דו"ח טכנולוגי: הבעיה הגדולה של בינג
משתמשי גוגל נאמנים יותר למותג (וגם מחפשים יותר), מוריסיי ורדיוהד מתמרדים נגד תעשיית ההקלטות - בזמן שמכירות המוזיקה הדיגיטלית עוברות את מכירות התקליטורים, וסין ומלזיה מרפות את הצנזורה, בעוד שווייטנאם מהדקת אותה
יתרונה האמיתי של גוגל
בינג, מנוע החיפוש החדש של מיקרוסופט, זכה להערכות חיוביות מצד מבקרים, ולאחרונה חתמו מיקרוסופט ויאהו על עסקה, שבמסגרתה יהפוך בינג למנוע החיפוש של יאהו(שתצא, באותה הזדמנות, מעסקי הפרסום, אבל זה באמת סיפור אחר). ובכל זאת, ולמרות מסע פרסום נרחב ונדיב, בינג מתקשה להתרומם. למה?
אולי משום שראשי התיבות שלו הם But It's Not Google. מנתוני חברת המחקר comScore שפורסמו בסוף השבוע, עולה שלמותג המשולב של בינג ויאהו יש חדירת-שוק של 73% בתחום החיפוש. כלומר, 73% מהאנשים שנוהגים לחפש באינטרנט מנסים מדי פעם את יאהו/בינג. חדירת השוק של גוגל עומדת על 84% - יותר, אבל לא הרבה יותר. הפער, מבחינת חדירת השוק, קטן משמעותית מהפער בנתח השוק: 65% או יותר לגוגל, 28% לבינג ויאהו יחדיו.
הבעיה שלו: משתמשי גוגל מחפשים יותר ונאמנים יותר. בינג צילום מסך: bing.com מה פשר הפער? הוא נובע משני נתונים. ראשית, משתמשי גוגל נאמנים יותר למותג שלהם: הם מבצעים 70% מהחיפושים שלהם באמצעות גוגל. שנית, וחשוב עוד יותר, משתמשי גוגל עורכים הרבה יותר חיפושים: 54.5 חיפושים בחודש בממוצע, לעומת 26.9 בחודש בממוצע בלבד למשתמשי יאהו/בינג.
על פי הערכות קומסקור, אם יצליח בינג לסגור את הפער הזה – חתיכת "אם" – נתח השוק שלו יעמוד על 40%. האנליסטים שלה סבורים שיש למיקרוסופט הזדמנות-פז, עכשיו כשבינג עדיין טרי ורענן, להפוך את חוויית החיפוש למושכת יותר למחפשים "קלים". הרבה זמן יחלוף עד שזה יקרה, אם בכלל – וגוגל, כפי שהעידה ההודעה על השקתו המתוכננת של קפאין, לא שוקטת על שמריה. או, אם לדייק במטאפורה, פוליה.
אין לכם מה להפסיד, מלבד כבליכם
אם מישהו היה עורך סרט על תעשיית ההקלטות במצבה הנוכחי, הוא היה יכול להשתמש בסט מוכן: זה של הטיטאניק.
מיזם ענק, שכביכול אינו יכול לטבוע, מנסה נואשות לשחזר את נעוריו ולאלץ את נוסעי המחלקה השלישית לרכוש מוצר שכפויי הטובה אינם רוצים (אלבום), תוך שהוא מתעלם מהקרחון הענק של הפיראטיות שאליו נעה הספינה במהירות רבה. עכשיו יש מי שממהרים לזנק ראשונים אל סירות ההצלה – ולקדוח עוד קצת בקרקעית הספינה.
להקת רדיהוד הודיעה בסוף השבוע שהיא לא תוציא עוד תקליטים, ותתמקד מעתה בסינגלים. יש לה די כוח למשוך ברצועה של חברת ההקלטה שלה, וכנראה שבעקבותיה ילכו עוד אחרים. התירוץ הרשמי של חברי הלהקה הוא שאין להם כוח לעבוד על פרויקט מעייף ומחייב כמו אלבום שלם. עם זאת, נראה ששיווק – אלבומים נמכרים פחות, משמעותית פחות – גם הוא שיחק תפקיד בהחלטה.
מוריסיי, כהרגלו, היה חתרני יותר. המוזיקאי הבריטי קרא בסוף השבוע למעריציו שלא לרכוש את האסופה של להיטיו, שמתכננת התעשייה להשיק בנובמבר. אני אחזור על זה שוב: הוא קרא שלא לרכוש את שיריו-שלו. הסיבה: הוא לא רואה מהם אגורה שחוקה אחת, ולא ראה מחברת התקליטים שלו – EMI – זוז שחוק במשך שנים ארוכות.
