שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

טכנולוגי על הבוקר: סערה במגש פיצה

יש כבר מי שעושה כסף מטוויטר; מדענים חוששים שטוויטר ופייסבוק מקהים את הרגשות שלנו; בעלת דירה חוזה בהחרבת דירתה בפייסבוק; והאיחוד האירופי פונה נגד הממלכה המאוחדת והמנוטרת

יוסי גורביץ 10:2916.04.09

עכשיו לך תנקה אחריהם

 

ככל הנראה, הנהלת רשת דומינוז פיצה היתה שמחה לדחוף שניים מעובדיה, קריסטי המונדז ומייקל סצר, לתנור חם במיוחד ולאפות אותם עד שיתחילו לבעבע. מצד שני, כנראה שזה רק יוסיף למשבר היח"צ ששני הלא יוצלחים גרמו לה.

 

שני המועסקים (ששינו לאחרונה את הסטטוס שלהם ל"שעבר") של דומינוז החליטו לצלם סרטון מתיחות במטבח הסניף שבו עבדו, כשהם דוחפים גבינה צהובה לאף ונזלת לסנדוויצ'ים שהתבקשו להכין. ברגע של טמטום נדיר, הם גם העלו את הסרטון ליוטיוב. הוא זכה לקצת יותר ממיליון צופים על סף הקאה, הגיע לבלוג Consumerist – כלב שמירה מוצלח של זכויות צרכנים – ונראה שהוא יוביל את שני הליצנים לכלא.
נשק להשמדה המונית של מוניטין. יוטיוב נשק להשמדה המונית של מוניטין. יוטיוב צילום מסך: www.youtube.com

 

שני האסירים-לעתיד טוענים שהם בכלל לא שלחו את הסנדוויצ'ים הנגועים, טענה שהרשויות מפקפקים בה. ובינתיים דומינוז צריכה להסביר שזה לא נוהל העבודה הקבוע שלה, ומוצאת את עצמה במשבר יחסי ציבור מהגיהנום. כל הבלגן ארך פחות משבוע – אבל מאז יום שני, התדמית של מוצרי דומינוז עברה מ"חיובית" ל"שלילית", על פי חברת המחקר YouGov. בניסיון להציל את שאריות העתיד שלהם, דומינוז הסירה את הסרטון מיוטיוב, בטענה שהוא שייך לה ושהצגתו פוגעת בזכויות שלה. התגובה הראשונית של דומינוז היתה "אין תגובה", ובדרך כלל זה מספיק. לא כשמדובר בסרטון שהוא ויראלי במשמעות המקורית של המילה. ביום רביעי, דומינוז כבר פתחה ערוץ טוויטר כדי להגיב לגולשים, והעלתה סרטון שבו מנכ"ל החברה מנסה להסביר מה קרה.

 

כל זה בגלל שני אידיוטים עם מצלמת וידיאו ובלי עתיד.

 

יש כסף בטוויטר, כמסתבר

 

אלא שההנהלה לא רואה אותו: שני המייסדים התראיינו אצל קארה סווישר, והודיעו שהם עדיין מאמינים ב"חדשנות לפני מזומנים", ושהם עדיין שוקלים לחשוב על תוכנית עסקית מתישהו.

 

בעוד הם עושים זאת, מישהו כבר פתח שירות טוויטר בתשלום, TwitPub שמו. הרעיון – המופרך לדעתי, אבל נראה – הוא שאם אתה כותב טוויטר לוהט, אתה נרשם שם, סוגר את הטוויטר שלך לקריאה של סתם בני תמותה, ודורש תשלום ממי שבכל זאת רוצה לקרוא. למה שאנשים יעשו את השטות הזו כשיש כל כך הרבה תוכן חינמי, וקצת יותר ארוך ומספק מ-140 תווים? לאל המסחר (וההימורים, והגנבים) הרמס הפתרונות. על כל פנים, מייסדי טוויטר לא יראו מזה שנקל שחוק.

