דו"ח טכנולוגי: דיקטטורים חכמים לא סוגרים את האינטרנט

למה רוסיה וסין לא ילכו בדרכה של מצרים

המהפכה המצרית מכונה לרוב #Jan25, התג שלה בטוויטר שמציין את היום הראשון של המהומות, והיום שבו אמ"ן פירסם הערכה שלפיה שמשטר מובארק יציב. אבל המהומות התחילו ברצינות שלושה ימים אחר כך, ב-28 בינואר.

ערב קודם לכן, המשטר כיבה את הרשת. אם הוא חשב שזה יעזור לו, זו היתה טעות מרה: הוא פשוט עיצבן את המפגינים, וגם הרבה אנשים אחרים שתחילה לא חשבו להצטרף למהומות. החסימה הזכירה להם, אמרו כמה מהמפגינים ל"ניו יורק טיימס", עד כמה הם משועבדים. "דמיין את עצמך יושב בבית בלי שום חיבור לעולם החיצון", כתב אחד מהם, "ואז קיבלתי את ההחלטה 'זה מגוחך, אנחנו לא כבשה בעדר שלהם', יצאתי מהבית והצטרפתי להפגנות."

מובארק, וערימת מסוידי העורקים ששימשה כיועצים שלו, כנראה לא הבינה עם מה היא מתעסקת. היא לא ידעה, כותב יבגני מורוזוב – טכנו-סקפטי מוביל – להבדיל בין ציוץ ובין Poke. למפגינים בשאר העולם הלא-חופשי לא בטוח שיהיה מזל כזה.

בקצרה, מזהיר מורוזוב, האופוריה על הצלחת הדמוקרטיזציה באמצעות הרשת מוקדמת: הדיקטטורים לומדים מהר – והם נשענים על טכנולוגיה מערבית כדי לדכא את המורדים המקוונים שלהם.

פוטין. רוסיה הקימה רשת חברתית כתחליף לפייסבוק צילום: אלכס קולומויסקי

הכנסייה ההומופובית לא מפחדת מאנונימוס

הארגון המאוס אנונימוס, הזרוע הצבאית של פורום הטרולים פורצ'אן, יוצא לעוד מתקפת בריונות מקוונת. הפעם, יש להודות, הצער לא רב והיגון לא כבד - בעיקר בגלל זהות הקורבן.

הקבוצה שעלתה על הכוונת של הלוזרים המשועממים היא כנסייה מאוסה במיוחד, ה-Westboro Baptist Church, שמופעלת על ידי השרץ פרד פלפס. חברי הכנסיה מועטים - רובם חברי משפחתו של פלפס - והם פנאטים במיוחד. הנושא שבזכותו הם עלו על הרדאר של החברה האמריקאית - ועל העצבים של חלק ניכר ממנה - הוא הומופוביה קיצונית.

הכנסיה טוענת שכיוון שארה"ב הכירה בלגיטימיות של יחסים הומוסקסואליים, היא הפכה לארץ מקוללת ושנואה על האל: הפסוק בתנ"ך שאוסר על יחסים הומוסקסואליים ומגדיר אותם כתועבה, גם מציין ש"תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה", אם המאמינים לא יישמרו מכך.

בכנסייה, על כן, לא ממש מתרגשים מהקישור הרווח בארה"ב בין פטריוטיות לדת. בין היתר הם נוהגים לערוך הפגנות שמחה מול לוויות של חיילים אמריקאים: הם מתו, מזכירים הפלפסים, בצבא שלא אוסר על הומוסקסואליות. פה זה היה כנראה נגמר בלינץ', אבל בארה"ב יש מסורת של שמירה על חופש הדיבור.

הפלפסים סופגים הרבה עלבונות, וארגוני חיילים ותיקים מצאו שיטה שנויה במחלוקת להתמודד איתם: אופנוענים מקיפים את קבוצת המפגינים ועושים רעש איום, שמונע מבאי ההלווייה לשמוע אותם. אבל הפלפסים מקבלים את זה כחלק מהמשימה שלהם בחיים, שהיא להשמיע את דבר האל כפי שהם מבינים אותו.

המסיכות המזוהות עם פעילי אנונימוס. ממשיכים לאיים צילום: cc by liryon

ובכן, אנונימוס נקטו בדרך שונה מעט מהווטראנים, ושלחו לכנסייה מכתב איום, שמבכה את העובדה ש"במקום לתת לנפטרים מעט שלווה וכבוד, אתם מעדיפים לענות, להציק ולתקוף את האבלים". המכתב מגנה את "בשורת השנאה האפלה" של הכנסייה, ומודיע בחגיגיות שבקרוב יוכלו גם פלפס ומעריציו לטעום את זעמם של חברי אנונימוס.

