רווחים כלואים

רווחים כלואים: מונח זה מתייחס לרווחיהן של חברות שקיבלו פטור מלא ממס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, זאת כל עוד שמרו את הרווחים בתוך מדינת ישראל, באמצעות השקעות הון לדוגמא. בפועל כל זמן שלא נעשה ברווחים אלו שימוש כאמור לעיל ולא שולם עליהם לחילופין מס הם בפועל נקראים רווחים כלואים. במהלך השנים הלכו ותפחו אותם רווחים כלואים שהחברות לא יכלו להוציא מהחברה מבלי להתחייב במס. ב־2012 רשות המסים העריכה את הרווחים הכלואים שטרם מוסו ב־122 מיליארד שקל ואת המס שניתן לגבות מהם ב־21 מיליארד שקל. דו"ח מבקר המדינה ציין שכ־73% מהרווחים הכלואים שייכים לארבע חברות גדולות במשק, ששמן לא פורסם. ארבע חברות בלבד בדיונים שנערכו בועדת הכספים של הכנסת הציגו רשויות המס שלוש קטגוריות של שימוש בכספים: חלקם הושקעו בארץ, ואיתם אין בעיה שהרי מלכתחילה המטרה היתה לעודד השקעות בארץ, ועל כן תכלית הפטור ממס הוגשמה; חלקם הושקעו בחברות־בנות בחו"ל - זו קטגוריה בעייתית מאוד, משום שמטרת החוק היא מניעת זליגת הכסף לחו"ל. על רווחים אלו ניטשת מחלוקת. הקטגוריה השלישית - רווחים שלא נעשה בהם שימוש והם שוכבים בחשבון הבנק. כספים אלו לא ניתן למסות. מקובל שרוב הציבור, ובכללו גם חברי הכנסת, מאמין שאלו הם הרווחים הכלואים - כספים שפשוט נמצאים בחשבון הבנק של החברות. לסיכום תחום המיסוי ועידוד השקעות מתוך רצון לעודד ולמשוך חברות רב-לאומיות לפעול בארץ יצר מצב בו יש כספים רבים שהפכו לרווחים כלואים.