• תפריט
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: מי ישמור על הילדים?

הניסיון של אתר ישראלי ליצור מאגר מידע על פדופילים עלול ליצור לא מעט בעיות. וגם: מהפכה שקטה בתחום התקשורת, ממשל אובמה ממנה "צאר פרטיות", והבריונים של פורצ'אן מגלים שיש בריונים חזקים יותר

יוסי גורביץ 13:1115.11.10

בעיה, ופתרון בעייתי

 

פדופיליה היא סכנה חמורה ומאיימת, שעדיין לא נמצא לה פתרון הולם. פדופילים נוטים לחזור לסורם גם אחרי שהם נענשים: הסיכוי שפדופיל שסיים לרצות את עונשו ישוב ויתקוף מינית ילדים גבוה משמעותית מסיכויי החזרה לפשיעה של פושעים אלימים אחרים. הפתרונות המתבקשים הם מאסר עולם (עולם, לא 25 שנה) או סירוס כימי. לא לשם ענישה, לשם הגנה על הציבור. עם זאת, המחוקקים מהססים, באופן מובן, מנקיטה בצעדים דרסטיים כל כך, בכל הנוגע לפשעים שאינם כוללים רצח.

 

בארצות הברית העבירו שורה של מדינות חוקים שזכו לכינוי "חוקי מייגן", על שם הילדה מייגן קנקה, שנאנסה ונרצחה בידי השכן שלה בשנות התשעים. החוקים קובעים כי עבריין מין ששוחרר מהכלא חייב לדווח לרשויות החוק על כל שינוי כתובת – ובשורה של מדינות הוא חייב לעדכן את הקהילה שבה הוא מתגורר על כך.

 

בישראל אין חוק כזה, ובשורה של מקרים מזעזעים, פדופילים זכו לעונשי מאסר קצרים במיוחד ושבו לתקוף ילדים מיד לאחר מכן. לפחות במקרה אחד פדופיל תקף ילדה כשהיה בחופשה מהכלא. כתוצאה מכך, נפתח לאחרונה אתר בשם תנו לגדול בשקט, שבונה מאגר מידע על פדופילים בהסתמך על מקורות פומביים – עדכונים עיתונאיים וכדומה. בכך הוא מנסה למלא את החסר שמשאיר החוק.

 

אבל הניסיון של "תנו לגדול בשקט" לפתור את הבעיה עלול ליצור צרות נוספות, כפי שמציין עו"ד יהונתן קלינגר: האתר יוצר מאגר מידע אלטרנטיבי לזה של הרשויות, ואינו מאפשר לפדופיל להשתלב בקהילה אחרי שריצה את עונשו, גם אם שוקם. האתר מוגבל למקרים שקיבלו תשומת לב תקשורתית, וגרוע מכך - חשוף לשגיאות. הוא גם אינו מבדיל בין מי שתקפו ילדים למי שצרכו פורנוגרפיה פדופילית, ושם את כולם תחת אותה קטגוריה.

 

מה שאנחנו באמת צריכים הוא חוק שמאלץ פדופיל להזדהות ככזה בפני הקהילה, ומאפשר לה להתגונן מפניו. עד שזה לא יקרה, נישאר עם יוזמות פרטיות ובעייתיות.

 

מהפך שקט
טינה בראון. שינוי כיוון טינה בראון. שינוי כיוון צילום: בלומברג

 

בסוף השבוע קרה משהו נדיר מאוד בעולם התקשורת: טינה בראון, עורכת דפוס ותיקה שעורכת בשנתיים האחרונות את האתר המצליח Daily Beast, הפכה גם לעורכת של ניוזוויק. העיתון הוותיק כשל, ונמכר לאחרונה לאיזה טייקון בעלות של דולר אחד בלבד.

