דו"ח טכנולוגי: לב המריבה
באיחוד האירופי חוששים מבעלות אורקל על MySQL, סטריט וויו מטיל אימה בדרום אפריקה, אפליקציות GPS מחסלות את יצרני ה-GPS, וביפן גוגל היא האנדרדוג
הקרב על MySQL
אחד הטייקונים הפחות נסבלים בעמק הסיליקון הוא לארי אליסון, העומד בראש אורקל. מדובר באדם שבית משפט מצא שהעלים ראיות קריטיות בתביעה כנגדו, ושבעבר היה מוכן לשלם 100 מיליונים לצדקה, רק כדי לא להגרר לבית משפט בחשד לסחר פנימי. על רגישותו החברתית של אליסון כבר עמדנו.
עכשיו האיש שלא בוחל באמצעים נמצא בדו קרב שכמו נלקח מתוך מערבון: הוא עומד ומתעקש על עסקת סאן שלו, מול נציבת התחרות של האיחוד האירופי, נילי קרויס. על חגורתה של האחרונה כבר תלויות קרקפותיהן של חברות כמו מיקרוסופט ואינטל, והיא לא ממצמצת. כפי שהדברים נראים, היא לא תאשר את עסקת המכירה של סאן לאורקל.
למה? בגלל MySQL. מסד הנתונים הפתוח הזה שימש דורות של מפתחים, ונמכר לפני שנה לסאן. הוא חלק מהנדוניה שסאן מביאה איתה לאורקל, שעשתה את הכסף שלה ממסדי נתונים. קרויס ועמיתיה רואים את MySQL כמסד נתונים עממי, מעין מדינה קטנה ואמיצה מוקפת אויבים, והם לא מתכוונים להסגיר אותה לאליסון. אליסון מעדיף מוצרים שמכניסים כסף, ויש סבירות גבוהה שהוא יעדיף לנתק את צינור החמצן של MySQL - מאשר שיניח למוצר חינמי כמעט להתחרות במוצרים היקרים שלו.
קרויס אומרת שהאיחוד מחויב להגן על מפתחים שמעדיפים אופציות זולות או חינמיות. אורקל, לעומת זאת, מתעקשת שאין לה שום כוונה לפגוע בבן הערובה הקטן שלה, ושיש לה אינטרס לפתח את MySQL כדי שזה יתחרה במוצר מקביל של מיקרוסופט.
בין האבק שמעלים הפילים המתגוששים, נמעכות הנמלים: הניו יורק טיימס מציין שהמריבה סביב MySQL מעידה עד כמה התפוגג החלום של ענקית טכנולוגיה מבוססת קוד פתוח.
Google Street View מגיע לדרום אפריקה
Street View צילום: ollografik cc-by-nd במדינה האחרונה שעברה דה-קולוניזציה חוששים ממה שיקרה עם הגעת סטריט וויו לרחובותיה האלימים. בגוגל טוענים שהם בסך הכל רוצים לצלם את האזור, כדי שהתיירים שיגיעו למקום בזמן גביע הכדורגל הבינלאומי הבא עלינו לרעה בעוד שנה יוכלו להתמצא. המקומיים סקפטיים; הם סבורים שסטריט וויו ישמש בעיקר את הפושעים.
גוגל, ראוי לציין, לא מכחישה. היא אפילו אומרת שזו אפשרות. אבל, היא טוענת, המצלמות שלה קולטות רק מה שקולט כל מבקר ברחוב. היא טוענת שהיא לא מצלמת דרכים פרטיות. יש, עם זאת, הבדל קטן: יש מעט מאד פושעים שמצוידים ברכב עם מצלמה בזווית 360 מעלות, וטיפוס שיסתובב סתם כך ויצלם את ערי המקלט הדרום אפריקניות יהפוך במהרה לטיפוס חשוד. ההתנגדות של התושבים, כמובן, לא מזיזה לגוגל: היא כבר החלה לצלם.
המלכוד של יצרני ה-GPS
Google Navigation ואז, לפני חודש, הורידה גוגל פטיש של חמש קילו על התקוות שלהם. היא השיקה אפליקציית GPS למערכת ההפעלה שלה, אנדרויד, ופתאום אין עוד טעם להשקיע אפילו 200 דולר במכשיר ניווט - כי אפשר לשים יד, באותו מחיר ולעיתים זול יותר, על סמארטפון שעושה שורה של דברים אחרים במקביל. החינמיות של גוגל, כלי נשק שמטרתו לפשוט את עורם של יריביה, העמידה בספק אפילו אפליקציות GPS לאייפון, שמחירן נע סביב ה-100 דולרים.
עכשיו, דברים כגון אלה כבר קרו, ופתרון נמצא. מצלמות הסלולר גרמו לחרדה בתעשיית הצילום, עד שנזכרו שם בכמה חוקי פיזיקה בסיסיים - כמו חשיבותו של גודל החיישן וחשיבותה של עדשה טובה - והצליחו לשכנע את הקונים שאם הם רוצים תמונות ראויות, כדאי להם להשקיע במכשיר ייעודי.
