$
דו"ח טכנולוגי

טכנולוגי על הבוקר: תחקיר עיתונאי או הליך פלילי?

תחקירני הבי.בי.סי משתלטים על מחשבים כדי להבהיר עד כמה אנחנו חשופים, אמזון מחזקת את מעמדה בדרך לדואופול בתחום הספרים, סוני מנופפת בדגל לבן ומודה במשתמע שהיא מעודדת אלימות, והאם הפרסום בטוויטר עובד?

יוסי גורביץ 10:0315.03.09

ברכותיי, אתם פושעים

 

איך מודדים סאטירה? אם היא מופרכת אבל בו זמנית מתארת מציאות, זה הצליח. מהבחינה הזו, אין תחליף לאניון האמריקאי, שקולע למטרה פעם אחר פעם: לפני כשנה הוא העלה כתבה, שבה מנסים עיתונאים להוכיח שאבטחת נמלי התעופה היא בלוף, וכדי לעשות את זה, הם חוטפים מטוס ומרסקים אותו.
האם כשעיתונאי מפיץ ספאם ותוקף מחשבים אחרים, זו לא עבירה? אילוסטרציה האם כשעיתונאי מפיץ ספאם ותוקף מחשבים אחרים, זו לא עבירה? אילוסטרציה צילום: shutterstock

 

זה עדיין לא קרה, ויש לקוות שגם לא יקרה, אבל משהו דומה מאד קרה לבי.בי.סי: קבוצה של אנשים שוחרי טוב הגיעו למסקנה שיש צורך להבהיר לקהל הבריטי עד כמה המחשבים שלו חשופים להשתלטות מצד בוטנטים, כלומר מחשבים שנשלטים על ידי איזה גנגסטר רוסי שחי מספאם.

 

כדי להבהיר את גודל הסכנה, הכתבים האמיצים של הבי.בי.סי הראו עד כמה קל הדבר, כשהשתלטו בלי בעיות על כמה מחשבים – 22,000, אם לדייק. העיתונאים העשויים ללא חת הצליחו להשתמש בצבא הזומבים – כינוי נפוץ לבוטנטים – שלהם כדי לשלוח ספאם ואפילו לבצע באמצעותם התקפות Denial of Service. כלבי השמירה של הדמוקרטיה הבריטית התלהבו מכך שהיה צורך ב-60 זומבים בלבד כדי להפיל אתר.

 

ועכשיו עולה השאלה המעיקה של המעמד הפלילי של המעשים הללו. אין ספק שהמעשים עצמם הם עבירות פליליות, וחדירה למחשב היא עבירה גם בלי כוונה פלילית. השאלה היא האם העובדה שהם נעשו כחלק מתחקיר שמטרתו השכלת הציבור היא הגנה ראויה. לא כולם, בלשון המעטה, בטוחים שזה המצב. הבי.בי.סי. הגיב בערוץ הטוויטר שלו – אלא מה – ואמר שהם לא היו יוצאים לתרגיל כזה בלי ייעוץ משפטי. ספק אם שירות התביעה של הכתר יטרח לזמן את העיתונאים לחקירה, אבל זה סוג התחקיר שמותח את גבולות המקצוע. אה, כן: קל נורא להשתלט על המחשבים שלכם ולהפוך אותם לזומבים. תעשו משהו בנושא.

 

אמזון צועדת לעבר דואופול

 

לפני כשלושה שבועות דיווחנו שבאיגוד המו"לים של ארצות הברית רואים בדאגה את הקינדל של אמזון, וטוענים שהיא וגוגל – שסורקת מיליוני ספרים – יצרו "דואופול", היינו שוק הנשלט על ידי שתי חברות, בתחום הספרים האלקטרוניים.

 

כמו לגוגל, לאמזון יש מגן ייחודי: העובדה שהיא היתה חברה עם חזון אוטופי כשהרשת עוד לא היתה חלק אינטגרלי מהחיים בעולם המתועש מעניקה לה גוון קולי. אפל עובדת על שטיק דומה, אך לא זהה: הקוליות שלה נובעת מהתחפשות קבועה לאאוטסיידר. התוצאה היא שכל החברות האלה נשפטות הרבה יותר באהדה כשהן עושות משהו, שאם היה מבוצע על ידי מיקרוסופט היה גורר המון זועם עם קלשונים ומקלדות.

