• תפריט
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: המאבק בבריונות-רשת עובר לטורבו

בתי המשפט מגבירים את ההתערבות בתוקפנות המבוססת על הרשת, הנוכלים הניגרים מנסים לנצל את החיבה לכלבים במערב, יתרונה של יאהו על גוגל, וחוקרים מקיימברידג' טוענים: חשיפת העדפות ההאזנה למוזיקה מעוררת סטריאוטיפים

יוסי גורביץ 12:2924.08.09

ביות הרשת, פרק 2,322,117

 

קילי האוטון, צעירה בריטית מובטלת, היא האדם הראשון שהורשע בבריטניה בבריונות רשת. האוטון, שמעבר להיות פיסה משוטטת של פסולת אנושית היא ככל הנראה גם לא הכפית החדה במגירה, הגיעה לבית המשפט בשבוע שעבר לשמיעת גזר דינה כשכולה צוהלת ומוקפת בחבריה ה-chavs (הכינוי לערסים בבריטניה). הצחוק הפך לבכי כשהסתבר שהשופט לא מתכוון להסתפק בקנס או בעבודות שירות, ובעט אותה לשלושה חודשי מאסר בפועל.

 

האוטון מצאה לה קורבן התעללות כשעוד היתה בת 14, צעירה מוכשרת ממנה – לא שזה נשמע מסובך מדי – בשם אמילי מור. ההתעללות האמירה עם השנים, עד שלמור נמאס והיא הלכה למשטרה. זה קרה אחרי שהאוטון פרסמה איום ברצח בפייסבוק כלפי מור. כשנחקרה, האוטון טענה שכתבה את האיום כשהיתה שיכורה, אבל החוקרים מצאו שהיא פרסמה את עדכון הסטטוס הנ"ל בשעה 16:00 והשאירה אותו שם במשך יממה.
האנונימיות כבר לא מפלטו של הנבל. אילוסטרציה האנונימיות כבר לא מפלטו של הנבל. אילוסטרציה צילום: shutterstock

 

השופט לא חסך את שבט לשונו: "מאז שאמילי מור היתה בת 14, הפעלת כנגדה איומים סבירים והתעללות אלימה. בריונים הם, מטבעם, פחדנים – בבית הספר ובחברה. התוצאות המרושעות והשנואות של בריונות נשארים עם הקורבן לשארית חייו. באותו היום, עשית מעשה של נבזות חסרת סיבה, כדי להשביע את טבעך המעוות". השופט גם הוציא צו הרחקה שאסר על האוטון להתקרב אל מור, ליצור איתה קשר, או לכתוב עליה ברשתות חברתיות במשך חמש שנים.

 

בפרשה דומה, יללות מילאו את הרשת לאחר שגוגל מילאה, בצער רב וביגון קודר, אחר פסק הדין שתיארנו כאן וחשפה את זהות הבלוגרית שמיררה את חייה של הדוגמנית ליסקולה כהן. המדובר בהוד כבוד התולעת רוזמרי פורט, שייבבה בפני כל מי שהיה מוכן להקשיב לה שהיא לא מבינה מאיפה הגיעה ההשפלה הזו, ושהיא משוכנעת שזכויותיה נפגעו משום שחשפו את העובדה שהיא-היא הפחדן האנונימי, שהרשה לעצמו לחרוץ את לשונו כשחשב שלא יהיו לכך שום משמעויות. פורט טענה שזכותה להביע דעות. זה נכון, כמובן. אבל אם היא רוצה להביע דעות, רצוי שתהיה אמיצה דיה כדי לעמוד מאחוריהן.

 

וזה עוד כלום. מתקבל הרושם שנצטרך לשמוע הרבה יותר מדי על העלמה פורט, משום שחשיפת זהותה היתה רק המתאבן. המנה העיקרית היא תביעת הדיבה שמתכננת כהן. וזה טוב: זה עוד סימן לכך שהרשת מתבגרת, שהיא מפסיקה להיות מקום מושבם של טרולים ובריונים, ושהיא מקבלת עליה את חוקיו של עולם המבוגרים. ביום שבו משפט דיבה שהחל ברשת לא יהיה עוד עילה לידיעה, נדע שהמיזוג בין הרשת והחיים האמיתיים הושלם.