הבעיה של תעשיית ה-GPS, והם מודים בכך, היא שאין לה שפן כזה לשלוף מהשרוול. הדבר היחיד שהם מסוגלים לגמגם הוא ש-GPS מבוסס סלולרי בטיחותי פחות משום שהוא עשוי לפתות את המשתמש גם לגלוש בפייסבוק באותה הזדמנות, ולסיים את המסע שלו בחדר המתים השכונתי. זה לא זה, והם מתחילים להבין: המניות צונחות, ואיתן גם מחירי המכשירים. בקרוב, תוכל גוגל לסמן איקס על עוד ענף.
ובינתיים, בגלקסיה רחוקה מאד מאד...
החדשות הטובות - סוג של - הן שבזמן שגוגל הופכת לגודזילה במערב, את טוקיו היא מתקשה לעכל.
המשרד הראשון שפתחה גוגל מחוץ לארה"ב - ב-2001, שלוש שנים לפני ההנפקה - היה ביפן. הנחת היסוד היתה שמדובר במדינה הייטקית על גבול החיזריות (יש שיאמרו, מעבר לו), ועל כן גוגל היא בדיוק מה שהמקומיים צריכים.
למרבה ההפתעה, המקומיים לא מסכימים. ביפן, גוגל מוצאת את עצמה במקום שהיא לא מורגלת בו: השני. מסיבות לא ברורות, דווקא יאהו היא המצליחה הגדולה ביפן, גם לאחר שמונה שנים של נוכחות מסיבית של גוגל באיי השמש העולה.
גוגל מסרבת לוותר. שוק הפרסום היפני, שמגלגל 77 מיליארדי דולרים והינו השני בגודלו בעולם, הוא לא משהו שחברת הפרסום הגדולה בעולם יכולה להתעלם ממנו. היא מנסה להתאים את עצמה למקום; למשל, דף הבית היפני של גוגל מקושט הרבה יותר מהמקובל במערב, ודומה יותר לעמודים הגדושים שהמקומיים אוהבים. גוגל פתחה במסע פרסום נרחב, שמטרתו ללכוד את תשומת הלב של היפנים, ובין השאר היא לכדה יפנים חסרי ישע ברחוב והציעה להם לרחף באמצעות 2,500 בלונים.
הבעיה שלה, אומרים מומחים מקומיים, היא שהמשרד שלה מאויש באמריקנים. המשרדים של יאהו מאוישים ביפנים. ייקח זמן עד שגוגל תפענח את הקודים המקומיים. בינתיים, היא תצטרך להסתפק במקום השני.
קצרצרים
מסימני ההתאוששות הכלכלית? המכירות המקוונות במהלך "יום שישי השחור" האחרון - יום הקניות המסורתי בארה"ב - רשמו עליה של 11% לעומת המכירות המקוונות בזה של השנה שעברה. סך הכל, נרכשו טובין בשווי (לאחר מבצע) של 595 מיליוני דולרים.
קונים שניסו לנצל את יום שישי השחור, או את חג ההודיה, כדי לשים את ידיהם על מכשיר Nook של בארנס אנד נובלס - הספר האלקטרוני של ענקית הספרים - התאכזבו לגלות שהוא אינו בנמצא. החברה הודיעה כי עקב עומס בהזמנות, אפשר יהיה למצוא את הגאדג'ט בחנויות פיזיות רק בשביעי בדצמבר, כנראה לרגל יום השנה ה-68 להתקפה על פרל הארבור.
מישהו היה טיפש מספיק כדי לכתוב ולשלוח לאפל אפליקציית אייפון שמאפשרת למשתמש לצפות בתמונה של הדרויד, המתחרה הגדול לכאורה. אפל דרסה את האפליקציה עם מכבש, כצפוי, הפעם בתואנה שמדובר בפרסומת של מתחרה.
אם יש לכם הרבה יותר מדי כסף, יכולתם - דגש על זמן העבר - לרכוש אייפון עשוי זהב ויהלומים, שמחירו (3,164,000 דולרים) התחרה רק בחוסר הטעם שלו. אם אתם מתקשים לגייס סכומים כאלה בלי למכור את הכליה של כל בני המשפחה, תוכלו להסתפק בדיסק און קי מכוער להדהים, שמתיימר להיות אמנות Steampunk, ויעלה לכם רק 1,000 דולרים. האופנה הזו של גאדג'טים כתכשיטים צריכה להפסק, ומהר.
אם אתם מחובביו של הסופר הצרפתי סטנדהל, או, טוב מכך, חוקרים שלו, תשמחו לדעת שכמעט כל כתביו עלו לרשת. ואני מתכוון לכתביו במובן המילולי ביותר - המדובר בכתבי היד. בהצלחה בפענוח כתב החרטומים. למרבה הצער, כתבי היד של שני הספרים הידועים יותר של סטנדהל, "האדום והשחור" ו"מנזר פרמה", אבדו. במאה ה-19 היה מנהג מגונה של השמדת כתבי היד עם צאת המהדורה המודפסת.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן
(ובחרו בתיבה הרביעית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
