$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: סנוקרת לא צפויה לפייסבוק

טיפוס אפלולי מעברו של מארק צוקרברג מציב סימן שאלה על עתידה של הרשת החברתית; שערוריית האנטנה של האייפון מפילה את מניית אפל; יפן הייטקית פחות משחשבו; והממשל הסיני נאבק באנונימיות ברשת

יוסי גורביץ 13:0014.07.10

מה, לעזאזל...

 

התקשורת הטכנולוגית הודיעה אתמול בתדהמה ובפה פעור על ההתפתחות האחרונה באופרת הסבון של פייסבוק (שם זמני: "נוכלים חסרי מנוח"): ברנש בלתי מוכר, איש עסקים ניו יורקי בעל עבר מפוקפק בשם פול סליה, הגיח משום מקום והצליח לשכנע בית משפט בניו יורק להקפיא את כל פעילויותיה הכספיות של פייסבוק.

 

סליה הציג חוזה שחתם עם מארק צוקרברג באפריל 2003 ובו התחייב צוקרברג לבנות עבורו אתר עד תחילת ינואר 2004, ובתמורה ל-1,000 דולר קיבל סליה 50% מהאתר – ואחוז נוסף עבור כל יום של איחור בהשלמת האתר. מאחר שצוקרברג רשם את פייסבוק (או, ליתר דיוק, את האתר TheFaceBook.com) בתחילת פברואר 2004, טוען סליה ש-84% מפייסבוק שייכים לו. פייסבוק טענה שמדובר בתביעה קנטרנית, אבל – כהרגלה כשמעשיו המוקדמים של צוקרברג צפים על פני השטח – לא הכחישה את העובדות.

צוקרברג. שוב אין הכחשה צוקרברג. שוב אין הכחשה צילום: איי אף פי

 

השאלה המתבקשת היא מה פתאום צץ לו סליה עכשיו, אחרי שבע שנים כמעט. יש לכך כמה תשובות סבירות. ראשית, התיישנות: ברוב המקומות אי אפשר לתבוע על אי מימוש חוזה שבע שנים לאחר פקיעתו, והוול סטריט ג'ורנל מציין שהחוק בניו יורק קובע שהתיישנות נכנסת לתוקפה אחרי שש שנים דווקא, כך שיכול להיות שסליה כבר איחר לעלות על רכבת השפע.

 

שנית, עד כה פייסבוק לא ממש הראתה רווחים. אבל לפני כמה שבועות החלו להופיע דו"חות שהיא גורפת הכנסות ושהיא תסיים את 2010 ברווח. צוקרברג עצמו אמר שפייסבוק תכניס 1.1 מיליארד דולר ב-2010 – והוא אמר את זה שבוע בדיוק לפני הגשת התביעה. שלישית, הקפאת הנכסים של פייסבוק תופסת את החברה בביצים: עד שההקפאה הזו לא תוסר, מה שצפוי לקחת זמן, החברה לא מסוגלת לגייס כספים.

 

בקיצור, ייתכן שצוקרברג יצטרך - שוב - לפצות בסכומי עתק עוד אדם שדפק בדרכו אל התהילה, ואם משהו באמת לא סביר יקרה, לפייסבוק תהיה הנהלה חדשה. בזויה יותר היא לא תהיה.

 

השמים נופלים על אפל

 

עד כה ניסתה אפל להעמיד פנים שאין שום בעיה במכשירי האייפון 4 ושלכל היותר מדובר בבעיית תצוגה שתתוקן באמצעות עדכון תוכנה. אתמול המשחק הזה נגמר, כשארגון הצרכנים האמריקאי Consumers Report הוציא דו"ח קטלני שקבע שיש בעיות קליטה מתועדות, ושהאשמה כולה של אפל. קודם לכן הוציא הארגון דו"ח שקבע שהאייפון 4 הוא מהסמארטפונים המתקדמים בעולם, אבל כשהתבררו תוצאות בדיקות הקליטה, הוא שינה את המלצתו וקבע: לא לקנות. לזוועתם של פנאפלים ברחבי העולם, שנכנסו להתקף בתגובות, הארגון קבע – אחרי שחרור הדו"ח - שעל אפל לפצות את הלקוחות על חשבונה.

 

אפל חפרה לעצמה בור כשניסתה לצנזר את הדיונים בנושא בפורומים שלה; פחות או יותר כל הבלוגוספירה הטכנולוגית, עיתונות הטכנולוגיה ואפילו כלי תקשורת מהמיינסטרים כמו קית' אולברמן מ-NBC נשכו אותה על ההחלטה הזו. אפל המשיכה לשמור על דממת אלחוט במשך כל היום, ולא מסרה כל תגובה להודעה של Consumer Reports.

