$
סטארט-אפים והון סיכון

הסטארטאפיסטים מודאגים מירידת האטרקטיביות של ישראל

האם חברות הסטארט-אפ הישראליות איבדו את זה? עלות העסקת העובדים הגבוהה, מבנה המס שמעודד אקזיטים מהירים ויכולת השיווק הנחותה מטרידים את מנהלי החברות. למרות זאת, חלקם סירבו לאחרונה להצעות רכישה. תעשיית הסטארט־אפ הישראלית - תמונת מצב

אסף גלעד 15:2905.01.10

"יוצא לי להסתובב בארגונים בינלאומיים ואומרים לי שם: 'איבדתם את זה'. הם מסבירים שישראל היתה אטרקטיבית בשנות השמונים, כשאפשר היה לשלם שליש של משכורת אמריקאית למהנדסים שרק השתחררו מיחידות עילית טכנולוגיות. היום ישראלי עולה כמו אמריקאי, ובהודו מעסיקים בשליש משכורת מהנדסים באותה איכות".

 

את נקודת המבט הזאת על ההייטק הישראלי מביא גיא סלע, מנכ"ל חברת הקלינטק סולאראדג' ולשעבר שותף בקרן סטאר. סלע השתתף עם עוד חמישה יזמי טכנולוגיה סדרתיים בפאנל "כלכליסט" שבחן את מצב תעשיית הסטארט־אפ בישראל. לדברי סלע, "אנחנו חיים על זמן שאול. מס הכנסה בנה מערכת הפוכה שמעודדת אקזיטים: על מכירת חברה הוא לוקח 25%, בעוד שעל החזקת חברה משלמים מסים של 75%. כוח הקנייה של העובדים קטן, המשכורות עולות, החברה כורעת תחת הנטל, וישראל נהפכת לפחות ופחות אטרקטיבית להשקעות הייטק".

 

רון יקותיאל, מנכ"ל הסטארט־אפ קלטורה, מספר שהחברה שלו דווקא סירבה לאקזיט אחרי שנה של פעילות, "אלא שמרביתנו יזמים סדרתיים בעלי אורך נשימה". בניגוד לסלע, יקותיאל רואה בסגירת החברות ובפיטורים בשנה החולפת גם צד חיובי: "היזמים היום הרבה יותר רעבים ויצירתיים ופחות מדושני עונג. הפיטורים היו צריכים לקרות כבר קודם לכן. הקרקע שעליה יצמחו חברות חדשות תהיה פורייה יותר. השנה יהיו פחות חברות, אבל יותר יציבות ועם פתרונות הגיוניים יותר".

 

גם אבינועם רובינשטיין, ממייסדי חברת My6sense העוסקת ביישומים לסמארטפונים, מספר על סירוב להצעת רכישה. "כשייסדנו את My6sense קיבלנו הצעת רכישה בסכום לא מבוטל וסירבנו". רובינשטיין חתום על מכירת אטריקה לנוקיה־סימנס בכ־100 מיליון דולר בסוף 2007, לאחר שהושקעו בה כ־200 מיליון דולר. גם את אטריקה הוא סירב בתחילה למכור, אף על פי שההצעה היתה גבוהה מזו שבה נמכרה לבסוף החברה. "זה היה הימור. רצינו לבנות חברה גדולה. אמנם היינו על הגל וקיבלנו הזמנות ב־100 מיליון דולר, אך כל אלה נמחקו במשבר הכלכלי באותה תקופה".

 

זוהר קופמן, היום ב־CTERA ובעבר ממייסדי סופהוור שנמכרה לצ'ק פוינט, מתחיל בשורה התחתונה: "השאלה היא מה גודל הצ'ק. ב־CTERA היינו בני חצי שנה כשקיבלנו הצעה, ואני אישית יכולתי להיות מסודר, אבל אתה משוכנע שתוכל לגדול הרבה יותר".

 

יורם אשרי מאפוסנס מזהה את מקור הנטיה הישראלית לאקזיטים בחוסר נכונות להתמודד עם אתגרי השיווק. "חברות שמביאות מוצר בעצמן עד המשתמש הסופי שוות כפול מחברות הנמנעות מכך. אסור לשים את הפרמיה הזו על השולחן".

 

בשביל ערן אשד, סמנכ"ל אלטייר שגייסה 42 מיליון דולר, "חלום ההנפקה לא אפשרי בזמן הקרוב", אבל הוא מבקש לשמור על ריאליות, הן בתחום השיווק והן בתחומים אחרים: "להתחרות בענקיות בסדר גודל של קוואלקום, ברודקום ומארוול זה קשה".

