דו"ח טכנולוגי: מי כאן המונופול?
גוגל טוענת שמיקרוסופט מנהלת נגדה קמפיין מאורגן היטב בחזית ההגבלים העסקיים, בירת קנזס משנה את שמה ל"גוגל" כדי להתחבר לניסוי האינטרנט המהיר של החברה, והטכנולוגיה ששימשה להצלת חיים בקונגו מגיעה לצ'ילה
איך שגלגל מסתובב לו
ב-2007, הגישה חברה קטנה בשם אופרה תביעה קטנונית נגד מיקרוסופט, בטענה שהיא פוגעת בתחרות בכך שהיא מעזה להתקין את הדפדפן שלה עם מערכת ההפעלה. בהתחשב במה שאנחנו יודעים היום על פרצות האבטחה של אינטרנט אקספלורר שש, זה נשמע הגיוני, אבל לא זו היתה עילת התביעה. גוגל הצטרפה בששון להתקפה על מיקרוסופט, שבסופו של דבר נאלצה – כדי להימנע מהאשמות על עבירות על חוקי ההגבלים העסקיים – לסרסר את הדפדפנים המתחרים במהלך התקנת חלונות 7.
מנכ"ל גוגל אריק שמידט. העולם השתנה, התפקידים התחלפו צילום: אי פי אי עכשיו גוגל מייללת שמיקרוסופט מארגנת לה משפט הגבלים עסקיים משלה, ושזה לא פייר. זה התחיל בשבוע שעבר, כשהאיחוד האירופי החל לחקור את גוגל בחשד החמור מאוד של הטיית תוצאות החיפוש. גוגל מיהרה לציין שלשתיים מן המתלוננות יש קשר עקיף כלשהו למיקרוסופט. בסוף השבוע, תקפה מיקרוסופט ישירות את גוגל והאשימה אותה בפגיעה בתחרות.
ואז התחילו לקרות דברים משונים. איזה אתר באוהיו לא שילם את חובו לגוגל. כרגיל במקרים כאלה, שלחה לו גוגל מכתב התראה – ונכנסה להלם קל כשחטפה בפרצוף תביעה נגדית על הפרת ההגבלים העסקיים, שבה היא מואשמת בשורה של מעשים מונופוליסטיים. מאחר שזו לא התגובה המקובלת – בינתיים - זה נראה לה חשוד, וכשפשפשו עוכרי הדין שלה בנושא, הם גילו שעורך הדין של האתר מאוהיו הוא, במקרה, גם עורך הדין של מיקרוסופט לענייני תחרותיות.
בגוגל תלשו שערות, העטו על עצמם שק, וייבבו שהם חברה קטנה ומסכנה שבריון נטפל אליה ומחפש אותה. דובר החברה אמר ש"כעת ברור שהמתחרים שלנו סורקים תיקים משפטיים נגדנו ברחבי העולם ומנסים למצוא דרך להכניס את עצמם כדי ללמוד על הנהלים שלנו ולגבש תביעת הגבלים עסקיים רחבה נגדנו".
אולי זה נכון – מיקרוסופט, מצידה, מכחישה - אבל, כמאמר הפוליטיקאים, לא זו השאלה. השאלה היא אם גוגל היא מונופול ואם היא מתנהגת כמונופול. אני חושב שכל אדם שעיניו בראשו יודע את התשובה לכך. הבעיה היא שחלק גדול מכתבי הטכנולוגיה והגיקים בכלל עדיין חיים בשנות השמונים, שאז מיקרוסופט היתה ענק דורסני. חלפו עשרים שנה, העולם השתנה, גוגל היא גודזילה אוכלת כל ומיקרוסופט היא דינוזאור שמחפש את דרכו בתקווה שהאור בקצה המנהרה הוא לא מטאור מתקרב.
אגב, אם מישהו רצה הוכחות לכוחה של גוגל...
שדרות סטריט וויו, פינת ג'ימייל
עיר משמימה יש בקנזס וטופֵּקַה שמה, ובעוונותיה היא בירת המדינה. משמעות השם היא "לחפור תפוחי אדמה טובים", בשפת שבט הקנזה שכמעט וחלף מן העולם. היא קיימת מאז 1854 ויש לה עבר מפואר יחסית לערים כדוגמתה.