 

כתוצאה מכך, ומכיוון שמסתמן שאפל אכן תצטרך לפצות את לקוחותיה, צנחה המניה שלה ב-4%. עכשיו הדיון הוא על סוג הפיצוי: יש מומחי יח"צ שאומרים שאפל תצטרך למשוך חזרה את כל המכשירים ולפצות את הלקוחות במכשיר תקין – דבר שבכלל לא בטוח שהיא מסוגלת לעשות, כי אין לה מכשיר אחר. אחרים מציינים שעלות הצעד הזה תהיה יותר מ-1.5 מיליארד דולר, ומאחר שאין מצב שסטיב ג'ובס ייפרד מרצונו מכמות גדולה כל כך של מרשרשים, היא תסתפק בשליחת כיסויים לכל הלקוחות שיבקשו אותם.

 

ואולי בעצם אין לאפל סיבה לדאוג: קהל המעריצים יישאר נאמן גם אם יסתבר שסטיב ג'ובס הוא רוצח סדרתי. הפנאפלים – אלה מהם שעברו את שלב ההכחשה ומוכנים להודות שיש בעיה במכשיר – החלו לאחרונה להפגין אמונות טפלות יותר מהרגיל, וחלק מהם מטילים מום טקסי בכרטיסי ה-SIM שבמכשיר. לא ברור איך בדיוק זה אמור לפתור את הבעיה, אבל כשזה מגיע לפנאפלים אנחנו מזמן בטריטוריה של כתות-מטען: לסקר שערך אתר ארס טכניקה אמרו 17.1% מהפנאפלים שהם מודעים לבעיה – ושהפתרון שלהם הוא זה של המנהיג היקר, קרי להחזיק את המכשיר "בדרך הנכונה".

 

מולדת ההייטק? לא בטוח

 

ליפן יצא שם של מדינה הייטקית למשעי, עד כדי כך שהמגזין הסאטירי The Onion יצא לפני שלוש שנים בכותרת על רעידת אדמה שהחזירה את הסטנדרטים במדינה לאלה של 2147. המציאות, אומר הבי-בי-סי, לא תואמת את התדמית.

 

אמנם חלקים מיפן אכן נמצאים בחזית ההייטק - סלולרים מחליפים את הארנקים, סמארטפונים בכל מקום ויש צורך להזכיר לאזרחים שאפשר לשלוח מיילים גם ממחשבים, לא רק מסלולר, זו היפן שרוב התיירים מכירים: יפן של בתי הספר המתקדמים, האוניברסיטאות, מרכזי הערים הגדולות - אבל יש גם יפן אחרת, שבה הכספומטים נסגרים יחד עם הבנק, שבה אין הסקה מרכזית אלא מנורות שמן, ושבה לתחנות משטרה אין מחשבים. חלק גדול מיפן לא רץ באותו קצב של האוכלוסייה הצעירה: רק 70% מהיפנים מחוברים לרשת – בהשוואה, למשל, ל-82% מהדרום קוריאנים – ומתוך אלה 44% אומרים שהם משתמשים בה "לפחות פעם או פעמיים בחודש" והשאר "אפילו זה לא".

 

הסיבה הבולטת לכך היא העובדה שיפן היא חברה זקנה: שיעור המבוגרים שבה – שמוגדר כבני 50 ומעלה – הוא 30%. זה בדיוק פלח האוכלוסייה שמנהל את החברות הגדולות – וכתוצאה מהטכנופוביה שלו, ענף תעשיית המידע ביפן חלש משמעותית יחסית למדינות אחרות. כתוצאה מכך, יש כפילות בתחום הממשל והבנקאות: כל פעולה מתבצעת פעמיים, תחילה על ידי מבוגר על נייר ואחר כך על ידי צעיר על מחשב.

 

טוקיו. המציאות לא תואמת את התדמית טוקיו. המציאות לא תואמת את התדמית צילום: בלומברג

 

משטר הגולגלות נגד אנונימיות

 

המשטר הרצחני ביותר בהיסטוריה, זה של סין העממית – 80 מיליון נרצחים ועוד היד נטויה – ממשיך להדק את אחיזת החנק שלו על חיי תושביו. עכשיו מנסה המשטר לחסל את האנונימיות במדינה.

 

עכשיו, קוראיו של הטור הזה יודעים שאני מתנגד נחרצות לאנונימיות, ושאני סבור שהיא מולידה בעיקר רעות וזוועות, כמו בריונות מקוונת. ועדיין, אני תומך נלהב באנונימיות של הסינים. למה? כי חוקי המשחק בחברות דמוקרטיות וחברות טוטאליטריות לא יכולים להיות אותם כללי משחק. בחברה פתוחה, שום דבר לא יקרה לך אם תאמר בגלוי את דעתך ועל כן אין שום סיבה לאנונימיות; בחברה כמו זו של סין, מי שמעז לומר מה הוא חושב על הגריאטרים שתפסו את השלטון בכוח ושממשיכים לשלוט ביותר ממיליארד בני אדם כאילו היו אסירי מחנה ריכוז גדול יהפוך בתוך שעות לאסיר בגולאג, במקרה הטוב.

