$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: אסאנג' נהנה לראות אותם מתפתלים

העומד בראש ויקיליקס מבסוט מהחיים, ממשלות נאבקות בג'יהאד הדיגיטלי, פער מינים בוויקיפדיה וחברות הביטוח בולשות אחריכם בפייסבוק

יוסי גורביץ 13:1331.01.11

"ויקיליקס פועלת על פי עקרונות אמריקאים", אמר המדליף

 

ג'וליאן אסאנג', ראש ויקיליקס, נהנה כמסתבר לשחק את תפקיד נבל-העל. הוא העניק לאחרונה ראיון לתכנית האמריקאית "60 דקות", והתוודה בהנאה שהוא נהנה לראות את הבנקים הגדולים "מתפתלים" בהמתנה להדלפה הצפויה של ויקיליקס על הבנקים. כדי להינות קצת יותר, הוא סירב בחיוך למסור רמזים נוספים על הבנק המיועד לפגיעה.

 

עכשיו, כל מי שאי פעם הסתבך עם הבנק שלו - האמת, עזבו, כל מי שפתח אי פעם חשבון בנק - יכול לתמוך באסאנג' כאן. זו שיטה נהדרת מבחינתו לגרוף אמפתיה: אפילו כנופיית באדר-מיינהוף זכתה לשעת אהדה קצרה מהציבור הגרמני, כשפוצצה את משרדי מס הכנסה.
אסאנג'. מי הבנק שיחטוף מהדליפה הבאה? אסאנג'. מי הבנק שיחטוף מהדליפה הבאה? צילום: cc-by-sa-New Media Days

 

אבל הוא גם אמר כמה דברים רציניים יותר. ויקיליקס, הוא הזכיר, היא לא ארגון אנטי-אמריקאי: הוא מדליף מה שבא ליד, מכל אדם. יש בארגון כמה חברים אמריקאים. ומעבר לכך, לדבריו - ויקיליקס פועלת על פי עקרונות אמריקאים למהדרין, העקרונות של תומאס ג'פרסון ("אני מעדיף עיתונות חופשית ללא ממשלה על ממשלה ללא עיתונות חופשית") וג'יימס מדיסון, כותב החוקה האמריקנית. אם אתה מדליף, הוא אמר, ויש לך מידע, אנחנו נפרסם אותו - גם אם אתה אמריקאי.

 

יצוין שויקיליקס פרסם בשעתו מסמכים מכמה וכמה מדינות, בכללן ישראל, ושהוא נמצא ברשימת הגורמים הלא רצויים של שירותי הבטחון שלנו, ושהוא עובד על הדלפה גדולה מרוסיה, שצפויה לעצבן מאד את ולדימיר פוטין. רק שהרוסים לא נוהגים ליילל על דברים כאלה בתקשורת, ונוקטים באמצעים, איך לומר, ישירים יותר.

 

גם מתנגדי האיסלם יודעים להשתמש ברשת

 

אחד הכלים השימושיים בארסנל של הג'יהאד העולמי - שהבעיה העיקרית שלו היא משיכת מתגייסים - הוא הרשת, שמאפשרת לו להפיץ את המסרים שלו במינימום מאמץ. לא ברור עד כמה הסרטונים שמפיצות התנועות השונות אכן מועילים למטרה - מחקרים שנערכו ב-2007 הראו שההשפעה שלהם מזערית, ושהמתגייסים עדיין מגיעים בשיטה הישנה והטובה של גיוס מפה לאוזן - אבל שורה של מדינות משקיעות מאמצים ניכרים כדי להתמודד עם התעמולה האיסלמיסטית.

 

בערב הסעודית, החממה האידיאולוגית של תשע מתוך עשר פצצות טיפשות, מנסה הממשלה להתמודד עם המפלצת שיצרה: היא מעסיקה מאות מורי דת על תקן בלוגרים, כדי שייכנסו לפורומים איסלמיסטיים ויתמודדו עם פרשנויות הקוראן של הרדיקלים.