 

מה עשתה אמזון הפעם? אה, רק חנקה תחרות. הקינדל של אמזון משתמש בפורמט ייעודי לטקסט – אף מכשיר אחר אינו יכול לקרוא אותו, לפחות בלי האקינג, ולרוב האנשים אין כוח לזה. לקינדל יש קשיים מסוימים בקריאת קבצים שאינם שלו. חברה קטנה ואמיצה בשם MobileRead יצרה שירות מועיל: המוצר שלה ממיר ספרים אלקטרוניים בפורמט אחר לפורמט של הקינדל. כלומר, מאפשר למישהו לרכוש ספר אלקטרוני בכל מקום, ולקרוא אותו על הקינדל.

 

וזה פוגע ברווחים של אמזון, כי אם אפשר לקנות ספר ולהמיר אותו, אין חובה לקנות אותו דווקא ממנה. אז עכשיו היא מאיימת על MobileRead בתביעה, אם לא תחסל את השירות שפורץ את חומת הגן הסגור שלה. ו-MobileRead, שכנראה אין לה כוח למאבק משפטי ארוך ושבסך הכל רצתה למכור תוכנה בשקט, נכנעה. ועשינו עוד צעד לקראת שלטון של שתי חברות בשוק הספרים האלקטרוניים.

 

קדימה סוסי-עשב הבוץ! הלאה סרטני הנהר!

 

תופעה משונה סוחפת את סין: סרטונים, איורים ושירי הלל לחיה מיתולוגית, "סוס עשב הבוץ" שמה, אשר נאלצת להילחם למחייתה בסרטני הנהר. סרטון יוטיוב בנושא גרף כמעט 1.4 מיליוני צופים. מה? ואני חשבתי שביזאריות היא עניין יפני דווקא.

 ו

זהו, ש"סוס עשב הבוץ" הוא לא בדיוק מיתולוגי. הוא מיתולוגיה מומצאת מאוד ומודרנית מאוד, והוא דוגמה לדרך שבה מתנהל מאבק חתרני לחירות בדיקטטורה דורסנית. בסינית יש הבדל ניכר בין האופן שבו מילים נכתבות ובין האופן שבו הן נהגות; המילים הסיניות ל"סוס עשב הבוץ" נשמעות כמו קללה עסיסית – כה עסיסית עד שהניו יורק טיימס, שמדווח על התופעה, לא העז לתרגם אותה; זה עיתון לכל המשפחה – והמילים "סרטני הנהר" נראות תמימות על המסך, אבל כשהוגים אותן הן נשמעות דומות מאד ל"הרמוניה".

 

"הרמוניה" היא שם הקוד של המשטר הסיני ל"רד על ארבע ולקק לי את הנעליים". בשם ה"הרמוניה", משתיק המשטר כל קול של מחאה – זו, מטבעה, היא דיסהרמונית. כשבלוגרים סינים אומרים שהבלוגים שלהם "הגיעו להרמוניה", הם מתכוונים לומר שהם צונזרו. בשקט בשקט, ותוך לעג על הצנזור, תוך שימוש בסימנים תמימים-לכאורה, פורץ לו זרם מחאה שקט. ולאחד הבלוגרים הסינים כבר יש הצעה: לצנזורים קל למחוק מילים מסוימות מהרשת הסינית, אז אולי רצוי לקרוא ליוזמה הדמוקרטית החדשה שם בשם "וואנג", שם סיני נפוץ עד כדי כך שניסיון לצנזר אותו יתקע את הרשת הסינית כולה.

 

איי, איי, לא בראש!

 

לסוני המסכנה יש נטייה להיכנע אוטומטית לדרישות צנזורה. באוקטובר, היא עיכבה את צאתו לשוק של המשחק Little Big Planet משום שהוא הכיל שיר שכלל, אויה, מילים מהקוראן, וכולנו יודעים מה זה גורר. בדצמבר, התברר שהיא לא מאפשרת שימוש בעולם המקוון שלה במילים מסוכנות כמו "יהודי", "עליז", ואפילו "הלו".

 

והנה היא נכנעת שוב. לאחרונה היא הוציאה משחק מחשב אלים למדי בשם Killzone 2. כל מיני לועסי טופו ושותי צ'אי, שלמרבה הצער עובדים במשרד החינוך הקנדי, כמעט חטפו התקף כשהם ראו מודעות למשחק לא רחוק מבית ספר. אחרי הכל, אם הילדים ישחקו במשחק מחשב אלים הם יהפכו מיד לרוצחים סדרתיים. נניח עכשיו לעובדה ששני סוגי הספורט הפופולריים ביותר בקנדה – רוגבי והוקי קרח – הם ריטואליזציה מסוגננת של קרב, וששחקניהם מנפצים את גולגלות היריב מול המון מריע בקוליסאום, שזולל וסובא מול הדם. לא, לא: כשזה מגיע למשחקי מחשב, אסור לנפשו הרכה של הילד להיחשף למשהו אלים יותר ממקרמה.