 

שמרו את המוזיקה שלכם לעצמכם

 

העצה הזו איננה מכוונת רק לערסים שמפציצים את הרחוב ממכונית חולפת – ולאחרונה, גרוע מכך, ממכשירי הסלולר – ברעש שהם חושבים משום מה שהוא מוזיקה. חוקרים מקיימברידג' הגיעו למסקנה שזו עצה טובה לחיים, פחות או יותר לכולם.

 

אחד מעורכי המחקר, ד"ר ג'יימס רנטפרו, אמר לדיילי טלגרף שמסירת רשימת שירי המוזיקה שלך לזרים – או אפילו מקורבים – עשויה להעמיק סטריאוטיפים כנגדך. המאזינים למוזיקה קלאסית נחשבים למשעממים ודוחים פיזית; מאזיני רוק נחשבים לבלתי יציבים רגשית; שומעי פופ – בוא נאמר שהם לא נחשבים למאורות הגולה. מאזיני ראפ נחשבים לאתלטיים אך עוינים, ומאזיני מוזיקה אלקטרונית – לקצת נוירוטיים.

 

מילא זה. על פי מחקרו של רנטפרו, המוזיקה שאדם שומע יוצרת רושם לגביו – והיא מחדדת סטריאוטיפים גזעיים, מגדריים, מעמדיים (היי, זו בריטניה, מעמדך מזוהה לפי המבטא), ואישיים. הפתרון המוצלח הוא להעמיד פנים של חובב ג'ז: הללו נחשבים לליברלים יצירתיים ואוהבי שלום, ידידותיים וחברתיים. הצרה היא שלחובבי ג'ז אמיתיים, כמו לכל קבוצת שוליים מחתרתית, יש ז'רגון משלהם והם מזהים מזויפים מקילומטרים. בעיה.

 

יתרונה של יאהו על גוגל

 

גוגל עושה יותר כסף מיאהו. הרבה יותר כסף מיאהו. אבל בתוך כל הרעש הזה, שוכחים שיאהו היא ספקית תוכן גדולה יותר ומצליחה יותר.

 

מספר המשתמשים המגיעים לגוגל ולאתרי יאהו כמעט זהה: 81.2% לגוגל, 80% ליאהו – בארצות הברית, על כל פנים. אבל אנשים מגיעים לשני האתרים מסיבות שונות: בגוגל הם רוצים לחפש משהו, ביאהו הם רוצים לחוות משהו. התקורה של יאהו, אומר אנליסט, בהכרח גבוהה יותר: היא צריכה לספק לגולשים בה משהו שהוא מעבר לעשר שורות של תוצאות חיפוש.
מנכ"לית יאהו קרול בארץ. קצת פרופורציה מנכ"לית יאהו קרול בארץ. קצת פרופורציה צילום: MCT

 

החיפוש, עם זאת, רווחי הרבה יותר: גוגל הרוויחה כ-1.5 מיליארד דולר ברבעון השני, בעוד שיאהו נאלצה להסתפק ב-130 מיליון. החיפוש מאפשר פילוח מדויק יותר של מודעות, ומכניס בהתאם. כל זה מכניס לפרופורציה את החלטתה של מנכ"לית יאהו קרול בארץ לוותר על מנוע החיפוש שלה: אנשים ממילא מגיעים אליה בשביל דברים אחרים, לא בשביל חיפוש. ויתור סופי על תחום החיפוש יאפשר ליאהו להתמקד במה שהיא טובה בו – יצירת תוכן.

 

האם זה רווחי? יתכן שבקרוב כן: אנשים מבלים יותר זמן מול הרשת, והגלישה כפנאי מתקרבת לנפח הזמן של הטלוויזיה. אם הפרסומות ינדדו בהתאם, לספקית התוכן הגדולה של הרשת יהיה מה להציע.

 

עוקץ מאוס במיוחד

 

בשעה רעה, חוברה ניגריה מחדש לעולם בשבוע שעבר, לאחר שכבל תת ימי שנותק חובר מחדש. לא חלף זמן רב, והתעשייה המלבלבת של המדינה – עוקצים למיניהם – הצליחה להציג זן חדש ודוחה במיוחד.