קשה לחשוב על פגיעה קשה יותר במותג מוזיקלי, מאשר התקפה של האמן על חברת התקליטים. שני הצדדים בוויכוח גניבת התוכן משתמשים בטיעונים שקריים: הפיראטים טוענים שהם "משחררים מידע שרוצה להיות חופשי", וחברות ההקלטה טוענות שהן "מגנות על האמנים". בפועל, האמנים נשחקים בין שני צדדים, שכל אחד מהם רוצה לגנוב את עמלם. לאחד הצדדים יתרון מסוים על השני, משום שהחוק לצידו והוא בכל זאת משליך כמה עצמות לאמנים, אבל תעשיית ההקלטות רחוקה מלהיות האביר על הסוס הלבן של האמנים.
סולן להקת רדיוהד טום יורק. תנועת מלקחיים על חברות התקליטים צילום: אי פי אי יש לכך ביטוי כלכלי בולט: מכירות התקליטורים שוקעות בעקביות, בעוד שרכישה דיגיטלית של מוזיקה – שנתפסת כמועילה יותר לאמן, ועל כל פנים מאפשרת דרך יציאה מחוזה כובל לאיזה תאגיד – עולה בעקביות. במהלך 2010, על פי ההערכות, יעברו סופית מכירות המוזיקה הדיגיטלית את מכירות התקליטורים. האם תעשיית ההקלטות תלמד את הלקח? בואו לא נסחף.
ובחדשות הצנזורה...
מתקבל הרושם שממשלת סין נסוגה מתוכניתה לצנזר את הרשת: בסוף השבוע אמר בכיר במשטר כי סין לא תיאלץ את המשתמשים להתקין את תוכנת "סכר ירוק". התוכנה, שלכאורה מיועדת למנוע מהמשתמש הסיני הטהור להיחשף ל"תוכן מיני", "תוכן הומוסקסואלי", "משחקים אלימים" ועוד אבל בפועל משמשת גם לצנזורה פוליטית, אמורה היתה להיות מותקנת על כל מחשב סיני חדש החל ביולי. הלחץ הציבורי בנושא הביא ל"השעיית" התוכנית כבר ביולי, לא לפני שמשטר הדיכוי מבייג'ינג הובא במבוכה, משהסתבר שהוא גנב את התוכנה.
מאחר שהמשטר הסיני אינו יכול להרשות לעצמו לבוא במבוכה, טענו דובריו שכל הנושא היה "אי הבנה אחת גדולה". יאללה, יאללה. החדשות הטובות הן שגם ממשלת מלזיה נסוגה מתוכניתה לצנזר מה שהיא מכנה פורנוגרפיה – ובהיותה מדינה מוסלמית, ההגדרות שלה לפורנו עשויות להיות שונות מאלה של המשתמש הממוצע – ושר הפנים שלה כבר הודיע שהרשויות פשוט יעקבו אחרי מקרים של "מרמה, חתרנות ופורנוגרפיית ילדים" ויפעילו את החוקים הרלבנטיים. מתוך הדברים, לא קשה להסיק שתכנית צנזור הפורנוגרפיה של מלזיה היתה מיועדת גם נגד "חתרנות".
מדינה שפונה בכיוון ההפוך היא ויאטנם: אף שהמדינה טוענת – אלא מה – שהיא מצנזרת רק אתרים פורנוגרפיים, היא החלה לאחרונה לחסום אתרים קתוליים. הסיבה: מהומות מצד קתולים במדינה (כיבוש צרפתי ארוך שנים השאיר שם מיעוט ניכר של קתולים). קבוצות זכויות אדם מצונזרות על ידי המשטר הקומוניסטי, אבל מדווחים שפורנו דווקא אפשר למצוא שם. לגזור ולשמור, לפעם הבאה שאיזו מפלגה טוטליטרית כמו ש"ס או אגודת ישראל תנסה לומר לכם שהיא רוצה לצנזר את הרשת כדי לשמור על הילדים שלכם.
ועכשיו, לשם שינוי, לחדשות פדופיליה אמיתיות.
כמעט.
הפדופיל חסר המזל ביותר ביקום
בתחילת שנות התשעים, ימי שיא של רוצחים סדרתיים, העיר מישהו בשנינות ש"אחד מכל שלושה תושבי צפון-מערב ארה"ב הוא רוצח סדרתי, שוטר שמתחקה על עקבותיו של רוצח סדרתי, או עיתונאי שמכסה את התחום". משהו מעין זה מתרחש, כמסתבר, בחדרי הצ'אט.