 

בית הספר ייבב שהוא מצא לא פחות מ-300 פרסומות למשחק סביב בית הספר, ודרש תגובה תקיפה. סוני מיהרה להתנצל, להסיר את הפרסומות, ולהודיע שזה לא יקרה שוב. כלומר, היא אימצה במשתמע את התפיסה שמשחקי מחשב יוצרים אלימות. עכשיו לא נשאר לה אלא לתבוע את עצמה על פגיעה בציבור.

 

כמה שווה אזכור בולט בטוויטר?

 

לבלוגר המוביל ובעל חברת מהאלו, ג'ייסון קלקניס, זה שווה רבע מיליון דולר. קלקניס שלשל בסוף השבוע את הסכום הנ"ל לטוויטר, תמורת התחייבות שהוא יישאר כותב-טוויטים מומלץ רשמית בשנתיים הקרובות.

 

ההמלצות הן שטיק חדש של טוויטר: משתמשים חדשים נתקלים ברשימה של אנשים ששווה לקרוא. קלקניס חושב שמקום בולט ברשימה מבטיח את עתידו הכלכלי: מיקום בולט שם מביא לכך שכ-10,000 קוראים חדשים יצטרפו לרשימת הקוראים שלך. כרגע טוויטר אינו מאפשר פרסומות של חברות מסחריות, אבל לא ברור איפה הוא יהיה עוד שנתיים. מה שכן, האלביגנזי הפנימי שלי אומר שאם טוויטר מוכר מקומות ברשימה הזו כבר עכשיו, הוא מתמסחר במהירות מדאיגה מאד. מצד שני, זה מודל כלכלי – ועד כה טוויטר לא הראה מודל כלכלי יציב אחר.

 

10,000 קוראים חדשים? אפשרי בהחלט. בפברואר ביקרו בטוויטר ארבעה מיליוני אמריקאים, לעומת 2.6 מיליון בינואר. זה קצב צמיחה מדהים של 55%.

 

קצרצרים

 

ואם כבר טוויטר, חדשה פחות נעימה: חברה שנאלצה לשלם קנס מזעזע מערערת על פסק הדין, בטענה שאחד המושבעים שלח טוויטרים ללא הרף מבית המשפט. אז מה, אתם שואלים? זהו, שבאחד האחרונים שבהם כותב המשתמש "ג'ונתן המושבע" ש"הרגע חילקתי 12 מיליוני דולרים של מישהו אחר". המממ.

 

היכונו למתקפת האייפון השלישי: איטמו חלונות והכניסו לפילטר שלכם את המילים "אייפון" ו"אפל". אפל הודיעה שהשבוע תערוך אירוע הכנה לקראת השקתו של הגאדג'ט, מה שאומר שכל יחצ"ני העולם וכלביהם ינסו לשכנע אתכם שחייכם אינם חיים בלי ג'יזספון 3.0. ומאחר שסטיב ג'ובס כנראה לא יהיה מעורב, באפל יצטרכו להגביר את הווליום עד מאוד. בריגדת השמועות שלה כבר עובדת שעות נוספות.

 

עוד יום, עוד באג של אפל: נער מאוהיו תובע, באמצעות הוריו, את החברה. למה? כי יום אחד, כשהוא ישב בשיעור ולא הציק לאף אחד, הוא שמע "בום", חש כאב עז בירכו, וכשהסתכל, מבועת, לראות מה קרה, הוא ראה לחרדתו שהמכנסיים שלו עולות באש. האייפוד טאצ' שהחזיק בכיסו התפוצץ. הוא רוצה 225,000 דולר כפיצוי. תגובת אפל: אין תגובה, אלא מה.

 

דיווחנו ביום חמישי על הסכנה הגוברת מזבל חלל. עוד זה מדבר וזה בא: באותו יום עצמו נאלצו האסטרונאוטים בתחנת החלל להיכנס לסירת החילוץ שלהם ולקוות לטוב, כי איזו חתיכה נטושה של לוויין נעה בכיוונם במהירות בלתי חוקית בעליל, ופספסה אותם ב-2.8 מילים בלבד. מה נסגר?

 

האימרה הוותיקה אומרת שלא יורים בתותח על זבוב. מדענים החליטו שאולי לא על זבוב, אבל תותח לייזר על יתוש – בהחלט. רשמית, הפרויקט מיועד למלחמה בקדחת, מחלה שעדיין הורגת מיליון איש מדי שנה, אבל כולם יודעים שהמדענים שם בשביל האפשרות לירות בתותח לייזר. גם אם רק ביתוש.

 

· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)

· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.

· ל-RSS "טכנולוגי על הבוקר"  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x