 

בפקיסטן, מרחב גיוס ואימון קריטי של הג'יהאד האיסלמי, מנסים להלחם בתופעה באמצעות פרסום תמונות וסרטים שמציגות באופן גרפי איך נראה מסגד אחרי שמחבל מתאבד ביצע בו את זממו. במערב נוטים לשכוח, אבל רוב מוחלט של קורבנות הג'יהאד הם מוסלמים אחרים - תוצאה של האידיאולוגיה מבית מדרשו של סעיד קוטב, האב הרוחני של הג'יהאד האיסלמי, שתיאר את המוסלמים הכופרים שהעדיפו את החיים המודרניים על חיי האיסלם, כמי שהשיבו את עולם האיסלם אל הג'האליה (הבערות והברבריות שקדמו לאיסלם, בתפיסה המוסלמית).

 

הבעיה של הקמפיין כנגד הקיצונים היא, אמר אחד המשתתפים, שיש מחסור אקוטי באנשים שמצד אחד מבינים את האיסלם ואת האידיאולוגיה הרדיקלית ומסוגלים להתמודד איתה, וגם מבינים די הצורך את התקשורת החדשה ואת הטרשת החברתית. יש פער גילאים ניכר בין מומחי האיסלם, מצד אחד, ואשפי התקשורת מצד שני.

 

בוויקיפדיה כל אחד יכול לערוך, אבל כל אחת?

 

וויקיפדיה רשמה לזכותה בעשור האחרון שורה של הישגים מרשימים במיוחד. היא הפכה לאנציקלופדיה להמונים, ולמרות שורה של תקלות מתועדות היטב היא הצליחה לשמור גם על אתוס של השתתפות ההמונים במיזם וגם על אמינות כללית.

 

מחקר שערכה קרן וויקימדיה, שעומדת מאחורי וויקיפדיה, העלה בעיה: רק 15% מכלל התורמים לוויקיפדיה, מאות אלפים ברחבי העולם, הם נשים. כל השאר הם גברים. כל ההתעסקות הזו בעובדות, שיכולה - וצריכה, לעיתים קרובות - להיות קטנונית מאד, לא בדיוק מושכת נשים, כנראה, והעובדה שגברים נמצאים במספרים גדולים כמעט בכל מיזם טכנולוגי גם היא לא עזרה.

 

לפני שנה, שיעור הנשים עמד על כ-13%, ומנכ"לית וויקימדיה סו גרדנר הציבה לעצמה מטרה להעלות את שיעורן ל-25% - יעד צנוע יחסית, בהתחשב בעובדה שנשים הן רוב בעולם (51%) - עד 2015. נראה שזה לא הולך להיות מאבק פשוט. התרבות של וויקיפדיה מקובעת - מפורסמת, למעשה, בקבעון שלה - וגרדנר תצטרך להיות זהירה מאד אם ברצונה גם ליצור שינוי וגם לא להרחיק את הגווארדיה הישנה.

 

סו גרדנר, מנכ"לית וויקימדיה. האם היא תצליח להעלות את שיעור הנשים ל-25% סו גרדנר, מנכ"לית וויקימדיה. האם היא תצליח להעלות את שיעור הנשים ל-25% צילום: cc by JayWalsh

 

לפער הזה יש השפעה גם על התוכן: נושאים שחשובים לנשים מקבלים פחות חשיפה, פשוט כי אין מי שיכתוב את הערכים. יש, למשל, קטגוריה שמכילה חמש כותבות פמיניסטיות חשובות ממקסיקו, אבל יש 45 ערכים על סדרת הטלוויזיה הוותיקה "הסימפסונז". לניקו בליץ' יש ערך ארוך משמעותית מזה של הסופרת הוותיקה והמוערכת פט בארקר. בליץ' הוא דמות במשחק המחשב Grand Theft Auto IV.

 

פייסבוק: ועכשיו תור חברות הביטוח

 

חברות הביטוח עוקבות אחר המשתמשים. אילוסטרציה חברות הביטוח עוקבות אחר המשתמשים. אילוסטרציה צילום: shutterstock
העובדה שהבוסים עוקבים אחרי משתמשי פייסבוק, ושהם בוחנים את פרופיל המשתמש של מועמדים לעבודה - היא כבר סוד קטן מאד. גם העובדה שרשויות המס עושות שימוש בטרשת חברתית כדי לעקוב אחרי הנישומים, היא לא בדיוק חדשות.

 

עכשיו הגיע תורה של מפלצת אחרת לעלות על העגלה: חברות הביטוח. הן כבר החלו להשתמש בפייסבוק כאמצעי לדחות תביעות ביטוח, גם בישראל, אבל עכשיו הן משתמשות במידע שמשתמשים מוסרים על עצמם כדי לקבוע מראש את פוליסות הביטוח שלהם.

