד הגילויים המצמררים הקשורים לסרטן בשנים האחרונות הוא העובדה כי גידולים סרטניים מפרישים חומרים המשתקים באופן מקומי את המערכת החיסונית. תאי הדם הלבנים, שנועדו לשמור על גופינו מפני גורמים זרים לו, מזהים את הגרורות, אך אין ביכולתם לעשות דבר. אותם תאים סרטניים מפתים אותם להתקרב אליהם ואז מפרישים לעומתן חומר משתק. הידע החשוב הזה טרם תורגם לטיפול משמעותי בחולים, אך חברת קיורטק מיבנה עמלה על פיתוח חלבון מיוחד שיוכל להילחם בתופעה.

 

קיורטק פיתחה נוגדנים המוחדרים אל הגוף באמצעות זריקה, מתפשטים במחזור הדם ונקשרים אל תאי הדם הלבנים. היקשרותם מונעת מהחומרים המופרשים על ידי הגידולים הסרטניים לפגוע בתאי הדם הלבנים, ובכך מקלים עליהם את המלחמה בגידולים. מאחר שמערכת החיסון מאפשרת לתאי הדם גם "לזכור" מחלות ולהגיב כלפיהן מבעוד מועד, הישרדותם של תאי הדם הלבנים מאפשרת להם "לזכור" את הגידול הסרטני ולהילחם בו ביעילות רבה יותר גם במקרה בו יחזור הגידול בעתיד.

 

התרופה של קיורטק נמצאת כיום בשלבי ניסוי מתקדמים בבני אדם, תוך בחינה במקביל את השפעתה על שמונה סוגי סרטן, בהם סרטן הדם, המעי הגס והלבלב. התוצאות הראשונות של הניסוי צפויות להתפרסם במחצית השנייה של השנה. תום כלל הניסויים בחברה צפוי רק בעוד כשלוש עד ארבע שנים. בחודשים האחרונים הושק בארה"ב נוגדן מתחרה המכונה "יירבויי", המתמחה בטיפול בסרטן העור ובמלנומות. ה"יירבויי" אמנם הושק לפני הקיורטק, אך גורם לתופעות לוואי רבות כגון פגיעה במערכת האוטו־אימונית ובמערכת העיכול. בגלל תופעות הלוואי מוגבל היירבויי אך ורק למרכזים רפואיים מתמחים, ובקליניקות נמנעים כרגע משימוש בו.

 

ההבטחה: השותפות עם טבע, שהשקיעה בה כבר כ־23 מיליון דולר, בשילוב התחום הרווחי שבו היא מצויה, מעניקה לה פוטנציאל כמעט ודאי לרכישה על ידי ענקית התרופות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x