במבצע עוקץ שגרתי, הצליח השירות החשאי האמריקאי לפתות את הסוטה-לעתיד ג'יימס דניאל להגיע למפגש עם נערה פיקטיבית לגמרי, "אמנדה 13". כשדניאל הגיע למקום, כמובן, הוא פגש לא ילדה אלא את המשטרה. השירות החשאי מיהר לעשות חיפוש במחשבו של דניאל, ומצא שם רישומי צ'אטים של דניאל עם עוד שתי נערות. זה הפך את דניאל לפדופיל סדרתי, וטראח – הוא חטף 17.5 שנות מאסר.
קצת לאחר המשפט, קלטו בשירות החשאי שאחת הנערות שאיתן כביכול שוחח דניאל – "דייזי13אינדיאנה" – היא עוד נערה פיקטיבית שגולמה על ידם, כחלק מאותו מבצע עצמו. השירות דיווח על כך לבית המשפט, שהביע אי שביעות רצון מהאיחור בקבלת המידע, והורה על בחינת התיק כולו. פאנל של שלושה שופטים נדהם לגלות שגם הנערה השלישית שאותה, כביכול, ניסה דניאל לפתות – "בלונדט" – היתה סוכנת סמויה. הם עלו על זה כי הם הכירו את הכינוי מתיק אחר.
בקיצור, ג'יימס דניאל לא הצליח – עד כמה שמישהו יודע – לדבר עם נערה אמיתית. הוא בכל זאת הולך לשבת 17.5 שנים, כי הוא רצה. נזכיר שוב, בפעם המי יודע כמה: המקום המסוכן ביותר לקטינים הוא הבית. שם מתרחשות רוב התקיפות המיניות. המקום המסוכן הבא הוא בית הספר. אבל להתמקד בהם זה מסוכן, ומי באמת רוצה לדבר על כך שרוב הטורפים המיניים הם הגרועים שבבוגדים, בני משפחה? זה יוצר פחד, אי ודאות, ומרסק חלק ניכר מהאשליות שלנו. יתר על כן, תרבות הצריכה שלנו מעודדת כמעט במישרין פדופיליה. על זה אי אפשר לדבר, או מסוכן לדבר, אז מנפחים בעיה שכמעט ואיננה קיימת.
קצרצרים
מיקרוסופט אינה ממהרת להיפרד לשלום מהאינטרנט אקספלורר 6: כחלק מגל הרטרו שעובר עליה, שגורם לה להאריך שוב ושוב את חיי מערכת ההפעלה חלונות XP, הודיעה מיקרוסופט שהיא תמשיך לתמוך בדפדפן העתיק וידוע הסבל עד 2014 – ארבע שנים יותר מהמתוכנן.
בטוויטר נוטים להקשיב למשתמשים, ולהתייחס אליהם כאילו היו לקוחות. בסוף השבוע הודיעה החברה כי היא עובדת על פיתוח שיהפוך את "RT” – הסימון, שהמציאו המשתמשים, כדי להביע הערכה לציוץ – לחלק אינטגרלי מטוויטר.
כשהודיעה אפל, בעת השקת האייפון האחרונה, על כך שהג'יזספון החדש מאפשר שליחת הודעות MMS, היא כנראה לא התרגשה מכך שמדובר בשקר בוטה, לפחות בארה"ב. היו לה שקרים בוטים יותר ובכל מקרה הפיצ'ר היה מסומן בכוכבית, שהובילה לטקסט זעיר שאמר "לא זמין בתחומי ארה"ב". עכשיו רודפת אותה העובדה שטרם נגמלה מאמירת אי אמת, ושתי תביעות הוגשו נגדה ונגד נערת ההלקאות שלה, AT&T – אפל מתעקשת שהעובדה שהג'יזספון לא תומך ב-MMS נובעת מכשל טכני של AT&T, תוך שהיא נמנעת מלציין שהיא ולא אחרת בחרה ב-AT&T כשותף בלעדי. בשתי התביעות, מובעת בקשה להפוך את התביעות לייצוגיות.
התלונות מתרבות על חוסר הפרטיות שבפייסבוק. האמת היא שלרשת החברתית יש גם יש סידורי פרטיות; צוקרברג ושות' פשוט מעדיפים שלא תדעו עליהם, כי הם רוצים שתחלקו את המידע שלכם עם העולם כולו. אבל, כשהרגולטורים דופקים בדלת, הם ממהרים להצביע על הסידורים הללו. אז הנה מדריך ממצה, שיסביר לכם איך לכתוב בפייסבוק ועדיין לשמור על פרטיותם.
ובפינת "המחקר שאין בו צורך": חוקרים טרחו ובזבזו זמן ואת כספי הציבור, רק כדי להגיע למסקנה המובנת מאליה שאחוז ניכר מהתעבורה בטוויטר – 40.5%, הם אומרים; סחתיין על הדיוק – הוא "קשקשת חסרת טעם". וואלה.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
