$
טורים

סיכום השבוע בעולם הטכנולוגי: מדיה חדשה, כלכלה ישנה

החשש מהאינטרנט של ספקי התוכן שוכך מעט, תעשיית האלקטרוניקה מציעה פיצ'רים מיותרים במקום מכשירים איכותיים, טבלת השוואה בין מחשבים זעירים ומיקרוסופט רושמת פטנטים מוזרים

רוני שני 16:1129.08.08

מדיה חדשה

 

המדיה הישנה תמיד פחדה מטכנולוגיות חדשות שבאות עליה לכלותה. ב-1929 למשל, תיאטראות בבריטניה נהגו לחלק כרטיסים חינם לעיתונאים, אך הפצירו בהם לא לחלוק את המידע על ההצגה עם קרייני ה-BBC, מכיוון שהמדיום הצעיר (רדיו) אינו "עיתונות לגיטימית". כיום המצב לא שונה בהרבה, אבל פה ושם אפשר לראות סימנים מעודדים לכך שהחשש מהאינטרנט שוכך.

 

מדיה ישנה או חדשה? מדיה ישנה או חדשה? צילום: דוק סירלס cc-by-sa

 

היבט חשוב בהקשר הזה הוא הצורך החיוני של כלי התקשורת המסורתיים להתגבר על הסגירות שהם מורגלים בה. לדוגמה: אחד היתרונות של אתרי וידאו קהילתיים על פני רשתות חדשות טלוויזיניות, היא האפשרות להגדיל את החשיפה באמצעות הזנב הארוך. כלומר, הפצת סרטונים באמצעות הטמעתם בבלוגים, עמודי פרופיל ברשתות חברתיות וכדומה. כעת, אחרי שמתחרותיה מהעולם הישן הפנימו את המסר, החלה גם CNN להתיר הפצה של תכני וידאו באינטרנט.

 

בעקבות ההשקה, הבלוגר אריק ברלין מ-Online Media Cutlist הסביר למפיקי טלוויזיה מה שהבלוגר סקוט קארפ דורש באוזני עמיתיו מעולם הדפוס כבר שנים: גולשים שמצטטים ומציגים את התכנים שלכם בבלוג מעניקים לכם חשיפה וקידום שלא יסולאו בפז. בקיצור, מי שיתעקש לפעול בבועה - יהפוך בלתי רלוונטי.

 

נראה שהגילוי המדהים הזה מתחיל לחלחל לאיטו גם לראשיהם של ספקי תוכן אחרים, כמו CBS, יוניברסל, ליונזגייט ואפילו מפיצת המשחקים EA, שמבינים שאפשר להפיק ממון מקליפים שמופצים ללא רשות ב-Youtube. בבלוג של אוריילי מציינים כי הודות ליוזמת Video ID של האתר, בעלי זכויות היוצרים החלו לאחרונה לבחור באפשרות להציב פרסומות על התכנים "הגנובים" שלהם, במקום לחסום אותם ולהגיש תביעות. אין כמו כסף כדי להכשיר פיראטיות ולהשרות מרגוע על גדודי הפרקליטים של תאגידי המדיה.

 

יוניברסל, שמפיצה את סדרת הטלוויזיה "גיבורים", לוקחת עוד צעד קדימה, ולרגל השקת ה-DVD של העונה השניה, מאפשרת לגולשי אתר Metacafe לערוך גירסאות שלהם לקליפים מתוך הסדרה. בראיון לבלוג Beet.TV, מסבירה מישל קוקס מ-Metacafe, שהנחת המוצא של השתיים היא כי הפסקת הפרסומות המסורתית מתה ואת מקומה תופסים קמפיינים מסוג אחר, שמעודדים שיתוף פעולה מצד הגולשים-צופים. את המאש-אפים עורכים, אגב, באמצעות כלים של Kaltura הישראלית, שמשתפת פעולה גם עם וויקיפדיה.

 

בהקשר הזה ראוי לציין עוד מיזם מעניין, שהושק כבר לפני כמה חודשים: Pool, אתר שיתוף של תאגיד הרדיו האוסטרלי, שמזמין את הגולשים לייצר תכנים בעצמם, להעלות אותם לאתר ולחלוק אותם עם אחרים. Remix זה העתיד.

 

ביום שני, ולמשך חודשיים, יעשו ב-Youtube היסטוריה: בפעם הראשונה בתולדותיו ישדר אתר הקליפים סרט באורך מלא. הכבוד מוענק לסרט התעודה No end in sight של הבמאי צ'רלס פרגוסון, שחושף את העובדה שגם גנרלים אמריקניים אוהבים לצאת למלחמות שווא.

 

אימוץ טכנולוגיות חדשות ושימוש יעיל באתרים חברתיים יכול להועיל גם לספרות. שרה לייסי מ-Business Week מפצירה בתעשיית המו"לות - שאותה היא מחבבת מאוד - לא להתמהמה כמו תעשיות אחרות, שספגו חבטות מהאינטרנט, ולהתחיל להשתמש בכלים השיתופיים שהרשת מספקת להם. ויפה שעה אחת קודם.