 

למשל, אם חיבבת קבוצה שעוסקת בחולי סרטן, יכול להיות שאתה חולה בסרטן ומסתיר את זה מחברת הביטוח. יכול להיות, כמובן, שהצטרפת לקבוצה כי מישהו במשפחה חולה, אבל חובת ההוכחה כבר תהיה עליך. אם מישהו מתוודה בפייסבוק על חיבתו לספורט מסוכן, כמו צניחה, זה בהחלט עשוי להשפיע על דירוג הפוליסה שלו. העובדה שהפנים שאדם מציג לעולם בפייסבוק אינם בהכרח הפנים האמיתיים שלו משמשת את חברות הביטוח היטב.

 

קצרצרים

 

המשטר הסודני עוד לא הספיק להתאושש מהעובדה שרוב מוחלט של תושבי דרום המדינה אמרו לו שלום ולהתראות, וכבר הוא צריך להיערך לחסימת טוויטר ופייסבוק: מהומות כבדות פרצו בחרטום ובאומדורמן. המעורבים הם בינתיים סטודנטים וטיפוסים שליליים דומים שמשתמשים, כצפוי, ברשתות חברתיות כדי לארגן את זעזוע המשטר הבא. בקצב הנוכחי, חולצות של צוקרברג יחליפו את אלה של צ'ה גווארה תוך זמן לא רב. לזכותו ייאמר שהוא אולי נוכל, אבל בניגוד לגווארה, הוא לא רוצח המונים פסיכוטי.

 

פייסבוק לא משקיעה במתרגמים, ומשאירה את הנושא להכרעת ההמונים - כלומר, מישהו מציע תרגום, ואם יש רוב מצביעים בעדו הוא מתקבל. בשל ההזנחה הזו, כמסתבר, הפכה אחת האופציות לתלונה בפייסבוק בצרפתית ל"האח הקטן של דילאן זירוסי העליב אותי במסנג'ר". במקרה אחר, דווח, אחד מחלונות התגובה בטורקית היה "לא ניתן היה לשלוח את התגובה שלך בגלל הזרג הקטן שלך". דילאן זירוסי, צפרדע מן השורה, הפך בעקבות החבלה למפורסתם לזמן קצר.

 

קרב גיק בגיק: רוברט סקובל, מגה-גיק, השתפך על Quora - שירות שאלות ותשובות - בדצמבר האחרון, והגדיר אותו הדבר הטוב ביותר מאז הלחם הפרוס. לא

הבלוגר רוברט סקובל. משתפך על Quora הבלוגר רוברט סקובל. משתפך על Quora צילום: בריאן סוליס

שהבנתי אי פעם למה אנשים מתלהבים מלחם פרוס. אתמול נגמר ירח הדבש, וסקובל תקף את השירות בשצף-קצף. בכיר ב-SalesForce נכנס בו בחזרה. הקריאה מהנה, אם כי הנושא מיותר.

 

לפעמים המאבק על שרידי פרטיות פשוט מייאש: באוסטרליה, דורשים כל מיני פאבים ובתי מרזח מהלקוחות להטלם ולמסור את טביעות האצבעות שלהם, כדי להילחם באלימות. יש להם, למעשה, יותר כוח מאשר למשטרה, שכדי לדרוש מאדם את טביעות האצבעות שלו צריכה קודם כל שתהיה לה סיבה טובה לחשוד בו בפשע. לרוב התושבים כלל לא אכפת - למרות שבכלל לא ברור מה עושים עם המידע שלהם, מי שומר עליו, ולמרות שהרגולטור כבר הרים ידיים.

 

במשך חודשים הפגינה התקשורת הישראלית חדווה ודיצה בכל מה שקשור לתולעת סטוקסנט, שדפקה עמוקות את פרויקט הגרעין האיראני. שוב, כבימי עבר, אנחנו על המפה! שבו ימי אנטבה! אז כבר ראינו שהשמחה קצת מוגזמת, והתחכום לא כל כך מתוחכם, ועכשיו מגיע תורו של סטוקסנט להפוך לבומרנג. לא רק שהוא נחשף, לא רק שהוא לא השמיד את עצמו, אלא שעכשיו הוא צפוי לשמש כנשק בידיהם של האקרים איראנים. המשך, למרבה הצער, צפוי לבוא.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x