שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות טכנולוגיה

הסכסוך בין צוקרברג לטראמפ עולה מדרגה

פייסבוק נוקטת צעדים לעידוד משתמשים לצאת ולהצביע בבחירות בעוד שמשרד המשפטי האמריקאי מעלה הצעה רשמית לבטל חלק ממגננות חברות האינטרנט מזה 20 שנה בכל הקשור לתוכן גולשים

רפאל קאהאן 15:4817.06.20
הסכסוך בין המדיה החברתית לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ עולה מדרגה. מארק צוקרברג פרסם אמש (ג') מאמר דעה בעיתון USA Today, הנפוץ במדינה, ובו הוא קובע שהמטרה העיקרית של פייסבוק ב-2020 תהיה "לסייע ל-4 מיליון אמריקאים להירשם כבוחרים".

 

המהלך נובע מצד אחד כדי לספק מענה לטענות על כך שפייסבוק היא פלטפורמה ארסית שמעודדת הפצה של מידע שקרי או מגמתי שסייע להטיית בחירות 2016 שהביאו את טראמפ לבית הלבן; ומצד שני כדרך לסתור את הטענות האחרונות על כך שצוקרברג הפך לפיון של טראמפ כשנמנע מלקחת חלק בהסרה של תכנים אלימים שבחלקם הופצו על ידי טראמפ עצמו כפי שעשו טוויטר וסנאפצ'ט.
מארק צוקרברג מייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג מייסד ומנכ"ל פייסבוק צילום: איי אף פי

 

"לפייסבוק יש אחריות לא רק למניעת השתקת בוחרים - שפוגע בעיקר באוכלוסיות 'צבעוניות' - אלא גם לתמוך אקטיבית בהתגייסות של הבוחרים להירשם ולבחור בהיותם מיודעים כראוי", כתב צוקרברג. עם זאת באותה נשימה הוא גם חזר על עמדתו המקורית לא לבצע בדיקת עובדות על מודעות פוליטיות. "הדרך היעילה ביותר היא לגרום לפוליטיקאים להיות אחראים לאמירותיהם", כתב צוקרברג, "וזה יתבצע דרך בחירות. לדעתי אנחנו צריכים לסמוך על הבוחרים שיחליטו על כך באופן עצמאי".

 

לדבריו החברה מצפה לכך שכ-160 מיליון אמריקאים ייחשפו למידע, כגון תזכורות ללכת לבחור ומידע על בחירות דרך הדואר, בין יולי ונובמבר הקרובים. במקביל הוא הודיע שפייסבוק משיקה כלי חדש שנועד לאפשר למשתמשי הרשת החברתית להקטין את היקף החשיפה שלהם לפרסומים פוליטיים וחברתיים, מהלך שכבר הוכרז בינואר שעבר.

 

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צילום: רויטרס

 

בתוך כך היום (ד') דיווח הוול סטריט ג'ורנל שמשרד המשפטים האמריקאי העלה הצעה רשמית שמבטלת חלק מההגנות מהן נהנות חברות האינטרנט מזה כ-20 שנה בכל הנוגע לתוכן הגולשים שמפורסם בפלטפורמות שלהן. מדובר במימוש של איומו של טראמפ להקביל את הרשתות החברתיות לכלי תקשורת, מה שבתורו יחשוף אותם לתביעות אזרחיות מצד כל מי שמרגיש שפרסום כזה או אחר בהן פגע בו.

 

מספיק להיזכר באירועים כגון הטבח בקרייסטצ'רץ' בניו זילנד ששודר בפייסבוק לייב, או באיומים שפורסמו במסגרת ציוצים בטוויטר, כדי להבין שפוטנציאל התביעות כאן הוא עצום. המהלך של משרד המשפטים צפוי להיכנס לתוקף ברגע שיקבלו אישור של הקונגרס לכך. ואולם לא ברור אם בכלל הקונגרס שנמצא לפחות בחלקו בשליטה של הדמוקרטים יספק את האישור הזה.

 

המהלך מצטרף לצו הנשיאותי עליו חתם טראמפ בשבוע שעבר ובו הוא מנסה לקעקע את ההגנות המשפטיות שיש לחברות האינטרנט. הטענה של טראמפ היא שפייסבוק, טוויטר וגוגל משתיקות קולות שמרניים, מה שמקביל לעריכה מגמתית בעיניו והופך אותן לאמצעי תקשורת שמסייע להפיץ אג'נדה ולא לפלטפורמות בהן יכול כל אחד להעלות את הגיגיו באופן שוויוני. עם זאת מבחינת חברות האינטרנט מדובר עדיין בטענה לה הן יכולות להתנגד משפטית, כולל הליכה לבית המשפט העליון האמריקאי שעשוי לזרוק את יוזמתו של טראמפ מכל המדרגות.