 

בדיוק החירות הזו שמעניקה האנונימיות לסינים מדאיגה את המשטר. בכיר במשרד המידע של מועצת המדינה, אפרטצ'יק בשם וואנג שן, קרא לשכלל את מערכת הצנזורה המשוכללת גם כך של סין, ולהפוך את השימוש ברשת – וברשת הסלולר – למבוסס על זיהוי מלא של המשתמש. במקביל, יועלמו תגובות אנונימיות וייאסרו פורומים אנונימיים. סין העלימה את המסמך, שתחילה פורסם חלקית, אבל ארגוני זכויות אדם הצליחו לשים עליו יד. בסין עדיין אסורה הגישה לשורה של אתרים, כמו פייסבוק ויוטיוב, ולאחרונה האשימו שופרי המשטר את פייסבוק ב"השפעה אמריקאית" על הנוער הסיני, שמיועדת לערער את נאמנותו למולדת.

 

בהתחשב בלאומנות של הסיני הממוצע, ספק אם האיום שמציבה פייסבוק חמור כפי שהצנזורים טוענים שהוא, אבל הם מפחדים. אולי הם יודעים למה.

 

קצרצרים

 

מיקרוסופט מחפשת שפני ניסיון חריגים: משתמשי אייפד שמוכנים לוותר על שעתיים מחייהם כדי לענות על שאלות של חוקרי החברה, מתבקשים להגיע לקמפוס של מיקרוסופט ברדמונד בין ה-16 ל-21 ביולי. לא ברור מה בדיוק מה מנסה מיקרוסופט לחקור, בהתחשב בכך שאת פרויקט הטאבלט שלה, ה-Courier, היא הרגה בעריסה, אבל היא מפנה את ההזמנה בעיקר לסטודנטים בעלי אייפד, והיא מבטיחה שי צנוע בתמורה. בעיה מתודית ראשונה במחקר: חלק ניכר מבעלי האייפד הם פנאפלים, וככאלה צפויים להחזיק בהטיה חדה נגד מיקרוסופט. להוכחות, ראו התגובות.

 

עולם ישן, עולם חדש: שוטר בריטי הבחין באזרח הנוסע לתומו על סגווי – אתם יודעים, הכלי הדו גלגלי ההייטקי הזה, שמאפשר לכל אדם פרט לג'ורג' וו. בוש לשמור על שיווי משקל ושהיה פעם הבטחה גדולה – ודווקא על מדרכה. השוטר לא התבלבל ומיד זימן אותו למשפט, בחשד לעבירה על חוק התנועה של 1835. הסעיף המדויק, עד כמה שהצלחתי להבין, הוא נהיגת כרכרה על מדרכה.

 

מחקר חדש בארה"ב מעלה שבגירים הומוסקסואלים מעורבים יותר מהאוכלוסייה הכללית בקריאה של בלוגים ובפעילות ברשתות חברתיות. 54% מהם קוראים בלוגים בעקביות, בהשוואה ל-40% מההטרוסקסואלים, 36% מהם קוראים בעקביות בלוגים חדשותיים (בהשוואה ל-25% מההטרוסקסואלים) ו-25% מהם קוראים גם בלוגי בידור (בהשוואה ל-16% בלבד מההטרוסקסואלים). 73% מהגאים חברים בפייסבוק, בהשוואה ל-65% מההטרוסקסואלים, וכ-29% מהגברים ההומוסקסואלים חברים גם בטוויטר, שיעור כפול כמעט (15%) מגברים הטרוסקסואליים. המסקנה המתבקשת, שבעצם לא צריכה להפתיע כל כך, היא שהמודעות הפוליטית בקרב הומוסקסואלים גבוהה יותר.

 

קוריאה הדרומית החלה להציב רובוטים חמושים בגבול עם שכנתה המופרעת, קוריאה "ישראל מפרה את הפטנט שלנו על 'מדינה משוגעת'" הצפונית. בינתיים אלה רק רובוטי-שמירה, שיפטרלו כשהם חמושים במקלע ומטול רימונים ותוך שליטה מרחוק על ידי מפעיל אנושי. בעתיד, תציב דרום קוריאה באזור גם רובוטי קרב עצמאיים יחסית, שיילחמו לצד כוחותיה העשויים בשר ודם.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x