• תפריט
הייטק והון סיכון

סיליקון ואדי: למי יפנו יזמי האינטרנט הישראליים בעיתות משבר

יוסי ורדי, האיש שמימן בשבע השנים האחרונות את הסטארט-אפים האינטרנטיים הישראליים יצטרך להמשיך לעשות זאת גם בימי המשבר הנוכחי

אסף גלעד 09:0819.09.08

רגע לפני המפולת הפיננסית בארצות הברית קרה דבר יוצא דופן בישראל: חברות האינטרנט הישראליות פרצו קדימה. יאהו החלה לפעול בארץ בפברואר השנה, כשהשיקה את הסטארט-אפ פוקסי טיונז וכשחנכה במרץ מרכז פיתוח בחיפה. תאגיד IAC רכש בחודש מאי את חברת סטארנט, מפעילת האתר GirlSense.com. השנה גם עלה מספר הסטארט-אפים בתחום האינטרנט על מספר הסטארט-אפים בתחום התקשורת.

 

לפי חברת המחקר IVC, רשומות כרגע בישראל 607 חברות אינטרנט לעומת 511 חברות לטכנולוגיית תקשורת, אף שהאחרונה היא שנחשבת למקור כוחו של ההייטק הישראלי. בשבוע שעבר השתתפו שבע חברות ישראליות בתערוכת 50 חברות האינטרנט המבטיחות של הבלוג המשפיע טק-קראנץ', ואחת מהן נכנסה ברגע האחרון כמשתתפת ה-51 בתואר "חביבת הקהל".

 

מה תרם לפריחה? לא קרנות ההון סיכון הישראליות. אלו לא נגעו בחברות אינטרנט מאז התפוצצות הבועה הראשונה ועד 2006, וגם בשנתיים האחרונות הן כמעט אינן משקיעות בחברות אינטרנט בשלב ה-seed - כלומר בחודשים הראשונים לחיי החברה, שבהם כל דולר חיוני להישרדותה - ומצטרפות רק בהמשך הדרך.

 

ורדי. השקיע יותר מ-10 מיליון דולר ביותר מ-33 חברות צעירות ורדי. השקיע יותר מ-10 מיליון דולר ביותר מ-33 חברות צעירות צילום: שלום בר טל

 

אז מה מקור הכסף שמחזיק את תעשיית האינטרנט הישראלית? למקור הכסף הזה יש שם פרטי ושם משפחה: יוסי ורדי. האנג'ל הסדרתי שאחראי לאקזיט האגדי של אייסיקיו השקיע בעשור האחרון יותר מ-10 מיליון דולר בסך הכל, ביותר מ-33 חברות סטארט־אפ בימיהן הראשונים.

 

לשם השוואה, המשקיע ג'ף פולבר, שנמנה עם הבולטים שבאנג'לים בישראל, השקיע עד היום בשמונה חברות בשלבי seed, וסכום השקעותיו מוערך בפחות מ-2 מיליון דולר.

 

ורדי היה מהאנשים שסיפקו חמצן לפוקסי טיונז ומראשוני המשקיעים בסטארנט, והוא גם השקיע בחברה שנבחרה לחביבת הקהל בתחרות של טק-קראנץ'. השבוע כתב בלוגר הטכנולוגיה רוברט סקובל ש"צריך לבנות פסל של ורדי בתל אביב", ובפגישה של מייסד גוגל סרגיי ברין עם יזמים ישראלים אמר ברין בבדיחות שאם יש בועת אינטרנט בישראל, אז ורדי הוא הוא הבועה הזאת.

 

מדוע הקרנות לא התנפלו על הנישה? "זה לא בגלל מחסור בכסף", אומר רועי קרתי, שותף בקרן אל קפיטל והכותב הישראלי בצוות הבלוג טק-קראנץ'. "השקעה בחברת אינטרנט דורשת מומחיות, וגם פיזור הסיכון בין הרבה חברות. קרנות מחפשות סיכון מחושב".

 

שותפים בקרנות ישראליות הודו שפשוט לא האמינו בחברות שפנו אליהן. "הישראלים לא ידועים כבעלי יתרון יחסי בתחום ממשקי משתמש או אתרי תוכן", הסביר לנו מנהל בקרן גדולה. "חברות האינטרנט הישראליות מתבגרות כל הזמן", אומר אסף לב, אנליסט בכיר בחברת המחקר IDC. "אתרים ישראליים כבר לא מתמקדים רק בעיצוב, אלא משלבים טכנולוגיות של טלקום, וידיאו וסמנטיקה, שבהן ההייטק הישראלי ידוע כמוביל. יותר חברות מתבססות על מודל עסקי יציב, ולא רק על פוטנציאל למשיכת מפרסמים". אבל ישראל עדיין אינה קליפורניה. ועד שתהיה, ימשיך כנראה יוסי ורדי לשאת את הפירמידה על כתפיו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x