 

מי שמעריך שבטוויטר יש כסף, או לפחות צופים, היא רשת CNN, ששמה לאחרונה יד על חשבון הטוויטר הפופולרי @cnnbrk, שנוהל על ידי ג'יימס קוקס ושיש לו מספר מדהים של 947,000 קוראים. אני אומר "שמה יד" כי למרות שהיא כנראה רכשה אותו בדרך כלשהי, היא לא מסרה פרטים על העסקה – בין השאר משום שרשמית, הסחר בחשבונות טוויטר אסור על פי חוקי האתר.

 

ומה על רגשות?

 

המוח האנושי מזהה כאב ומצוקה פיזיים אצל אחרים בתוך שברירי שניות. זה שריד של תקופה עתיקה יותר, שבה הברירות היו להיטרף או לטרוף והיסוס משמעו היה יציאה ממאגר הגנים האנושי וכניסה למאגר הפרוטאין של משהו עם יותר מדי שיניים, וזה שרד יפה מאוד עד עכשיו, תודה.

 

אבל, כשמדובר במצוקה רגשית, מדענים גילו שהמוח נדרש להרבה יותר זמן כדי לזהות אותה אצל אחרים: שש עד שמונה שניות. מצד שני, ההזדהות עם הכאב הזה נמשכת זמן רב יותר. למה אני מבלבל לכם את המוח עם נוירולוגיה לעניים על הבוקר? כי מחקר חדש מעלה אפשרות שתקשורת מהירה עשויה להקהות את יכולת האמפתיה של משתמשיה.

 

אם המידע מגיע מהר מדי, בשטף בלתי פוסק, ואתה מתרגל למבול כזה של מידע על מצבם הרגשי של אחרים, המוח עשוי שלא לעמוד בקצב, לא לעכל את המידע ולגרום לך להפנים אותו – ולהפוך את המשתמש לנכה רגשית. מחברת המחקר, פרופ' מרי הלן אימורדינו-יאנג, מזהירה שמדיה מהירה – מבזקי חדשות רצופים, טוויטר, הגרסה החדשה של פייסבוק – עשויה להוביל לכך ש"אם דברים מתרחשים מהר מדי, אפשר שלא תחוש במלואן את הרגשות באשר למצבם הפסיכולוגי של אחרים, ולכך עשויות להיות השלכות מוסריות". אימורדינו-יאנג הדגישה שהיא לא מדברת על רשתות חברתיות ככלל, אלא רק על כאלו ששמות דגש על מהירות, ושאין לה משהו כנגד המדיה הדיגיטלית ככלל: "הנושא הוא לא הכלים שיש לך, הנושא הוא מה אתה עושה עם הכלים הללו". זה לא הציל אותה, כמובן, מהאשמה בשמרנות ובפחד מפני העתיד החדש והנוצץ.

 

מהפכת הדפוס גררה אותנו אל עידן הנאורות – דרך עידן של מלחמות דת וחושך איום וציד מכשפות. המהפכה התעשייתית גררה את אירופה אל העידן המודרני – במחיר של מיליוני אנשים שדמם שימש כשמן על גלגלי המהפכה. היא עוררה מהפכת-נגד רומנטית, ששיאה בנאציזם ובקומוניזם, שגבתה מחיר בל ישוער מן האנושות. גם למהפכה הדיגיטלית, סביר להניח, יהיה מחיר. ואנחנו רק בתחילתה.

 

גם לבעלת הבית שלכם יש פייסבוק

 

או, על כל פנים, בהתחשב במהירות שבה הרשת הזו צומחת, סביר מאוד להניח שיש לה. זה לא תמיד דבר טוב. קרולין לורימר רכשה לעצמה דירה קטנה בפולקסטון, אנגליה, ולפני שמונה חודשים החליטה להשכיר אותה, למען יתפח חשבון הבנק שלה. סוכנות התיווך שלה דיווחה לה שהיא מצאה זוג דיירים שנראים נחמדים וסבירים, ולורימר חתמה על הסכם שכירות. הכסף נכנס כל חודש, והכל היה טוב.

 

עד לפני כמה שבועות. לורימר נכנסה לחשבון הפייסבוק שלה, וראתה אסופה של צעירים במסיבה, בדירה שנראית, איך לומר, כאילו שביקר בה הצבא המוסרי ביותר בעולם: חורים בקירות, פסיכים שקופצים על רהיטים, טלוויזיה מנופצת. הסלידה הבורגנית הקלה שלה התחלפה בבעתה אמיתית כשזיהתה את (מה שנשאר מ)הדירה שלה.

