$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: ויקיליקס מכים בענק - אבל אולי בפעם האחרונה

מתקפת ההאקרים לא הצליחה לעצור את אתר ההדלפות, אבל ייתכן שבקרוב ייגמרו לו המסמכים. בינתיים חשף האתר שגוגל היתה על הכוונת של בכירי סין. וגם: ההצלחה המסחררת של "ערוץ הגירושים" ב"האפינגטון פוסט"

יוסי גורביץ 13:0229.11.10

נראה אתכם שוברים את השיא הזה

 

ויקיליקס היכה אמש (א') בשלישית, ופירסם מאות אלפי מסמכים של מחלקת המדינה בבית הלבן. כמו בהדלפה הקודמת, על המלחמה בעיראק, מצא האתר את עצמו תחת מתקפת האקרים כבדה. במשימה הוא עמד: הוא הצליח להביך את מחלקת המדינה קשות, במיוחד בפרסום על כך שהילארי קלינטון, היא ולא שרף, הורתה לשירותי המודיעין של ארצה לעקוב אחרי דמויות דיפלומטיות, כמו מזכ"ל האו"ם, באן קי מון.

 

גם מנהיגי השכנות שלנו, הדיקטטורות הסוניות, קמו לבוקר קשה: התכתובת שנחשפה העלתה שהם קשרו עם וושינגטון נגד טהרן. מעכשיו, התקפה אמריקאית על איראן תהווה סיכון ממשי לשלומם של המשטרים האלו. וכמובן, זה גם לא בדיוק היום של מאיר דגן, אהוד ברק ובכירים ישראליים רבים אחרים. בדרך, בנימין נתניהו למד מה מובארק באמת חושב עליו. בלאגן.

הילארי קלינטון. לא נעים הילארי קלינטון. לא נעים צילום: בלומברג

 

ב"גארדיאן" לא הסתפקו בסיכום של הפרטים המביכים, כמו שעשו, נגיד, ב-gawker: בעיתון הבריטי מבקשים מהגולשים לארגן את המידע בצורות הנוחות להם. בפעם שעברה יצאו מהפרויקט הזה דברים מרשימים. נראה מה יקרה הפעם.

 

אויביו של ויקיליקס, במיוחד בארצות הברית, משווים אותו לארגון טרור. הם שואלים מדוע, בעצם, לא מעמידים את ג'וליאן אסאנג' לדין על מעשיו (התשובה הקצרה: הוא לא אזרח אמריקאי ועד כה הוא הצליח להתחמק מזרועות הביון של ארה"ב). אם נתעלם לדקה (רק לדקה, כן?) מההבדלים בין ויקיליקס לאל-קעידה, וניקח את ההשוואה הזאת הלאה, צריך לתהות: האם ההדלפה של אמש היתה מעין 11 בספטמבר של ויקיליקס? מכה גדולה שיהיה קשה מאוד להתעלות עליה?

 

התשובה לשאלה הזאת טמונה בחייל אמריקאי ממורמר אחד, בשם ברדלי מאנינג: לא ברור האם הוא גם המקור של שתי ההדלפות הקודמות, על עיראק ואפגניסטן, אבל על פי המידע שפורסם כבר ביוני, מאנינג בהחלט קשר את עצמו להדלפה הדיפלומטית. למקרה שפספסתם, הוא מחכה כרגע למשפטו באיזה כלא צבאי אמריקאי.

 

אם נצא מנקודת הנחה שכל שלוש ההדלפות הגדולות מקורן במאנינג, אז – מעבר לעובדה שמדובר במדליף הגדול בהיסטוריה – לא בטוח שלוויקיליקס יש עוד הרבה קלפים בשרוול. גם אם נניח שיש להם עוד כמה חתיכות מהאוצר של מאנינג, הוא ייגמר מתישהו, וכנראה בקרוב. בהתחשב במה שקרה לחייל המדליף, בכלל לא בטוח שוויקיליקס ימצאו את היורש שלו, והוא יחזור להיות מה שהיה פעם: אתר הדלפות מועיל, קוץ קטן בצדו של השלטון, אבל לא אתגר רציני.

