$
דו"ח טכנולוגי

טכנולוגי על הבוקר: גוגל מגבירה את קצב החליבה

יוטיוב והקונגרס האמריקאי משלבים ידיים, בת 13 שוברת שיא מדאיג, יש מי שחושב שעתידם של הבלוגים הוא דווקא בדפוס, ואוסטרליה מגרשת משתמשים בתוכנה חופשית

יוסי גורביץ 09:5613.01.09

אנחנו פרסמנו איפה?

 

בשקט בשקט, החלה גוגל בדצמבר להעלות כמויות גדולות של פרסומות לאייפון ולגוגלפון (הטלפון מבוסס מערכת ההפעלה אנדרויד של גוגל). היא לא טרחה לשאול את המפרסמים אם הם רוצים שהמוצר שלהם יופיע בשני הטלפונים, שהם ארץ לא נודעת  מבחינה פרסומית; היא פשוט שפכה פנימה את הפרסומות. ואם מישהו הקליק עליהן, המפרסם נאלץ להשליש לגוגל את חלקה – למרות שמעולם לא ביקש שהמודעות שלו יגיעו לסלולר. זה בסדר; גוגל יודעת טוב ממנו מה הוא צריך.

 

אפשר, כמובן, להתנתק. זו מדינה חופשית. אם הזדעזעת לגלות שכספי הפרסום שלך הלכו לעזאזל, ואתה לא בטוח שהגוגלפון הוא הפלטפורמה האידיאלית עבורך, גוגל תשמח לאפשר לך להודיע לה שאתה לא רוצה לפרסם שם. אבל היא תמתין בסבלנות שתגלה את זה בעצמך, והיא שותלת את הפרסומות בסלולריים מבלי לעדכן אותך בנושא. יועץ זועם לענייני פרסום מקוון אמר לרג'יסטר ש"אם אתה לא מסתכל על גוגל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, היא תלך מאחורי גבך ותשלח את ידה לארנקך".

ועכשיו, גם עם פרסומות גוגל - בלי לשאול את המפרסמים. אייפון ועכשיו, גם עם פרסומות גוגל - בלי לשאול את המפרסמים. אייפון צילום: cc-by-nd qype

 

זה לא הכל. הרבעון הרביעי הציג בליץ פרסומות של גוגל: מספר המודעות שהיא פרסמה בעמוד ממוצע עלה במהלך הרבעון בכ-57%, ובחלקים מן הרבעון אף ב-84%. גוגל טוענת שזו תוצאה של עליה ב"איכות" המודעות. התוצאה היא שגוגל צפויה לצאת מהרבעון הרביעי ברווחים גבוהים במיוחד – מה שכנראה אי אפשר לומר על מי שמפרסם אצלה. אבל, היי, היא מונופול: 61% משוק הפרסום המקוון. מה תעשה, מפרסם יקר? תיקח את הפרסומות שלך ל-MSN?

 

אידיליה בעייתית

 

יוטיוב, עוד זרוע של התמנון של גוגל, חשף אתמול שטיק חדש: ערוצים יחודיים לבית הנבחרים ולסנאט של ארה"ב. זו הפקה מושקעת: היא מכילה מפה מקוונת, שמאפשרת לתושבים מארה"ב – על ידי הקלקה על אזור מגוריהם – לעקוב אחרי סרטונים המכילים את חבר הקונגרס או הסנאטור שלהם. יוטיוב מקווה שהערוצים יעודדו מחוקקים ליצור עוד ועוד סרטוני תוכן משלהם.

 

על פניו, חגיגה לדמוקרטיה: ראש מחלקת החדשות והפוליטיקה של יוטיוב, סטיב גרוב, אמר כי "האנשים שם בחוץ לא יודעים מה הסנאטורים והנציגים שלהם עושים על בסיס יומי. זה יתן להם מושג על מה שקורה".