 

היא הוציאה לדיירים שלה – chavs, כפי שקוראים לערסים בבריטניה – צו פינוי מיידי, אבל החלאות נמלטו, משאירים אותה עם דירה הרוסה, נזק בעשרות אלפי ליש"ט, בלי הצ'ק האחרון ועם חשבונות גז וחשמל שלא שולמו. נו. לפחות היא ראתה את הנזק עכשיו, ולא בסוף השנה.

 

האיחוד האירופי נגד הממלכה המנוטרת

 

הרגולטורים של הנציבות האירופית – התחליף החיוור לממשלה כלל אירופית – פתחו בחקירה כנגד ממשלת בריטניה, משום ש – ניחשתם – היא הופכת לקצת יותר מדי מדינת משטרה. העילה הרשמית היא העובדה שממשלת הלייבור אישרה בעליצות לספקית הרשת BT לבצע ניסוי ב"מעקב עומק" על משתמשיה.

 

"מעקב עומק" פירושו בחינה של התוכן של חבילות ה-TCP/IP, אבני היסוד של תעבורת הרשת, כשהן עושות את דרכן מנקודה א' לנקודה ב'. המטרה של המעקב היא לגלות מה באמת מעניין את המשתמש – להיכן הוא גולש, מה הוא קורא, במה הוא צופה – כדי שספקית הרשת הערמומית תוכל להתאים לו פרסומות משלה, בדרך כלל באמצעות חברת האנליזה הידועה לשמצה Phorm.

 

כל זה מנוגד משמעותית, טוענים בנציבות, לנוהלי הפרטיות המחמירים של האיחוד האירופי, ועל כן על בריטניה לחדול מיד ממנהגיה הנלוזים. פורם, מצידה, רוצה לעבוד עם שלוש הספקיות הגדולות בבריטניה כדי לכסות 70% מהאוכלוסייה. במקביל, הודיעה אמזון הבריטית לפורם שהאחרונה מתבקשת בנימוס לאסוף את הרובוטים שלה ולעוף מהאתר שלה לאלתר.

 

קצרצרים

 

פייסבוק היא הרשת החברתית ששולטת ללא מצרים באירופה: בשנה האחרונה היא חוותה צמיחה מדהימה של 314% (!) שם, וכ-100 מיליוני אירופאים נכנסים לאתר מדי חודש ומבזבזים בו כמויות של זמן שהיו מספיקות למהדורה חדשה, מורחבת, מאוירת ומוארת של "בעקבות הזמן האבוד" – כ-30.4% מזמן הגלישה האירופי מועבר בפייסבוק.

 

אמזון לא לבד: מדינת טנסי, המדינה ומשפט הקופים, מונעת מתלמידי בית הספר שלה מלהגיע לאתרים ידידותיים לגאים, בעודה מאשרת גישה חופשית לאתרים המקדמים את שנאתם. ארגון זכויות האדם האמריקאי, ACLU, מאיים בתביעה.

 

מישהי החליטה שהמקום הנכון לאיים בו בהתאבדות הוא הטוויטר של השחקנית דמי מור. בעוד שהאחרונה ניסתה ליצור קשר עם האשה, הקוראים שלה – יש רבים מהם – זיהו את עירה של הנואשת, יצרו קשר עם תחנת המשטרה המקומית, שהגיעה למקום והצילה אותה.

 

דבר חיובי אחד לפחות יצא מסטריט וויו, הפרויקט השנוי במחלוקת של גוגל: סדרת התמונות הזו, שמציגה רחוב בבריטניה לפני ואחרי הביקור של מכונית הריגול.

 

הטרנד הלוהט הוא עבודה מהבית: זה חוסך כסף לחברה ומעלה את היצירתיות של העובדים. אם החלטתם ללכת במסלול הזה, במיוחד אם אתם עצמאים, ל-Wired יש רשימה מוצלחת (וזולה) של הציוד שישדרג את חוויית המשרד הביתי. וזה גם פטור ממס. לידיעתכם/טיפולכם.

 

· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)

 

· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.

 

· ל-RSS "טכנולוגי על הבוקר"

בטל שלח
    לכל התגובות
    x