 

מאבק בין מעצמות

 

כשפרצה מלחמת גוגל-סין (שעדיין נמשכת) בינואר האחרון, וגוגל גררה פנימה את הארטילריה הכבדה, מזכירת המדינה הילארי קלינטון, ציינתי שצריך להתייחס להתגוששות הזאת לא כאל מאבק בין מעצמת על וחברה, אלא בין שתי מעצמות על.

 

על פי ההדלפות של ויקיליקס, מסתבר שזה היה האופן שבו גם ראתה בייג'ינג את הנושא. אחד המסמכים מעיד על כך שלפי מידע שהגיע למחלקת המדינה ממקור סיני, הפוליטבורו של סין (המקבילה שלהם לקבינט) לא רק ידע על ההתקפות על גוגל, הוא גם עקב אחריהן בעניין.

 

גוגל בסין. על הכוונת גוגל בסין. על הכוונת צילום: בלומברג

 

עכשיו, צריך לזכור שמדובר בסך הכל במקור מודיעיני, שיכול לטעות או אפילו לפברק מידע. דברים כאלה כבר קרו. למרות זאת, הוא מסר לא מעט פריטי מידע מעניינים: למשל, שההתקפה היתה חלק מקמפיין חבלה מקוון נגד ארה"ב שביצעו עובדי מדינה סינים, מומחים עצמאיים ופושעים שנשכרו לצורך העניין. הוא גם אמר שבייג'ינג ביצעה שטיקים כאלה מאז 2002. זה יכול להסביר מדוע ממשלת ארה"ב עמדה לצידה של גוגל באופן בוטה כל כך.

 

מה שחדש פה הוא המעורבות הממשלתית: קבוצות מקוונות סיניות תקפו אתרים אמריקאיים אחרי שארה"ב הפציצה בטעות את השגרירות הסינית במהלך המלחמה השניה ביוגוסלביה, ושוב אחרי שמטוסי קרב אמריקאיים וסיניים התנגשו, ב-2001. השילוב בין הקבוצות הללו לבין השלטונות בסין מזכיר את הדרך שבה מפעילה רוסיה את התקפות הסייבר שלה.

 

וכמו שאמרו מונטי פייטון, ועכשיו למשהו שונה לגמרי.

 

אתר האנטי-חתונה
"מותק, למה מצאתי בהיסטוריית הגלישה שלך את ערוץ הגירושים?" "מותק, למה מצאתי בהיסטוריית הגלישה שלך את ערוץ הגירושים?" צילום: shutterstock

 

הרשת מלאה באתרים מלוקקים על חתונות, מוצרים לחתונות, שמלות, הדרך הנכונה להרעיל את האורחים, ושאר מכות. המטרה הראשונית היא, כמובן, גריפת כספים, אבל המשנית היא בדרך כלל גרימת התקף סוכרת אצל הקורא.

 

במגה-בלוג "האפינגטון פוסט" החליטו ללכת בכיוון ההפוך, ויצרו ערוץ חדש באתר: ערוץ הגירושים. המוטו שלו הוא "נישואים באים והולכים, אבל גירושים הם לנצח". הוא הוקם בתחילת החודש, והפך תוך זמן קצר ללהיט. בשבוע הראשון הוא צבר כחצי מיליון צפיות, אלפי הערות, וגם לא מעט פרסומות.

 

הערוץ מיועד לאפשר לאנשים לשוחח על חלק כואב במיוחד בחייהם, ומסתבר שיש לא מעט אנשים שמעוניינים בכך, במיוחד כשהמידע הזה נכתב ומוצג על ידי אנשים שנונים ובעלי כשרון, שכותבים בין השאר כתבות שכותרתן היא "גירושים? זה טוב לילדים". האפינגטון גם פתח זרם טוויטר, שבו אנשים כותבים איך הם הבינו לראשונה שגירושים הם העתיד.

 

הסלולרי הוא הפתק החדש

 

מאז שמדינות העולם התחילו לכלוא את כל הילדים בחדרים קטנים למשך תקופות זמן קצובות, דווקא בשעות היפות ביותר של היום – לכאורה כדי להנחיל להם מידע שהם יצטרכו בהמשך חייהם, למעשה כדי לאפשר לשני הוריהם לצאת לעבודה ולא לשמש כשמרטפים – הילדים עשו מה שאסירים תמיד עשו: ניסו לעקוף את החוקים ולתקשר זה עם זה בניגוד להנחיות מוסד הענישה.