 

אבל, כפי שטורח להזכיר פרדריק לארדיונה מ-ReadWriteWeb, זו התפתחות בעייתית למדי. יוטיוב, אנו נוטים לשכוח, איננה שירות ציבורי אלא יוזמה עסקית. השילוב הזה בין ממשלה לעסקים לא בריא לאף אחד, והוא נראה כמו חיבוק ממשלתי לשירות שגם כך נהנה כמעט ממונופול בתחומו. הנשיא המיועד אובמה אמנם משדר נאום שבועי ביוטיוב – אבל הוא מקפיד להעלות אותו גם לערוצים המקבילים של AOL ויאהו. גוגל לא תרוויח כסף מהמהלך הזה – בינתיים, על כל פנים, אין פרסומות בערוצי הקונגרס – אבל היא בהחלט תרוויח סטטוס, ותתחיל להיראות יותר ויותר כמו זרוע שלטונית. או, יותר מדויק, מחוש שלטוני. לא בריא.

 

השיא המפוקפק של ריינה הרדסטי

 

סביר להניח שהתגובה הראשונה של גרג הרדסטי, אבא לריינה בת ה-13 מקליפורניה, כשקיבל את המידע החודשי מחברת הסלולר שלו, היתה "WTF?". הדו"ח נמרח על פני 400 עמודים ויותר.

 

ריינה מחזיקה כעת בשיא עולמי בעייתי משהו: היא שלחה את המספר הגבוה ביותר הידוע של הודעות טקסט בחודש. 14,528 מהן, ליתר דיוק. שזה, בממוצע, 484 הודעות ביום, או הודעה כל שתי דקות בשעות שבה ריינה ערה.

 

מספר ההודעות שלה עלה לשיא בחודש האחרון, היא הסבירה, משום שהגיע החורף "והיא היתה משועממת". בן טיפש עשרה ממוצע בארה"ב שולח כ-1,742 מסרונים מדי חודש. אבא גרג נשם לרווחה כאשר נזכר שבעצם ריינה מנויה על שירות "טקסט כפי יכולתך" של AT&T, וכך הוא נאלץ להפריש לחברה רק 30 דולרים בחודש – שאם לא כן, המחיר היה מגיע לכ-2,905 דולרים. גרג עצמו, לדבריו, שולח כ-900 הודעות טקסט מדי חודש – 700 הודעות יותר מגברים אחרים בקבוצת הגיל שלו. זה כנראה עובר במשפחה.

 

הנדסה לאחור של בלוגים

 

בלוגים, כידוע, התפתחו כדי להתגבר על מגבלותיו של המדיום המודפס: איטיות תגובה (הנובעת מקיומה של מהדורה אחת ביום) וצנזורה עצמית (שנובעת מכך שעיתון הוא ישות מסחרית שאסור לה לעצבן יותר מדי קוראים). ובעוד עיתוני הדפוס בארה"ב נופלים כמו זבובים, יש מי שהחליט שהעתיד נמצא דווקא בהעברת בלוגים מהרשת אל הדפוס.

 

"הבלוג המודפס" הוא מיזם חדש של מומחה היעילות ג'ושוע קארפ, שאמור לצאת לאור בקרוב. על פי התכנית, קארפ וחברתו יאגדו את מיטב הבלוגים המקומיים בשורה של ערים בארה"ב, ויוציאו שתי מהדורות דפוס יומיות, שבהן התוכן מותאם לכל עיר ועיר. העיתונים יחולקו בחינם, והמודל הכלכלי נשען על פרסומות מעסקים מקומיים – ועל כך שבלוגרים וצלמים לא יתנגדו לקצת חשיפה בלי תשלום. חלקם דווקא כן התנגדו, ונוצר מצב אירוני שבו בלוגרים מונעים מעיתון מודפס גישה לחומר שלהם.

 

איזו חזרה לאחור של הגלגל: אם בעבר דיברו על הרשת כתשתית לחזון "הכפר הגלובלי", הרי שעכשיו מסתבר שהתפקוד הטוב ביותר שלה הוא כמקומון.

 

להגן על העסקים המקומיים, בכל מחיר

 

קבוצה של עובדי סאן – ממחלקת MySql – רצו להגיע לכנס לינוקס שנערך באוסטרליה. אוסטרליה דורשת ויזת-כניסה מתושבים זרים. העובדים לא חשבו שיש כאן בעיה. הסתבר שיש: אוסטרליה סירבה להעניק להם ויזה.

