$
חדשות טכנולוגיה

ניסוי על בסיס יומי

"הדיילי" מציע תוכן לדור חדש של קוראים, ומתמקד יותר בסיפורי עומק ופחות בחדשות מתפרצות

עומר כביר 15:1506.02.11

בימים אלו נמצאות אפל וניוזקורפ, תאגיד התקשורת של רופרט מרדוק, בשלביו הראשונים של ניסוי נועז. מטרתו של הניסוי היא להבטיח את עתידה של העיתונות בפלטפורמות חדשות ונועזות. אף שלניסוי הזה יש פוטנציאל יפה להצלחה, הסיכונים לא קטנים.

 

ביום רביעי שעבר השיקו שתי החברות את "הדיילי" ("The Daily"), עיתון יומי שעוצב ונערך באופן בלעדי עבור האייפד והטאבלטים וכולל עד 100 עמודי תוכן יומיים. העלות לקורא: 99 סנט למנוי שבועי, שבועיים ראשונים חינם, עם זמינות, בינתיים, לתושבי ארצות הברית בלבד.

 

"הדיילי" הוא לא סתם עיתון או מגזין שהותאם לאייפד, דוגמת אלו שנפוצים כיום באפסטור. במבט ראשון הוא אמנם נראה כמו אחד מני רבים, המציגים טקסט ותמונות בעמוד מעוצב, אבל בחינה מעמיקה שלו חושפת רבדים שאין במגזינים אחרים. "הדיילי" מציג תמונות ב-360 מעלות, כתבות וידיאו באיכות גבוהה המשולבות בתוך הכתבה, הודעות מוטמעות מטוויטר, אינפוגרפיקה אינטראקטיבית, הקראה מילולית של חלק מהכתבות, ממשק ניווט ויזואלי נוח ועוד.

 

מדובר בחוויה ויזואלית מרשימה, והיא מרשימה פי 365 כשזוכרים את העובדה שמדי יום יופק גיליון כזה מחדש. אבל "הדיילי" לא חף מבעיות, ובדיקה ראשונה שלו מצביעה על כמה כשלים כמו ממשק רעוע שמתרסק לא פעם, זמני הורדה ארוכים, טקסטים קצרים מדי ומועטים ביחס לתוכן הוויזואלי, ומיעוט בתוכני חדשות לעומת התוכן המגזיני.

 

חלק מכשלים אלו, אפשר לשער, יתוקנו בתקופה הקרובה, אם בעדכונים לאפליקציה ואם כשצוות העיתון יצבור ניסיון ומיומנות. אבל קושי פוטנציאלי אחר הוא השמירה על מיידיות כשמדובר בעיתון יומי שבו זמני ההפקה של כל סיפור חדשותי ארוכים. כפי שכבר העירו המבקרים, אפליקציית האייפד החדשותית של "הניו יורק טיימס" (שצפויה לעבור בקרוב למודל תשלום שעדיין לא נחשף) אולי נטולת סקס-אפיל ועיצוב מרהיב, אבל הכתבות בה עדכניות ורלבנטיות הרבה יותר.

 

רופרט מרדוק. 100 עמודי תוכן יומיים רופרט מרדוק. 100 עמודי תוכן יומיים צילום: בלומברג

 

לשנות את הרגלי הקריאה

 

על פי חתך הקוראים שאליו פונה העיתון, הנתונים הם דווקא לטובת "הדיילי": לפי נתוני שימוש שפרסמו בחודש ינואר מפתחי האפליקציה Read It Later, המשמשת כמעין סימנייה לשמירת טקסטים דיגיטליים, מרבית המאמרים שאותם קוראים משתמשי האייפד נקראים בין השעות 8 ל-10 בערב - זמן שאותו הם מכנים "זמן איכות אישי". אלו הן השעות שבהן המשתמש מעוניין פחות בעדכונים חדשותיים ויותר ברגיעה מהיום המתוח.

 

"הדיילי" עונה על הצורך הזה בצורה מוצלחת. הוא אינו כולל חדשות מתפרצות הדורשות "קרא אותי עכשיו!", או רשימה מתעדכנת תמיד של סיפורים חדשים, אלא כתבות עם נטייה מגזינית שנמצאות באותו מקום לאורך כל היום, ואשר מזמינות את הקורא לדפדף בנחת ולשחק בהן ואיתן. אם יצליח לשפר את התוכן הטקסטואלי ויספק חשיפות, כתבות עומק ופיצ'רים שאין להם מקבילות חינמיות ברשת, יכול "הדיילי" להפוך לקריאת חובה עבור משתמשי הטאבלטים בשעות האלו.

 

השאיפה הגדולה ביותר של "הדיילי" היא כי יצליח לשנות את הרגלי הצריכה של הקהל. מרדוק ואנשי צוותו צריכים לדאוג מהעובדה שלמרות הכל, גם באייפד ייתכן שמשתמשים רבים מסתפקים בקריאת אתרי חדשות המותאמים למכשיר דרך הדפדפן המובנה. אלה הם אותם אתרים שהגולשים דרך מחשב מעולם לא הסכימו לשלם עליהם בהמוניהם, ובמרחק הקלקה מהם נמצאים אותם בלוגים ואתרים עצמאיים חינמיים שכבר הפכו את הצורך לפתוח את הארנק למיותר.

 

האם ניתן לגרום למספיק משתמשים לשלם באופן קבוע על עיתון טאבלט נוצץ ויוקרתי, או על אפליקציה מעודכנת תמיד? אם התשובה חיובית, עתיד העיתונות יהיה ורוד משהיה ב-15 השנים האחרונות. תשובה שלילית, משמעה כנראה ששום דבר כבר לא יגרום למשתמשים לשלם על תכנים דיגיטליים. את התשובות נקבל רק במהדורה הבאה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x