שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
התעשייה

מובטלי ההייטק עוברים לפרילאנס

זמנים קשים מצריכים פתרונות יצירתיים: ענף פורח של סטארט-אפים מפגיש בין מתכנתים מובטלים ליזמים דלי אמצעים. השיטה: מכרזים מקוונים ובחירה במתכנת הזול ביותר, שמבצע את העבודה מהבית

עידו קינן 12:3730.03.09
המשבר הכלכלי הנוכחי פלט לשוק הישראלי כמה אלפי מתכנתים, מהנדסים ושאר אנשי טכנולוגיה שפוטרו מחברות הייטק. כמה מהם כבר הצליחו למצוא תעסוקה מסודרת בחברות שעדיין מגייסות עובדים, אולם השאר עדיין תוהים כמה זמן ייאלצו להישאר חסרי מעש.

 

אתרים בינלאומיים - כגון guru.com, getafreelancer.com ו־elance.com, וישראליים - כגון bizreef.co.il ו־xplace.co.il, מאפשרים להם להציג את יכולותיהם במעין זירת שידוכים עסקית מקוונת, ולהציע את עצמם לחברות בארץ ובעולם כעובדים בקבלנות - או פרילאנס, בעגה המקצועית. האתרים הבינלאומיים פועלים כבר יותר מעשור, פרק זמן שמרמז שהם מצליחים למלא את הצורך הקיים בשטח. ב־elance.com, למשל, מדווחים שבחודש פברואר 2009 הוצבו באתר כ־23 אלף הצעות עבודה, לעומת כ־20 אלף הצעות בממוצע לחודש ב־2008. סך כל התגמולים המוצע לעבודות המפורסמות באתר מוערך ב־100 מיליון דולר.

 

אל הזירות האלה יצטרף השבוע המיזם WorkForOptions.com של הישראלי אלון כרמל. WorkForOptions מעלה לרשת מודל העסקה קיים, ולפיו יזמים בעלי רעיון אך חסרי הון משתדכים למתכנתים חסרי עבודה. בתמורה לעבודתם, יקבלו המתכנתים שכר סמלי או אפילו יעבדו בחינם, אולם נוסף על כך הם יתוגמלו במניות או באופציות של הסטארט־אפ שיתממש בזכות עבודתם. "יש הרבה מפתחים שיושבים בבית ואין להם עבודה", מסביר כרמל, "והם מוכנים לעבוד במשכורת של אלף דולר, אם ייצא להם משהו מזה".

 

המתכנתים עוברים לעבוד מהבית? המתכנתים עוברים לעבוד מהבית? צילום: shutterstock

 

מתחרים עם ההודים

 

לכאורה, השירות של כרמל ודומיו מהווים פתרון למחפשי עבודות: במקום להסתפק באתרי דרושים מקומיים ובהצעות עבודה העוברות מפה לאוזן, המחפשים מקבלים גישה למעסיקים ולמשרות מכל רחבי העולם. אבל מבט מקרוב מגלה שבצד רבים העושים שימוש באתרים אלו, המציאות אצל אחרים ורודה פחות. "הצעתי בעבר את שירותיי דרך אתרים כאלה, והפסקתי לעשות את זה כי אי אפשר להתקיים מזה", אומר המתכנת והיזם טל אטר, רווק בן 29 מהמרכז. "באתרים הזרים אתה לא יכול להתחרות בכל ההודים והרומנים והדרום אמריקאים והרוסים - המשכורות שלנו לא דומות למשכורות שלהם".

 

דברים דומים משמיע המתכנת אריאל מלכה, תושב תל אביב בן 38, נשוי ואב לשניים. "אני יודע שיש אתרים כאלה, אבל אני ממש לא משתמש בזה. זה מאוד לא מתאים לי באופן אישי. נורא אכזרי שם, אנשים מכל העולם שעושים bidding (תהליך שבו מתבצעת מכירה פומבית של הצעות העבודה - ע"ק), ואני מניח שהודים חוטפים את העבודות, כי הם זולים יותר. זה סוג היחסים שאני לא מחפש, אני לא עובד ככה. חשוב לי היחסים עם הלקוח. סוג האתרים האלו נורא מתאים למישהו שמתחיל או למישהו שאין לו הוצאות, גר אצל אבא ואמא ושלא כל כך משנה לו כמה הוא מרוויח. מי שכבר פרילאנס המון זמן וחייב לפרנס משפחה צריך להביא הרבה יותר כסף בחודש, ואז זה לא כל כך ריאלי להיות בתחרות  עם כל מיני הודים ובולגרים".