 

סמנכ"ל קהילת בסיס-המידע של סאן, קאג' ארנו, הופתע למרות נסיונו. הוא מכיר את המצב היטב: MySql היא תוכנת קוד פתוח, ומסתבר שממשלות לא אוהבות את הרעיון. להערכתו של ארנו, סירובה של ממשלת אוסטרליה נבע מחשש לשלומם של עסקים אוסטרליים. הוא כבר נתקל בבעיות דומות בעבר: עובדיו, יוצאי חבר העמים, נתקלו בקשיים בכניסה לארה"ב והוא עצמו נתקל בבעיות בכניסה לרוסיה, וגורש מהודו. אבל אוסטרליה?

 

"קוד פתוח הוא גלובלי מטבעו", כתב ארנו, "אתה יכול לפתח מאגר מידע בפינלנד, נניח, או בשוודיה, ולהתפרסם באוקראינה או בארה"ב. כתוצאה מכך מניחים שהקוד הפתוח איננו מכיר בגבולות. אבל, בפועל, הגבולות מגבילים מאד את העבודה על קוד פתוח". כתוצאה מסירובה של אוסטרליה, ציין ארנו, נוכחותה של MySql בכנס לינוקס האוסטרלי "תושפע לרעה".

 

קצרצרים

 

וכדי שלא נקבל מכתב זועם, מלווה בבומרנג, משגרירות אוסטרליה המקומית, הנה משהו חיובי שממשלת היבשת עושה: היא מציעה את ג'וב החלומות. הממשלה הפדרלית רוצה משגיח – לא משיח – לאחד האיים שלה. תמורת כ-100,000 דולר לחצי שנה וכן הוצאות נסיעות, מגורים, ביטוח, מיחשוב וחיבור רשת, יצטרך המשגיח לצלול בקרבת האי, להאכיל את הדגה המקומית – ולכתוב על כל זה בבלוג. למעוניינים, פרטים פה.

 

ידענו שאנחנו במשבר כלכלי, אבל עד כדי כך? מומחית לענייני מיסוי פנתה למס ההכנסה האמריקאי בדרישה תקיפה למסות את הרווחים בעולמות וירטואליים כגון World of Warcraft וסקנד לייף. יש כסף אמיתי שמחליף ידיים בעולמות וירטואליים, והמומחית – נינה אולסון – סבורה שהדוד סם צריך לקבל את חלקו.

 

 ועוד במחלקת "גוועלד, צונאמי באופק": ההשתתפות בכנס CES – תערוכת תעשיית האלקטרוניקה - השנה היתה דלילה במיוחד, ונרשמה ירידה של 22% לעומת ההשתתפות בשנה שעברה. רק 110,000 גררו את עצמם ללאס וגאס השנה. החברות דווקא התאמצו: כ-20,000 מוצרים הוצגו השנה ב-CES.

 

מי שדווקא יצאה מ-CES מרוצה היא פאלם, שהציגה במהלך הכנס את הסלולר החכם החדש שלה, פרה, ואת מערכת ההפעלה הסלולרית WebOS. המשקיעים היו כל כך מרוצים, שהם העלו את המניה ב-85% מאז הכנס. אמנם, המחיר הגיע עכשיו לשיא מפוקפק משהו של 6.1 דולרים למניה, אבל במצבה פאלם מברכת על כל הצלחה.

 

סוהרי בריטניה במתח: מישהו הצליח להבריח משהו לכלא אלמלי באמצעות מסוק שהופעל בשלט רחוק. הסוהרים הצליחו לראות את המסוק נוחת בשטח הכלא, אבל למרות חיפושים נרחבים לא מצאו אותו. יש לקוות שמי שזה לא היה הבריח לכלא סמים או סלולרי, ולא, נניח, נשק אוטומטי. אה, כן – מבדיקה לאחור של הקלטות, מתברר שמצלמות המעקב של הכלא הבחינו במסוק גם יום קודם, אבל אף אחד לא שם לב. יופי של הצלחה לטכנולוגיית המעקב.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x