 

בניסיון להבין את העומד בפני תעשיית הסטארט־אפ הישראלית בתחומי ההתמחות השונים, סקרו היזמים את המתרחש בזירות שבהן הם פועלים.

  


 

מדיה דיגיטלית: השיווק הווירטואלי משרת את הישראלים

 

רון יקותיאל, קלטורה: "הדור שגדל על האינטרנט משתלב היום בתעשייה ומרענן את המודלים העסקיים. המדיה כיום ישירה יותר; מיליארד צפיות ביום באתרי הווידיאו מלמדות על פוטנציאל הצמיחה בענף, עלות הפצת התכנים יורדת ואיכותם עולה. הווידיאו מגיע מהאינטרנט לטלוויזיה ולסלולר, מופץ באתרים שונים וניתן לשליפה מדויקת יותר במנועי חיפוש. הוא נעשה מפולח לפי אוכלוסיות, מה שמסייע לפרסום.

 

"המדיה אינטראקטיבית יותר: היא מאפשרת לנו ללחוץ על כפתורים ולהשתתף בשידור; היא חברתית דרך רשתות כגון פייסבוק וטוויטר, ויותר וירטואלית באמצעות חברות דוגמת זינגה, שמכניסה 400 מיליון דולר ממכירת חפצים וירטואליים המשמשים במשחקי מחשב, ומתכננת הנפקה במיליארד דולר אחרי שנתיים וחצי של פעילות. חשבו על אנשים שמשלמים כדי לרכוש חפץ שלא קיים באמת.

 

"הישראלים מרוויחים מהמגמה: השיווק, שנחשב לנחלתם של זרים, הופך לווירטואלי ומתבסס פחות על מפגשי פנים מול פנים. זה נותן לנו אפשרות לתת מענה שיווקי ישיר דרך האינטרנט, ומגבלות רבות שהוטלו עלינו כישראלים הולכות ונעלמות".

 

קלינטק: להקים תעשייה, לא רק חברות טובות

 

גיא סלע, סולאראדג': "נוטים לייחס לקלינטק תווית של הייפ, אלא שכל ענף צעיר מתנהג כך. גם תעשיית הרכב החלה במאות חברות חלוציות, וככל שהתעשייה התבגרה השוק נהפך לשמרן. גם תעשיית השבבים והמוליכים למחצה התנהגה כך.

 

"אנרגיה היא תעשייה בת 150 שנה ונקבע לה מחיר עוד הרבה לפני שקמו כאן חברות סטארט־אפ בתחום. עשור מהיום, אם אנרגיה פוטו־וולטאית לא תהיה תחרותית, היא לא תהיה, אבל אנחנו נמצאים קרוב מאוד לשם. היתרון בכניסה כיום לתעשייה הוא בעצם הראשוניות, אם כי צריך לזהות נישות שבהן יש מודל עסקי מובהק.

 

"התקופה הזו מקבילה לגל האינטרנט, אם הצטרפת אליו בין השנים 1992–1996, לתעשיית השבבים, אם הצטרפת בסוף שנות השבעים, ולתעשיית ה־PC בשנים 1983–1986. זו נקודה טובה מאוד להצטרף. חלק מהחברות יצליחו מן הסתם וחלק לא, אבל יהיו גם כאלה שיצליחו לייצר לא רק חברות מוצלחות, אלא גם תעשייה".

  

משמאל למעלה, עם כיוון השעון: גיא סלע מנכ"ל סולאראדג', אבינועם רובינשטיין מנכ"ל My6sence, יורם אשרי מנכ"ל אפוסנס, זוהר קופמן סמנכ"ל CTERA, ערן אשד סמנכ"ל אלטייר, רון יקותיאל מנכ"ל קלטורה משמאל למעלה, עם כיוון השעון: גיא סלע מנכ"ל סולאראדג', אבינועם רובינשטיין מנכ"ל My6sence, יורם אשרי מנכ"ל אפוסנס, זוהר קופמן סמנכ"ל CTERA, ערן אשד סמנכ"ל אלטייר, רון יקותיאל מנכ"ל קלטורה צילום: עמית שעל

 

מדעי החיים: חזקים בטכנולוגיה, חלשים בשיווק

 

יורם אשרי, אפוסנס: "העובדה שליזמים הישראלים בתחום הציוד הרפואי והתרופות יש טכנולוגיות חדשניות אינה חדשה. חסרות כאן חברות שפרצו החוצה והוציאו מוצר לשוק הסופי, דבר שמקשה על התעשייה לגייס משווקים מתאימים, והופך את האקזיט המוקדם להגיוני יותר.