 

עד כה הכרנו מצבים שבהם עיתונים יוצרים לעצמם אתרי רשת, או משתלטים על אתרי רשת קיימים. המצב ההפוך, שבו מגזין רשת משתלט על עיתון, ודאי על עיתון ותיק ומכובד כמו ניוזוויק - הוא בגדר תקדים. ההערכות הן שבראון תעצב מחדש את ניוזוויק בדמותה, כלומר תהפוך אותו לקריא יותר ולמנופח פחות. פרשן התקשורת ג'ק שייפר קורא לבראון לא לנסות להפוך את ניוזוויק לטיים, או לאקונומיסט – יש כבר כאלה. מה שאנחנו צריכים, הוא אומר, זה את הלוחמנות של הרשת במעטה של דפוס: מגזין שבועט בכולם, בלי חשבון, ש"יפיל 50 פצצות מדי שנה על התודעה האמריקאית", כלשונו.

 

אז אולי בכל זאת יש עתיד למגזינים - אם הם יפסיקו לנסות להיות אובייקטיביים. אחרי הכל, כשמדווחים על פדופיליה, לא מעלים לשידור פדופיל כדי שייתן את הצד השני של התמונה. אם יש משהו שהרשת הוכיחה הוא שהקוראים רוצים חדשות דעתניות, לא מתנצלות. אם בראון תצליח לעשות את זה לניוזוויק, יש סיכוי שהיא תחולל שינוי גדול מאוד ביחסים בין הרשת לעיתונות המודפסת.

 

צוקרברג, שמידט, תגיעו בבקשה לשיחה בחדר הסגלגל

 

חדשות רעות לגוגל ולפייסבוק: לבית הלבן נמאס מאוזלת היד הממשלתית בהגנה על פרטיות המשתמש, ועכשיו שוקלים שם מה לעשות בנידון. כבר הוקמה קבוצת בדיקה לנושא, ועל פי הפרסומים האחרונים סביר להניח שזה ייגמר בחקיקה חדשה.

 

אבל לא סביר שזה ייעצר שם. כדי להבהיר עד כמה חשוב הנושא לממשל אובמה, הבית הלבן מתכוון למנות "צאר פרטיות", שירכז את פעילות כל הסוכנויות הפדרליות בתחום הפרטיות. מינוי של "צאר" – שם בעייתי במיוחד – מעיד, מאז ימי רונלד רייגן, על העובדה שהנשיא מעניק לנושא קדימות וחשיבות. זה לא בהכרח אומר שזה גם יעזור למשהו: המקרה המובהק הוא של "צאר המלחמה בסמים", שמונה לראשונה בסוף שנות השמונים, ומצליח מאז בעיקר להפסיד במלחמה הזאת.

 

"צאר פרטיות"? נשמע קצת מפחיד. אובמה "צאר פרטיות"? נשמע קצת מפחיד. אובמה צילום: בלומברג

 

הידיעות על מינוי צאר פרטיות מגיעות ימים ספורים לאחר שה-FCC הודיעה שהיא מתכוונת לחקור את התנהלותה של גוגל בפרשת איסוף המידע בסטריט וויו. כאן המקום להזכיר שמנהלת רשות הסחר הפדרלית של אובמה, כריסטין וארני, כבר קבעה שאם מיקרוסופט היתה האתגר של שנות התשעים, מבחינת חוקי ההגבל העסקי, האתגר הנוכחי הוא גוגל.

 

קב"ב (קרב בריון בבריון)
המודעה שפרסמו גולשי טאמבלר נגד פורצ'אן המודעה שפרסמו גולשי טאמבלר נגד פורצ'אן

 

דיווחנו כאן מספר פעמים על המנהג המאוס של בריוני אתר 4chan לבחור להם קורבן ולהתעלק על החיים שלו, או לנסות להפיל את האתר שלו. ה-FBI כבר התחיל לחקור את הטרוריסטים הדיגיטליים האלה, אבל בפורצ'אן לא מתרשמים – אף על פי שלאחרונה הורשע חבר בפורום בפריצה למייל של כוכבת הריאליטי, סליחה, בכירת המפלגה הרפובליקנית שרה פיילין.

 

לאחרונה התחילו גולשי פורצ'אן במסע הרס, הפעם נגד שירות הבלוגים Tumblr, בגלל... עזבו. אין טעם לחפש הגיון בפורצ'אן. בשבוע שעבר הם הצליחו להפיל את טאמבלר באמצעות שימוש במתקפת DDoS.