דווקא הפלפסים, מלכי החשיבה המעוותת, מסרו תגובה שפויה לאיומים האלה, ולא התרשמו מהבריונים. התגובה הרשמית של הכנסיה היתה: "תודה, אנונימוס! המאמצים שלכם להשתיק את דבר האל רק מביאים לפרסום גדול יותר שלו. האל עשה זאת! התגובה שלנו אליכם? בואו נראה אתכם, פחדנים".

עוד שיא של חוסר טעם

יש משחק מערבון מוצלח שנקרא Call of Juarez. עד לאחרונה יצאו לו שני כותרים, שניהם מתרחשים במאה ה-19. עכשיו מגיע המשחק השלישי, והוא מושך - בצדק - תשומת לב שלילית.

חוארז, למי שלא עוקב אחר המתרחש מקסיקו, היא עיירת גבול שנמצאת מול אל פאסו, טקסס. מדובר במוקד לקרבות מחרידים בין קרטלי הסמים השונים, שנוהרים לשם בגלל הקרבה הגדולה לשוק הצפון אמריקאי. בשנים 2010-2009 נהרגו בחוארז 6,000 תושבים בקרבות סמים שונים. לשם השוואה, מדובר במספר ההרוגים במלחמת העצמאות שלנו, פחות או יותר.

המשחק החדש בסדרה נקרא Call of Juarez: The Cartel, והוא - כמו שני קודמיו - משחק יריות בגוף ראשון (First person shooter), שמאפשר לשחקן להחליף בין דמויות ולבצע את המשימות שלו מכמה נקודות מבט. שלא כמו שני המשחקים הקודמים, הוא מתרחש בחוארז של כאן ועכשיו, ומאפשר לדמויות לנקות את העיר משלל סוחרי סמים.

קצרצרים

המשטר הרצחני ביותר בהיסטוריה של הפלנטה, זה של המפלגה הקומוניסטית הסינית, מתחיל להיות ממש מודאג ממה שקורה עכשיו בעולם הערבי. אחרי שהחלו להישמע קריאות ל"מהפכת יסמין" בסין עצמה, הם עשו את הצעד המתבקש: חסמו את המילה "יסמין" במנועי חיפוש ובמיקרו-בלוג הממשלתי. לפני כמה שבועות הם חסמו את המילה "מצרים". מה שמוכיח שלמרות כל מה שנכתב בתחילת הטור, גם הם יודעים להיות טיפשים.

המפגינים המצרים, מצידם, מגלים סולידריות עם העובדים המתקוממים בוויסקונסין, שמארגנים הפגנות ענק כבר כמה ימים נגד מושל המדינה, שמנסה לדכא את האיגודים המקצועיים שם. מעבר לכרזות תמיכה, המצרים מזמינים פיצות למפגינים בוויסקונסין, שנהנים מסולידריות גם ממקומות קצת פחות סוערים בעולם.

התראת ניתוק מהמציאות: מורין דוד, בעלת הטור הבכירה והארסית של "הניו יורק טיימס" - ג'ורג' בוש ג'וניור כינה אותה "הקוברה" ולשרה פיילין היא קראה "ברקודה" - גילתה שיש אנשים נורא לא נחמדים ברשת, ושהם מפיצים את הזבל שלהם במהירות שיא. דוד, בקצרה, כתבה טור שהיה מתאים ל-1996, אולי. בוקר טוב. לזכותה ייאמר שהיא משחקת עם המשפט בן האלמוות של אוסקר וויילד, "כולנו שוכבים בביוב, אבל כמה מאיתנו מביטים בכוכבים".

האם אנחנו ניצבים בפני בועת דוט.קום שניה? האתר PaidContent נותן בהם סימנים: מ"הגעתו של דבר חדש שאי אפשר להעריך בכלים הישנים" ועד "אדם שמזוהה עם הדבר החדש רוכש חברת מדיה ישנה עבור סכום מטומטם של כסף", שאחריו הקץ קרוב.  

נוכלים מצאו שיטה חדשה לדפוק פראיירים. אמנם היא לא מי יודע מה רלוונטית לרוב הציבור הישראלי, אבל בכל זאת: מכירת כרטיסים לטקס הבאטיפיקציה של יוחנן פאולוס השני, האפיפיור בדימוס המנוח. ביאטיפיקציה היא טקס קתולי, שנערך על ידי האפיפיור, ומהווה את השלב הראשון לקראת קנוניזציה של אדם - הפיכתו לקדוש. כמה "אתרי נסיעות" החלו למכור כרטיסים, והכס הקדוש עושה כמיטב יכולתו להזכיר שהוא, מה לעשות, לא מוכר כרטיסים לאירועים כאלה.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"