Play יום העצמאות: סרטונים, אתרים ודפי פייסבוק תוצרת כחול-לבן

• להרשמה לניוזלטר Play (תיבה שמינית)
  

לכבוד יום העצמאות החלטנו להכין Play חגיגי, שיורכב אך ורק מסרטונים ואתרים כחול-לבן. זה לא היה קל: האינטרנט העברי אולי מתקדם משנה לשנה, אבל תופעות רשת, ויראליות, גולשים שמתפרצים בשיא היצירתיות שלהם - את כל אלה עדיין לא רואים מספיק בצד הזה של הפלנטה. ביום העצמאות של השנה הבאה אנחנו מקווים להיתקל ביותר ממים מקוריים ומעניינים, בבדיחות חכמות וגם באווירה של כיף. אספנו לכם כמה דפים, אתרים וסרטונים שיכולים לסמן את הכיוון.

דפים רבותי, דפים

במקום לפתוח אתרים או בלוגים, רבים מעדיפים להפיץ את עצמם בעזרת דפי פייסבוק. כלי ויראלי טוב, ויש כאלה שיודעים לנצל אותו כמו שצריך. הנה כמה דפים שכדאי להכיר.

משפט מדכא בכל יום : כי מסביבנו אומרים כל כך הרבה דברים מדכאים, שחשוב לשים אותם בהקשר הנכון, ובדרך גם להתנקם בזה שאמר לנו "דפקו אותך, הייתי עושה לך חצי מחיר". אנחנו כבר יותר מדוכאים עכשיו, למרות החג.

יאיר לפיד קומיקס : כותב הקומיקס המצוין הזה לוקח את הטורים של יאיר לפיד, ומנסה להציג את הסתירות בהם ולפרק את דמותו לחתיכות. שמח לראות מקום כזה בעברית, וזו בדיוק האלטרנטיבה שהרשת צריכה להציע מול שאר סוגי המדיה. לפיד עצמו, אגב, מגיב ומקשר באופן קבוע לדף, והתגובות שלו הופכות בעצמן לפרקים בקומיקס, במעין מעגל שלא נגמר.

יאיר לפיד מגיב לקומיקס - ויוצר עוד פרק צילום מסך: Facebook

בפרקים הקודמים: טוויטר יאיר לפיד, שרץ חזק בשנה שעברה.

קומיקס עלוב: אחד הניסויים הכי אמיצים שנעשו כאן. הציורים בקומיקס מרושלים, האנשים המככבים בו איומים ונוראים, והאווירה? חרבנה. וזה בדיוק מה שעושה את "קומיקס עלוב", שעל פניו נראה ילדותי, לכל כך מיוחד. הקומיקס עלוב כי אנחנו (לפחות חלק מהזמן) עלובים, משעממים, חרדתיים וצפויים. הוא מוציא את כל זה החוצה, ועוסק בנושאים שאנחנו לא מעזים לדבר עליהם לרוב. בכך "קומיקס עלוב" עושה דבר שמעטים מצליחים לעשות - לגרום לנו להרגיש שגם אם אנחנו עלובים, אנחנו לפחות לא בודדים.

סדרת אינטרנט! משלנו!

אחרי אלפיים שנות גלות וכמה נסיונות בעבר, "אלוהים והשטן שותפים" מצליחה לעשות את הבלתי אפשרי - ליצור סדרת רשת ראויה דוברת עברית. גיבורי הסדרה הם שני שותפים תל אביביים, שבסך הכל מנסים לגמור את החודש בעיר המטורפת ומגלים שזה לא קל. במיוחד לאור העובדה שהם, ובכן, אלוהים והשטן.

ויש לנו גם סיפור סינדרלה קטן, על שני גמדים שהפכו את סרטוני הרשת שלהם (עם הפקה דלה) לסדרת טלוויזיה (עם הפקה דלה). Too Short for Modeling הפכו בגרסת ערוץ 2 למטר שבעים. ככה הם נראו בגרסת האינטרנט התמימה.

וככה הם נראו אחרי שהמנהלים עם הסיגרים לקחו פיקוד.

טמבלרים כחול לבן

גם טמבלר החל לחדור לשוק הישראלי הקשה. הנה כמה טמבלרים שעשו לנו את השנה.

דואר שוליים: מישהו היה חייב לאסוף את הזבל שנשלח אלינו בדואר האלקטרוני מצד שלל יחצנים, אנשי מכירות פתטיים, אנשי אקדמיה חסרי מודעות וכל מי ששולח מכתב מבלי לחשוב לפני שהוא לוחץ Send.

יש לנו הרגשה משונה שהמשרד לביטחון הפנים לא שלח את המכתב הזה צילום מסך: doarshulayim.tumblr.com

כותרות רעות: כשמו כן הוא. משחקי מילים לא מוצלחים, התחכמויות שהיה עדיף לו היו נגנזות, ושלל תופעות שהכותב מנסה למגר מעיתונות הרשת הישראלית.

נו באמת: אם חשבתם שאתם יודעים טעם רע מהו, אתם מכירים רק את קצה הקרחון. הטמבלר הבא אוסף מאתרי יד שניה ישראליים את מיטב הזוועות השמורות במרתפים של אנשים, שאת זהותם עדיף שלא נגלה לעולם.

לפרוץ את הבונקר

עוד שנה עברה, וירון נוי עדיין לא יצר מספיק סרטונים כדי להפוך סוף סוף לכוכב האינטרנט הישראלי הראשון. כזה שלא מדבר בשפה מתורגמת ומאולצת, אלא עושה משהו ייחודי משלו. כל מה שנותר לנו, גם השנה, הוא לצפות בירון עושה את הקטע שלו כל כך טוב ב"בונקר", ולקוות שהוא יתעשת וייתן לנו מנת בונקר חודשית, לכל הפחות. לא רק לאוהבי כדורגל.

איפה חשבון הפייסבוק שלי?

אם הסרטון הביתי שלך השיג 10,000 צפיות ביוטיוב - אפשר כבר להגדיר אותו כלהיט אינטרנט ישראלי. כשקובי שטח איבד את חשבון הפייסבוק היקר שלו והתחיל להתבכיין על זה ביוטיוב כמו ילדה קטנה שמרטו לה את הגבות, הוא קיבל 13 אלף צפיות. לא רע.

אחר כך קובי פתח דף פייסבוק משלו, וגם כתב שיר לכבוד "היפה והחנון". זה אפילו יותר מביך.