 

מאידך, אטר מודה שיש חריגים: "אתה יכול מדי פעם למצוא את האנשים שמוכנים לשלם מחיר פרימיום עבור מתכנתים שהם לפעמים טובים יותר, שאפשר לתקשר איתם יותר. שמעתי מהמון אנשים שיש המון בעיות תקשורת כאשר אתה עובד עם מתכנתים מהמדינות האלה - מוייטנאם עד רוסיה והודו. הגישה שבה אתה צריך לעבוד איתם היא שונה. כאשר אתה עובד עם מפתחים מהעולם שמוכר לנו, אתה יכול לצפות ליותר הגדלת ראש, ויש פרויקטים שמוכנים לשלם עבור זה את המשכורות שאנחנו דורשים".

 

עובדים בלי להכיר

 

"אני קצת מפונק בתחום הזה", מודה מלכה, פינוק שהוא יכול להרשות לעצמו, כיוון שלטענתו יש לו די עבודה. "אני מחפש פרויקטים איכותיים, אנשים באים אליי כדי לקבל משהו שהם יודעים שהם רוצים דווקא ממני". אבל גם אם תתייבש באר הפרויקטים שלו, הוא מעריך שלא ייעזר בשירותיהן של זירות אלו: "מצד אחד אני פרילאנס אבל מצד שני אני יוזם רעיונות, אז או שאקים חברת סטארט־אפ משלי או שאפנה לאנשים שזה מעניין אותם". ובכלל, אומר מלכה, לא כדאי לעבוד עם אתרים כאלה לאורך זמן, כי "אז מה אתה בעצם? גלדיאטור? אילו שירותים אתה נותן? רק מי שפונה אליך ונותן לך הכי הרבה כסף, ואז לא אכפת לך מה אתה עושה, על מה אתה עובד, איך מתייחסים אליך ומה מצפים ממך".

 

גם אטר אינו נבהל מהתואר "מובטל": "אני אישית חושב שזו הזדמנות אדירה לאנשים לקום ולשפר את יכולותיהם, וגם לבנות דברים משלהם, למצב את עצמם בתור מומחים בתחום, לכתוב בלוגים על התחום שלהם. לאו דווקא לחפש במקומות האלה, כי שם זה שאריות, מה שמוצאים שמה".

 

התחרות בין המתכנתים הזולים היא חיסרון עבור אטר כמועסק אבל יתרון כמעסיק. "היום אני בעיקר לקוח במקומות האלה, מחפש שם מעצבים, מתכנתים", הוא אומר. כשבנה מיזם אינטרנט, גייס דרך אחד מאתרי הפרילאנס מעצבים מרומניה, ובהזדמנויות אחרות גם שיתף פעולה עם מעצבים מארגנטינה ועם מפתח מהודו. "העבודה מתנהלת לרוב באימיילים", הוא מספר, ומעיד: "עם רובם לא דיברתי מעולם".

 

שיחות עם מתכנתים בשוק מלמדות שגם בזירות האלו, עד כמה שהן מנסות להיות שוויוניות, יש הבדלי מעמדות. בצד אחד מצויים מתכנתים צעירים בעלי ניסיון מינימלי, המתחרים ביניהם בעיקר בגזרת המחיר הזול ביותר שיוכלו להציע, ובצד השני מתנהלת התחרות בין פרילאנסרים בעלי ניסיון, המסוגלים להשיג עבודה גם ללא שימוש בזירות האלו, ומתייחסים אליהן כאל תוספת שאינה מזיקה, גם אם אין היא מועילה בהכרח.

 

אמיל סלאבין, מפתח בן 30 מבת ים, משתמש זה שנים בזירה של xplace. סלאבין טוען שהזירה הביאה, ועדיין מביאה, הצעות רבות, אך גם הוא מבחין בין שני סוגי משתמשים בזירות האלו. "מעסיקים רציניים לא בוחרים בפרילאנס לפי מחיר, הם רוצים לראות תיק עבודות, הם רוצים להתרשם עד כמה הוא רציני, ולפי זה הם יחליטו. לא מעט הצעות שקיבלתי היו בעקבות עובד פרילאנס שביצע חצי עבודה ונטש או שעשה עבודה גרועה, והמעסיק מחפש מישהו רציני שימשיך את העבודה". סלאבין מעדיף את מודל הפרילאנס על פני עבודה כשכיר, כיוון שכך הוא אינו חשוף, לדעתו, לעמידותו הפיננסית של המעסיק או להחלטות נמהרות שהוא מקבל באשר לקיצוצים, לעתים ללא צורך ממשי.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x