 

שורה של חובבי חיות באוסטרליה, במיוחד אוהבי כלבים, התלוננו לאחרונה שקיבלו מיילים המציגים להם כלבלב חמוד, ומסבירים להם שלמרבה הצער, הוא על סף הוצאה להורג על לא עוול בכפו, משום שלסניף המקומי של "תנו לחיות לחיות" אזלו המזומנים. האם יואיל האזרח המערבי העשיר והאשם להשליש כמה מעות? הם ישלחו לו את הכלב בתמורה, באמצעות חברה מכובדת להובלת חיות מחמד.

 

העוקצנים פשוט לוקחים תמונות ושמות של כלבים אמיתיים מחנויות חיות מחמד, מערבבים פנימה נתונים של חברות אמיתיות להובלת חיות – ו-וואלה, יש עוקץ. מיותר לציין שאין כלב אומלל בצד השני של המייל. פעם הם עבדו על ניצול תאוות הבצע של אנשים, על החלום הקטן שיש לכל אחד להתעשר במהירות וללא טורח; מה יש, רק לשרי אריסון מותר? עכשיו הם עברו לפגיעה באנשים באמצעות רגשות החמלה שלהם.

 

אולי כדאי לנתק שוב את הכבל ההוא

 

קצרצרים

 

בניסיון משונה למכור את תקליטו, זמר הרגאיי שון קינגסטון הכיל בו גם תוכנה, שמאפשרת לרוכש התקליט להתייצב מול מצלמת רשת, ולהקליט את עצמו כאחד המשתתפים בהופעה של קינגסטון. סוג חדש של קריוקי, שמיועד ליצור סוג חדש של סרטון ויראלי. האם זה יהיה קוריוז שיישכח במהירות, או שיהפוך לטרנד המאוס הבא?

 

מסימני הזמן: מגזין הרשת הוותיק סלייט מחסל את מדור סקירת העיתונות שלו, שמאבד קוראים במהירות. זה לא מקרה: זה קורה משום שהעיתונים כבר לא עומדים בקצב של ייצור החדשות. זוכרים איך נערכו הבחירות בארה"ב ביום שלישי, נמשכו אל בוקר רביעי אצלנו, והעיתונים יכלו לדווח על ניצחונו של אובמה רק ביום חמישי? במקום זאת, יעלה סלייט שלושה ריכוזי-מבזקים וחדשות מדי יום.

 

לכתב הדיילי פייננסז אירעה תאונה מצערת, ומגג הרכב שלו הועפו באחת שני טלפונים – אחד בלקברי והשני אייפון. האחרון, עטוף במעטה מגן, הפך לשלולית של זכוכית דקורטיבית; השני, ללא הגנה, נחבט קלות, נשרט קלות, והסוללה שלו יצאה ממקומה. זו לא בדיוק השיטה המקובלת לבחון עמידות מכשירים, אבל אנליסטים טענו שהמבחן המקרי מציין את ההבדלים בין שני המוצרים: צעצוע מול בהמת עבודה. יצוין, עם זאת, שניתן היה להציל את המידע שהיה באייפון.

 

ההתנגדות לעסקת הספרים של גוגל, שתעביר לרשותה את הספרים שהזכויות עליהם לא ידועות שסרקה, מגיעה כעת גם מאירופה. בצרפת, כמסתבר, יש חברה שתבעה את גוגל על מנהגה לסרוק ספרים ללא רשות ב-2006 – משפט שטרם הסתיים – ונציבות האיחוד האירופי צפויה לערוך בקרוב דיון בנושא.

 

טוויטר יאפשר בקרוב להצמיד לכל ציוץ מידע על מיקומו המדויק של המשתמש, דבר שיאפשר להציג מידע מדויק עוד יותר על המשתמש. לזכותה של טוויטר ייאמר שהשיטה שלה היא opt in: מי שרוצה לדווח לכל העולם לא רק על מה שהוא עושה אלא גם איפה הוא עושה את זה, יצטרך לתת את הסכמתו, ולא – כמקובל בגוגל, למשל – ידווח קודם כל ויוציא את עצמו אחר כך.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x