 

טוויטר טוויטר צילום: AP

 

ההגנות שיוסרו במסגרת היוזמה החדשה של משרד המשפטים כוללות למשל הפצה של תכנים שעומדות בניגוד לחוק הפדרלי הפלילי, כמו למשל סיוע בניצול קטינים, הונאות מקוונות או הפצה של סמים. כמו כן המשרד לא יעניק חסינות במקרים תקיפות מיניות, טרור או הטרדה מקוונת. ההגנות שיוסרו מתייחסות לא רק לחוק הפלילי אלא גם לתביעות אזרחיות. בנוסף הן לא יוכלו לדרוש הגנה מפני תביעות במסגרת מהלכים שנועדו להגן על הפעילות העסקית שלהן.

 

ההגנות האלה שטראמפ תוקף קיימות בחוק האמריקאי עוד מ-1996 בצורה כזו או אחרת. הן מהוות חלק מחוק ההגינות באמצעי התקשורת שמיועד למשטר את הפעילות של אמצעי תקשורת בארה"ב. על פי סעיף 230 של החוק שנוסף לו בתחילת שנות ה-2000, פלטפורמות טכנולוגיות אינן אחראיות למה שמפורסם בהן חוץ מאשר במסגרת מקרים מסוימים מאוד ועל פי פרשנות צרה. החוק גם מעניק לחברות את הכוח לפקח ולשמור על הסדר בפלטפורמות שלהן באופן עצמאי.

 

כעת על כל הסרה של תוכן החברות יצטרכו לספק סיבות מפורטות כמו גם לקבוע תקנון ברור שגם הן יצטרכו לעמוד בו. מעבר לכך האחריות שלהן גם תחול על מידע שמקורו בפלטפורמות מסחר מקוון צד שלישי למשל, או במילים אחרות, הן יהיו אחראיות על הפרסומות של הלקוחות שלהן. כך שאם למשל חברה תציע מוצרים מזויפים או כל מוצר בעייתי אחר, האחריות הפלילית תיפול גם על חברות האינטרנט. זו מכה קשה להכנסות מפרסום מכיוון שזה ידרוש מכל חברה לבצע בדיקה ידנית של הפרסומות לפני הצגתן, מהלך שידרוש כוח אדם עצום ויקר שלא בטוח שהן מסוגלות או רוצות לגייס בזמן קצר.

 

צנזורה בפייסבוק צנזורה בפייסבוק צילום: שאטרסטוק

 

אך בעיקר ההצעה תקבע מגבלות על יכולות הסרת התוכן והפיקוח עליו מצד הרשתות החברתיות. כך למשל הן לא יוכלו יותר להסיר תוכן רק בגלל שהן מעריכות שהוא מעורר סלידה או התנגדות. חשוב להדגיש שלטראמפ יש קייס גם אצל הדמוקרטים. כך למשל ננסי פלוסי, יו''ר בית הנבחרים האמריקאי הדמוקרטית ידועה כמי שמעוניינת להגביל את הכוח של חברות הטכנולוגיה ולדרוש מהן צעדים מהותיים שיביאו לחסימה של תכנים כגון ניצול קטינים ברשת. גם הסנטורית אליזבת' וורן היתה חלק ממהלך דומה שביקש לפרק את ענקיות הטכנולוגיה לחברות קטנות יותר.

 

המהלך עם זאת אינו כל כך פשוט. עם פרסומו הודיעו ארגוני זכויות גולשים שידרשו את התערבות בית המשפט הפדרלי כדי שייחסם. מדובר בדיונים שעשויים לקחת זמן רב ושעשויים להגיע כאמור עד לבית המשפט העליון. מנגד טראמפ כבר החל במהלכים להסמכת ה-FTC וה-FCC, רשות הסחר הפדרלית ורשות התקשורת הפדרלית כדי שיוכלו לפעול כרגולטורים של התקנות החדשות. בנוסף הוא מתכנן להקים קבוצת עבודה שתכלול תובעים כלליים של מדינות שיוכלו לטפל בתלונות של המשתמשים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x