 

אחד מענפי ההוצאה לאור המשגשגים ביותר הוא קומיקס. לורה הדסון סוקרת ב- Publishers Weekly את המצב הנוכחי של הקומיקס המקוון והדיגיטלי בארה"ב, משוחחת עם גורמים בתעשיה שמביעים אמון בכוחה של הרשת לייצר חשיפה (ולאחריה גם הכנסות), ומציינת שביפן למשל, מאנגה המופצת באמצעות טלפונים סלולריים היא אחד מפלחי השוק הריווחיים ביותר בתחום.

 

ואם כבר גרפיקה, בבלוג Speak Up ממליצים גם למעצבים להתחיל להקדיש מחשבה לדפוס דיגיטלי, ולא רק לאופסט. מי שטרם התנסה בפלאי שירות ההדפסה על פי דרישה הפופולרי Lulu, יוכל לעשות זאת בעזרת מדריך ייעודי: הספר הדיגיטלי "Dear Lulu", פרי סדנה בת יומיים שערך פרופ' פרנק פיליפין לסטודנטים לעיצוב, במהלכה בחנה הקבוצה את יכולותיו הגרפיות של השירות.

 

שעה קלה על כלכלה

 

החד פעמיות של האביזרים המקיפים אותנו מעוררת בעיתונאי מייק אוונס שאט נפש. כמו כולנו, גם הוא נוהג בצורה לא רציונלית-אך-צפויה וקונה מכשירי חשמל זולים-אך-קצרי-חיים. לדבריו, תעשיית האלקטרוניקה מנצלת את הפרדוקס הזה, שיחד עם תאוות הצריכה, גורם לנו לבזבז סכומים לא מבוטלים על מוצרים קלוקלים. "המודל הזה יעבוד", הוא מציין, "כל עוד הצרכנים ימשיכו לשתף פעולה עם היצרנים שמשווקים לנו פיצ'רים מיותרים במקום מכשירים איכותיים".

 

עוד לקוח מנוצל על ידי תעשיית האלקטרוניקה עוד לקוח מנוצל על ידי תעשיית האלקטרוניקה צילום: בלומברג

 

ב-Slashdot מציגים את צידו השני של היעדר ה-Sustainability (קַיָּמוּת) בשוק הגאדג'טים; גולש מיואש מנסה למצוא פתרון לעודף המטענים שיש לו על השולחן.

 

פארחד מאנג'ו מ-Slate מנגד, מואס בשיטות הנלוזות שנוקטים יצרני מדפסות כדי לאלץ אותנו לרכוש דיו חדש, כשקודמו עודו מלא ברק. אחרי שמדפסת הלייזר שלו, מתוצרת Brother, ניסתה לרמות אותו, הוא יצא למסע צלב וחזר עם טיפים ותובנות. בטור נוסף מ-Slate מסבירים ששדרוג מכשירי חשמל ישנים לטובת מוצרים חדשים, העומדים בתקני איכות סביבה, ידידותי לכדור הארץ, אך לא לארנק.

 

בבלוג It Ain't Dead Yet מציגים מכונות וחלפים אלקטרוניים שהגיעו למיחזור, אבל יש בהם ערך מעבר למתכת ממנה הם עשויים. בין השאר אפשר למצוא שם כיסוי לספק של eMac שנראה כמו רובוטריק ועוד הפתעות ראויות לתצוגה במוזיאון.

 

ד"ר פול קדרוסקי, יזם ומשקיע, משבח את מאמרו של פרופ' מייקל הלר אודות חסרונותיו של שיתוף יתר. על פי התיאוריה של הלר, כאשר יותר מדי אנשים מחזיקים בבעלות על דברים דומים - אין ניצול יעיל של משאבים. כלומר, הפרדוקס של השוק החופשי הוא, שלעיתים התחרות מביאה לא לשגשוג, אלא לקרטל גרוע כמו המונופול שקדם לו.

 

הבלוגר הכלכלי פליקס סלמון לועג ליועצים פיננסיים, שמסרבים להתייחס לבלוגים מאחר שהכותבים בהם נטולי הסמכה הולמת. מי שרוצה לדעת קצת יותר על כלכלה ולא חש צורך לפקוד את האקדמיה, מוזמן להוריד בחינם ספר מבוא על יסודות התורה.

 

בפינצטה

 

פרסום גרילה (לשון נקיה לשקר בפרסום) הוא אחד ההרגלים הנלוזים ביותר שאימצו משרדי האינטראקטיב המקומיים. עידו קינן מאזכר את גדולי הרמאים.

 

הבלוגר האנק וויליאמס משתלח בחסידי ה-Free (במובן החינמי והחופשי גם יחד), שמתנגדים למינויים שמוכרים מוזיקה חסומה ב-DRM, ורואה בהם חבורה של פנאטים דתיים.

 

מיקרוסופט רשמה השבוע פטנט על מקשי PageUp/PageDown. מה זה אומר? שברשם הפטנטים האמריקני מועסקים כמה מהשוטים הגדולים בתבל.

 

מרלין מאן (43Folders) מסביר מהו בלוג טוב. במילה אחת: אובססיה.

 

איזה מחשב נייד ליליפוטי לבחור? הנה טבלת השוואה מפורטת לעילא.

 

מגזין האמנות המקוון "מארב" השיק מוסף חדש, שביעי במספר, המוקדש לחינוך, אמנות והקשר ביניהם.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x