 

"מחזורי החיים של חברות בתחום מדעי החיים ארוכים מאוד, כך שעליך להסתכל רחוק יותר ולהגיע מתוך מומחיות. בישראל התמחו בכך גופים דוגמת כלל ביוטכנולוגיה וטבע, והם ימשיכו להיות פעילים בתעשיית הסטארט־אפ המקומית גם השנה. מגמה מתרחבת בישראל היא שילוב תחומים הנדסיים מעולם ההייטק במדעי חיים: יותר פתרונות מתחום החומרה, התוכנה והמכניקה משולבים בביולוגיה".

 

סלולר: חיבור בין העולם הווירטואלי לפיזי

 

אבינועם רובינשטיין, My6sense: "את כל המגמות שאנו רואים ברשת - רשתות חברתיות, וידיאו וקבלת נתונים ותכנים בזמן אמת - נראה בסמארטפונים דוגמת אייפון ואנדרואיד. אחת התופעות המעניינות שנראה השנה היא חיבור העולם הווירטואלי לעולם הפיזי באמצעות ה־GPS. לאחרונה ראינו כיצד טוויטר מוציאה קוד לפיתוח יישומים המבוססים על מיקום במרחב, וגוגל הכריזה על חיפוש זמן אמת המבוסס גם הוא על מיקום גיאוגרפי.

 

"עוד תופעה שצוברת תאוצה היא הפרסונליזציה של היישומים בטלפון. דמיינו שאתם הולכים ברחוב, חולפים על פני פאב, ולפתע הטלפון מתריע שאהבת חייכם לעתיד יושבת בפנים ושולח לכם פרטים עליה. זהו יישום שמביא בחשבון את עולם התוכן האישי ומשלב אותו בעולם הפיזי. הטלפון הסלולרי, שמגובה בקליטה גם באזורים הנידחים ביותר, מבצע מהפכה שמחברת את העולם השלישי לעולם הראשון".

 

שבבי תקשורת: מקדימים את הסינים בכמה שנים

 

ערן אשד, אלטייר: "האינטרנט הופך לחלק שגרתי מחיינו, אבל לא תמיד זוכרים את הצינור שעליו מועבר כל המידע הזה. חברות דוגמת אלטייר אולי אינן מפתחות רשתות חברתיות מגניבות, אבל אנחנו נמצאים בליבת הפיתוח של המעבר מפס צר לפס רחב, שיסייע לאינטרנט לעבור מהבית לכיס שלנו או למכונית. זה ישנה את כל דפוסי התקשורת שלנו.

 

"ללא רשתות דור רביעי, באמצעות WiMAX או באמצעות השיטה המתחרה, LTE, אי אפשר לדבר על תוכן. המפעילות הסלולריות עדות לצניחת הכנסות והדור הרביעי נועד לשמש גלגל ההצלה שלהן. כבר כיום אפשר לראות מסחור של טכנולוגיות דור רביעי, טרנד שיגדל ב־2010 וב־2011.

 

"כחברה המפתחת שבבים למכשירים ניידים אנחנו נמצאים במקום טוב, כמו גם חברות ישראליות אחרות על שרשרת הערך: על גבי אנטנות, בתוככי המכשירים ועל גבי השרתים. במוליכים למחצה החדשנות נוגעת ליכולתו של השבב לצרוך פחות אנרגיה, ולהיות זעיר וחכם יותר. הסינים נמצאים חמש עד עשר שנים מאחורינו בתחום, אבל הם מתקדמים מהר".

 

מחשוב ענן: יתרון לישראל בתחום האבטחה

 

זוהר קופמן, CTERA: "אם בשנה שעברה שאלנו את עצמנו מהו מחשוב ענן, עכשיו אנחנו כבר שואלים איך נוכל לנצל אותו לטובתנו. עיקר החדשנות כיום מקורה באבטחת מידע למחשוב ענן, ולחברות הישראליות, שרבים מהיזמים שלהן הגיעו מחברות בתחום האבטחה, יש יתרון גדול.

 

"היום כמעט כל שחקן בתחום התקשורת, בין אם מדובר בחברת טלפוניה או ב־ISP, כבר חושב כיצד יוכל להיהפך לשחקן בתחום מחשוב הענן. בזק, לדוגמה, הקימה חוות מחשוב ענן ביפו ממש לאחרונה. חברות סטארט־אפ ישראליות כגון IT־Structures, שגייסה לאחרונה 10 מיליון דולר, מספקות שירותי ענן לארגונים גדולים מאוד. זה שוק עצום של עשרות מיליארדי דולרים, ולא רבים יודעים שהכנסותיה של אמזון ממתן שירותי אחסון מידע גבוהים יותר מאשר מעסקי הקמעונאות שלה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x