"מסרר לי נעימון": הצצה ראשונה למילון המציאות המדומה של האקדמיה ללשון העברית

בשבועות האחרונים סיים יו"ר הוועדה למונחים טכנולוגיים באקדמיה ללשון העברית אמנון שפירא עוד פרויקט, שספק אם מישהו מחוץ לאקדמיה מודע לקיומו: המילון העברי השלם למונחי מציאות מדומה. בין המילים החדשות שהגתה הוועדה אפשר למצוא את "יצגן" (אווטאר באנגלית, דמות המהווה ייצוג מופשט של משתתף בעולם מדומה) ו"מציאות רבודה" (Augmented Reality, טכנולוגיה המאפשרת שילוב בין צילום וידיאו לבין עצמים וירטואליים על גבי הצג), שהמונח השגור עבורה היה עד כה מציאות מוגברת או מורחבת.

שפירא. קשה להדביק את הטכנולוגיה צילום: אוראל כהן

לפי שפירא, הצורך לגיור המילים הללו נובע לא מהאקדמיה, אלא דווקא מהמשתמשים עצמם. "כשאנחנו ניגשים לעבוד עם מחשב, מרבית המילים שאנו אומרים הן בעברית. בהקשר של תוכנות שולחניות, למשל, אנחנו מדברים על תפריט קובץ ולא על File ומבצעים עריכה ולא Editing", אומר שפירא ל"כלכליסט". "אפילו התחלנו לומר חלונות במקום ווינדוס, עד שבאה מחלקת השיווק של מיקרוסופט והחליטה אחרת, מטעמי מיתוג. היה חשוב להם שבכל מקום בעולם יישמר המותג ווינדוס במקום התרגום המקומי".

מוזמנים לרשום תגובית

כבר יותר מעשר שנים ששפירא משמש בתפקיד באקדמיה ללשון עברית. תחת ידיו עברו אלפי מונחים טכנולוגיים שמרבית הציבור ואפילו אנשי הייטק אינם מכירים. אחרים, כמו מסרון (SMS), נעימון (רינגטון) ותגובית (טוקבק), הצליחו בחלקם להחליף ביטויים שגורים בפי הציבור. בשבועות הקרובים יתפרסם המילון החדש למציאות מדומה ברשת. הציבור יוכל לשפוט, להעיר ולהגיב, ורק לאחר מכן תבחר הוועדה העליונה של האקדמיה ללשון אילו מונחים היא מאשרת סופית.

עם זאת שפירא מודע לעובדה שגם אם מילה תעבור את אישור כל הוועדות האפשריות, היא לא בהכרח תצליח להשתרש בשפה המדוברת. "ישנן מילים רבות שלא הצלחנו איתן, למשל 'מרשתת', ביטוי לרשת האינטרנט. גם 'דואר אלקטרוני' - התרגום שלנו למערכת המיילים כולה ולא להודעה עצמה =- נהפך לתרגום הנפוץ ביותר למילה 'אימייל'. התרגום שלנו למילה הוא בכלל 'מכתב אלקטרוני'. מצד שני, הצלחנו יותר עם מילים אחרות כמו סורק או תקליטור. אני גם רואה ניצנים של השימוש במילה 'צרופה', התרגום שלנו ל־attachment, מסמך המצורף למכתב אלקטרוני.

"לעתים מה שמכתיב את היכולת של מילה חדשה להיטמע בציבור הוא דווקא כלי התקשורת. המילה 'מסרון', למשל, הגיעה לציבור רק לאחר שדן חמיצר החל להשתמש בה בתוכניותיו בקול ישראל. במקום לומר SMS, הוא התעקש לבקש מהמאזינים לשלוח מסרון בסיום התוכנית. כתוצאה, הועברה הנחיה בכל רשתות קול ישראל, בכלל זה רשת ג', להשתמש במילה מסרון. גם כשצביקה הדר קרא לצופים ב'כוכב נולד' לשלוח מסרון, הרגשתי שהמילה נקלטה. מצד שני חבל לי מאוד שמילת הפועל 'למסרר', המתארת את שליחת המסרון, לא נקלטה".

אבל היחסים בין הציבור לאקדמיה ללשון אינם חד־צדדיים. את המילה 'דפדפן', למשל, קיבלה האקדמיה דווקא מהציבור. "השימוש בו החל בציבור ובתקשורת, ואנחנו פשוט נתנו לו הכשר. אבל אנחנו לא נעשה את זה בכל מחיר. אפל כינתה את היישומים שלה 'אפ'ס', אבל אנחנו לא חייבים לתת לזה ביטוי בעברית".

עברית שפה קשה: המילים שעשו עלייה אבל טרם נקלטו

לא מתרגמים מותגים לעברית

לא פעם ישנם גם חילוקי דעות באקדמיה. המילה 'דיסק און קי', לדוגמה, היא מותג של חברת אם־סיסטמס הישראלית. אך באקדמיה לא מתרגמים מותגים כפי שלא מתרגמים למשל את המותג קוקה־קולה. "כשניסינו להתמודד עם התרגום גילינו שבעיתונות האמריקאית קיימים 50 שמות שונים לדיסק און קי. ההצעה שלנו היתה לתרגם אותו ל'דיסקון', מונח קצר שגם מצטלצל כמו השם מקורי, אלא שהוועדה העליונה לא אישרה את זה, ובמקום זאת קבעה כי הוא ייקרא 'החסן נייד'. אני לא בטוח שהמונח נקלט ואני בספק אם זה בכלל יקרה".

את המילון העברי השלם למונחי מציאות מדומה אמנם מוציא שפירא בעיתוי מתאים - שיאה של ההמולה סביב תעשיית התלת־ממד והמציאות המדומה - אך הוא בעצמו מודה כי קשה להדביק את הקצב שבה הטכנולוגיה מתעדכנת. על המילים העבריות לסמארטפון, נטבוק וטאבלט, למשל, הוא טרם חשב. "טאבלט זה בעצם 'משטחית', אלא שהמונח הזה איננו מתייחס למוצרי האלקטרוניקה החדשים אלא יותר לפירוש העתיק של המילה טאבלט, ואילו למחשבים קטנים כבר קיים המונח 'מחשב כף יד' שניתן למכשירי הפאלם בגלגולם הקודם", הוא אומר. הפרויקט הבא העומד בפני הוועדה הוא תרגום כל המונחים המקצועיים הקיימים בעולם מסדי הנתונים. הנטבוקים והטאבלטים ייאלצו בינתיים לחכות.