 

פעם אלו היו פתקים, וכל מי שאיתרע מזלו להיעצר על ידי מערכת חינוך כלשהי מכיר את המצב שבו המורה צועקת עליך בקול צווחני: "מה יש לך שם? כל הכיתה רוצה לדעת". פינק פלויד בנו על זה קריירה.

 

זמנים של הפתקים חלף עבר, כמובן. כיום כולם משתמשים בגרוטאה סלולרית כלשהי, וצעירים בימינו פיתחו מיומנות שליחת טקסטים מרשימה במיוחד. מחקר שבוצע לאחרונה בארצות הברית מצא שתשעה מתוך עשרה תלמידים מודים שהם שולחים הודעות טקסט תוך כדי השיעור, וש-62% אפילו חושבים שצריכה להיות להם זכות לעשות זאת, כמובן תוך הימנעות מהפרעה לאחרים.

 

עם זאת, רבע מהתלמידים מודים ששליחת הודעות היא "בגדר הסחת דעת". נראה שהתלמידים מאמינים שהם יוכלו להתגבר על הבעיה הזאת, ושיכולת ריבוי המשימות שלהם תאפשר להם גם לשלוח טקסטים, גם לקבל אותם, וגם לשים לב למה שקורה סביבם.

 

יכול להיות. ויכול להיות שהגיע הזמן לחשוב מחדש על משך השיעור. האורך המקובל, 45 עד 90 דקות, הוא תוצר של העידן התעשייתי. יכולת הריכוז של הצעירים היום, ככל הנראה, כבר לא עומדת בתקן הזה. ותלמידים משועממים הם נזק לעצמם ולסביבתם.

 

קצרצרים

 

כל העולם נובר בטקסטים של וויקיליקס, והגארדיאן – שותף בכיר, כזכור, להפצת החומר – ממהר להצביע על מי שהוא מכנה "רדיקלים דיגיטליים" שישנו את חיינו. הרשימה שלו כוללת את מייסד פורצ'אן, מייסדת אושאהידי, הבלוגר הסיני המשפיע חאן חאן ופיטר סונדה, האסיר לעתיד מהשווידישע פיראטען, פיירט ביי.
בוש. מגלה באיחור את פייסבוק בוש. מגלה באיחור את פייסבוק צילום: בלומברג

 

ג'ורג' וו. בוש – כן, ההוא – יתראיין היום במטה פייסבוק כחלק ממסע היח"צ שלו לקידום ספרו החדש, ואמור לענות לשאלות הגולשים. יש לקוות שפייסבוק לא יצנזרו אותן וידרשו מבוש לענות גם על השאלות הקשות. בוש, שכבר צבר כמעט 610 אלף מעריצים, מגיע לזירה הזו באיחור מסוים: אובמה כבר התראיין בפייסבוק בעבר.

 

עוד יום, עוד מוצר דועך של גוגל: אחרי שהושקו בקול תרועה וצלצולים מכשירי גוגל TV, מבלי לוודא שיש מישהו שבכלל מוכן לספק להם תוכן, ואחרי שכל תחנות הטלוויזיה בארה"ב שלחו את גוגל לחפש את החברים שלה, הודיעה סוני שהיא מורידה את מחיר הגרוטאה ב-25% אחוז, סימן בדוק להתרסקות המכירות. כשגוגל וייב נפח את נשמתו, אמר מנכ"ל גוגל, אריק שמידט, ש"אנחנו חוגגים את כשלונותינו". כפי שהדברים נראים, בתוך כמה חודשים תהיה לו עוד סיבה למסיבה.

 

אמזון הציעה ביום שישי השחור עסקה שהתבררה כמפתה מאד, מפתה מדי: קינדל מהדור השני תמורת 89 דולר בלבד. תוך שבריר שניה, המלאי אזל. המכירות היו כל כך מהירות, שלקוחות זועמים שלא הצליחו לשים יד על הקינדל האשימו את אמזון בפרסום שווא.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x