אבל אתמול (ב') היא שינתה את שמה. במהלך חודש מרץ היא תיקרא גוגל, קנזס. מה, לעזאזל? ובכן, ראש העיר המקומי שכנע את המועצה לשנות את שמה של העיר בניסיון נואש למשוך את תשומת הלב של העריצה החייכנית מהחוף המערבי, שאולי תואיל ותבחר בעירו כאתר ניסיון לפרויקט התקנת קווי הרשת המהירים כקליע שלה (אם כבר דיברנו על הגבלים עסקיים). לדעת ראש העיר, שמחמת הבושה לא נציין את שמו, ההתרפסות הזו תעניק לעירו יתרון על ערים אחרות המתחרות על חסדיה של גוגל.
ראוי לשים לב לעובדה שההתייחסות של טופקה לגוגל היא כאל שליטה קפריזית נוסח קיסר רומאי מעורער יותר מן המקובל. יצוין גם שלעיר יש ניסיון מפוקפק בתחום: בשנת 1998 היא שינתה את שמה זמנית לטופיקאצ'ו. אולי הם צריכים פשוט לקרוא לעצמם "חסרי חיים" ולסגור עניין.
העיר "גוגל" במפות גוגל צילום מסך: maps.google.com
מפיצים אור, מקונגו ועד צ'ילה
כתבתי לפני שנה ומשהו על ארגון אושאהידי - "עדות", בסווהילית – שעושה עבודת קודש בגיהנום של קונגו, שמלחמת הכל-בכל שמתנהלת בו מאז קריסתה של רואנדה תבעה עד כה יותר מ-5.4 מיליון קורבנות, יותר מכל מלחמה אחרת מאז מלחמת העולם השנייה.
העיקרון של אושאהידי פשוט: מדובר בשפצור של מפות גוגל. כל עדכון מהשטח מסומן במפה, במדויק ככל האפשר, ומציין מה קרה, ואם אפשר גם פרטים נוספים, "אנחנו זקוקים", אומר אחד המתנדבים, "רק למחשב ולקו רשת מהיר". המידע מגיע מאנשים בשטח, מתנדבים ולא מתנדבים כאחד, ומסווג על פי רמת האמינות שלו.
במקור אושאהידי ניסה לסמן אזורים מסוכנים לבני אדם בקונגו ולתעד את הזוועות המתרחשות שם. במהלך רעידת האדמה בהאיטי, הם גילו שהכלי שלהם מצוין גם לסימון מקומות שבהם יש דיווחים על אנשים שנותרו בחיים. ככזה, הוא הפך לכלי חשוב מאוד של מאמצי החילוץ שם: כל המידע היה זמין לכוחות ההצלה בתוך זמן קצר. עכשיו פועלים אנשי אושאהידי גם בצ'ילה, מרכזים מידע על ניצולים הזקוקים לחילוץ; הם היו שם תוך שעה מרגע רעידת האדמה.
הבעיה של השירות הוא העובדה שהוא מוצף לעתים במידע, וקורס. עכשיו עובדים שם על גרסה חדשה, בעייתית פחות.
ונעבור לידיעה שהגיעה אלינו ממכון המחקר ע"ש ד"ר נו שיט שרלוק.
קומו וצאו החוצה, לכו קצת
במשך שנים ניסו הורים לשכנע את ילדיהם לעזוב את המסך – בדרך כלל מסך טלוויזיה, בשנים האחרונות יותר ויותר מסך מחשב – ולצאת החוצה לשחק, מתוך אמונה שהצמדות לפטמת הזכוכית היא לא רעיון חכם. מחקר מעלה שהקשישים צדקו.
ד"ר רוזלינה ריצ'רדז מאוניברסיטת אוטאגו שבניו זילנד ערכה סקר בקרב יותר מ-3,000 בני טיפשעשרה, שענו על שאלונים שחילקה להם על היקף הזמן שהם בוהים במסכים ועל הקשרים האישיים שלהם עם בני משפחתם וחיות אחרות.
המסקנות היו חד משמעיות: כל שעה של צפייה יומית בטלוויזיה מעלה ב-4% את הסיכוי שמערכות היחסים של הקטין המזוגג עם הוריו יהיו מעורערים יותר. בהייה ברשת מסוכנת יותר – היא מעלה את הסיכוי ב-5%. הנתונים הללו עולים פחות או יותר בקנה אחד עם מחקר שנערך ב-1988-1987 ונועד לבחון את השפעתה של קופסת השוטים על מערכת היחסים בין קטינים ובין עמיתיהם ובני משפחתם.
מצד שני, מוצא המחקר, קטינים שקוראים ספרים או, שומו שמים, מכינים את שעורי הבית שלהם שומרים על קשר בריא יותר עם סביבתם. לידיעתם/טיפולכם. מה, אתם עדיין כאן? אין ברירה, נעבור לקצרצרים ויאללה, עופו.
