שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות טכנולוגיה

בית משפט בארה"ב: צריך צו כדי לעקוב אחר אדם באמצעות הסלולרי שלו

בית משפט פדרלי קבע כי שוטרים אינם יכולים לקבל מידע מחברות הסלולר על מיקומו של אדם ללא צו בית משפט. בישראל, לעומת זאת, די בהודעת המשטרה כי קיים חשד סביר שפשע מתבצע באותו רגע, כדי לקבל מידע מחברת הסלולר

יוסי גורביץ 12:5214.09.08

בית המשפט הפדרלי לערעורים במערב פנסילבניה פסק בשבוע שעבר כי שוטרים אינם יכולים להורות לחברות הסלולר לספק להם מידע על מיקומו של טלפון נייד ללא צו בית משפט. בית המשפט קבע, כי טיבו של מידע איכון הוא "רגיש במיוחד... ובקשות כאלו חשופות במיוחד לשימוש לרעה", בין השאר משום שהנחקר אינו מודע למעקב אחריו. עם זאת, הפסיקה - משום שניתנה על ידי בית משפט מחוזי - איננה חלה אוטומטית בשאר ארה"ב, אם כי היא יכולה לשמש כתקדים.

 

מציינת את מיקומו של כל מכשיר. אנטנה סלולרית מציינת את מיקומו של כל מכשיר. אנטנה סלולרית צילום: עטא עוויסאת
כל טלפון סלולרי משגר ללא הרף אותות המציינים את מיקומו לספקית הסלולר, כדי שזו תוכל לנתב את שיחותיו במהירות באמצעות המשדר הקרוב ביותר שלה. ככזה, טלפון נייד משמש כמכשיר מעקב - בחלק גדול מהמקרים, גם כשהוא כבוי.

 

פסיקת בית המשפט התקבלה בברכה על ה-EFF והמרכז לדמוקרטיה וטכנולוגיה וארגוני זכויות משתמשי טכנולוגיה, שהגישו מסמך שקרא לבית המשפט שלא לאשר למשטרה גישה חופשית למידע. לדבריהם, הממשלה עושה שימוש תביעתי לא ראוי במידע: "הם משתמשים בעובדה שהמשתמש עשה שימוש במגדל הקרוב למקום מגוריו כדי לקבוע שהוא היה בביתו; במגדל הקרוב למעונו של סוחר הסמים המקומי כדי לקבוע שהשניים נפגשו; במגדל הקרוב לנקודת המשלש כדי לטעון שבוצעה עסקה... באותה מידה יכולה הממשלה לטעון שכל מי ששיחותיו נותבו ממגדל הקרוב להפגנה פוליטית כדי לטעון שהוא השתתף בהפגנה".

 

למשטרה הישראלית סמכויות רחבות יותר

בישראל צריכה המשטרה לקבל צו בית משפט כדי לבקש מחברות הסלולר מידע על מיקום מכשיר סלולר בעת חקירת פשעים שאירעו בעבר - אבל הצווים הם חסויים, ולשופטים אין אפשרות לברר מה פסקו שופטים קודמים.

 

יתר על כן, די בהודעתו של קצין משטרה לחברת סלולר כי קיים חשד סביר שפשע מתבצע באותו רגע, כדי לקבל את מידע האיכון של כל טלפון נייד.

 

"איכון סלולרי מאפשר למצוא לא רק חשוד בפשע אלא גם עדים, זאת משום שמאגרי המידע של חברות הסלולר מסוגלים לפלח את הנתונים ולזהות את מספרי הטלפון הסלולרי שהיו סמוך לזירת פשע בזמן נתון", אומר עו"ד יהונתן קלינגר. "כמו כן, מחזיקה המשטרה במאגר מידע, המכיל את כל מספרי הטלפון בישראל ואת זהות בעליהם, מספרים חסויים בכלל זה".

 

לפני כחודש פנתה סלקום לוועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת והתלוננה כי המשטרה דורשת ממנה יותר נתונים משמותר לה לדרוש על פי חוק. בין השאר דרשה המשטרה לדעת את תאריך הצטרפות הלקוח לרשת, את זהות משלם חשבון הטלפון, ועוד.

 

המשטרה מבקשת מבתי המשפט צווי איכון בתדירות גבוהה למדי: 60 צווים מדי חודש. אין נתונים על מספר הפניות הישירות שמבצעת המשטרה לחברות הסלולר. עו"ד קלינגר ציין, כי סמכות האיכון של המשטרה, שהוקנתה לה על ידי "חוק האח הגדול", תלויה כעת בבג"צ, שם נטען כי סמכויות המשטרה רחבות מדי ואין עליהן פיקוח משפטי הולם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x