חבורת סוד גלוי
קבוצה מצומצמת של יודעי דבר נסערת בגלל עוד פרשה חסויה, אבל גם בעידן הרשתות החברתיות לצווי איסור פרסום יש שיניים
הרשת הישראלית געשה בימים האחרונים בעקבות פרשת צו איסור פרסום על שמו של חשוד בפרשת אונס. מישהי כתבה פוסט בבלוג שלה, מישהו כתב לה תגובה מנומקת, היא הגיבה בחזרה והרוחות סערו. הדיונים האלה חוזרים כמעט בכל פרשה מסעירה שאסור לדבר עליה, כמו המקרה של ענת קם, ואחד הטיעונים הקבועים
האמת היא ש"כולם" זה בעצם שם קוד לברנז'ה, קבוצה של כמה מאות אנשים, במקרה הטוב. הפרסומים בנושא השבוע גררו כמה עשרות תגובות, אבל מספר המגיבים היה נמוך יותר - אותם אנשים פשוט חזרו וכתבו תגובות חדשות שוב ושוב. ה"סערה" ברשת נגעה רק לאותם כמה מאות אנשים, אבל בגלל שכל החברים שלהם בטוויטר ובפייסבוק דיברו על העניין, התחושה שלהם היא שכולם כבר יודעים.
למעשה, גם מי שיודע את שם החשוד לא ימצא מידע רב על הפרשה בחיפוש רגיל ברשת, ולא נראה שיש רבים שיחפשו את שמו סתם כך. לא נראה שהציבור הרחב שמע על הפרשה או על זהות החשוד.
בעוד כמה שבועות או חודשים תצוץ עוד פרשה, אולי דווקא בעניין אחר, אבל היא שוב תהיה מסקרנת ואסור יהיה לפרסם את כל הפרטים. או אז תתעורר שוב אותה "סערה ברשת" ויודעי דבר יגידו שצווי איסור פרסום הם עניין מיותר, כי הרי "כולם יודעים". המציאות, מה לעשות, היא קצת אחרת.