 

רק שהמשתמשים של טאמבלר הם לא טיפוסים שנכנעים בקלות. הם ארגנו מתקפת נגד משלהם, כשהמטרה היא להפיל את פורצ'אן. המתקפה נקבעה להיום, 15 בנובמבר, ופורצ'אן כבר מצא את עצמו יורד מהאוויר. כפי שכבר נאמר, מגיפה על שני בתיכם.

 

קצרצרים

 

הוויכוח על הסכנה שהטלפונים הסלולריים גורמים (או לא) לבריאות מתלקח שוב: חוקר גילה שבעוד שרק 28% ממחקרי הסרטן שמומנו בידי חברות הסלולר מצאו קשר כלשהו בין סרטן לשימוש בטלפון נייד, הרי ש-67% מהמחקרים העצמאיים דווקא מצאו קשר כזה, וזה פער ניכר. לתשומת ליבכם הניידת.

 

בנסיון להציל משהו מהחורבות העשנות של מייספייס, אמר מנכ"ל החברה, מייק ג'ונס, שמייספייס היא כבר לא רשת חברתית וכבר לא מנסה להתחרות בפייסבוק. הנפנוף בדגל הלבן היה מיועד להדגיש את העובדה שהספינה השוקעת מתמקדת עכשיו בהפצת תוכן, ולא בקשר בין משתמשים. ספק אם זה יועיל. רופרט מרדוק, שרטן בגועל "יופי, נכנסנו לעסקי המעקב" כשרכש את מייספייס לפני שנים, כנראה לא יצטרך יותר מדי תירוצים כדי לסגור אותה.

ג'יימי ווילס, מייסד ויקיפדיה ג'יימי ווילס, מייסד ויקיפדיה צילום: אי פי אי

 

המשתמשים הנכנסים לוויקיפדיה יגלו שם את פרצופו מכמיר הלב של ג'יימי וויילס, אחד ממייסדי האתר, שמפציר בהם לתרום כדי לשמור על האנציקלופדיה חינמית ונקיה מפרסומות. לפני שנה גייסה ויקיפדיה, שהיא האתר החמישי בעולם מבחינת התעבורה שלו, שמונה מיליון דולר בתרומות. השנה היא זקוקה לסכום כפול: הוצאות התפעול שלה, אומרים בקרן ויקימדיה, עומדות על כ-20 מיליוני דולר. מי שרוצה שהיא תמשיך להיות עצמאית מהטיות ארגוניות, כלומר שתאגידים לא ישתלטו על המידע שכתוב בה, מתבקש לתרום.

 

סכסוך הגבולות בין ניקרגואה וקוסטה ריקה, שהחל לכאורה עקב טעות מפות של גוגל, נמשך. ככל שחולף הזמן, מתקבל הרושם שהתירוץ של ניקרגואה היה שקר גס: עכשיו הפכו החיילים, שלכאורה נכנסה בטעות לשטח קוסטה ריקה בגלל גוגל, למי שפועלים "נגד סחר בסמים". לקוסטה ריקה אין צבא. לניקרגואה יש. היא גם נהנית מתמיכה של ונצואלה ושל הפסיכי העומד בראשה, ומסיוע מטריד של מה שנראה בעליל כמו קציני מודיעין איראנים. קח את זה מכאן, טום קלנסי.

 

כתבנו כאן בספטמבר על הסכסוך המשפטי בין Netezza ו-IISi, שבו טענה האחרונה כי הראשונה גנבה את התוכנה הלא מדויקת להחריד שלה והשתמשה בה במל"טים של ה-CIA. ובכן, מסתבר שיש מי שרוצה שהפרטים המגעילים במיוחד לא ייחשפו לציבור באמצעות דיונים בבית משפט: בסוף השבוע הגיעה נטצה להסכמה עם IISi, שבמסגרתה תשלם לה סכום לא ידוע, וזו מצידה תפסיק כל תביעה בנושא.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x