קצרצרים
יש משהו מביך בחברת טכנולוגיה שלא יודעת לספור עד ארבע, אבל זה מה שקרה לסוני: הפלייסטיישנים הישנים שלה נתקעו בבעיה אתמול, משום שחשבו שהשנה היא שנה מעוברת ובפברואר יש 29 ימים. על פי הלוח הגרגוריאני – משהו שנמצא איתנו מעט זמן יחסית, רק מ-1582 – פברואר הוא חודש מעובר בשנה שמתחלקת בארבע. אמור מעתה: 2008 כן, 2012 כן, 2010 – שלח את המתכנת שלך לחפש ג'וב חדש. הבוקר התבשרנו שאסון באג 2010 מאחורינו.
פרשת נגישת העבדים של אפל ממשיכה להתגלגל: זווית פחות ידועה של הפרשה היא שאפל מתייחסת לקטינים כאל מי שהם בני 16 ומטה. מי שהוא בן 16, יכול מבחינתה לעבוד 60 שעות בשבוע (עשר שעות בשבוע עבודה של שישה ימים, 12 שעות בשבוע של חמישה ימים – זה משהו שחשבתי שנגמר עם ביסמארק ורפורמות זכויות העובדים). שטיק אחר, שלא קיבל מספיק תשומת לב, הוא שבחלק ניכר מהמקרים העובדים שילמו עבור הזכות לשעבד את עצמם לאפל. בחלק מהמקרים, התשלום הזה כל כך סחטני, שהוא מנוגד לחוק המקומי. מגיניה של אפל מציינים את העובדה שאפל דיברה על הנושא כבר ב-2006. ובכן, מאז היא לא עשתה שום דבר. נזכיר שוב: אפל לא הפסיקה את קשרי העבודה שלה עם אף אחת מהמפעלים האלה, למרות שהיא ידעה – מאז 2006! – שיש שם דברים לא לגמרי תקינים. לא רק שהיא לא הפסיקה לעבוד איתן, היא נתנה להן חוזים חדשים. ראוי גם לציין, כפי שהבחין וואליוואג, שהיא שומרת על חשאיות באשר לזהותן של החברות האשמות.
וכנראה שהשותפות של אפל סובלות ממחסור בקטינים, או לחלופין הרעילו חלק ניכר של כוח העבודה שלהן, או אולי העובדים הזועמים הציתו עוד מפעל – כך או כך, האנליסט פיטר מיזק מזהיר שיש מחסור בחלקי יצור לאייפד, ויתכן שהכמות הראשונית שתוצע למכירה של הגאדג'ט תהיה קטנה מהמקובל, ויתכן שאפל אפילו תצטרך לדחות את השקת המכשיר באיזה חודש. בהתחשב בעובדה שמדובר במוצר עושק, שנבנה בדמעתם של עמלי העולם השלישי ושאפל מוכרת מכשיר שעולה 346 דולר ב-829 דולר, אפשר לומר בקורת רוח שיש קצת צדק בעולם. מצד שני, יכול להיות שזה עוד מחסור מלאכותי. אפל מייצרת כזה מדי שנה, לפני השקת המוצר החדש שלה.
עוד יום, עוד פרצת אבטחה בחלונות: מיקרוסופט הודתה בשפל רוח שנמצאה פרצת אבטחה בגרסאות הישנות של מערכת ההפעלה שלה – ויסטה ו-7 פטורות, XP בפנים – שמאפשרת להאקרים שמשכנעים טמבלים להקיש על F1 להשתלט על המחשב. אם זה עובד על גרסאות קודמות, כנראה שזה היה שם מאז התקופה שבה גנבו שבטים אפגנים את הסוס של אלכסנדר מוקדון – מטאפורה לא מקרית, משום שהניסיון לנכש את הפרצות הללו נראה כמו נסיון לכבוש את אפגניסטן, קרי מאבק אינסופי וכושל. נהדר.
איזו בחורה אמריקאית החליטה, כמקובל, לגנוב שירים דרך תוכנת שיתוף קבצים. שלא כמקובל, עלו עליה ולקחו אותה לבית משפט. השופט קבע שהיא צריכה לשלם 200 דולר. חברות המוזיקה ערערו. הערכאה הגבוהה יותר הפכה את הפסיקה, לאחר ששמה לב שאחת ההגנות של הגנבת היתה שהיא לא ידעה ששירים מוגנים בזכויות יוצרים. זה היה קצת יותר מדי בולשיט, והיא תצטרך לשלם עכשיו 27,750 דולר. נאה.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
